מומחים סבורים כי מתקפת ה"תגמול" הישראלית על איראן בשבת בבוקר סימנה את תחילתו של שלב חדש ומסוכן יותר בסכסוך בין שתי המדינות הנמשך כבר שנים, אך נראה שלפחות לעת עתה. לא הצליח לעורר מלחמה כוללת.

ראוי לציין כי התקיפה באיראן בשבת בבוקר הייתה הפעם הראשונה שישראל הודתה בפומבי בביצוע מבצע צבאי בתוך איראן, לאחר שנים של שמירה על שתיקה אסטרטגית בנוגע לחיסולים ומעשי החבלה שלה על אדמת איראן. זו הייתה גם אחת ההתקפות הבודדות של חילות אוויר זרים על איראן מאז מלחמתה עם עיראק בשנות ה-80.

למרות שהמתקפה סימנה רגע קריטי ומסוכן, איראן לא קבעה מיד מסגרת זמן לתגמול או לתגובתה הבאה. משרד החוץ האיראני אמר כי בעוד שאיראן "מחויבת להגן על עצמה", הוא מודע ל"אחריותה לשלום וביטחון אזוריים", תוך הימנעות מהשפה הבומבסטית שאפיינה את התגובות הראשוניות של איראן לתקיפות ישראליות קודמות.

זה הפיג את החשש מעימות בלתי נשלט, גם אם האפשרות להתנגשות כזו קרובה מתמיד.

במאמר ביום שבת, ה"ניו יורק טיימס" ציטט מומחה לענייני איראן במועצה האירופית ליחסי חוץ (קבוצת מחקר שבסיסה בברלין) שאמר, "שנות המלחמה הנסתרת נכנסו לסכסוך פתוח לחלוטין - אם כי ניהלה עימות, לפי שעה", והסביר כי "טהרן יכולה לבלוע את ההתקפות הללו נגד מתקנים צבאיים, מבלי להגיב באופן שמזמין תגובה ישראלית נוספת".

מומחים אומרים כי לאחר שבועות של לחץ מצד ארצות הברית לצמצם את היקף התקיפה שלה, ישראל נמנעה מפגיעה באתרי העשרה גרעיניים רגישים ובמתקני ייצור נפט בתגובה למטח הגדול של טילים בליסטיים שאיראן שיגרה לעבר ישראל ב-1 באוקטובר.

ישראל טוענת כי מטוסי הקרב שלה התמקדו בכמעט 20 מתקנים צבאיים, בהם סוללות הגנה אווירית, תחנות מכ"ם ואתרי ייצור טילים, אך עד כה היא לא תיעדה אף אחת מהטענות הללו.

לפי מה שדווח בתקשורת האמריקאית, המיקוד המצומצם יחסית של התקפות אלו על "אתרים צבאיים מפוזרים" באיראן אפשרו את חזרת החיים לשגרה לאחר התקיפה, שכן רשות התעופה פתחה מחדש את המרחב האווירי האיראני, וסוכנויות הידיעות הממשלתיות שידרו תמונות וסרטונים של דברים חוזרים לשגרה, כמובן, הם סימנים, אמרו אנליסטים, לכך שהנהגת איראן מנסה להמעיט בחשיבות המתקפה הישראלית ולהפחית את הציפיות הפנימיות לתגובה איראנית גדולה.

ה"ניו יורק טיימס" ציטט את יואל גוזנסקי, מומחה ישראלי לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, קבוצת מחקר מתל אביב, שאמר: "זו תחילתו של שלב חדש, שלב מסוכן, עם הרבה רגישויות. ” "אבל הטון שאני שומע מאיראן הוא בעצם, 'אוי, זה כלום'".

כתוצאה מכך, הוסיף גוזנסקי, "ייתכן ששני הצדדים לפחות יסגרו את הסיבוב הזה, ושלא נראה תגמול איראני - או שאם נראה זאת, זה יהיה בקנה מידה קטן".

עם זאת, אנליסטים הזהירו כי גם אם ההסלמה האחרונה תירגע, היא דחקה את איראן וישראל בהמשך הדרך לקראת סכסוך בלתי ניתן לניהול.

ישראל עדיין מנהלת את מלחמתה האכזרית ברצועת עזה הנצורה, ועדיין עוסקת במלחמה נגד חיזבאללה הלבנוני, בעל בריתה החזק ביותר של איראן באזור, כאשר כוחות הכיבוש הישראלים פותחים בהתקפות אוויריות וקרקעיות רחבות היקף. לסכסוכים הללו אין סוף באופק, וכל אחד מהם עלול להוביל להסלמות נוספות בין ישראל לאיראן, שהוכיחה שהיא נכונות יותר ויותר לתקוף את ישראל בהגנה על בעלות בריתה ושותפיה.

ראוי לציין שבמשך שנים רבות, שתי המדינות ניהלו מלחמה חשאית שבה כל צד ערער את האינטרסים של האחר, באמצעות סוכנים או המעורבים בסכסוך, בעוד שאף צד לא לקח אחריות על התקפותיו. הסכסוך הסודי הזה הפך לעימות גלוי לאחר שחמאס תקף את ישראל ב-7 באוקטובר 2023, ושחרר מלחמה ישראלית הרסנית בעזה שממשיכה להרוג ולפצוע פלסטינים במאות מדי יום, וגם הובילה לפרוץ סכסוך אזורי בין ישראל. איראן ובעלות בריתה.

המלחמה בעזה גרמה לבעלות בריתה האחרות של איראן במזרח התיכון, כולל חיזבאללה, לפגוע בישראל מתוך סולידריות עם בעלת בריתם הפלסטינית. בתמורה, ישראל הסלימה את התקפותיה על האינטרסים האיראניים ברחבי האזור, והובילה לחילופי דברים ישירים בין שתי המדינות, תחילה באפריל וכעת באוקטובר.

חלק מהאנליסטים חוששים שישראל, למרות האיפוק היחסי שגילתה בשבת, הכינה את הקרקע למתקפה גדולה יותר בעקבות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-5 בנובמבר. הבחירות יגרמו למעבר הכוח, שבמהלכו תפחת השפעתה וההתמקדות של וושינגטון בסכסוך בין איראן לישראל.