האלוף וסף עריקאת: השפעות התקיפה הפוטנציאלית של ישראל ייקבעו על סמך גודלה והנזק שהיא תגרום למטרות איראניות.

יאסר מאנע: הגורם המכריע בקביעת עתידו של השלב הבא מתייחס לסוג המטרות האיראניות שישראל תתקוף.

אנטואן שלהט: נתניהו מהמר על ניצחונו של טראמפ ואולי לא יהיה מעוניין לדחות את התקיפה באיראן עד לאחר הבחירות בארה"ב

טלאל אוקל: נתניהו מנסה לעקוף את ההגבלות האמריקאיות בנוגע לאופי היעדים הפוטנציאליים לתקיפה, שאולי לא תתעכב זמן רב

פאיז עבאס: נתניהו מבקש להגשים את חלומו להרוס כורים גרעיניים איראניים, והוא יבחר בקפידה את עיתוי התקיפה כדי לשרת את קמפיין טראמפ.

אחמד זכרנה: האפשרות לפגוע באיראן לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב תהיה חלשה על פי ההיגיון הטבעי של מהלך האירועים

העולם ממתין לאפשרות שישראל תפתח במתקפה צבאית נגד איראן לפני הבחירות הקרובות בארה"ב, והאם תקיפה זו תשרטט מחדש את הנוף הפוליטי במזרח התיכון.

Writers, political analysts, specialists and experts believe, in separate interviews with “ے”, that the effects of any Israeli strike on Iran will depend on the size of the operation and the damage it will inflict on Iranian targets, amid fear of the possibility של מלחמה אזורית מקיפה שמתפרצת כתוצאה מהתגובה האיראנית.

הם מציינים כי פגיעה ישירה במתקני הגרעין האיראניים נותרה אופציה חלשה, למרות שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מנסה לעקוף את ההגבלות האמריקניות בפגיעה באתרים אסטרטגיים איראניים, תוך ניצול העיסוק של ארצות הברית בבחירות לביצוע התקיפה.

סופרים, אנליסטים פוליטיים, מומחים ומומחים מציינים כי התקיפה הישראלית עלולה לכלול התנקשויות במנהיגים איראנים בולטים או הפצצת יעדים תעשייתיים וצבאיים רגישים.

מחלוקת על נכונות חיל האוויר הישראלי לפגוע באיראן

מומחה צבא וביטחון, האלוף בדימוס וסף עריקאת, מסביר כי קיימת מחלוקת לגבי נכונות חיל האוויר הישראלי לבצע תקיפה צבאית נגד איראן, כפי שמבקשים מנהיגים ישראלים רבים ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. להאיץ את השביתה הזו לפני הבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב מסיבות הקשורות להשפעה על אותן בחירות והימנעות מביקורת פנימית מצד האופוזיציה, החוששת שדחיית השביתה תוביל לביטולה המוחלט.

עם זאת, עריקאת טוען כי ישנם מספר אינדיקטורים המצביעים על אפשרות לדחות את השביתה עד לאחר הבחירות בארה"ב, הראשון שבהם הוא השינוי המתמשך בבנק המטרות, המדגיש את חוסר רצונה של ההנהגה הישראלית לקבל את ההחלטה הסופית לגבי ביצוע לשבות למרות הכרזה על נכונותה.

עריקאת מציין כי השני מבין המדדים הללו הוא הצהרותיו של שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין, שהדגיש את הקושי לחזות את צורת התקיפה הישראלית נגד איראן, מה שמעיד על חוסר בהירות בחזון עד כה.

יש אינדיקטור שלישי, לפי עריקאת, שהוא ההדלפות הקשורות לתוכניות הישראליות לתקיפה, מה שגרם לצד האמריקני לפתוח בחקירה לגביה העיכוב בפלישה הקרקעית בציר זה, והחמישי הוא קבלת ערבויות לתמיכה צבאית ופוליטית מארה"ב. זהו עניין מהותי, שכן ישראל מסתמכת במידה רבה על תמיכתה של בעלת בריתה האמריקאית במבצעים כאלה.

פריסת מערכת THAAD במסגרת המחויבות האמריקאית להגן על ישראל

באשר לשליחת ארצות הברית את מערכת ההגנה מפני טילים THAAD לישראל, מסביר עריקאת כי מטרת הצעד הזה היא שהוא יבוא במסגרת המחויבות האמריקנית להגן על ישראל ולהבטיח את עליונותה הצבאית על שכנותיה באזור, ומתן ישראל עם מערכת זו שואפת גם לשפר את יכולת ההרתעה שלה כדי להרגיע את ההנהגה הישראלית במקרה שאיראן תגיב לכל תקיפה ישראלית, צעד זה נועד גם להשפיע על בנק המטרות הישראלי ולהימנע מפגיעה במתקנים גרעיניים ומקורות אנרגיה חיוניים באיראן.

לגבי התרחישים האפשריים לתקיפה ישראלית באיראן, עריקאת מציין שאם יש התחייבות ישראלית לא לפגוע בכורים גרעיניים ובמתקני נפט איראניים, הדבר פותח פתח למספר תרחישים, החשובים שבהם: ביצוע פעולות חיסול. נגד מנהיגים איראנים בולטים המשתמשים בסוכנים או בכלי טיס, או מכוונים למתקנים תעשייתיים באמצעות טילים, התקיפה עשויה לכלול גם הפצצת נמלי תעופה צבאיים ואזרחיים, ואולי גם פגיעה במחנות ומתקנים רגישים השייכים למשמר המהפכה האיראנית או לצבא, בנוסף לתקשורת. מרכזים, גשרים ומטרות חיוניות אחרות.

לגבי גודל התקיפה הישראלית הפוטנציאלית, עריקאת מסביר כי הדבר תלוי ביעד הספציפי. אם המטרה תכלול פגיעה במספר אתרים איראניים, המבצע ידרוש שימוש במספר רב של מטוסים וטילים, בנוסף למטוסי אספקת דלק. אחרים לאזהרה ושליטה מוקדמת, אך נותרת השאלה האם ישראל הייתה מבצעת את התקיפה כמתקפה מקיפה אחת או במספר שלבים.

ההשלכות של שביתה נקבעות על סמך גודלה

באשר להשלכות הפוטנציאליות של המתקפה הישראלית על איראן, מסביר עריקאת כי השפעות המתקפה ייקבעו על סמך גודלה והנזק שהיא תסב למטרות איראניות.

עריקאת מציין כי איראן נשבעה שכל תקיפה ישראלית תתקבל בתגובה חזקה מצידה, שעלולה להוציא את העניינים משליטה ולגרור את האזור למלחמה כוללת, על פי הערכותיו של עריקאת.

עיתוי ואופי השביתה

הסופר והמומחה לענייני ישראל, יאסר מאנה, מציין כי ישראל כבר קיבלה החלטה לפתוח במתקפה צבאית נגד איראן, אך נותרה השאלה העיקרית לגבי העיתוי והאופי של התקפה זו.

מאנה מסביר כי ארצות הברית של אמריקה מבקשת לדחות כל מתקפה ישראלית על איראן כדי שלא תחפוף לבחירות הקרובות לנשיאות, שכן תקיפה צבאית לפני או במהלכה עלולה להשפיע לרעה על תוצאותיה, ועל המפלגה הדמוקרטית השלטת הנוכחית. חוששים שההסלמה תרחיק את הבוחרים הערבים והמוסלמים בארצות הברית, מה שמגביר את סיכוייו של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ לחזור לבית הלבן.

לגבי המטרות האיראניות הפוטנציאליות לתקיפה הישראלית, מאנאא סבור כי פגיעה באתרים צבאיים או מתקני ממשלה איראניים היא התרחיש הסביר ביותר.

אבל מאנאא מאמינה שפגיעה ישירה במתקני הגרעין האיראניים נותרה אופציה חלשה בהיעדר השתתפות אמריקנית מלאה, שכן פגיעה חלקית עשויה שלא להצליח להרוס לחלוטין את פרויקט הגרעין האיראני, מה שעשוי לדחוף את טהראן להאיץ את תוכנית הגרעין שלה בקצב הולך וגובר. תגובה לפיגוע.

מאנה מתייחס להשפעות הכלכליות הפוטנציאליות של כל תקיפה נגד מתקני נפט איראניים, ומדגיש כי סוג זה של תקיפה יוביל לעלייה עולמית במחירי הדלק, שתשפיע לא רק על הכלכלה העולמית, אלא גם על הכלכלה הישראלית והאמריקאית. מושפע מאוד מתנודות במחירי האנרגיה.

מסרים חשובים מאחורי פריסת מערכת THAAD

בהקשר של ההגנה האווירית, מנע מתייחסת לפריסת מערכת ה-THAAD האמריקאית בישראל, ומסבירה כי מהלך זה מעביר מסרים חשובים, כאשר הראשון שבהם הוא כי פריסת מערכת זו מעידה על כך שההגנה האווירית הישראלית אינה מבוצרת לחלוטין כפי שהיה. קודם לכן, וכי יכולות ההגנה שלה עשויות להיות מוגזמות.

באשר להודעה השנייה, לפי מנאא, היא מאשרת כי פרסום ה-THAAD מוכיח כי ארה"ב משתתפת באופן פעיל בסכסוך ולא רק בתמיכה כספית או מודיעינית, המאשרת כי ההתקפות האיראניות נגד ישראל היו כואבות וגרמו רבות. נזק, אבל הם לא הוכרזו רשמית אולי מסיבות פוליטיות או כדי להימנע מלהראות חולשה ישראלית.

סכסוך חסר תקדים באזור

בהתייחס לאופיו של הסכסוך המתמשך באזור, מאנה מציין כי הוא חסר תקדים מבחינת אופיו וזירותיו המרובות, ומדגיש כי התמורות הקרובות עשויות להיות פתאומיות ובלתי צפויות.

מאנה מאשר כי הגורם המכריע בקביעת עתידו של השלב הבא מתייחס לסוג המטרות שישראל תבחר לפגוע באיראן. האם השביתות יהיו מוגבלות וממוקדות, או שיכוונו למיקומים אסטרטגיים רחבים יותר?

מאנה סבור כי איראן הצליחה להקים באזור משוואת הרתעה, לפיה כל תקיפה ישראלית תזכה לתגובה מיידית והולמת.

האיזון הזה, לפי מאנה, מאלץ את ישראל להתמודד בזהירות יתרה, במיוחד מאחר שהתגובה האיראנית הפכה למדיניות קבועה שבאמצעותה מבקשת טהראן לאשר את יכולתה להגן על האינטרסים שלה ולהרתיע איומים כתוצאה מכך, נאלצה ישראל לשנות האסטרטגיה הצבאית שלה, במיוחד בכל הנוגע להפרדת החזיתות.

בהקשר התקשורתי מציין מאנה כי ישראל מנסה להציג את שילוב החזיתות השונות כמשרתות את האינטרסים שלה באיסוף תמיכה בינלאומית נגד איראן.

מאנה מסביר כי הכוונה לביתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הייתה חלק מקמפיין תקשורתי שמטרתו להדגיש את איראן כאיום בינלאומי הדורש תגובה קולקטיבית.

"מלחמות נסתרות" בין ישראל לאיראן

מאנה עוסק ב"מלחמות הנסתרות" בין ישראל לאיראן, הכוללות עימותים לא קונבנציונליים המתפרשים על תחומים אחרים, כמו לוחמת מים, התקפות הדדיות על מכליות נפט וספינות מסחריות ולוחמת סייבר.

מאנה מציין כי העימותים המתמשכים הללו הרחק מאור הזרקורים התקשורתיים ממלאים תפקיד חשוב בהסלמת המתיחות בין שתי המדינות ובעיצוב מאפייני הסכסוך העתידי.

נתניהו אינו מעוניין לדחות את השביתה עד לאחר הבחירות

הסופר והאנליסט הפוליטי המתמחה לענייני ישראל, אנטואן שלהט, מציין כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מהמר בתוקף על ניצחונו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ בבחירות הקרובות לנשיאות, ולכן הוא עשוי להיות מעוניין שלא לדחות שביתה. נגד איראן עד לאחר הבחירות.

עם זאת, שלחת מסביר שנתניהו זקוק לאור ירוק מוחלט מארה"ב לפני יציאה לכל פעולה צבאית, מכיוון שישראל תזדקק בדחיפות לתמיכה אמריקאית אם היא תהיה חשופה לתגובה איראנית חזקה, והמצב מורכב מאוד ודורש הסכמה מלאה בין שני הצדדים.

שליחת THAAD משקפת את חוסר היכולת של ישראל להגן על עצמה באופן מלא

לגבי שליחת מערכת ההגנה מפני טילים של ארה"ב לישראל, שלט סבור כי צעד זה משקף בבירור את העובדה שישראל אינה מסוגלת להגן על עצמה באופן מלא במקרה של תקיפה איראנית רחבת היקף.

שלחט מציין כי מערכת זו היא עדות לכך שארצות הברית נותרה המגן העיקרי של ישראל, וכי ההגנות הישראליות אינן בלתי מנוצחות כפי שהם טוענים.

לגבי היעדים הפוטנציאליים של התקיפה הישראלית באיראן, שלחט סבור כי מה שמופץ מצביע על אפשרות לתקוף מתקנים צבאיים איראנים או מנהיגים רמי דרג, או אולי שניהם.

שלהט סבור שמה שמופץ הוא שישנן הנחיות מארה"ב ומחלק ממדינות ערב על הצורך להימנע מפגיעה במתקני גרעין או מתקני נפט איראניים, וכי ישראל הגיבה עד כה להנחיות הללו, אך למרות השמועות, ייתכן שישראל לא תגיב.

עם זאת, שלחת סבור כי קיימת אפשרות שישראל תתעלם מההנחיות הללו, במיוחד לאחר שנתניהו האשים ישירות את איראן בניסיון להתנקש בו, לאחר שביתו הפרטי בקיסריה היה מטרה של מזל"ט ששוגר מלבנון מוקדם יותר השבוע הפיתוח עשוי לדחוף את נתניהו להתקדם בצורה אגרסיבית יותר, אולי כולל הרחבת מגוון המטרות הפוטנציאליות.

החיכוך מתגבר בין ישראל לאיראן

באשר להשלכות של תקיפה פוטנציאלית זו, שלהט סבור כי הסלמה של החיכוך בין ישראל לאיראן תהיה התוצאה המיידית של התקיפה.

עם זאת, שלחת מסביר כי השלב הבא יהיה תלוי במידה רבה בגודל וההשפעה של המתקפה הישראלית על איראן, וכן בתגובתה של איראן.

לדברי שלחת, אם תבחר טהרן להגיב בתוקף, הסכסוך עלול להתפתח למלחמה רחבת היקף הכוללת כמה זירות.

שלחת מציין כי נראה כי איראן אינה מעוניינת כיום להיכנס למלחמה כוללת, וכך גם ארה"ב, בעוד שנראה שנתניהו אינו חושש מתרחיש זה ואינו מתכונן אליו ברצינות.

אור ירוק מביידן

הסופר והאנליסט הפוליטי טלאל אוקל סבור כי ייתכן שהתקיפה הישראלית נגד איראן לא תאחר לבוא, במיוחד לאחר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיבל אור ירוק מנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.

האור הירוק הזה, לטענת אוקל, לא הצטמצם לאישור מדיני בלבד, אלא כלל גם הכנות צבאיות אמריקאיות באזור, שבו נפרסו מערכות הגנה מפני טילים של THAAD, שנועדו להתעמת עם טילים בליסטיים, מה שמאשר את קיומו של צבא אמריקאי-ישראלי. שותפות בהקשר זה.

אוקל סבור שנתניהו מנסה לעקוף את ההגבלות האמריקאיות בנוגע לאופי המטרות הפוטנציאליות לתקיפה, כיוון שהוא מבקש לפגוע במתקנים איראניים בעלי חשיבות אסטרטגית.

אוקל מציין שנתניהו מאמין שמטרות כאלה יאלצו את איראן להגיב, מה שיפתח פתח להסלמה אזורית רחבה יותר, וזה מה שהוא מבקש לגרור את האזור למלחמה מתמשכת.

לדברי אוקל, למרות שלכאורה נראה שנתניהו נותן הזדמנות למאמצים דיפלומטיים אמריקאים, תנאיו מקשים על התקדמות במאמצים אלו, מה שאומר שמאמצים אלו עלולים להיכשל, אך בעקיפין.

אוקל מצפה שנתניהו מתכנן לפתוח בשביתה לפני הבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב, שכן הוא סבור כי היעדר ההשפעה של החלטת ארה"ב בשל העיסוק בבחירות מספק הזדמנות הולמת לבצע את הפיגוע תוך הבטחת התנגדויות אמריקאיות. מופחתים.

הרגע עשוי להתאים לנתניהו להגשים "חלום ישן"

אוקל מציין שנתניהו מאמין שהרגע הזה עשוי להיות הזדמנות להגשים "חלום ישן" של פגיעה בכורים גרעיניים איראניים, שיעמיד את בעלי בריתו המערביים מול עובדה מוגמרת. אם יצליח, נתניהו יופיע כמנהיג אמיץ שהשיג את מה שמדינות המערב לא הצליחו להשיג באמצעות דיפלומטיה מה שהופך אותו לגיבור בעיני חלקם, במיוחד במדינות ערב החוששות מתוכנית הגרעין האיראנית.

לדברי אוקל, מה שנתניהו מתכנן חורג מהתקפה טקטית בלבד, שכן הוא מבקש לגרור את איראן ואת האזור כולו למלחמה רחבת היקף.

אוקל מאמין שנתניהו מאמין שהכוונת תקיפה אסטרטגית נגד איראן תאלץ את טהרן להגיב, מה שיוביל להשלכות רחבות שעשויות לכלול מעורבות של גורמים אזוריים ובינלאומיים אחרים בספירלת המלחמה. במובן זה, נראה שלנתניהו יש את שלו העיניים נשואות לא רק לעימות עם איראן, אלא גם לכניסה לאזור כולו במעגל הסכסוך, שעשוי לשנות באופן קיצוני את צורת המפה הפוליטית והצבאית במזרח התיכון.

וושינגטון תהיה שותפה של ישראל במקרה של תקיפה נגד איראן

פאיז עבאס, מומחה לענייני ישראל, מסביר כי העיתוי של התקיפה הישראלית האפשרית באיראן נותר לא ברור, אך בטוח שהתקיפה תתרחש, אולי בקרוב.

עבאס מציין כי משרד ההגנה האמריקני השלים את פריסת מערכת ההגנה האווירית בישראל, שתכסה לחלוטין את המרחב האווירי הישראלי, וכי ישראל גם סיימה את המגעים עם מדינות האזור כדי להבטיח תמיכה אזורית במקרה של לִתְקוֹף.

מבחינת השותפות עם ארה"ב, עבאס טוען כי וושינגטון תהיה שותפה עם ישראל במקרה של תקיפה נגד איראן, כפי שהיה במלחמותיה נגד עזה ולבנון.

הוא מציין כי חיילים אמריקאים יהיו אלה שיפעילו את מערכת ההגנה האווירית שמוכנה כעת. תיאום זה מראה את היקף הברית ההדוקה בין שני הצדדים, במיוחד בכל הנוגע למבצעים צבאיים גדולים.

לגבי עיתוי השביתה, עבאס מאמין שהבחירות לנשיאות ארה"ב יהיו גורם משפיע, שכן נתניהו, התומך במועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, עשוי לבחור בקפידה את עיתוי השביתה כדי לשרת את מסע הבחירות של טראמפ, במיוחד לאחר שנתניהו הודיע לטראמפ כי הוא אינו מקשיב להנחיותיו של הנשיא ג'ו ביידן, לכן, השביתה צפויה להתבצע לפני הבחירות בארה"ב.

באשר לאופי התקיפה, עבאס מציין כי נתניהו מבקש להגשים את חלומו הישן להשמיד כורים גרעיניים איראניים, ומדגיש כי בעבר הבטיח שאיראן לא תוכל לייצר פצצה גרעינית, והוא רואה במתקפה זו הזדמנות היסטורית. לקיים את ההבטחה הזו, והתקיפה הפוטנציאלית תהיה כואבת מאוד לאיראן, אבל התגובה האיראנית לא תהיה פחות חמורה נגד ישראל.

למרות זאת, עבאס סבור כי תמיכה אמריקאית ומערבית בישראל תפחית את השפעת התגובה האיראנית, שכן הצפי הוא כי התגובה לאיראן תהיה באמצעות תקיפות כלכליות ופוליטיות, בנוסף להטלת סנקציות בינלאומיות נוקשות העלולות לפגוע באיראני. הכלכלה ולהשפיע על השפעתה האזורית.

נתניהו היה להוט לא לפספס את ההזדמנות לפגוע בפרויקט הגרעין האיראני

הסופר והאנליסט הפוליטי אחמד זכרנה מסביר כי האפשרות שישראל תבצע תקיפה צבאית נגד איראן לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב תהיה חלשה מסיבות הגיוניות.

זכרנה מציין כי הסיבה הראשונה היא הצורך הישראלי להבטיח את השותפות של ארצות הברית במקרה שאיראן תגיב לתקיפה הישראלית נחוצה כדי להבטיח תמיכה צבאית ופוליטית במבצע רגיש כל כך.

הסיבה השנייה, לפי זכרנה, קשורה לבחירות עצמן לנשיאות ארה"ב, שכן ניצחונו של דונלד טראמפ וחזרתו לבית הלבן יעניקו לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו תמיכה נוספת, למרות שנתניהו כבר הסכים לעמדת הממשל. של הנשיא הדמוקרטי האמריקאי ג'ו ביידן, ומה המערכת תשלח מערכת ההגנה מפני טילים של THAAD היא העדות הטובה ביותר.

זכרנה מסביר כי שליחת מערכת ה-THAAD של ארה"ב לישראל משקפת את רצונו של נתניהו לא להחמיץ את ההזדמנות לפגוע בפרויקט הגרעין האיראני, שכן המטרה של מתקפה זו תהיה להפנות תקיפה גדולה וישירה, בין אם לכור הגרעיני. מבלי לפגוע בראשי נפץ גרעיניים כלשהם, "אם הם קיימים, זה דורש דיוק ויעילות גבוהים, או שהוא ייכנע ללחץ אמריקאי ואירופאי על ידי הורדת שאיפותיו לתקיפה זו, שיתקדם לקראת פגיעה כואבת במדינה האיראנית, מבלי לפגוע בה". פרויקט גרעיני, מחשש להרחבת מעגל הסכסוך.

זכרנה מציין כי אספקת מערכת זו מחזקת את ההגנות של ישראל מפני כל תגובה איראנית אפשרית, ומאשרת את מחויבותה של ארצות הברית להעניק תמיכה צבאית מלאה לישראל.

המתקפה הישראלית תהיה גדולה

באשר לגודל התקיפה הישראלית הצפויה נגד איראן, זכרנה סבור כי התקיפה תהיה גדולה בכל מקרה, בין אם היא תכלול פגיעה בכור הגרעיני ובין אם לאו.

לדברי זכרנה, המטרה העיקרית של תקיפה זו תהיה להשיג שני דברים עיקריים: הראשון הוא פגיעה ביכולות הלא-גרעיניות של איראן, והשני הוא למנוע את יכולתה להגיב בקנה מידה רחב יותר מהתקיפה האחרונה.

לגבי ההשלכות של התקיפה הישראלית האפשרית על איראן, מציין זכרנה כי המדינה האיראנית, על פי הצהרותיה והצהרותיה, תגיב ללא קשר לגודל התקיפה שתקבל, וכי לתגובה זו תהיה תפקיד מהותי בעיצובה. התכונות של השלב הבא.

זכרנה מאמין שהתקיפה האיראנית תצית את האזור בצורה חסרת תקדים, ומלחמה זו לא תסתיים אלא אם אחד משני הצדדים יובס, ושדה הקרב יהפוך לגורם המכריע העיקרי בשליטה באזור, אם המדינות הפעילות והמשפיעות. באזור אינם נעים באופן שמשרת את האינטרסים שלהם, הרחק מהפרויקט של שני הצדדים המסוכסכים, ובלי להתפשר על זכויות לאומיות פלסטיניות, מה שדוחפים המהלכים הסעודיים והמצריים האחרונים.

זכרנה סבור שנתניהו עשה טעות בניהול עודפי הכוח הישראלי, שכן אי ניצול מיטבי של עליונות צבאית זו מוביל בהכרח לגירעון ביטחוני בטווח הקצר והארוך, אליו נוכל לשים לב כאשר אנו עוקבים אחר התקיפות העוקבות. מהחזית הצפונית, שם חיזבאללה מחזיר לעצמו את היוזמה בעוד שלכוחות הישראלים קשה מאוד להגיע ליעדיהם בצפון רצועת עזה, כתוצאה מההתנגדות העזה שעומדת בפניהם, למרות שחלפה שנה שלמה מאז שהם תקפו. כל היבטי החיים ברצועה, במילים אחרות, הכוח הצבאי של ישראל היה הזדמנות חשובה שלא נוצלה כראוי על ידי הממשלה הזו. נכבה ב-1948.