פרקליטות המדינה במחוז דרום הודיעה ליועץ המשפטי לממשלה כי הכינה כתבי אישום נגד 22 לוחמים, המאשימים אותם בהשתתפות בקרבות שהתחוללו בתוך קיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר.

לפי עיתון "ידיעות אחרונות" ביום ראשון, מהלך זה בא לאחר שהמודיעין הצבאי ושב"כ השיגו במהלך החודשים האחרונים חומר חדש מתוך רצועת עזה.

מהלך זה הוא חסר תקדים מבחינת היקף האישומים, שכן גם הפרקליטות פועלת לקידום תשע הצעות חוק חדשות שמטרתן לזרז את המשפטים של לוחמים מיחידת העילית של חמאס.

העיתון ציין כי הרשויות הישראליות עדכנו את ארצות הברית על ההתפתחויות בקמפיין זה, והסבירו כי התביעה הציבורית מתכננת להגיש כתב אישום המוני הכולל מאות לוחמים מהיחידה המובחרת.

קמפיין זה מנוהל על ידי צוות מצומצם של פרקליטים בפרקליטות מחוז דרום הפועלים עם צוותים מיחידת להב 433 של המשטרה, השב"כ ומנהלת המודיעין הצבאי.

לדברי גורם ביטחוני, השב"כ מייחס חשיבות רבה לתיק זה וממשיך לאסוף ראיות ממקומות שונים אליהם נכנס הצבא הישראלי בתוך רצועת עזה, בהם לא נכח בעבר.

הרחבת הפעילות הצבאית, לפני הפסקת האש, אפשרה תפיסה של חומרי תקשורת ונתונים אלקטרוניים שתרמו לתיעוד ראיות.

לאחר איסוף החומר, המודיעין הצבאי והשב"כ ממיינים ומנתחים אותו, ולאחר מכן מעבירים את הראיות למשטרה, אשר בתורה מעבירה אותן לפרקליטות.

גורם במשטרת ישראל הסביר כי "זוהו מיקומם של חלק מהלוחמים שנעצרו, וכאשר השב"כ נכנס לאותם אזורים, כמו רפיח, הוא הצליח להשיג ראיות נגדם".

עד כה נעצרו כ-300 לוחמים בגין מעורבותם במבצע צוק איתן בדרגות שונות. חלקם נעצרו בתוך ישראל ב-7 באוקטובר, בעוד אחרים נלכדו במהלך הפעילות הקרקעית של הצבא בעזה.

ההנהגה הפוליטית בישראל סבורה כי עצורים אלו מסווגים כ"טרוריסטים" ואין לכלול אותם בעסקאות חילופי בני ערובה כלשהן.

עם זאת, נותרה קטגוריה של עצורים שלא השתתפו ישירות בלחימה אלא החזיקו בני ערובה בתוך הרצועה. טרם הוחלט אם הם ייכללו בכתבי האישום או יוקצו לעסקאות חליפין הבאות.