ה"ניו יורק טיימס" פרסם ביום רביעי מאמר המצביע על הכנות ישראליות לתקוף באיראן. בו היא מציינת שבמשך עשרות שנים איראן וישראל נלחמו במלחמה נסתרת, והשנה התפוצץ הסכסוך ביניהם.

ישראל נערכת כעת לתקיפה צבאית באיראן - בתגובה לשגרת איראן כ-180 טילים בליסטיים לעבר ישראל ב-1 באוקטובר.

העיתון מצטט את שר הביטחון הישראלי יואב גלנט שאמר כי מתקפת הנגד של ארצו תהיה "קטלנית, מדויקת ובעיקר מפתיעה בעיתון משערים כי השביתה, אם תתרחש, עלולה להרחיב את הסכסוך האזורי שפרץ בפיגוע קטלני". על ישראל ב-7 באוקטובר. בשנה שעברה על ידי התנועה החמושה הפלסטינית חמאס.

העיתון מציג את מסקנתו לגבי פעולה צבאית אפשרית ישראלית נגד איראן, והאירועים שהביאו את שתי המדינות לנקודה זו.

מתי יהיו השביתות?

בעיתון אומרים: אף אחד לא יודע מתי תהיה השביתה. הוא מציין כי במהלך חילופי תקיפות אוויריות קודמים באפריל, ישראל המתינה רק כחמישה ימים כדי להגיב למתקפה איראנית דומה.

אבל גורמים שונים אולי הכתיבו תקופה ארוכה יותר לפני התגובה הפעם, כולל שיחות בין ישראל לממשל ביידן, הגעת מערכת ההגנה האווירית האמריקאית וחגים יהודיים. לבחירות הקרובות בארה"ב עשויה להיות השפעה גם על העיתוי הישראלי.

העיתון מתייחס גם לשני מסמכי מודיעין אמריקאי סודיים שהודלפו בשבוע שעבר המתארים תמונות לוויין של הכנות צבאיות ישראליות לקראת תקיפה אפשרית באיראן, ומספקים תובנה לגבי החשש האמריקאי לגבי תוכניות אלה. מסמך אחד תיאר תרגילים אחרונים שנראו כחזרה למרכיבי תקיפה, ואילו השני הסביר כיצד ישראל ממקמת מחדש את הטילים והנשק שלה במקרה שאיראן תגיב במתקפה נוספת. (ה-FBI אמר ביום שלישי שהוא חוקר את הדלפת המסמך.)

מהן המטרות הישראליות האפשריות?

אנליסטים אומרים שיש כמה קטגוריות של יעדים. ישראל עלולה לנסות לאזן בין יעדיה האסטרטגיים לאחר שהחלישה קשות את כוחות הפרוקסי של איראן - חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה - עם החשש של בעלות בריתה, במיוחד ארה"ב, כי מתקפה חדשה עלולה לעורר מלחמה אזורית רחבה יותר.

שני פקידים אמריקאים אמרו לעיתון כי ממשלת ישראל הודיעה לממשל ביידן כי היא תמנע מפגיעה באתרי העשרה גרעיניים והפקת נפט באיראן. שני הגורמים, שדיברו בעילום שם כדי לדון בדיפלומטיה רגישה, אמרו שישראל הסכימה למקד את התקפתה במטרות צבאיות באיראן. הימנעות מאתרי תשתית גרעינית או נפט תפחית את הסבירות למלחמה כוללת בין שתי היריבות, על רקע החשש בוושינגטון להיגרר לעימות גדול יותר במזרח התיכון עם בחירות לנשיאות בעוד פחות משבועיים.

אבל מהן היכולות הצבאיות של ישראל?

אם ישראל תרצה להשתמש בחיל האוויר החזק שלה כדי להגיב, מטוסיה יצטרכו לטוס למרחקים ארוכים. אבל זה הראה לאחרונה שהוא יכול לעשות זאת.

בתקיפות נגד החות'ים בתימן בסוף ספטמבר האחרון, טסו כוחות ישראליים יותר מאלף מיילים כדי לתקוף תחנות כוח ותשתיות שילוח, תוך שימוש במטוסי סיור ועשרות מטוסי קרב שנאלצו לתדלק באמצע הטיסה. תקיפה על איראן תדרוש טווח דומה.

לאיראן יש הגנה אווירית חזקה בהרבה מלבנון ותימן, אבל ישראל הראתה שאולי יש לה יתרונות מעבר ליכולות האיראניות.

באפריל, בתגובה למתקפת הטילים הראשונה של איראן, תקיפה אווירית ישראלית פגעה במערכת נ"מ S-300 ליד נתנז, עיר במרכז איראן שהיא קריטית לתוכנית הנשק הגרעיני של המדינה. גורמים מערביים ואיראנים אמרו שישראל פרסה מל"טים וירתה לפחות טיל אחד ממטוס קרב באותה מתקפה.

תקיפה זו הוכיחה כי ישראל מסוגלת לעקוף את מערכות ההגנה האיראניות ולשתק אותן, על פי הערכות.

העיתון מייחס לגרנט רומלי, פקיד לשעבר בפנטגון ועמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב (מוסד המקורב לישראל ונחשב לאחת מחזיתות השדולה הישראלית בוושינגטון), כמי שאמר בראיון קודם, "אני חושבים שסביר שהם יחקו את המבצע באפריל וינסו להרוס את מערכות ההתרעה "התקפה מוקדמת על ההגנה האווירית האיראנית כדי לפנות מקום למתקפה אווירית". "השאלה תהיה כמה רחב הטווח שלהם והאם הם ייכנסו למרחב האווירי האיראני", הוא מוסיף.

לפי המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), צוות חשיבה בוושינגטון, לישראל יש גם אפשרויות אחרות: טילים בליסטיים לטווח בינוני יריחו 2 שיכולים לעוף כ-2,000 מיילים וטילים בליסטיים יריחו 3 לטווח בינוני. מטרות במרחק של יותר מ-4,000 מיילים.

מהי עמדת ממשלת ארה"ב?

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר החודש כי לא יתמוך בהתקפה על אתרי הגרעין האיראניים.

ביידן השיב בחיוב בשבוע שעבר כשנשאל אם הוא יודע מתי ישראל תתקוף, ואיזה סוג של מטרות היא בחרה. הוא לא מסר פרטים, אך משמעות תגובתו היא שייתכן שארה"ב וישראל הגיעו להסכמה בנושא. אנתוני ג'יי בלינקן, שר החוץ האמריקני, קיים ביום שלישי פגישה ממושכת עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. חלק מהאנליסטים מאמינים כי הבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב מקשות על ארצות הברית להשפיע ולהגביל כל פעולה ישראלית אפשרית. הם אומרים שהעובדה שמר ביידן אינו מבקש קדנציה שנייה עלולה גם להחליש את ידו במונחים של השפעה על הפעולה הישראלית.

איך הגיעו ישראל ואיראן למצב הזה?

מומחים טוענים שבמשך עשרות שנים, איראן וישראל עסקו במה שמסתכם במלחמה סמויה. איראן (לטענתם) השתמשה בכוחות פרוקסי, כולל חמאס וחיזבאללה, כדי לתקוף את האינטרסים הישראליים, וישראל התנקשה בבכירים איראנים ומדעני גרעין, וכן פתחה במתקפות סייבר. הסכסוך הזה התפוצץ לשטח פתוח השנה.

באפריל האחרון שיגרה איראן מטח טילים ומזל"טים לעבר ישראל, ותקפה את המדינה ישירות לראשונה בתגובה לתקיפה של ישראל על מתחם שגרירות בבירת סוריה, דמשק, שבה נהרגו שלושה מנהיגים איראנים בכירים. ישראל למעשה סיכלה את מטח הטילים האיראני באמצעות ההגנה האווירית שלה, בסיוע ארצות הברית ובעלות ברית אחרות, ולאחר מכן הגיבה במתקפה משלה.

ואז בסוף יולי, כלי טיס ישראלים הרגו מפקד בכיר של ארגון חיזבאללה הנתמך על ידי איראן, פואד שוכר, בבירת לבנון, ביירות, כנקמה על מתקפת טילים שהרגה לפחות 12 בני אדם. יום אחד לאחר מכן נהרג המנהיג הפוליטי של חמאס, איסמעיל הנייה, בפיצוץ בבירת איראן, טהראן.

ממשלת איראן וחיזבאללה התחייבו להגיב, אך להפתעתם של רבים, איראן לא נקטה בפעולה מיידית.

כששיגר את הטילים שלה ב-1 באוקטובר, חיל משמרות המהפכה האיסלאמי של איראן אמר שהוא נוקם על ההתנקשות במר הנייה, כמו גם על הרג מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה בסוף ספטמבר, כמו גם על הריגת מפקד איראני.

ימים לאחר מותו של חסן נסראללה פלשה ישראל לדרום לבנון והפצצה את חיזבאללה, הנציג החשוב ביותר של איראן.