במאמר שהוציא, עקבה עמותת Addameer לתמיכה וזכויות אדם לאסירים אחר התיקונים המשפטיים שהכיבוש הישראלי ממשיך להטיל על אסירים פלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023, והדגישה כי התיקונים שהתקבלו ב-2024 הם בסך הכל כלי לדיכוי ורדיפה של אסירים.

אדאמיר הסביר כי מאז אירועי ה-7 באוקטובר ורצח העם שלאחר מכן נגד רצועת עזה, עצרו כוחות הכיבוש הישראלי אלפי פלסטינים מעזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, ועצרו אותם במתקנים המנוהלים על ידי הצבא הישראלי או שירות בתי הסוהר הישראלי, תחת מערכות משפטיות שונות.

למרות המגוון של מתקני המעצר, עדויות שנגבו על ידי עורכי דין וארגוני זכויות אדם מעצירים לשעבר ובהווה מגלות שהם נתונים באופן שיטתי לתנאי מעצר לא אנושיים המאופיינים בהתעללות, לרבות עינויים, אלימות מינית ופשעים אחרים.

הקרן הוסיפה כי אסירים ובני משפחותיהם הועברו למטרות שיטתיות באמצעות חוקים והצעות חוק שהכנסת הישראלית מעבירה או דנה בהם מאז 7 באוקטובר 2023.

אוסף של חוקים גזעניים המכוונים לאסירים

העיתון ציין כי הכנסת הישראלית המשיכה בשנת 2024 לחוקק חוקים גזעניים המכוונים לאסירים פלסטינים, זכויותיהם הבסיסיות וזכויות משפחותיהם, מה שהוביל לעקירת משפחות האסירים בירושלים הכבושה. רשויות הכיבוש גם המשיכו להרחיב את מצב החירום בבתי הכלא, כולל קיום דיונים בבתי משפט באמצעות ועידת וידאו, מניעת גישה לאסירים לבית המשפט ועיכובם ללא מיטות על רקע צפיפות קשה.

היא הסבירה כי הכנסת התמקדה השנה בחקיקה או הצעה של שורה של חוקים המשפיעים על חייהם הכלכליים של הפלסטינים בכלל, ושל האסירים ובני משפחותיהם בפרט. הבולטת מבין חוקים אלו היא הצעת חוק המאפשרת לנפגעים מפעולות "התנגדות" — לפי ההגדרה הישראלית של "טרור" — להגיש תביעות פיצויים נגד מי שתומכים בפעולות אלה, לרבות הרשות הפלסטינית.

הכנסת דנה גם בהצעת חוק להטלת סנקציות על מוסדות פיננסיים בגדה המערבית וברצועת עזה אם יוכח שהם מעבירים כספים לאסירים משוחררים ולמשפחות קדושים, לפי הסיווג הישראלי.

החוק מטיל הגבלות על מוסדות פיננסיים בתוך המדינה הכובשת אם הם עוסקים במוסדות זרים אלה מבלי לדווח עליהם.

כמו כן הוצעו שתי טיוטות חוקים לניכוי כספים ממסים פלסטינים מנוצרים למימון הטיפול באסירים בבתי הכלא הישראליים, התחמקות ברורה מאחריותו המשפטית של הכיבוש.

ב-11 באוקטובר 2024 התקבל חוק לניכוי חלק מההכנסות ממסים למימון עורכי דין ישראלים שמונו להגן על אסירים שהשתתפו באירועי ה-7 באוקטובר 2023.

עם זאת, הסנגוריה הציבורית הישראלית סירבה לייצג כל אסיר פלסטיני מעזה שנעצר לאחר 7 באוקטובר.

העיתון ציין כי חוקים אלה הם רק חלק מסדרה של אמצעים שבאמצעותם המדינה הכובשת מבקשת לחנוק אסירים ובני משפחותיהם באמצעים שונים.

חוק מעצר לוחמים בלתי חוקיים

בנוגע לעצורים מרצועת עזה, אדמיר הסביר כי חלקם נעצרו על פי חוק "כליאת לוחמים בלתי חוקיים" משנת 2002, המפר באופן יסודי את הערבויות הקבועות במשפט ההומניטארי הבינלאומי ובדיני זכויות האדם.

היא ציינה כי חוק זה, בשנת 2024, לא הבחין בין עצורים בוגרים לילדים, ואף לא העניק לילדים ערבויות הגנה מיוחדות.

היא ציינה כי אנשים שנשללו מחירותם במהלך סכסוכים מזוינים הם פגיעים ביותר ובעלי סיכון להתעללות, במיוחד כאשר הם עצורים שלא כדין, כפי שנהוג על ידי רשויות הכיבוש.

היא הוסיפה כי המשפט ההומניטארי הבינלאומי קובע סטנדרטים מינימליים למעצר, המחייבים אמצעי הגנה משפטיים מתחילת המעצר ולאורך כל משכו, תוך הבטחת גישה של עצירים לעולם החיצון כדי לפקח על תנאיהם.

הפרה של חוקים בינלאומיים

אדאמיר הדגיש כי ההפרות של הכיבוש הישראלי במשפט ההומניטרי הבינלאומי ניכרות בהתייחסותו לרצועת עזה כשטח לא כבוש, למרות שליטתו האפקטיבית בו. הדבר מהווה הפרה של חוקים בינלאומיים האוסרים שינויים דמוגרפיים ופוליטיים בשטחים הכבושים.

בהקשר זה, בית הדין הבינלאומי לצדק פרסם חוות דעת מייעצת בשנת 2024 המאשרת את אי הלגיטימיות של הריבונות הישראלית על כל חלק מהשטחים הפלסטיניים וקוראת לאומות המאוחדות ולמדינות החברות לנקוט בצעדים מעשיים לסיום הכיבוש.

בגדה המערבית, למרות טענות הכיבוש ליישם את אמנת ז'נבה, המציאות חושפת הפרות נרחבות, ובראשן הטלת חוקים חריגים ומשפטם של פלסטינים בבתי משפט צבאיים, בניגוד להוראות האמנה, המחייבות הגנה על זכויות יסוד לאזרחים.

אדאמיר סיכם והדגיש כי כל האמצעים המשפטיים שנוקטת המדינה הכובשת נגד פלסטינים, לרבות מעצר ומשפט, מהווים מעצרים בלתי חוקיים ומפרים חוקים בינלאומיים.