ד. ראאד אבו בדוויה: שינוי מאזן הכוחות העולמי הוא הדרך היחידה להפעיל שוב את תפקיד האו"ם

ד. חוסיין אלדק: המערכת העולמית אינה מסוגלת עוד לענות על האינטרסים של מדינות חדשות והיא זקוקה בדחיפות לרפורמה

נור עודה: מוסר כפול, פטור מעונש וסלקטיביות ביישום החוק מאיימים על קריסת המערכת הבינלאומית.

ד. אחמד רפיק עוואד: הרפורמות הנדרשות באו"ם לא יושגו ללא שינוי קיצוני במבנה שלה

פיראס יגי: הנוסחה של חוק ה"וטו", המוגבלת לחמש מדינות חברות קבועות, משבשת את תפקיד האו"ם

האו"ם עדה לביקורת חריפה בשל היעדר תפקידו במושב השבעים ותשע של העצרת הכללית שלו, המשקף את הסכסוך בין הקטבים המרכזיים השולטים בהחלטת האו"ם, שתרם להחלשת יכולתו של ארגון האו"ם לקבל החלטות מכריעות בתיקים בינלאומיים רבים.

Writers, political analysts, experts and specialists believe, in separate interviews with “ے”, that this decline in international performance came about due to internal divisions between the permanent member states, each of which seeks to impose its own agendas.

היא הפכה לא מסוגלת לעמוד בקצב השינויים הבינלאומיים המהירים, שכן המעצמות הגדולות, במיוחד ארה"ב, ממשיכות להפעיל את השפעתן כדי לשבש החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים שלהן, מה שהפך את האומות המאוחדות לכלי חלש בתחום ידיהן של מדינות מסוימות, דבר שהעלה ביקורת נרחבת בנוגע ליכולת של האו"ם להשיג צדק בינלאומי והחלת החוק על כל המדינות ללא אפליה.

סופרים, אנליסטים, מומחים ומומחים קראו לרפורמה מקיפה במבנה מועצת הביטחון והאו"ם בכלל, ולהכרח לשנות את מנגנוני ההצבעה ולהעניק למדינות החברות שוויון זכויות במקום לאפשר למעצמות גדולות להטיל "וטו". מה שמפריע לכל פעולה רצינית.

האו"ם (או"ם) הוא ארגון בינלאומי שנוסד לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 במטרה לקדם שלום וביטחון בינלאומיים, להגביר את שיתוף הפעולה בין מדינות, ולתמוך בזכויות אדם.

מועצת הביטחון של האו"ם משותקת לנוכח סכסוכים בין המעצמות הגדולות ובעלות בריתם

פרופסור למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, ד"ר. ראאד אבו בדוויה אמר כי האו"ם הראה יעילות בהתערבות באמצעות מועצת הביטחון בסכסוכים שאינם קשורים למעצמות גדולות או לבעלי ברית של אותן מדינות, במיוחד החברות הקבועות במועצת הביטחון, אך המצב משתנה לחלוטין כאשר הסכסוך. נוגע למעצמות אלו או לבעלי בריתן, מה שהופך את התערבות האומות המאוחדות במקרים אלה לפחות משפיעות.

אבו בדוויה ציין כי עניין זה התבהר במיוחד בסכסוך הפלסטיני-ישראלי, שכן האו"ם עדים מלפני 1948 לחוסר יכולת ליישם החלטות הקשורות לישראל, בשל הצטלבות האינטרסים של מעצמות המערב עם ישראל, שכן המערב סיפק מטריה בינלאומית להגנה על ישראל במהלך השנים האחרונות, מה שהוביל לערעור האפקטיביות של האו"ם ומוסדותיו בפתרון הסכסוך.

אבו בדוויה ציין כי גירעון זה הופיע בצורה ברורה יותר לאחר 7 באוקטובר, כאשר הגירעון של האו"ם הפך בולט.

אבו בדוויה מאמין שהאו"ם הוא כלי של המעצמות הגדולות, אך הוא הפך חסר אונים בגלל ההטיה של מדינות אלה.

אבו בדוויה אמר: "שינוי מאזן הכוחות העולמי הוא הדרך היחידה להפעיל שוב את תפקיד האו"ם, עם הופעתן של מעצמות רב-קוטביות כמו רוסיה וסין, יחד עם מדינות אחרות.

לפי אבו בדוויה, הסדר הבינלאומי הנוכחי, שהוקם ב-1945, אינו עונה עוד על שאיפותיהן של מדינות שונות, מה שגרם לרוסיה ולסין לדרוש הקמת ארגון בינלאומי חדש שיהיה רחוק מהטיה מערבית צורת הארגון החדש הזה או אופי הבריתות עדיין לא התגבשו שעשויים להתעורר בעתיד.

המאבק בין הקטבים הגדולים השולטים באו"ם

מצדו, המומחה לענייני אמריקה, ד"ר. חוסיין אלדק: העדר תפקידו של האו"ם במושב השבעים ותשע אינו נובע מחלל ריק, אלא הוא תוצאה של מאבקם של הקטבים המרכזיים השולטים במוסד האומות המאוחדות, בראשות המעצמות הגדולות. קבוע במועצת הביטחון של האו"ם.

לפי אל-דיק, מדינות אלו היו מיוצגות היסטורית על ידי שני צירים עיקריים: הגוש המערבי והגוש המזרחי, אך כיום, הסצנה הבינלאומית השתנתה כאשר הגוש המערבי נשאר במסלול של הברית האמריקנית-בריטניה-צרפתית, בעוד הגוש המזרחי מנסה לשנות, ורוסיה מנסה להשתחרר מהמסלול הזה ולנקוט עמדה ניטרלית כלפי הגוש המערבי, תוך הסתמכות על כוחו ומשקלו הפוליטי, בעוד שסין מהווה את הקוטב השלישי בסכסוך הזה, כשהיא מתמודדת. בתחרות "רכה" עם ארצות הברית, במיוחד בכל הנוגע להתרחבות כלכלית, פוליטית וצבאית באפריקה, מבקשת גם סין לחזק את מעמדה במזרח התיכון באמצעות דיפלומטיה רכה הנתמכת בצמיחה כלכלית ותעשייתית.

אל-דיק סבור שיריבויות אלו בין שלושת הקטבים - המערבי, הרוסי והסיני - השפיעו לרעה על ביצועי האו"ם במושב הנוכחי, והובילו למה שאל-דיק תיאר כ"כישלון גדול" בהתמודדות עם רבים. קבצים בינלאומיים.

זמנן של מפלצות ענק

אל-דיק אמר: "אנחנו חיים ב"זמן של מפלצות ענק", כפי שתיאר זאת הוגה דעות איטלקי, שבו הסדר העולמי הישן גוסס, בעוד כוחות חדשים נאבקים להיוולד המפלצות כאן מייצגות את כוחות העולם הישן סדר המבקש לשמור על הדומיננטיות שלהם, בתקופה שבה איומים מ... כוחות מתעוררים.

אל-דק הצביע על כך שמערכת עולמית זו, שנוצרה לאחר מלחמת העולם השנייה על ידי המנצחים - הרוסים, האמריקאים, הבריטים והצרפתים - אינה מסוגלת עוד לענות על האינטרסים של המדינות החדשות, מה שהופך את צריך לעשות רפורמה במערכת הבינלאומית, בהובלת האומות המאוחדות ומועצת הביטחון, צורך דחוף.

אל-דק הדגיש כי האו"ם, כתוצאה מהגמוניה זו, התקרב לכלי בידי ארה"ב, אשר שיבש את יעילותה ושיתק את יוקרתה על ידי שליטה במועצת הביטחון ובמוסדות האומות המאוחדות לשרת האינטרסים שלה, והאו"ם הפך לאחד הכלים של מחלקת המדינה האמריקאית.

איזון בינלאומי על מנת להפעיל את ערכי האו"ם

אל-דק סבור כי האיזון הבינלאומי הוא הגורם העיקרי שיכול להפעיל מחדש את ערכי האו"ם, אך בהיעדר איזון זה בין המדינות, האו"ם יישאר כבן ערובה לאינטרסים של המעצמות הגדולות, ובראשם אַרצוֹת הַבְּרִית.

אל-דק ציין כי החוק הבינלאומי מוחל כיום רק על מדינות חלשות, בעוד שמעצמות גדולות מודרות ממנו, והצביע על המתרחש כעת בעזה, בגדה המערבית ובלבנון, וכיצד ההחלטות של מוסדות בינלאומיים, כגון בתי הדין הבינלאומיים לצדק ובתי המשפט הפליליים, מטופלים על ידי ישראל וארה"ב כאילו החלטות אלו הן בסך הכל "דיו על הנייר".

אל-דק הדגיש את ההכרח לתקן את המערכת הבינלאומית וליצור כוחות לחץ בינלאומיים ליישם את החלטות האומות המאוחדות ולהטיל שלום והפסקות אש באזורי עימות ומלחמה ללא רפורמה זו, האומות המאוחדות יישארו מבנה ואמצעי לא יעיל ידיים של מעצמות גדולות ליישם את מדיניות החוץ שלהן.

היעדר תפקידו של האו"ם בשל המדינות החברות

בתורו, הסופר והאנליסט הפוליטי נור עודה אמר כי היעדר תפקידו של האו"ם אינו תוצאה של כישלון הארגון עצמו, אלא הוא תוצאה של רצון המדינות החברות בו, במיוחד המדינות המשפיעות הגדולות. שמנצלים את כוחם כדי לקדם את האג'נדות שלהם ולשמור על האינטרסים שלהם.

עודה הסביר שהבעיה נעוצה במבנה האו"ם, שמתקלקל כאשר עומדים בפני אירועים המחייבים התערבותו, כמו מה שקורה בתיק הפלסטיני, והעמדה לגבי מלחמת רצח העם בעזה והמלחמה בלבנון. אוקראינה.

חסימה זו, לדברי עודה, נובעת מהחברים הקבועים במועצת הביטחון, המונעת מהארגון לבצע את תפקידיו כפי שצריך.

עודה ציטט את הניסיון של התיק הפלסטיני במשך עשרות השנים, שבו האו"ם לא היה מסוגל לנקוט בצעדים של ממש, וכך גם בסוריה, שם העולם היה עד למאבק רצונות בין המעצמות הגדולות במועצת הביטחון, אשר הובילה לשיבוש של כל מאמץ בינלאומי רציני לפתור את המשברים הללו, ולכן לא הבעיה טמונה לא באו"ם כארגון, אלא במדינות החברות, במיוחד אלו שיש להן כוח וטו.

מגן האמנה והמשפט הבינלאומי

בתגובה לביקורת על כך שהאו"ם הפך למחלקה של מחלקת המדינה האמריקאית, הוא דחה את החזרת ההצעה הזו, והדגיש כי הארגון הוא עדיין מגן של האמנה והמשפט הבינלאומי.

עודה ציינה כי ההחלטה שניתנה לאחרונה לטובת פלסטין, שקראה להפסיק את הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים, בהתבסס על חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי, וזאת, בכתבה. ראיה לכך שהאו"ם עדיין מסוגל למלא את תפקידו, אבל הוא מתנגש עם ההשפעה האמריקאית למרות האתגרים.

עודה הודה שהיכולת של האו"ם לפעול באמת מושפעת מהחסימה של מעצמות גדולות, במיוחד החברות הקבועות במועצת הביטחון, בנוסף להשפעת המימון, בראשות ארצות הברית, מאיימות לפעמים לפרוש תרומותיהם לתקציב הארגון, שעלולות לאיים על קיומו המנהלי.

עודה ציין כי תרומתה של ארצות הברית לתקציב האומות המאוחדות גדולה מאוד, וכי האיום שלה למשוך את התרומות הללו עלול להוביל לקריסת המערכת הניהולית של הארגון.

הפעלת תפקיד האומות המאוחדות דורשת סוג חדש של ברית

עודה סבור כי הפעלת תפקיד האומות המאוחדות מחייבת סוג חדש של בריתות בינלאומיות, בעוד עודה מצטט את הניסיון של התנועה הבלתי מזדהה, שהייתה בזמנו כוח מגובש ויעיל שהשיג איזון עם האינטרסים של המדינות הגדולות.

עודה קרא לחשיבות שמדינות הדרום יבינו את היקף כוחן, יחשבו אחרת ויתאחדו סביב מדיניות בנושאים מרכזיים בזירה הבינלאומית.

עודה הזהיר כי העולם עומד כעת בצומת דרכים קריטית, שבו המשך מוסר כפול, חוסר עונש וסלקטיביות ביישום המשפט הבינלאומי עלולים להוביל לקריסת המערכת הבינלאומית כולה.

עודה ציין כי ישנה הזדמנות נוספת, והיא לגייס את האומות המאוחדות לשרת את האנושות כפי שהיה אמור לעשות, אך כדי להשיג זאת, על מדינות הדרום להתאחד ולפעול במשותף כדי להפעיל לחץ על מדיניות המערערת את המדינות הבינלאומיות. מערכת, במיוחד אלה שהונפקו על ידי ארצות הברית.

עודה הדגיש כי אובדן האמון באו"ם כתוצאה מהמדיניות האמריקנית ובעלות בריתה עלול להביא לכך שהארגון יהפוך לבלתי רלוונטי בעתיד, מה שעשוי לפגוע בשלום וביציבות הבינלאומיים בטווח הארוך.

השפעת המעצמות הגדולות באו"ם

מצדו, הסופר והאנליטיקאי הפוליטי ד"ר. אחמד רפיק עוואד: הרכב העצרת הכללית של האומות המאוחדות נותן למעצמות הגדולות מרחב השפעה ויכולת רחב, מה שיוצר חוסר איזון בהשגת צדק בינלאומי.

הוא הוסיף: "חלוקת הכוח הלא שוויונית הזו הופכת מדינות חזקות יותר ממדינות אחרות בתוך האומות המאוחדות, ומובילה לירידה או היעדר תפקידו של הארגון בנושאים גלובליים כאשר החלטותיו תלויות בכוח במקום בצדק".

עוואד ציין כי היעדר או חולשה של תפקיד האו"ם נובע בעיקר מהשליטה על החלטות גלובליות על ידי המעצמות הגדולות החלטות בינלאומיות נשלטות בעיקר על ידי רצונן של המדינות הגדולות הללו, ואם המעצמות הללו רוצות להפעיל את תפקידו של האו"ם, זה אפשרי, ואם הם לא רוצים, אז תפקידו נשאר חלש.

למרות האתגרים הללו, עוואד מאמין שההשפעה האמריקאית החלה לרדת במהלך השנים האחרונות, כתוצאה מהופעת קטבים חדשים בזירה הבינלאומית עם חזונות שונים.

עוואד הסביר כי ירידה זו אינה אומרת את קץ ההשפעה האמריקנית, אלא רק מעידה על כך שארה"ב, למרות היותה אימפריה עולמית ענקית עם שלוחות ביטחוניות, פוליטיות, כלכליות וצבאיות, מתמודדת עם התנגדות מצד מדינות ועמים המבקשים להישבר. ההגמוניה שלה.

רפורמה בהרכב מועצת הביטחון

על מנת לחזק את תפקיד האו"ם ולשמור על ערכיו, הציע עוואד את הצורך לבצע רפורמה בהרכב מועצת הביטחון, בקריאה להגדיל את מספר המדינות החברות במועצה, ולשנות את שיטת ההצבעה כך שכל מדינה יש קול שווה, במקום לתת לכמה מדינות זכות וטו, מה שמפריע לכל החלטה חשובה.

עוואד קרא לשנות את מבנה האו"ם בכללותו, ולשפר את שיטת ההצבעה ומנגנון העבודה, במטרה להפעיל את החוק הבינלאומי כך שיכובד ויישומו.

עוואד הביע את אמונתו שהעולם לא הולך לחיזוק גוף בינלאומי גדול, אלא נראה שהמגמה מתקדמת לפירוק מדינות ובריתות קיימות, ומבקשת ליצור בריתות חדשות המבוססות על אינטרסים כלכליים, מדיניים וביטחוניים עשויה להוות אלטרנטיבה למערכת הבינלאומית הנוכחית, שלדעת עוואד היא אינה ממלאת עוד את המטרה הנדרשת בהתמודדות עם שינויים גלובליים מהירים.

עוואד הדגיש כי הרפורמות הנדרשות באו"ם לא יושגו ללא שינוי קיצוני במבנה שלה, לרבות חלוקת הכוח וההשפעה בתוך מועצת הביטחון, מה שמעיד על כך שעתידה של המערכת העולמית יהיה תלוי במידה רבה בתמורות יסוד אלו.

תוצאות מאבק הכוחות העולמי יקבעו את גורל האומות המאוחדות

באשר לסופר והאנליסט הפוליטי פיראס יגי, הוא סבור שהיעדר תפקידו של האו"ם נובע מהייחודיות של ארה"ב במערכת הבינלאומית, במיוחד לאחר קריסת ברית המועצות ב-1990, והיעדר זה קשור בדרך כלל. לאופי העמדה הפוליטית הבינלאומית של המעצמות הגדולות בנוגע לסכסוכים בינלאומיים.

יגי ציין כי אם יש הסכמה בין המדינות החברות הקבועות בנושא, תפקידו של האו"ם מופעל, ובמידה וחסר הסכמה, תפקידו מושעה, אך בכל מקרה, בשל ההגמוניה האמריקאית. שליטה בעולם, תפקיד זה נעדר.

יגי ציין כי ארה"ב מנסה להפוך את האומות המאוחדות לאחת מהמחלקות שלה, וכך היה עד שהתחיל סכסוך בין סין ורוסיה מצד אחד לבין ארה"ב ובעלות בריתה מצד שני, במיוחד לאחר התערבויות זרות במה שכונה בשוגג המהפכה הסורית.

יאגי אמר: "במהלך מה שכונה המהפכה הסורית, הופיעו סימנים ראשונים לפילוג, ולפני כן, האו"ם יישם את מדיניות החוץ האמריקאית והתיישר איתה מאוחר יותר, לאחר הסכסוך הרוסי-אוקראיני, המחלוקת העמיקה לאחר מכן, אושר העדר מוחלט של תפקיד האו"ם במלחמת ההשמדה נגד עזה בגלל העמדה האמריקנית".

מחויבות לחוק הבינלאומי ללא העדפה וללא כפילות

כדי להפעיל את תפקיד האומות המאוחדות, הדגיש יגי כי יש לדבוק בחוק הבינלאומי ללא העדפה, ללא כפילות, ולפעול בהתאם לעיקרון שעליו הושתת, שהוא שמירה על שלום וביטחון עולמיים.

יגי אמר: "כדי שתפקיד האו"ם יופעל, יש לשנות את אופי המערכת שעליה הוקם מוסד זה, במיוחד את מועצת הביטחון, כי נוסחת חוק הווטו, המוגבלת לחמישה. מדינות החברות הקבועות, חוסמת את תפקידם של האו"ם אם אין הסכמה ביניהן בכל נושא או סכסוך".

יגי הסביר שהדבר נעשה על ידי שינוי שיטת קבלת ההחלטות, כך שמדינות יהיו שוות, ולא יבדילו מדינות ספציפיות, כך שהן היחידות שמסוגלות להפעיל או להשבית את האומות המאוחדות ומוסדותיו.

יגי אמר: "אנו עומדים בפני מצוקה בעולם שעדיין לא הולידה שום דבר חדש, שהחלה במשבר הסורי, ונכנסה עמוק יותר לתוך הסכסוך הרוסי-אוקראיני (נאט"ו), והגיעה לרמה גדולה במדינה. מלחמת ההשמדה בעזה ועכשיו מעברה ללבנון".

אין חלופות גלויות למוסדות חדשים

יגי המשיך: "המאבק הזה קשור למאבק הכוחות העולמי, ומה שייגרם מאופיו של המאבק הזה הוא מה שיקבע את גורל האו"ם, למרות שכולם עדיין מדגישים את תפקיד האו"ם והחוק הבינלאומי".

יגי הדגיש כי מה שנדרש הוא להפעיל את תפקיד האו"ם ואת תפקידם של מוסדותיו, לרבות בתי משפט בינלאומיים וארגונים הומניטריים, הרחק מהסכסוך בין המעצמות הגדולות הנושאות באחריות לחסום אותו.

יגי הסביר שאין חלופות צפויות למוסדות חדשים שעשויים להחליף את האומות המאוחדות, אבל הכל קשור לסופה של העקשנות האמריקאית, שעבדה וממשיכה לעבוד על הגמוניה ובלעדיות, ומסכימה, ברצון או שלא, לפלורליזם. וקוטביות, באופן שמבסס את השמירה על האינטרסים של מדינות, בהתאם לחוק הבינלאומי, ואולי הנושא הוא הרשות הפלסטינית היא דוגמה טובה לחסימה אליה חשופה כל החלטה שהוציא האו"ם עקב העמדה האמריקאית ששולטת בעולם עד עכשיו.

!

אוּמוֹת הַמְאוּחָדוֹת

האומות המאוחדות מורכבות מכמה גופים עיקריים, כולל: העצרת הכללית של האו"ם, המייצגת את כל 194 המדינות החברות באו"ם, ונחשבת ל"פרלמנט גלובלי", שבו כל חבר משתתף בהצבעה אחת -החלטות מחייבות במגוון דרכים בנושאים גלובליים, כגון: פיתוח, זכויות אדם, ביטחון ומשפט בינלאומי, בעוד שהאסיפה הכללית מקיימת מושב שנתי, אך היא יכולה לקיים פגישות חירום בשעת צרה.

לגבי האורגן השני של האו"ם, זה מועצת הביטחון של האו"ם, הכוללת 15 חברות, כולל 5 חברות קבועות: ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה. יש להן כוח וטו, והן אחראיות לשמירה על שלום וביטחון בינלאומיים, ובעלי הסמכות לקבל החלטות המחייבות את המדינות החברות, לרבות הטלת סנקציות או שימוש בכוח צבאי. עשרת החברים הלא קבועים נבחרים לכהונה של שנתיים.