ה"ניו יורק טיימס" דיווח ביום חמישי במאמר כי במשך מספר שנים, ישראל ואיראן נמנעו מעימות ישיר, בעוד שישראל חיבלה בחשאי באינטרסים של טהראן והתנקשה בפקידיה מבלי לקחת אחריות, בעוד שאיראן עודדה את בעלות בריתה לתקוף את ישראל, בזמן שעשתה זאת בעצמה לעתים נדירות. .

כעת, נראה ששתי המדינות מוכנות להסתכן בסכסוך ישיר, ממושך ויקר במיוחד.

בעקבות פלישת ישראל ללבנון כדי להתעמת עם בעל בריתה החזק ביותר של איראן, חיזבאללה, ומתקפת הטילים האדירה השנייה על ישראל בתוך פחות משישה חודשים, נראה שישראל מוכנה לפגוע ישירות באיראן, בצורה כוחנית וגלויה מאי פעם, ובאיראן. בתורו הזהיר מפני תגמול מסיבי אם ישראל תעשה זאת.

העיתון - שיש לו קשרים היסטוריים עם מוסדות ממשלתיים אמריקאים וישראלים - מייחס ליואל גוזנסקי, בכיר ביטחוני לשעבר שפיקח על האסטרטגיה של איראן במועצה הישראלית לביטחון לאומי, כמי שאומר: "אנחנו במצב אחר עכשיו; בישראל - בקרב הצבא, מומחי הביטחון, האנליסטים והפוליטיקאים".

עבור ישראלים רבים, אין מה להפסיד: מאמציה של איראן לפגוע במרחב העירוני סביב תל אביב חצו רף שטהרן מעולם לא חצתה קודם לכן, אפילו במהלך מתקפת הטילים הקודמת שלה ב-13 באפריל, שכוונה לבסיסי אוויר אך לא באזורים אזרחיים.

מבקרי ישראל רואים לא פעם במדינה את המסית העיקרית לתסיסה במזרח התיכון. אבל רוב הישראלים רואים עצמם כקורבנות של מתקפה מתמשכת משלוחות איראן - במיוחד חמאס בעזה, החות'ים בתימן וחיזבאללה בלבנון - ומרגישים שהם לא עשו מספיק כדי להגן על עצמם. כתוצאה מכך, גוברות הקריאות בישראל להטיל על איראן אחריות מלאה להתקפות של בעלות בריתה, גם אם זה מסתכן בתגובה נפיצה.

"רבים בישראל רואים בכך הזדמנות לעשות יותר כדי לפגוע באיראן כדי להפסיק את ההתעסקות בה", אמר גוזנסקי, שעובד כעת כעמית במכון למחקרי ביטחון לאומי, קבוצת מחקר ישראלית.

ראוי לציין כי הדובר הרשמי של משרד החוץ האמריקני, מתיו מילר, חזר ביום רביעי במסיבת העיתונאים שלו בבניין משרד החוץ של ארה"ב כי ארה"ב אינה רוצה הסלמה באזור, וכי היא עבדה קשה כדי למנוע את המלחמה בעזה מלהפוך למלחמה אזורית, "אבל חיזבאללה בחר בהסלמה, פתח בהתקפות אגרסיביות רצופות על ישראל, וכשישראל הגיבה בחיסול מנהיג הטרור של חיזבאללה, איראן תקפה מדינה ריבונית.

מילר הדגיש כי "הממשל עדיין מקווה שלא תפרוץ מלחמה מקיפה באזור, וזה לא אינטרס של אף אחד, אבל הוא מבין את העמדה הישראלית, שישראל היא מדינה ריבונית ותקבל החלטה משלה, וכי ארה"ב תתמוך בישראל בכל נחישותה".

ישראל טרם קיבלה החלטה כיצד בדיוק להגיב, אמר גורם בכיר בארה"ב, והיקף תגובתה יושפע מרמת התמיכה - המעשית והלוגיסטית - שתספק ארה"ב, "כאשר כוחות ארה"ב עזרו לישראל להפיל טילים שמגיעים משתי התקיפות האיראניות".

האופי המדויק של תגובתו עשוי להתברר רק לאחר ראש השנה היהודי, שנמשך עד השקיעה ביום שישי, לדברי כל המומחים.

גורם אמריקאי אמר ל"ניו יורק טיימס" כי הבית הלבן ציין בשיחות עם ממשלת ישראל כי הנזק הקל יחסית שנגרם ממתקפת הטילים האיראנית ביום שלישי מחייב איפוק, אך הוסיף כי לפניות אלו צפויות להיות השפעה מועטה.

מתקפת הנגד הישראלית צפויה להיות עוצמתית יותר מתגובתה לסבב הראשון של התקפות טילים בליסטיים איראניים באפריל האחרון, כאשר ישראל ביצעה תקיפות מוגבלות על סוללת הגנה אווירית איראנית ולא הכירה באופן רשמי במעורבותה באותה מתקפה.

הבכיר האמריקני אמר כי גורמים ישראלים אמרו לעמיתיהם האמריקאים כי הם מאמינים שהתגובה באפריל הייתה מינימלית מדי ומגבילה מדי. הפקיד אמר כי מנהיגי ישראל חשו שהם טועים כשהקשיבו לדרישת הבית הלבן באותה עת לבצע מתקפת תגמול מדודה. הפעם, אמרו גורמים רשמיים, ישראל עשויה לכוון לאתרי הפקת נפט ובסיסים צבאיים. פגיעה בבתי הזיקוק עלולה לפגוע בכלכלה השברירית ממילא של איראן, כמו גם לשלוח את שוקי הנפט העולמיים לסערה חודש לפני הבחירות בארה"ב.

מומחים מאמינים שלמרות ספקולציות בתקשורת, ישראל לא מתכננת כרגע לפגוע במתקני גרעין איראניים, לפי ארבעה גורמים ישראלים, למרות שישראל רואה במאמציה של איראן ליצור תוכנית נשק גרעיני כאיום קיומי.

הכוונה לאתרים גרעיניים, שרבים מהם ממוקמים עמוק מתחת לאדמה, תהיה קשה ללא תמיכת ארה"ב. הנשיא ביידן אמר ביום רביעי כי לא יתמוך במתקפה של ישראל על אתרי גרעין איראניים.

עם זאת, גוזנסקי דחק שתגובת ישראל "חייבת להיראות בכל מקום. היא חייבת להיות מורגשת על ידי איראן. היא חייבת לפגוע באיראן". "כדי להשיג זאת, ייתכן שלעולם לא תפגע בתחנת מכ"ם שוב." "הישראלים היו המומים עמוקות מהתקיפה בראשות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר ומהשלכותיה, שעבורם הייתה התקפה על הרעיון של ישראל כמקלט ליהודים".

כעת, לרבים יש סובלנות מוגברת לסיכונים לטווח קצר בשם הביטחון לטווח ארוך, לדברי סימה שיין, קצינת מודיעין לשעבר שסייעה להנחות את האסטרטגיה של ישראל באיראן. שיין אמר לעיתון כי יותר ישראלים רוצים שהממשלה תעשה "דברים שלא עשינו בעבר, כי אי אפשר להיות נתונים להתקפות תמידיות מכל הצדדים".

"זה חלק מהשיקול המוטעה של כל האויבים שלנו סביבנו", אמרה גב' שיין, "הם לא מבינים מה 7 באוקטובר עשה לעם הישראלי, ואת הנכונות שלהם לקחת יותר סיכונים".

בעיני הישראלים, איראן נראית כעת פגיעה יותר מכפי שנראתה במשך שנים. לאחר שישראל הרגה חלק ניכר מהמנהיגות של חיזבאללה בשבועות האחרונים והשמידה חלקים גדולים ממאגרי הטילים של הארגון, איראן כבר לא יכולה לסמוך על תמיכה אמיתית ממיופה הכוח שלה בלבנון אם ישראל תבצע מתקפה חזקה יותר על טהראן.

לדברי גורם אמריקאי בכיר, חלק גדול מהטילים נכשל בשיגור או לפני שהגיעו למרחב האווירי הישראלי, וחשף חולשה בארסנל הטילים הבליסטיים של איראן שהתגלתה לראשונה בתקיפה באפריל, ששיעור הכשלים בה היה גבוה יותר.

הגורם האמריקני הבכיר אמר כי ההגנה השנייה המוצלחת של ישראל נגד טילים בליסטיים מתקדמים, יחד עם מדינתו המוחלשת של חיזבאללה, ככל הנראה תעודד את ישראל לבחור בתגובה אגרסיבית יותר מאפריל האחרון.