ד. אשרף בדר: מהתקיפה שלה באיראן, נראה שישראל לא מוכנה להסלים את המצב למלחמה כוללת

יאסר מנאע: ישראל ואיראן פועלות כעת לניסוח מחדש של כללי המעורבות במזרח התיכון

דאוד כותאב: התקיפה הישראלית מספקת ביטחון שהעניינים לא יסלימו, והאפשרויות האיראניות הן בין תגובה מוגבלת או הימנעות מוחלטת.

מוחמד אבו אלן דראג'מה: ישראל לא יכולה לעשות שינוי מהותי במאזן הכוחות האזורי ללא תמיכה אמריקאית

מוחמד חוואש: מאזן הכוחות בין איראן לישראל אינו מושפע ממכה אחת וממה שקרה במסגרת פעולות הרתעה הדדיות

עימאד מוסא: הדברים יישארו תחת כללי העיסוק המקובלים מבלי להיכנס למלחמה מקיפה באזור

סאמר ענבתאווי: לחץ אמריקאי על ישראל להימנע מהסלמה נרחבת לפני הבחירות הוא אחת הסיבות לצמצום השביתה

לאחר 25 ימים של ציפייה לתגובה הישראלית למתקפה האיראנית, התקיפה הישראלית הגיעה במסגרת מאבק בין ישראל לאיראן לחיזוק אסטרטגיית ההרתעה, אך התקיפה צומצמה, בניגוד לציפיות שמקדמת ישראל בתקופה האחרונה. .

Writers, political analysts, and specialists in Israeli affairs believe, in separate interviews with “ے,” that Israel, despite its eagerness to strike Iran, was cautious because of American pressure, which fears a strong Iranian response that would get things out of control , במיוחד מכיוון שארצות הברית מתקרבת לבחירות לנשיאות בשבוע הבא.

סופרים ומומחים מציינים כי התלות הישראלית בתמיכה אמריקאית הייתה ברורה, שכן מתקפה זו לא הייתה מתרחשת באותה קלות ללא תיאום עם ארצות הברית והתמיכה הלוגיסטית שלה.

הם סבורים שהתקיפה הישראלית המוגבלת באיראן באה גם במסגרת איזונים בינלאומיים המנוהלים על ידי אינטרסים משותפים עם ארצות הברית, מה שנמנע מהסלמה עם איראן בשל מורכבות הסצנה האזורית.

הם מציינים כי איראן עשויה להימנע מתגובה ישירה במהלך התקופה הקרובה ולהסתפק בפעולות עקיפות באמצעות בעלות בריתה באזור, שכן טהראן מעדיפה להשתמש באיומים ישירים ועקיפים כדי לבלום את השפעות המתקפה ולהגביר את השפעתה האזורית מבלי להיגרר. לעימות צבאי מקיף, העולה בקנה אחד עם האינטרס האסטרטגי שלה בשמירה על עליית השפעתה האזורית.

סופרים ומומחים מציינים שאיראן וישראל נראות להוטות להימנע מעימות פתוח, בעוד שישראל ממשיכה לכוון את בעלות בריתה של איראן באזור כחלק מהאסטרטגיה שלה להגביל את השפעתה של טהראן, אם כי דברים עשויים לגלוש למלחמה אזורית בעתיד.

השביתה המוגבלת חושפת את מידת התלות של ישראל בתמיכה אמריקאית

ד"ר רואה. אשרף בדר, סופר, אנליסט פוליטי ומומחה לענייני ישראל, אמר כי התקיפה הישראלית באיראן באה כמסר לשיקום מערכת ההרתעה שזעזעה בעקבות התקיפות האיראניות האחרונות בתחילת החודש.

בדר מציין כי למרות ביצוע השביתה הזו, נראה שישראל לא מוכנה להסלים את המצב למלחמה כוללת. מנהיגים ישראלים מתמודדים עם לחץ אמריקאי גדול, בנוסף לחשש מתגובה איראנית חזקה שעלולה להוביל להסלמה נרחבת.

לפיכך, בדר סבור כי ישראל בחרה להפחית את תקרת השביתה כדי לשקם את ההרתעה ולשדר מסר ברור לאיראן כי יכולותיה מגיעות אליה מבלי לנסות לפוצץ דברים.

בדר מסביר כי תקיפה זו, שישראל לקחה עליה במפורש אחריות לראשונה, נועדה לשבור את מחסום ההיסוס ולאשר את יכולתה הצבאית לפגוע ישירות באיראן.

בדר מציין כי עם זאת, השביתה המוגבלת חושפת את מידת התלות של ישראל בתמיכת ארצות הברית, המגבילה את יכולתה להשיג את יעדיה האסטרטגיים בחופש מוחלט.

איזונים בינלאומיים ואזוריים

בדר מציין כי איזונים בינלאומיים ואזוריים, בהובלת בעלת ברית האסטרטגית האמריקאית, מגבילים את יכולתה של ישראל לפתוח במכה מקיפה שעלולה לשנות את מאזן הכוחות באזור.

בדר סבור שאיראן הצליחה, באמצעות דיפלומטיה, ובאמצעות האיומים הישירים והעקיפים שהפנתה לישראל באמצעות בעלות בריתה באזור, לספוג ולצמצם את השפעות התקיפה הישראלית, שגרמה לישראל להפחית את חומרת התקיפה. למרות הצהרותיו של שר הביטחון הישראלי יואב גלנט, שתיאר את השביתה כי היא תהיה "קטלנית וקטלנית".

לדברי בדר, בין אם צמצום זה הגיע כתוצאה מלחץ אמריקאי ובין אם כתוצאה מחשש של ישראל מתגובות איראניות חריפות, התוצאה היא זהה, כלומר שהתקיפה שהופנתה הייתה מחושבת וצמצמה, מה שמשקף את נוכחותם של הגבלות המוטלות על ישראל הנובעות מאיזונים בינלאומיים המונעים שינוי אסטרטגי מקיף באזור.

הסיכון להסלמה אזורית עדיין קיים

בדר סבור כי הסיכון להסלמה אזורי עדיין קיים, ותלוי באופי התגובה האיראנית הצפויה אם איראן תגיב בעתיד ותכוון לאתרים צבאיים ישראלים בתגובה מוגבלת, הדבר עלול להביא להמשך מעגל ההתקפות ההדדיות. ללא הסלמה מקיפה, ואילו אם התגובה האיראנית תהיה חזקה בשל גודל הנזק שנגרם מהתקיפה הישראלית עלול להוביל להסלמה רחבה יותר.

הוא מציין כי התגובה האיראנית הצפויה תגיע בגבולות מבוקרים, וכי גודלה יהיה תלוי בגודל ההפסדים האיראניים האמיתיים אם הם גדולים, כפי שטוענת התקשורת הישראלית, התגובה האיראנית צפויה להיות חזקה, אבל אם הנזק קטן, כפי שמסבירה התקשורת האיראנית, זה יהיה התגובה הייתה מוגבלת, מה שמעיד על רצונם של שני הצדדים להימנע מהתפרצות של מלחמה כוללת באזור.

ישראל מבקשת להוכיח את יכולתה המתמשכת להרתיע

הכותב והמומחה לענייני ישראל, יאסר מנה, מסביר את האסטרטגיה הישראלית האחרונה: ישראל מבקשת להוכיח את המשך יכולתה להרתיע על ידי התמקדות בכל אתרים שהיא רואה צורך בכך, הנתמכת בעמדה אמריקאית תומכת המראה את עוצמת הברית בין השניים. מסיבות.

מנא מציין כי המטרות הישראליות המוצהרות אינן היחידות בתמונה, שכן נותר צד נסתר שקשה לחזות אותו כתוצאה מהיעדר מידע מלא על ההפסדים או פרטי המבצעים הממוקדים עד כה.

מאנה מציין כי הן ישראל והן איראן פועלות בימים אלה לניסוח מחדש של כללי המעורבות במזרח התיכון, בדרך ארוכה ומתמשכת של עימותים שלא החלה באירועי ה-7 באוקטובר ולא תסתיים בשביתות האחרונות.

לדברי מנע, ישראל סבורה כי פעולותיה אינן מוגבלות לעימות ישיר עם איראן, אלא כוללות התמקדות בסיעות התנגדות בעזה, לבנון, תימן וסוריה, כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר להתעמת עם ההשפעה האיראנית, כאשר ישראל מאמצת גישה הדרגתית. גישה שאינה נפרדת מהדרך הזו.

החישובים האמריקאים כלפי איראן נותרו מורכבים

מאנה מאשר שהחישובים האמריקאיים כלפי איראן נותרו מורכבים ונתונים להשפעות בינלאומיות מרוסיה וסין, מה שמגביר את הקושי לקבל החלטות קשות.

הוא מציין כי ייתכן שארה"ב אימצה גישה זו כדי להימנע מכניסה לעימות ישיר עם איראן, בעוד שהאסטרטגיה המשותפת שלה עם ישראל מתמקדת בהשגת יעדים ארוכי טווח, לרבות שינוי המשטר השלטוני בעזה כחלק ממטרותיה של המלחמה המתמשכת.

לטענת מנא, חלוקת המטרות הגיאוגרפיות בתקיפות הישראליות מחזקת את הרעיון של רצונה של ישראל להימנע מהסלמה לרמה של מלחמה אזורית רחבה, אסטרטגיה שבה משתתפת איראן, במיוחד שהמטרה הישראלית לא כללה נפט איראני. או מתקנים גרעיניים.

התגובה האיראנית עשויה להיות מוגבלת או תידחה בעתיד הקרוב

לפיכך, מאנה צופה כי התגובה האיראנית תוגבל או תידחה בעתיד הקרוב, שכן איראן מאמינה שההמתנה מאפשרת לה לחזק את מעמדה כמעצמה עולה, שכן היא מאפשרת לה להמשיך ולהרחיב את השפעתה בעקיפין.

מאנה סבור כי מצב זה מאפשר לאיראן לחזק את מעמדה באזור באמצעות יכולתה להתמודד עם הלחץ האמריקני-ישראלי מבלי להיגרר להסלמה גלויה, וככל שגישה זו נמשכת, איראן מוצאת את עצמה בעמדת כוח המגבירה את השפעתה. על מאזן הכוחות במזרח התיכון הוא תומך במאמציה לגבש את הנוכחות האזורית שלו בצורה רחבה יותר.

מסר פנימי ישראלי

הסופר והאנליסט הפוליטי דאוד קוטאב מאמין שלמסר שישראל מנסה להעביר באמצעות הכוונת איראן יש אופי פנימי ולא אסטרטגיית הרתעה חיצונית.

כותאב סבור כי התקיפה הישראלית הייתה "ביישנית" ולא הייתה לה השפעה ממשית, מה שחושף פער ברור בין הצהרות ישראליות חדות לבין צעדים בפועל בשטח.

לפי כותאב, ישראל ביקשה, באמצעות המתקפה המצומצמת הזו, לאשר את נוכחותה ותו לא, במסר הדומה ל"ההר התהפך והוליד עכבר", שכן נראה שישראל רצתה להוכיח את נוכחותה מבלי להפעיל תוקף. צעדים המסוגלים להשפיע על מאזן הכוחות האזורי.

הוא סבור כי השביתה הזו אינה עולה לרמת הרתעה או שינוי אסטרטגי, שכן היא לא הביאה איתה השפעה גדולה על רמת הביטחון האזורי או שכנוע בעוצמת התגובה הישראלית כי הפסיקה את הפיגועים נגד איראן עשויה להוות אות לרגיעה, בין אם לצד האיראני ובין אם לאזור כולו, שכן היא שואפת להרגיע את הצדדים הנוגעים בדבר, כולל איראן, שישראל אינה מתכוונת להסלים את העניינים בעתיד הקרוב.

באשר לתגובה האפשרית של איראן, קוטאב סבור כי האפשרויות נותרו מוגבלות לתגובה מוגבלת או הימנעות מוחלטת, אך קוטאב מצדד באפשרות השנייה, ומדגיש כי איראן עשויה לבחור להימנע מלהגיב בשלב הנוכחי, מה שעלול למעשה להוביל להפיכת דף. על הקובץ הזה לפחות בשלב הנוכחי ובשלב הביניים.

לא ניתן להפריד מספר הודעות מהתמיכה בארה"ב

מוחמד אבו אלן דראג'מה, מומחה לענייני ישראל, סבור כי התקיפה הישראלית האחרונה נגד מטרות איראניות נושאת מספר מסרים, אך לא ניתן להפריד מסרים אלו מהאישור והתמיכה של ארצות הברית, שלדעתו הייתה נוכחת בכל צעד ישראלי.

דראגמה מציין כי המסר הראשון שישראל ניסתה להעביר היה שלא תקבל שום "איום על אדמותיה" או ניסיון "להפר את ריבונותה", מה שמבחינתה מהווה בסיס לכל תגובה ישראלית. בְּעָתִיד.

המסר השני, לפי דראג'מה, הוא להדגים את יכולתה של ישראל לגשת למתקנים אסטרטגיים איראניים, לרבות מתקני נפט וגרעין, מה שמשפר את תדמית ההרתעה הישראלית.

עם זאת, למרות המסרים הללו, סבור דראחמה כי יעילותן של השביתות נותרה מוגבלת אלא אם הן מלוות בתמיכה אמריקנית חזקה, והדבר ברור בצעדים האמריקאים האחרונים, שכן ארה"ב הפעילה לחץ על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להגביל את התקיפה. , מה שמראה את מידת היכולת של וושינגטון להשפיע על מהלך האירועים באזור כשתרצה.

דראחמה מסביר כי התיאום בין ארה"ב וישראל בהקשר זה היה ברור באמצעות תקשורת רציפה בין שר ההגנה הישראלי לשר ההגנה האמריקני, בנוסף לשיחות ישירות בין נשיא ארה"ב לנתניהו, ומזכיר המדינה האמריקני בלינקן נכח במקום. באזור כדי להגביר את התיאום הזה.

מנקודת מבט צבאית, דראגמה מציין כי ישראל אינה יכולה לבצע שינוי מהותי במאזן הכוחות האזורי ללא תמיכה אמריקנית, שכן ישראל חיכתה להגעתה של מערכת ההגנה האמריקאית "THAAD" כדי להתמודד עם כל תגובה איראנית אפשרית, ומטוסי אספקת דלק. ומטוסי F-25 הועברו גם 16 אינץ' אמריקאים מגרמניה לאזור.

לפיכך, דראג'מה מתאר את יכולתה הצבאית של ישראל כמוגבלת בהתמודדות עם איראן ללא תמיכה אמריקאית.

לגבי התגובה האיראנית האפשרית, דראגמה סבור כי האפשרויות לפני טהראן מתמקדות בשימוש בטילים בליסטיים, לאחר שמל"טים איראנים הוכיחו את יעילותם המוגבלת נגד הגנות אוויריות ישראליות, תמיכה אזורית ובסיסים אמריקאים באזור, שכן המל"טים האיראניים הללו מכסים מרחקים ארוכים מאוד. , ואינם כמו מל"טים של חיזבאללה מטווח קצר.

עם זאת, דראג'מה מציין כי ייתכן שאיראן מתקדמת לקראת בלימת התקיפה הישראלית האחרונה; בשל השפעתה החלשה, כפי שמתארים אותה האיראנים עצמם.

איראן עשויה להגיב באמצעות בעלות בריתה

דראג'מה מצפה מאיראן להגיב בעקיפין באמצעות בעלות בריתה, כמו החות'ים או חיזבאללה, אך לא סביר שהתגובה תהיה ישירה.

באשר להסלמה האזורית, סבור דראחמה כי כבר קיים מצב של "מלחמה אזורית עקיפה", שכן ישראל מתנגשת עם מל"טים ששוגרו מתימן ומעיראק, בנוסף להסלמה המתמשכת בגבול הצפון, מלחמת ההשמדה במדינה. רצועת עזה, והמתיחות בגדה המערבית.

דראגמה מציין שמצבים אלו אולי אינם מסתכמים במלחמה ישירה בין מדינות, אך קצב העימותים מעיד על הסלמה מתמשכת בין ישראל למספר פלגים באזור, מה שהופך את ההסלמה האזורית למציאות מתמשכת המשקפת את המורכבות של המצב הגיאופוליטי הנוכחי.

תגובה מחושבת בקפידה

הסופר והאנליסט הפוליטי מוחמד חוואש סבור כי התקיפה הישראלית נגד איראן באה במסגרת פעולות הרתעה הדדיות בין שני הצדדים, ומציין כי תקיפה זו הגיעה לאחר שישראל נחשפה למספר רב של תקיפות איראניות, שכן ישראל סבורה כי יש צורך להגיב ב צעד שעלול להצית סכסוך גדול יותר באזור.

אבל התגובה הישראלית, לדברי חוואש, נבחנה ומחושבת בקפידה, תוך התחשבות באינטרסים האמריקאיים באזור, במטרה לאשר את יכולתה של ישראל להרתיע את איראן ללא הסלמה מסוכנת שעלולה להשפיע לרעה על יציבות האזור.

חוואש מסביר כי התקיפה הישראלית כוונה לכמה בסיסים צבאיים איראניים, שכן ישראל סבורה שצעד זה הספיק בשלב זה מבלי לסטות מהיקף השמורה האמריקנית.

חוואש מציין כי גישה ממושמעת זו באה על פי חישובים אמריקאים, במיוחד לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, שכן וושינגטון מעדיפה לשמור על יציבות יחסית באזור ולהימנע מעימות ישיר שעלול להעמיד אותה במצב מביך, במיוחד אם היא תיאלץ לתמוך בישראל בצורה שאינה רוצה או מנסה להימנע ואינה יכולה בכך, בהתאם להקשר זה, הממשל האמריקני נמנע מכל תגובה איראנית רחבה שעלולה להוביל להסלמה צבאית מקיפה, ומניסיונות לשלוט באירועים. באופן שמשרת את האינטרסים שלה בטווח הקרוב.

חוואש מאמין שמאזן הכוחות בין איראן לישראל לא יושפע ממכה אחת, ומסביר כי לאיראן יש יכולות הרתעה מספקות, בעוד שישראל שומרת על עליונותה הצבאית האיכותית.

לשמור על כללי התקשרות

חוואש מאשר שהמצב הנוכחי מראה על רצונם של שני הצדדים לשמור על כללי ההתקשרות מבלי להיגרר להסלמה גדולה יותר, במיוחד עם ההצהרות המתמשכות המאשרות שאף צד לא רוצה להסלים את העניינים או לשבור את מצב האיזון הנוכחי.

לגבי התגובה האיראנית, חוואש מצפה שתגובתה של איראן תהיה עקיפה, שכן במקרים כאלה איראן נוטה לתמוך בבנות בריתה באזור מבלי לפנות לעימות צבאי ישיר עם ישראל.

חוואש מציין כי אופי ההסלמה באזור נותר קשור קשר הדוק לתוצאות הבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב, שכן מי שינצח בבחירות הללו, בין אם זה קמאלה האריס או דונלד טראמפ, עשוי לקבוע את המגמה העתידית להסלמה גדולה יותר או לכפות יישוב באזור.

חיזוק האמון בדעת הקהל הישראלית

הסופר והאנליסט הפוליטי עימאד מוסא סבור כי התקיפה הישראלית האחרונה באיראן נושאת מסרים מרובים, שמטרתם בעיקר לחזק את אמון דעת הקהל בישראל ביכולתו של הצבא הכובש להגיע לכל מטרה, על מנת להנציח את דמותה של ישראל כמדינה. כוח אזורי גדול שמתעלה על נורמות וחוקים בינלאומיים.

מוסא מציין כי המסר השני מופנה לאיראן, למדינות האזור ולציר ההתנגדות, במטרה להטיל ספק באמינותה של איראן כבעלת ברית ולהעלות ספקות לגביה.

לדברי מוסא, התקשורת הישראלית פועלת לקידום הטענות לפיהן ארה"ב הודיעה לאיראן על מועד התקיפה מראש, וכי ישראל שלחה מסר באמצעות צד שלישי, המחזק את הנרטיב של ישראל ומשרת את מטרתה לערער את האזור האזורי. בריתות המקיפות את איראן, במטרה להחליש אותה בטווח הארוך ולבודד אותה מבחינה מדינית.

נתניהו משחק על החבלים הפוליטיים

מוסא סבור כי התקיפה הישראלית באיראן הייתה שטחית, שכן היא לא נועדה להשיג הישגים צבאיים כפי שהגיעה בתגובה לדרישה האמריקאית, לאור רגישות המצב הכלכלי של ארה"ב ובעלות בריתה המערביות. שרוצים להימנע מכל הסלמה שתשפיע על יציבות האזור לקראת הבחירות האמריקאיות.

מוסא מציין כי נראה שנתניהו מצדו משחק בחבלים הפוליטיים להשגת אינטרסים התואמים את שאיפותיהם של שני המועמדים בבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב, בעוד בוושינגטון מבקשים גם להכין את האווירה לאפשרות אפשרית. עימות עם סין, ומסיבה זו היא מעדיפה לנטרל את איראן במידת האפשר, במטרה להימנע ממלחמה תקופה ארוכה של התשה עם ציר ההתנגדות, שזוכה לתמיכה חזקה מרוסיה וסין במסגרת ה-BRICS העולה. גוּשׁ.

איראן עשויה לפנות לתגובת "הצגה".

באשר לתגובה האיראנית לישראל, מוסא מאמין שאיראן עשויה לנקוט בתגובת "שואו" כפי שעשתה בעבר, או לדחוף את חיזבאללה להשתמש בטילים חכמים כדי לפגוע בישראל ללא הסלמה מקיפה, בצעד שישדר מסר של עוצמה מצד ציר ההתנגדות, תוך הימנעות מעימות הכל כלול.

מוסא מאמין שהעניינים יישארו תחת כללי העיסוק המקובלים, מבלי להיכנס למלחמה כוללת באזור, שכן ישראל זקוקה לזמן כדי להגביר את התקפותיה נגד כפרים לבנוניים התומכים בחיזבאללה, תוך ניצול התקופה הנוכחית כדי להחליש את התשתית של החממה העממית שלה, בכך השיגה את מטרתה ארוכת הטווח לשחוק את התמיכה העממית בהתנגדות בלבנון, בנוסף להמשך השגת יעדיה ברצועת עזה, כפי שהיא מאמינה.

סיבות ששלטו בקצב השביתה

הסופר והאנליסט הפוליטי סאמר ענבתאווי מציין כי התגובה הישראלית למתקפה האיראנית הגיעה לאחר כ-25 ימים של ציפייה, בעוד שנתניהו וגלנט, בנוסף לראשי הצבא, קידמו בכוונה תקיפה "מטלטלת כדור הארץ" שתשאיר את איראן בפנים. הלם עמוק.

ענבתאווי מסביר שהתגובה הישראלית לאיראן הייתה מוגבלת מכמה סיבות, ובראשן הלחץ האמריקני שביקש להימנע מהסלמה נרחבת לפני הבחירות הקרובות לנשיאות ארצות הברית דחפה לתגובה מתונה מישראל שלא תצריך אלימות תגובת איראן, כדי להימנע מלהיכנס לעימות גדול שעלול להשפיע על איראן על יציבות האזור לקראת הבחירות ב-5 בנובמבר.

ענבתאווי סבור כי הסיבה הנוספת היא האיומים האיראניים החזקים, שהגיעו לישראל באמצעות מתווכים, שהטילו על ממשלת ישראל הערכה חדשה לגבי ההשלכות האפשריות, שכן היא מצאה כי ייתכן שפנים ישראל לא יסבול תגובה איראנית נוספת.

ענבתאווי מציין כי ניתוח זה מראה כי השביתה המוגבלת הותירה את ישראל עם מסר חדש מציר ההתנגדות. התגובה הבלתי החלטית גרמה לישראל לחשב בקפידה כל צעדי הסלמה נוספים, והחזירה את האיזון בין ישראל לציר ההתנגדות, שתהיה לו חשיבות גדולה. השפעה על מהלך המשא ומתן האזורי.

ארה"ב מבקשת להתמקח עם איראן שלא להגיב

באשר לאפשרויות התגובה של איראן, ענבתאווי סבור כי איראן רכשה את הזכות המשפטית הבינלאומית להגיב, ורומזת על זכות זו במסגרת איום דיפלומטי.

לדברי ענבתאווי, סביר להניח שארה"ב מבקשת כעת להתמקח עם איראן שלא להגיב, תוך מתן שקט באזור, כולל המלחמה המתמשכת בלבנון וברצועת עזה, לקראת הבחירות.

גישה זו, לפי ענבתאווי, מעניקה לאיראן כוח להטיל כמה דרישות בשם בעלות בריתה, כמו חיזבאללה ותנועת חמאס, ועשויה לדחוף להגברת הלחץ האמריקני להשגת הסכם דיפלומטי, גם אם הוא זמני, גם אם זה הוא הסכם בלתי בר-קיימא, במטרה לחזק את מעמדה של המפלגה הדמוקרטית בבחירות הרחק מתסיסה אזורית נרחבת.

למרות זאת, ענבתאווי סבור שהסיכון להסלמה אזורית עדיין קיים, שכן נתניהו, בלחץ המשבר הפנימי, בעיותיו הפוליטיות האישיות ושימור הקואליציה הממשלתית שלו, מנסה לדחוף את המצב למלחמה אזורית רחבה. כאופציה לחיזוק מעמדה המדשדש של ממשלתו.

בהקשר זה, ענבתאווי מציין כי ישנה תנועה רחבה בתוך מדינת העומק האמריקאית, במיוחד עם האפשרות של דונלד טראמפ לעלות שוב לשלטון, שרואה את החשיבות של השגת "מלחמה אזורית מקיפה". לחצים בינלאומיים מצוררים על נתניהו, אך נותרה אפשרות למגמה להסלמה בעתיד, ואף אחד לא יודע איך הדברים יתפתחו