ד. קוסאי חאמד: ישראל תגיב מבלי לגלוש למלחמה כוללת לאחר שאיראן שברה את תדמית הניצחון שלה על ידי התנקשות במנהיגי חיזבאללה

ד. עבדול מג'יד סוויילם: לישראל יש שתי ברירות: או להגיב ולשאת בתוצאות, או לבלוע את התקיפה האיראנית ולטפל בהשלכותיה הפנימיות.

ד. חוסיין אלדיק: איראן רצתה לפתוח במתקפה מוגבלת שמטרתה להציל פנים מבלי לגרום לדברים לצאת משליטה

ד. סעד נמר: איראן בחרה לבצע "מתקפה כואבת" במקום הסלמה גדולה בשלב זה, והתגובה הישראלית תהיה חזקה ומקיפה.

ד. ראאד אבו בדוויה: המצב עלול להידרדר אם ישראל תפגע באיראן בחומרה ועלולה להחליק למלחמה אזורית גלויה

ישראל עומדת בפני דילמה אמיתית ורגע מכריע בקביעת צורת וגודל התגובה לתקיפה האיראנית האחרונה, שכן רמת המתיחות באזור עלתה בכמה מעלות לאחר המתקפה האיראנית חסרת התקדים הזו, כאשר ישראל איימה והבטיחה תגובה חריפה ל זה, אבל איראן הקדימה את העניין ומיד לאחר התקפתה איימה שתגובתה תהיה. זה יהיה כואב יותר אם ישראל תעז להגיב בכל דרך שהיא.

Writers, political analysts, and university professors said in separate interviews with “ے”: Iran was able to break the image of a victorious Israel that it painted during its recent operations against Hezbollah and the Hamas movement, which made everyone wonder about the nature of התגובה הישראלית הצפויה, והאם היא תוביל לעימות רחב.

האנליסטים והכותבים הללו הביעו את אמונתם שישראל שוקלת תגובה צבאית איכותית נגד מטרות איראניות אסטרטגיות, אך מבלי לגרום למלחמה מקיפה שעלולה להזיק לה, ואשר ארצות הברית של אמריקה אינה רוצה בה, כי כל עבירה ישראלית בתגובה עלולה להוביל לה. האזור עומד בפני אפשרויות והשלכות מסוכנות מאוד.

איראן לא רוצה לאבד את חיזבאללה כדי להימנע מעימות ישיר

ד"ר קוסאי חאמד, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה אל-קודס, אמר: איראן חשה בסביבתה איום גדול, במיוחד לאחר שהתמקדה במנהיגים הצבאיים והפוליטיים של חיזבאללה הלבנוני, וחשפה אותו לסכנת התפוררות כתוצאה מכך. של אותן שביתות.

חאמד ציין כי סדרת החיסולים שחיזבאללה היה נתון להם עוררה ספקות לגבי יכולתה של המפלגה להתאושש מהם ולארגן מחדש את שורותיה כדי להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה.

חאמד סבור כי איראן הבינה את גודל הסכנה המאיימת על חיזבאללה, במיוחד מאחר שישראל ממשיכה לנטרל את המפלגה כך שהיא לא מהווה עוד איום קיומי עליה ועל ביטחונה, וכי כוונות ישראל מצביעות על כך שהיא הולכת לקראת הכוונה חמורה. תקיפות נגדה, כמו אלה שקרו נגד תנועת חמאס.

חאמד הדגיש כי איראן, הרואה בחיזבאללה את אחד הכלים האסטרטגיים החשובים ביותר שלה בציר ההתנגדות, החלה להבין את סכנת האיומים ההולכים וגדלים הניצבים בפני המפלגה, ולמעט תנועת חמאס שספגה מהלומות חזקות. לאחר ה-7 באוקטובר, אין לה בעלי ברית המסוגלים להוות כלי לחץ יעיל על ישראל מלבד חיזבאללה, בעוד ששאר הכוחות של ציר ההתנגדות נחשבים לכלים לתמוך בו ביעילות פחותה.

חאמד הדגיש כי חיזבאללה מייצג את העומק האסטרטגי של איראן ואת קו ההגנה הראשון שלה נגד ישראל, מה שמסביר את ניסיונותיה המתמשכים של איראן להציל את המפלגה מהתפוררות ולמנוע ממנה להתקפות ישראליות קשות יותר.

חאמד מאמין שהאובדן הפוטנציאלי של חיזבאללה ככוח מרכזי בעימות עם ישראל יותיר בפני איראן שתי אפשרויות: או עימות ישיר עם ישראל, או כניעה לדרישות הקהילה הבינלאומית וניהול משא ומתן על תיק הגרעין שלה ויחסיה עם ישראל.

צעד אסטרטגי למניעת החמרה

לפי חאמד, איראן לא רוצה להפסיד את חיזבאללה, כי זה יפתח את הדלת לעימות ישיר בין איראן לישראל, וכך היא תיאלץ לבנות ארגון חדש בסדר גודל של חיזבאללה. זה ייקח הרבה זמן. וייתכן שלא יהיה אפשרי בלבנון, לאור השינויים הפוליטיים הצפויים אם המפלגה תיחלש.

חאמד אמר כי התקיפה האיראנית האחרונה לא הייתה נקמה אישית עבור מנהיגים כמו איסמעיל הנייה או חסן נסראללה, אלא באה כצעד אסטרטגי שמטרתו למנוע את החמרה בעניינים, במיוחד לאור האפשרות שהעימות הבא - אחרי חיזבאללה חמאס - יהווה עימות ישיר בין ישראל לאיראן, תוך הצבעה על האסטרטגיה של איראן נשענת על שלוחותיה להילחם בישראל, כדי להימנע מלעסוק בעימות ישיר שהיא אולי לא רוצה כרגע.

חאמד הדגיש כי איראן, באמצעות התקפתה האחרונה, שלחה מספר מסרים, שהחשוב שבהם היה הגנתה על חיזבאללה, הלחץ שלה להתערבות בינלאומית למניעת הסלמה ישראלית, והאיום לשנות את האסטרטגיה שלה ולפנות למלחמה אם תיאלץ לעשות זאת. כָּך.

ישראל תגיב בהכרח לתקיפה האיראנית

באשר לישראל, חאמד מאמין שהיא בהכרח תגיב לתקיפה האיראנית, שכן איראן הצליחה, עם התקפתה שאירעה ביום שלישי בערב, לשבור את התדמית המנצחת של ישראל שציירה לאחר פגיעה בחיזבאללה, במתרחש בעזה. הפלישה הקרקעית ללבנון.

חאמד סבור שאיראן הצליחה, עם התקפתה, להכניס את כל הישראלים למקלטים, ומשמעות הדבר היא שישראל פתוחה לעימות חדש עם איראן, ושאיראן לא תישאר במעגל של שתיקה ואיומים. -שביתות ברמות על ישראל.

חאמד ציין כי התגובה הישראלית עשויה לכוון לעומק האיראני, באופן שלא יוביל לפרוץ מלחמה אזורית, אך ייתכן שתהיה באתרים אסטרטגיים וצבאיים חשובים.

חאמד ציפה שישראל עלולה לפנות לתגובה איכותית בדומה לפיצוצים של מכשירי תקשורת שאירעו עם חיזבאללה, והדבר עלול להוביל לפגיעה גדולה בתשתית האיראנית.

עם זאת, חאמד אינו מאמין שהתגובה הישראלית תתפתח למלחמה כוללת, במיוחד שישראל טרם הצליחה לשכנע את הקהילה הבינלאומית לצאת למלחמה, שלדעתו אינה חייבת להילחם במלחמה בשם ישראל. המצביע על כך שישראל רוצה שארצות הברית של אמריקה תפעל להקמת קואליציה בינלאומית נגד איראן חוסכת מישראל את הצורך בעימות ישיר.

כל תגובה ישראלית תיענה בתגובה איראנית חריפה והרסנית יותר

מצדו, האנליסט הפוליטי ד"ר. עבדול מג'יד סוויילם: "בטוח שישראל תגיב למתקפה האיראנית האחרונה, שכן אי תגובה פירושה למעשה שישראל נרתעה, דבר שהיא אינה יכולה לקבל כלל.

סוויילם הוסיף: "נכון לעכשיו, ישראל מתייעצת עם ארה"ב בנוגע לאופי התגובה האפשרית, בשל מספר גורמים עיקריים, כשהבולט שבהם הוא האזהרה המוקדמת של איראן כי כל תגובה ישראלית תעמוד בפני תגובה איראנית קשה והרסנית יותר. מה שיעמיד את ישראל במצב מורכב שעשוי לכלול התמקדות בתשתיות אסטרטגיות.

הוא סבור שכניסה לעימות כולל עלולה לא להיות האינטרס של ישראל, וזאת מכמה סיבות, כשהבולטת שבהן היא שלאיראן יש יכולת לשאת בהפסדים גדולים בהרבה מישראל, לאור הגיוון והפיזור של המתקנים והתשתיות שלה לעומת השטח המצומצם של ישראל וישראל גם יהיו במצב קשה אם תפרוץ מלחמה עימות רחב, אלא אם תפנה לשימוש בנשק לא קונבנציונלי, שעלול לדרוש תמיכה אמריקאית גדולה יותר.

מצד שני, סוויילם סבור כי תמיכת ארה"ב בישראל בתקופה רגישה זו עולה בקנה אחד עם סמיכות הבחירות לנשיאות ארה"ב, מה שעלול להקשות על וושינגטון לשאת בתוצאות של מלחמה בלתי מבוקרת מסיבה זו, התגובה הישראלית היא צפוי להיות מוגבל יחסית.

סוויילם ציין שלעתים קרובות מלחמות מתדרדרות למשהו מסוכן מהצפוי, והמצב עלול לגלוש לעימות רחב יותר, במיוחד אם איראן תגיב בכוח לכל תקיפה ישראלית עתידית.

מכה כואבת מאוד לישראל

בנוגע לתקיפה האיראנית, ביום שלישי בערב, סוויילם מתאר אותה ככואבת ביותר עבור ישראל, וביסס את דעתו על דיווחים לא רשמיים המצביעים על כך שאיראן הצליחה להשבית חמישה בסיסים צבאיים ישראלים, בנוסף להרס מוחלט של מחנות אחרים עבור תרומות דם בתל אביב מהווה אינדיקציה להיקף ההפסדים שספגה.

בפן הטכני הסביר סוויילם כי איראן הצליחה להונות את ישראל ואת ארה"ב באמצעות הזזת פלטפורמות טילים רגילות, ובמקביל שיגרה טילים היפרסוניים ומזל"טים, מה שהוביל לכישלון ההגנה הישראלית והאמריקנית ליירט אותם.

סוויילם מאמין שהתגובה האיראנית לכל תקיפה ישראלית אפשרית תהיה חמורה וחזקה, במיוחד אם ישראל תכוון לאתרי נפט איראניים.

סוויילם הדגיש כי התקיפה האיראנית האחרונה הייתה מכוונת ובאה כתגובה לפגיעה בחיזבאללה, שישראל מבקשת להפסיק כחלק מתוכניות רחבות יותר שמטרתן לשנות את המשטר האיראני.

סוויילם ציין כי ישראל תמצא את עצמה עומדת בפני שתי ברירות מכרעות: או להגיב ולשאת בתוצאות, או לבלוע את התקיפה האיראנית ולטפל בהשלכותיה הפנימיות.

סוויילם הסביר ש-7 באוקטובר היה מרד נגד המציאות והתוכניות שבנימין נתניהו וממשלתו רצו ללכוד את עזה ולעקור את תושביה, ולכן ישראל היא זו שמפתה את האזור למלחמות.

כל תגובה ישראלית חייבת להיות מתואמת עם וושינגטון

בתורו, הסופר והאנליסט הפוליטי המתמחה לענייני ארה"ב, ד"ר חוסיין אל-דק, אמר: כל תגובה ישראלית למתקפה האיראנית האחרונה תהיה בתיאום מלא עם ארצות הברית של אמריקה, מה שמעיד על כך שישראל לא תנקוט חד-צדדית. החלטה בהקשר זה ללא אישורה של וושינגטון.

אל-דק מסביר שהדבר נובע מכך שאיראן היא מדינה עם צבא סדיר וארסנל צבאי עצום, בנוסף להיותה חברה באו"ם, מה שאומר שכל תגובה איראנית אפשרית חייבת להיות מוכנה על ידי האומות המאוחדות. מדינות להתעמת איתה, ולכן ישראל לא תנוע ללא ערבויות ותיאום עם... ארה"ב.

אל-דק ציין כי התגובה הישראלית הצפויה עשויה להתאים לבחירות לנשיאות ארה"ב המתוכננות להתקיים בתחילת נובמבר הבא.

אל-דק ציין כי ישנם שני גורמים עיקריים שיקבעו את אופי התגובה הישראלית הזו: הגורם הראשון הוא גודל התקיפה הישראלית והמתקנים שימוקדו, בין אם התקיפה הישראלית תכוון למתקנים איראניים חיוניים ורגישים, התגובה האיראנית תהיה בהכרח חזקה, ועלולה להוביל לעניינים. הסלמה לקראת מלחמה גלויה.

הגורם השני, לפי אל-דיק, הוא היחסים בין ארה"ב לאיראן, והמשא ומתן המתמשך על תוכנית הגרעין האיראנית אם יושגו הבנות שמונעות מאיראן להגיב לישראל בתמורה לוויתורים על תיק הגרעין , אולי תימנע הסלמה גדולה יותר, אבל אם המשא ומתן יגיע למסקנה מבוי סתום התגובה האיראנית תהיה חזקה, ואולי היא לא בהכרח תגיע מאיראן ישירות, אלא מבעלי בריתה בציר ההתנגדות באזור.

האפלה הישראלית של נזק ממשי

לגבי התקיפה האיראנית שהתרחשה אתמול בערב, יום שלישי, הסביר אל-דק כי הדיבורים על כך שאיראן לא משתמשת בטילים בעלי כוח הרס רב נובע מההפסקה התקשורתית הישראלית על הנזק הממשי, בין אם חומרי ובין אם אנושי.

אל-דק הוסיף: לטילים שנחתו במקומות בגדה המערבית הייתה השפעה מוגבלת, מה שמחזק את ההשערה של "תגובה מבוקרת" של איראן.

הוא אמר: זה מצביע על כך שאיראן רצתה לפתוח במתקפה מוגבלת שמטרתה להציל פנים מבלי לגרום להסלמה גדולה או שדברים יצאו משליטה, כדי למנוע אבדות אנושיות או חומריות נוספות.

אל-דק הסביר כי ישנם אינדיקציות לכך שאיראן הודיעה לצד שלישי על כוונותיה לפגוע בישראל, ולוושינגטון הודיעו על כך, וצעד זה עשוי להיות חלק ממדיניות "הסדרת הקצב" שנוקטת וושינגטון בין תל. אביב וטהראן, שמטרתה לספוג מתחים ולמנוע את ההסלמה שלהם למלחמה כוללת.

פגיעה לא מספקת

בנוגע לאיומים האיראניים בתגובה חריפה אם היא תהיה נתונה לתקיפה ישראלית קשה, אל-דק סבור כי איומים אלו באים במסגרת של חיזוק ההשפעות המורליות בפנים, במיוחד לאחר הביקורת שכוונה לאיראן בעקבות התקיפה האחרונה התקיפה האיראנית לא הספיקה להגיב למה שהם תיארו "הפשע הישראלי", בהתייחסו להפרת הריבונות האיראנית ולרצח של אישים מובילים, כמו איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, או המזכ"ל. של חיזבאללה, חסן נסראללה.

אל-דק לא מצפה שתפרוץ מלחמה גלויה בין ישראל לאיראן בשלב זה, מסיבות פנימיות הקשורות לשני הצדדים, בנוסף לכך שזה קשור למשא ומתן על תיק הגרעין האיראני.

התייעצויות ישראליות-אמריקניות לקביעת התגובה לאיראן

ד"ר סעד נמר, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת בירזייט, סבור שהתגובה הישראלית למתקפה האיראנית האחרונה תהיה חזקה ומקיפה, לאור גודל התקיפה שפגעה בשטחים נרחבים.

נמר ציין כי התקיפה האיראנית האחרונה שונה מזו שהתרחשה באפריל האחרון, שכן התקיפה הקודמת הייתה בעלת אופי מוסרי יותר מאשר אמיתית, והתגובה הישראלית באותה עת לא הייתה חריפה, בשל לחץ של ארצות הברית. מדינות, שרצו להימנע מהסלמה צבאית באזור, אך כעת, הדברים נראים אחרת, שכן ארצות הברית תומכת בבירור בתגובה הישראלית, ומתקיימים התייעצויות בין וושינגטון לתל אביב כדי לקבוע את אופי התגובה.

נמר הצביע על הדלפות שמנבאות שישראל תכוון לאתרים חיוניים באיראן, כמו מתקני הפקת נפט או כורים גרעיניים, ונראה שהתקיפה תהיה חזקה הפעם לאחר שוושינגטון נתנה אור ירוק לישראל.

למרות נוכחותם של מאמצים דיפלומטיים שמטרתם למתן את חומרת התגובה כדי למנוע את פרוץ מלחמה רחבת היקף באזור, המצב, לדברי נמר, מצביע על כך שהסלמה צבאית הפכה לסבירה, במיוחד מכיוון שאיראן הייתה זוכה ל שביתה מישראל אלמלא יזמה את השביתה שלה.

נתניהו מבקש להכניס את אמריקה למלחמה עם איראן

נימר סבור כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מבקש לערב את ארה"ב במלחמה נגד איראן בכל מחיר, וזה מאושש בהצהרותיו הקודמות על "שינוי המזרח התיכון בחמישים השנים הקרובות", המעידות על רצונו לחסל. תנועות ההתנגדות באזור.

נמר ציין כי נתניהו סבור כי פגיעה באיראן היא המפתח להפסקת אספקת הנשק ולתמיכה לוגיסטית לתנועות ההתנגדות באזור, שבה הוא רואה כחלק מפרויקט אסטרטגי העולה בהרמוניה עם המדיניות האמריקנית באזור.

לגבי הטילים האיראניים, נימר סבור שהתקיפה האחרונה לא הייתה חלשה כפי שחלק מנסים להציג אותה, שכן מאות הטילים ששיגרה איראן לא גרמו להרס נרחב.

נמר ציין כי איראן בחרה להעביר לישראל "מתקפה כואבת" במקום הסלמה גדולה בשלב זה, תוך השוואה בין מבצע "הבטחה כנה 1" שהתרחש לפני חצי שנה, שכלל צעדות סדירות וטילים שהיו. יורטו בקלות, ומבצע "אל-ועאד" 2", שהתקיים ביום שלישי בערב, בו השתמשה איראן בטילים בליסטיים ובטילים היפרסוניים שהשיגו את מטרותיה בצורה מדויקת.

נמר הדגיש כי לאיראן יש יכולת לבצע תקיפות הרסניות יותר, אך הפעם היא בחרה במסר הרתעתי חזק מבלי להשיג הרס מקיף.

נמר סבור כי התפיסה של נתניהו לפיה התקיפה האיראנית הייתה כישלון מכיוון שלא גרמה להרס נרחב היא פרשנות שגויה, שכן התקיפה השיגה את מטרותיה הצבאיות וממוקדות לאתרים חיוניים לישראל, אינדיקציה ברורה לכך שאיראן מוכנה להסלמה גדולה יותר במידת הצורך. .

נמר הדגיש כי איראן לא רוצה מלחמה רחבה, מקיפה ואזורית, בעוד שישראל כן.

ישראל מבקשת להחזיר לעצמה את יוקרתה האבודה ב-7 באוקטובר

ד"ר אמר. ראאד אבו בדוויה, פרופסור למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית: ישראל ראתה ברצח ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, ובמזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, ניצחון אסטרטגי, באמצעות אשר היא שואפת להחזיר את היוקרה שאיבדה לאחר פיגועי ה-7 באוקטובר, ולהרתיע את ההשפעה האיראנית הגוברת באזור, מה שגרם לאיראן לפתוח במתקפת הרתעה נגד ישראל כתגובה ישירה לאותם פעולות ולעצור את השפעתה של ישראל. ואורגיה באזור.

אבו בדוויה ציין כי ישראל שוקלת כעת לפתוח במתקפה חזקה נגד איראן, לפי הצהרות של גורמים רשמיים ישראלים, לאחר התקפה של איראן עליה ביום שלישי בערב, מה שמרמז שהתקיפה כוונה לעבר הכור הגרעיני האיראני.

אבו בדוויה הסביר כי התנאים הבינלאומיים הנוכחיים עשויים להיות נוחים עבור ישראל לבצע את השביתה הזו.

עם זאת, אבו בדוויה הזהיר כי תקיפה כזו והנהלים של ישראל עלולים להוביל לחוסר שביעות רצון מכמה משטרים באזור, מה שעלול לגרום למדינות כמו טורקיה ורוסיה להתערב למען איראן.

אבו בדוויה ציין כי העניינים במזרח התיכון הולכים לקראת הסלמה גדולה, שכן לא ניתן לשלול את האפשרות שהתגובה הישראלית יצאה משליטה, מה שעלול להוביל למלחמה אזורית מורחבת.

"מסר מרתיע" ולא שביתה הרסנית

התקיפה האיראנית שפקדה לאחרונה את ישראל הייתה, לפי הערכתו של אבו בדוויה, "מסר מרתיע" ולא תקיפה הרסנית מקיפה.

אבו בדוויה הסביר כי הודיעה של איראן לכמה מדינות על כוונתה לפתוח במתקפה זו משקפת את רצונה של טהראן להעביר מסר ברור כי היא אינה שואפת להיכנס למלחמה מקיפה באזור, אלא מכוונת בראש ובראשונה לנקום את ההתנקשות בחיי הנייה ובנסראללה. ולעצור את ההתפשטות הישראלית באזור.

אבו בדוויה ציין כי הצהרותיהם של גורמים רשמיים איראנים לאחר התקיפה על ישראל, שכללו איום בתגובה חריפה אם ישראל תגיב לתקיפה, באות כאינדיקציה לכך שאיראן אינה מחפשת מלחמה גלויה, אלא מסתפקת ב תגובת תגמול.

עם זאת, אבו בדוויה מאמין שהמצב עלול להידרדר במהירות אם ישראל תחליט לפגוע באיראן בחומרה, שכן האחרונה תהיה מוכנה להגיב בכוח, מה שמגביר את האפשרות שדברים יגלשו למלחמה אזורית גלויה.

אבו בדוויה הדגיש כי התרחישים הקרובים באזור תלויים מאוד באופי התגובה הישראלית ובהשלכותיה, והדגיש כי המזרח התיכון נמצא על סף הסלמה חסרת תקדים שעלולה לגרור גורמים בינלאומיים ואזוריים לסכסוך רחב יותר.