ממוסדות האסירים נמסר כי לפחות (63) עצורים נרצחו בבתי הכלא של הכיבוש הישראלי מאז תחילת התוקפנות ברצועת עזה, כולל (40) קדושים מעזה, בעוד שהכיבוש ממשיך להסתיר את זהותם של עשרות קדושים ולעצור את גופותיהם, תוך ציון כי מספר האסירים המתועדים (3,106 קדושים) הוא האחרון שבהם היה הילד וליד אחמד מסילוואד.

בהצהרה משותפת לציון יום האסיר הפלסטיני הוסיפו הארגונים כי פשעי עינויים בכל הרמות, כמו גם רעב, פשעים רפואיים ותקיפות מיניות, לרבות אונס, היו הגורמים העיקריים למותם של אסירים ועצורים בשיעור גבוה יותר מאשר בכל תקופה אחרת, בהתבסס על מעקב היסטורי ותיעוד העומד לרשות המוסדות.

מוסדות האסירים ציינו כי העדויות וההצהרות של אסירים בתוך בתי הכלא, שהועברו על ידי צוותים משפטיים, והעדויות שתועדו מהמשוחררים, זכו לרמה מזעזעת ומחרידה של שיטות עינויים שיטתיות, דווקא בחשבונות של עצורים מעזה. עדויות אלו כללו, בנוסף לפעולות העינויים, שיטות השפלה חסרות תקדים לפגיעה בכבוד האדם, מכות קשות וחוזרות ונשנות, ושלילת תנאי החיים המינימליים ההכרחיים במעצר. אנו מוצאים שהכיבוש פעל למיסוד פשעים באמצעות כלים ושיטות ספציפיות, המחייבים את מערכת זכויות האדם הבינלאומית לראות בו שלב חדש המאיים על האנושות כולה, לא רק על הפלסטינים. זה חל גם בנושא האסירים והעצורים הפלסטינים.

היא ציינה שממשלת הכיבוש הימנית הקיצונית הסלימה את מסעות ההסתה והכוונה לאסירים מלפני מלחמת ההשמדה, שכן ברור היה שזה בהקשר של הסלמה בפשעיה נגד עצורים באמצעות דיכוי וניסיונה לשלול מהם את מה שנותר מזכויותיהם. השלב שקדם להשמדה היה הקדמה לכוונותיה שקראו להוצאתן להורג באמצעות השר הקיצוני שלה (בן גביר), שייצג את כל מערכת הכיבוש, שפעלה להסית אסירים להרוג אותם ולירות בראשם כדי לפתור את בעיית הצפיפות בבתי הכלא.

יותר מ-16,400 מעצרים מאז תחילת התוקפנות ברצועת עזה

מספר המעצרים מאז תחילת רצח העם הגיע ל-16,400, כולל יותר מ-510 נשים וכ-1,300 ילדים. נתון זה אינו כולל את אלפי המעצרים מעזה, בהם נשים וילדים. היעלמות בכפייה היא הפשע הבולט ביותר שביצע הכיבוש נגד עצורי עזה, וממשיכה להיות.

הכיבוש פעל ליצירת מחנות מיוחדים למעצר עצירים מעזה ומהגדה המערבית, עם גידול במספר העצורים, בנוסף לבתי הכלא המרכזיים. הבולטים שבהם היו מחנה (שדה תימן), שהיה הכתובת הבולטת לפשעי עינויים, ובית הכלא (רקפת), בנוסף למחנה (ענתות), מחנה (עופר), מחנה (נפתלי) ומחנה (מנשה), שהם מחנות המזוהים עם הנהלת צבא הכיבוש. אלו רק המחנות שהמוסדות הצליחו לפקח עליהם, וייתכן שיש בתי סוהר ומחנות סודיים. המדינה הכובשת השתמשה במספר כלים לביסוס עבירת ההיעלמות הכפויה, על ידי התאמת החוק על ידי הטלת תיקונים לחוק המכונה "לוחמים בלתי חוקיים", וכן מניעה מהוועד הבינלאומי של הצלב האדום לבקר בהם, ואי חשיפת מספרם, מקומות המעצר, תנאי מעצרם או כל דבר הקשור לגורלם. הכיבוש התייחס אליהם בכוונה כאל מספרים, ובהמשך, לאור התיקונים שנעשו, הצליחו צוותים משפטיים לחשוף את גורלם של אלפי עצורים מעזה.

9,900 עצורים בבתי כלא כיבוש

מספר העצורים בבתי הכלא הכיבוש עומד על יותר מ-9,900 עצורים, ונתונים אלו אינם כוללים את כל העצורים מעזה החשופים לפשע של (היעלמות בכפייה). מספר האסירות הוא (29), כולל אסירה מעזה וילד, בעוד שמספר האסירות (גורים) מתחת לגיל (18 שנים) הוא כ- (400) ילדים המחולקים בין בתי הכלא (מגידו, עופר).

מספר העצורים המינהליים הגיע ליותר מ-(3498) עצורים מינהליים (עד תחילת אפריל), כולל (4) נשים ויותר מ-(100) ילדים. רוב העצורים המינהליים הם אסירים לשעבר ששהו שנים בבתי הכלא של הכיבוש, בנוסף לקטגוריות אחרות שכללו: סטודנטים בבתי ספר ואוניברסיטאות, עיתונאים, פעילי זכויות אדם, עורכי דין, מהנדסים, רופאים, אקדמאים, נציגים, פעילים, עובדים וקרובי משפחה מדרגה ראשונה של קדושים ושל אסירים של אסירים ואסירים. אסירים.

מספר העצורים המסווגים על ידי הכיבוש כ"לוחמים בלתי חוקיים" לפי נתוני הנהלת בתי הסוהר הוא (1,747), ונתונים אלו עד תחילת אפריל 2025.

3,498 עצירים מנהליים בבתי סוהר כיבוש

סוגיית העצירים המנהליים היווה את המהפך הבולט ביותר, בנוסף לשורת הפשעים השיטתיים שביצע הכיבוש מאז תחילת מלחמת ההשמדה. מספר העצורים המינהליים גדל והגיע להיות הגבוה בהיסטוריה. מספר העצורים המינהליים הגיע, עד תחילת אפריל, (3498), בהם למעלה מ-(100) ילדים ו-(4) אסירות, בידיעה שמספר העצורים המנהליים לפני המלחמה הסתכם בכ-(1320) עצורים. עלייה זו חלה במקביל להגעתה של ממשלת הכיבוש הקיצוני, כלומר לפני תחילת ההשמדה. אם נחזור להקשר ההיסטורי של פשע המעצר המנהלי, אנו מאשרים שרשויות הכיבוש הישראליות השתמשו במדיניות השרירותית של מעצר מנהלי נגד פלסטינים מאז כיבוש השטחים הפלסטיניים. במהלך השנים, עשרות אלפי פלסטינים נעצרו מנהלית. בנוסף לפשע המעצר המנהלי, הכיבוש הסלימה את המעצרים על רקע חופש הדעה והביטוי באמתלה של "הסתה", תוך שימוש בפלטפורמות המדיה החברתית ככלי מרכזי לדיכוי ולמעצר של אזרחים נוספים.

פשעים רפואיים נגד עצורים

פשעים רפואיים מתנשאים על עדויות האסירים, במיוחד עם המשך התפשטות הגרדת, שמערכת הכלא הפכה לכלי עינויים והובילה למותם של אסירים. רוב הביקורים האחרונים אצל אסירים נשלטים על ידי התפשטות הגרדת, בעיקר בבתי הכלא בנגב ומגידו, וכן בכלא עופר, שם המחלה נמצאת במגמת עלייה, ללא כל אמצעי להגביל את התפשטותה. מערכת הכלא מונעת מאסירים בכוונה פריטי היגיינה, ביגוד, חשיפה לשמש ומקלחות קבועות, בנוסף לצפיפות חסרת התקדים בקרב האסירים.

מספר האסירים החולים בבתי הכלא הכיבוש גדל. ישנם מאות אסירים חולים ופצועים, ומספרם גדל ללא הרף עקב הפשעים, המדיניות וצעדי התגמול השיטתיים שהכיבוש כופה על אסירים, בעיקר עינויים ופשעי רפואה.

הארגונים חידשו את קריאתם למערכת זכויות האדם הבינלאומית להתקדם בקבלת החלטות אפקטיביות להטיל על מנהיגי הכיבוש דין וחשבון לפשעי המלחמה שהם ממשיכים לבצע נגד עמנו, ולהטיל סנקציות על הכיבוש שיציבו אותו במצב של בידוד בינלאומי ברור, ולהחזיר למערכת זכויות האדם הבינלאומית את התפקיד הבסיסי שבו היא קיימת, ולשים קץ למדינה. של רצח העם והתוקפנות המתמשכים, ולסיים את מצב החסינות החריגה למדינה הכובשת, בהתחשב בכך מעל אחריות, אחריות וענישה.