תנועת "שלום עכשיו": נתניהו מנצל כל רגע לפני הבחירות כדי ליצור עובדות שיקלו על סיפוח מלא של הגדה המערבית

הפקעת 2478 דונם כאתרים ארכיאולוגיים ותקציבים ענקיים להשתלטות עליהם. תנועת "שלום עכשיו": נתניהו מנצל כל רגע לפני הבחירות כדי ליצור עובדות שיקלו על סיפוח מלא של הגדה המערבית, כדי להפוך את הארץ הזו לאדמה המיועדת ליהודים בלבד, פיזית ורוחנית. ירושלים - מוחמד אבו ח'דיר. המנהל האזרחי הישראלי (הממשל הצבאי) הוציא צו הפקעה לאתר הארכיאולוגי "הרודיון" וסביבתו, בשטח כולל של 300 דונם, וזאת על פי "צו הפקעה H/03/26". אתר אסטרטגי זה ממוקם ממזרח למחוז בית לחם, בצעד מתגבר במסגרת מדיניות שיטתית לכפיית שליטה על מקומות קדושים ואתרים ארכיאולוגיים בגדה המערבית. צו ההפקעה כולל את התל הארכיאולוגי המפורסם, אזורי חפירה למרגלות ההר, בנוסף לאדמות חקלאיות נרחבות בבעלות משפחות פלסטיניות מאזור תעמרה, מה שמאיים בעקירת חקלאים וכריתת עצי זית המהווים את עמוד השדרה של הכלכלה המקומית שם. בהקשר זה, אמרה תנועת "שלום עכשיו" בדו"ח שפרסמה אתמול: "הממשלה בראשות נתניהו מנסה לנצל כל רגע לפני הבחירות כדי ליצור עובדות נוספות בשטח שיקלו על סיפוח מלא של הגדה המערבית. אתרי תיירות וארכיאולוגיה מהווים צורה נוספת של התנחלות. מטרתם אינה רק להשתלט על שטחים נרחבים של אדמה פלסטינית, אלא גם לעצב את התודעה הציבורית, לדחוק לשוליים את הקשר של הפלסטינים לאדמה, ולהפוך את הארץ הזו לאדמה המיועדת ליהודים בלבד, פיזית ורוחנית". שורשי ההליך והרחבתו. שורשי הליך זה חוזרים למרץ 2024, כאשר המנהל האזרחי הודיע, באופן מפתיע, כי 170 דונם בתוך אתר הרודיון הם "אדמת מדינה", מושג ומערכת החלטות וחקיקה בלתי צודקת ששימשו את המנדט הבריטי על פלסטין, ולאחר מכן שונו על ידי שלטונות הכיבוש הישראליים לטובת ההתנחלות. על פי מקורות משפטיים פלסטיניים, סיווג זה נועד לנשל פלסטינים מנכסיהם בהתבסס על טענות שווא של אי הוכחת בעלות במהלך תקופות זמן מוגדרות, שלרוב היו קצרות תחת הכיבוש. צו ההפקעה החדש כולל שטח זה במלואו, בתוספת 130 דונם נוספים הממוקמים בחלק התחתון של הרודיון (Lower Herodium), החלק המכיל בריכה ענקית מתקופת הורדוס, וארקדות וגנים ארכיאולוגיים ששימשו כתחנת מנוחה מלכותית עתיקה. מרוץ נגד הזמן לשינוי המציאות. הפקעת הרודיון אינה מנותקת ממערכה רחבה שמנהלת ממשלת הכיבוש נגד העתיקות בגדה המערבית. ב-11 בפברואר 2026, הופקע שטח שיא של 2068 דונם לטובת פיתוח אתר סבסטיה הארכיאולוגי במחוז שכם, מה שתנועת "שלום עכשיו" הישראלית תיארה כ"חסר תקדים ובלתי רגיל", מכיוון שהוא ממוקם בתוך מרקם של כפר פלסטיני מאוכלס, ומאיים על פרנסת התושבים העובדים בתיירות ובשירותים הקשורים לאתר ההיסטורי. במאי 2026, חזר התרחיש באתר נבי סמואל (נבי סמואל) מצפון לירושלים, שם הופקעו 110 דונם נוספים, כולל מסגד ומקדש דתי השייכים לוואקף האסלאמי. "שלום עכשיו" ראתה בכך את הפעם הראשונה שבה הופקע אתר דתי בבעלות הוואקף האסלאמי בכוח. הנרטיב הישראלי: שיקום לקראת שליטה. מצידו, הצדיק צבא הכיבוש הישראלי צעד זה באמצעות הודעה של המנהל האזרחי הישראלי, לפיה ההחלטה נובעת מ"פיתוח ושימור האתר הארכיאולוגי", והיא התקבלה על בסיס "הערכות מקצועיות מקיפות שבוצעו על ידי קצין העתיקות וקצין שמורות הטבע במנהל האזרחי, שהצביעו על צורך דחוף לארגן את האזור ולחזק את מאמצי השימור שלו; כדי למנוע נזק לשרידים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות תרבותית והיסטורית ייחודית". כמו כן, הודיע שר המורשת הישראלי הקיצוני, עמיחי אליהו, על תוכנית לשיקום "הבריכה התחתונה" בהרודיון, במטרה להחזיר לה את יכולת אגירת המים ולמשוך תיירים למה שהוא רואה כ"מורשת יהודית". מקורות מקומיים חשפו כי עבודות פיתוח אינטנסיביות בוצעו בחודשים האחרונים במרץ רב, והתמקדו באזורים שהופקעו לאחרונה על ידי הכיבוש, מה שמאשר כי ההפקעה לא הייתה מקרית, אלא היא הקלה אדמיניסטרטיבית לתוכנית שמטרתה להפוך את הרודיון למרכז משיכה תיירותי עולמי במסגרת תוכניות הקידום הישראליות, תוך התעלמות מוחלטת מהאופי הפלסטיני של האתר ושל האזור הפלסטיני הסובב אותו. החשיבות הארכיאולוגית וההיסטורית. הרודיון (ג'בל אל-פרידיס) נחשב ליצירת מופת אדריכלית נדירה, הוא הארמון והמבצר שבנה המלך הורדוס הגדול בין השנים 23 ל-15 לפני הספירה. ההיסטוריון הרומי יוסף בן מתתיהו תיאר אותו כאתר שנבנה "להנצחת ניצחונו של הורדוס על החשמונאים והפרתים", שם שקרא לעצמו נצחי לאורך הדורות. האתר מורכב משלושה חלקים עיקריים: הארמון המבוצר על פסגת ההר (Upper Herodium) המשקיף על ים המלח וירושלים, מתחם "הרודיון התחתון" המפואר שכלל בריכת שחייה ענקית (באורך 70 × 46 מטרים) וגנים וארקדות, והוא החלק הנכלל בהפקעה האחרונה, בנוסף למדרון הצפוני שבו התגלה קברו של הורדוס. הארכיאולוגית רוי פורת, המנהלת את עבודות החפירה באתר מזה שנים, אמרה כי "הרודיון נחשבה למתחם המלכותי הגדול ביותר בעולם הרומי בתקופתה, והשתרעה על שטח של 250 דונם, וכללה מרחצאות רומיים מפוארים ותעלות מים ענקיות שהובאו מבריכות שלמה בבית לחם". בשנת 2007, הודיע הארכיאולוג פרופסור אהוד נצר מהאוניברסיטה העברית על גילוי קברו של הורדוס, לאחר שלושה עשורים של מחקר. הקבר נמצא בתוך שברי ארון קבורה אבן אדום, שעל פי ההערכות נהרס בכוונה על ידי היהודים במהלך המרד נגד הרומאים (66-70 לספירה), או אולי במהלך מרד בר כוכבא (132-135 לספירה). נצר הסביר במחקריו הקודמים כי "הורדוס בחר באתר מבודד ומרוחק זה, המשקיף על אופק ירושלים, כמקום מנוחתו האחרונה למרות כל התהילה שבנה ברחבי הממלכה ברחבי העולם, ותכנן להפוך את ההר כולו לאנדרטה קבורה ענקית בקנה מידה אפי", כפי שמצוין במסמכי החפירה שפורסמו. ומעניין לראות בנרטיב הישראלי שהאתר המקודם כאתר יהודי, מכיל עדויות ארכיאולוגיות המאשרות כי שימש כמנזר נוצרי גדול בין המאות החמישית לשביעית לספירה, בנוסף לקיומו של כפר ביזנטי שלם למרגלות התל, מה שמשקף את ריבוי התרבויות על אדמה פלסטינית זו. מימדים פוליטיים ומשפטיים: משקיפים רואים במדיניות זו חלק מהקשר רחב יותר לפירוק מוסדות הרשות הפלסטינית וכפיית ריבונות ישראלית דה פקטו על האזורים המסווגים כ"שטח C", המהווים כ-60% משטח הגדה המערבית. בפברואר 2026, אישרה ממשלת ישראל סדרת החלטות ש"שלום עכשיו" תיארה כ"מטרתן לפתוח את הגדה המערבית כשוק נדל"ן למתנחלים", כולל העברת סמכויות רישום קרקעות מצבא הכיבוש לגופים אזרחיים של הממשלה, מה שמקשה על הפלסטינים להוכיח את בעלותם עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי. מצידו, הזהיר יונתן מזרחי מ"שלום עכשיו" כי "לממשלה הנוכחית יש אג'נדה משיחית ברורה, והיא רוצה להודיע לעולם שהארץ הזו מיועדת ליהודים בלבד, וזה גוזר עלינו עוד שנים רבות של סכסוך כואב ודמים שאינו ניתן לפתרון".