פיראס יגי: מאמצי ישראל להגביר את מצב הבלבול בתוך לבנון וללחוץ על חיזבאללה להתנתק מחזית עזה

טלאל אוקל: ישראל נחושה להעביר את משקל המלחמה לחזית הצפונית, להרחיב את העימות עם חיזבאללה ולהציג את היכולות הטכנולוגיות שלה.

ד. סעד נמר: ישראל מנסה לשקם את תדמיתה האזורית והבינלאומית ולאשר את מעמדה כמעצמה צבאית גדולה המסוגלת לכפות משוואות חדשות

מוחמד אבו אלן דראג'מה: ישראל לא מקפידה עוד על ההסתייגות שמנעו ממנה לנהל עימות כולל עם חיזבאללה, והיא מוכנה לשאת בתוצאות.

מוחמד מנאסרה: מסר שישראל נמצאת במצב של מוכנות לנהל מלחמת השמדה בלבנון ומנסה לפתות את חיזבאללה לעימות מקיף ללא כללים או גבולות.

הפצצות ציוד התקשורת של חיזבאללה הלבנוני מסבכות את הזירה, לאחר שחזרו על עצמם לא פעם במהלך יומיים, שמטרתה להגביר את הלחץ על המפלגה ולגרום לבלבול בתוך לבנון, בעיקר בקרב תומכי חיזבאללה והפופולריים בה. חממה, והדברים אפילו הפכו על סף מלחמה כוללת שעשויה להתרחב ולהיות אזורית.

פעולות אלו, שכללו התמקדות בסוגים חדשים של מכשירים, לאחר התמקדות במכשירי ביפר, מבקשות לסבך את משימתו של חיזבאללה בשמירה על ביטחונו והרחבת מצב הבלבול גם הפצצות אלו מייצגות התפתחות טכנולוגית חסרת תקדים בסכסוך, שכן הן אינן מבחינות ביניהן מטרות אזרחיות וצבאיות.

סופרים, אנליסטים פוליטיים ופרופסורים באוניברסיטאות, בראיונות נפרדים לאל-קודס, מאמינים שהמטרה העיקרית של המבצעים הללו היא לנסות לדחוף את חיזבאללה להתנתק מחזית עזה, אך המפלגה הודיעה על המשך תמיכתה בו, כלומר. שהמטרה המדינית של המבצע לא הושגה.

למרות ההסלמה המתמשכת, סופרים ואנליסטים אינם מצפים שמבצעים אלו יובילו למלחמה כוללת, בעוד שהם מאמינים כי כללי ההתקשרות בין שני הצדדים השתנו באופן משמעותי, והתגובה הצפויה מצד חיזבאללה תהיה שונה מבעבר, אך זאת. תלוי בהסלמה של המצב בשטח.

סיבוך משימת חיזבאללה והגברת מצב הבלבול

הסופר והאנליסט הפוליטי פיראס יגי מסביר כי ההפצצות הישראליות החוזרות ונשנות של מכשירי התקשורת של חיזבאללה מטרתן ליצור בלבול נוסף בתוך לבנון, במיוחד החממה הפופולרית התומכת במפלגה.

יגי מציין כי לאחר הפיצוץ הראשון, היה טבעי שחיזבאללה יתחיל בחיפוש אחר פרצות ביטחוניות אפשריות, שעלולות להוביל לחשיפת פרטים נוספים על אופן החדירה, אך ישראל צפתה את הצעד הזה ופוצצה עוד מכשירים, במקומות שונים, במטרה חדשה סוגי מכשירים, בניסיון לסבך את משימת המפלגה ולהגביר את מצב הבלבול.

יגי מסביר כי הפצצות מכשירי תקשורת בלבנון מייצגות התפתחות טכנולוגית חסרת תקדים, ונחשבות לנועזות ומורכבות ביותר, במקביל לאופי הפלילי שלהן מכיוון שאינן מבחינות בבירור בין אזרחי לצבא.

יגי סבור כי המסר הבסיסי שישראל רצתה להעביר באמצעות פעולות אלו היה ללחוץ על חיזבאללה להתנתק מחזית עזה, ובכך לאלץ אותו לפנות לפתרונות דיפלומטיים אולם מטרה זו לא הושגה, שכן הצהרת חיזבאללה אישרה את המשך תמיכתו לחזית עזה, כלומר המבצע לא הצליח להשיג את מטרתו המדינית להפריד בין שתי החזיתות.

לא כולל תרחיש של מלחמה כוללת

בנוגע להשלכות של מבצעים אלו, יגי פוסל כי הם יובילו למלחמה כוללת באזור, אך הוא מדגיש כי פיצוץ המכשירים הללו שינה לחלוטין את כללי ההתקשרות בין חיזבאללה לישראל.

יגי מציין כי התגובה הצפויה מצד חיזבאללה תהיה שונה מתגובות קודמות, אך מידת ההסלמה של העניינים למלחמה רחבת היקף תלויה בשטח ובאופי התגובה.

יגי מציין כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מבקש להשיג לגיטימציה בינלאומית לפעולותיו הצבאיות, וכי אם חיזבאללה יכוון את ישראל בטילים מדויקים או יפגע במתקנים אזרחיים, נתניהו ינצל זאת כדי לומר שישראל מגינה על עצמה.

בהקשר קשור, יגי מציין כי בריתות בינלאומיות התבררו; חזית ההתנגדות תומכת בחיזבאללה, בעוד ארצות הברית עומדת לצד ישראל.

למרות האיומים המתמשכים של ישראל, יגי טוען שישראל אינה בעמדה לפתוח שתי חזיתות בו-זמנית, משום שהכוונה ישירה ללבנון פירושה שחיזבאללה יכוון לעומק הישראלי ללא הגבלות, מה שעלול לגרום להרס נרחב.

יגי מתייחס להצהרה של גורם אמריקאי שציין כי תל אביב וירושלים עלולות להיות חשופות להרס גדול במקרה של מלחמה כוללת, מה שאומר שפתרונות דיפלומטיים נותרו האפשרות הטובה ביותר.

כללי ההתקשרות השתנו

יאג'י מאשר כי כללי ההתקשרות השתנו בין ישראל לחיזבאללה לאחר הפצצות מכשירי תקשורת, שכן המבצע חצה את כל הקווים האדומים עם זאת, חציית הקווים הללו אינה אומרת בהכרח ששני הצדדים רוצים לצאת למלחמה אזורית מקיפה.

יגי סבור כי חישוביו של נתניהו עשויים לדחוף למלחמה זו, במיוחד כשהוא מבקש לנהל את הסכסוך באזור ולשמור על המשכו, אך מבלי לגלוש לעימות כולל.

לגבי החלטת מועצת המלחמה הישראלית להרחיב את הפעילות הצבאית על מנת לפעול להחזרת תושבי יישובי הצפון, יגי מציין כי החלטה זו אין פירושה בהכרח פתיחת מלחמה כוללת נגד חיזבאללה, אלא מטרתה להרחיב את הפעילות הצבאית בפנים. לבנון ללחוץ על המפלגה ולהגיע להסדר או הסדר ביטחון.

עם זאת, יגי לא שולל שהדברים יגלשו למלחמה אזורית מקיפה כתוצאה מההסלמה בשטח, במיוחד שההפצצה בלבנון הייתה חסרת תקדים ומצביעה על אפשרות להחמרת המצב.

באשר בתוך ישראל, יגי מציין כי הציבור שיבח את המבצעים הללו וראה בהם הישג, המחזיר את האמון בשירותי המודיעין הישראלי ובמוסד, במיוחד לאחר הפיגועים שישראל הייתה נתונה להם ב-7 באוקטובר אשתקד.

יגי מציין כי אחוז גדול מהישראלים, בהיקף של יותר מ-50%, תומכים בניהול מלחמה בלבנון במטרה להחזיר את העקורים להתנחלויות בצפון.

בצד הלבנוני מציין יגי כי המבצעים עוררו חשש גדול, במיוחד לאור המחלוקות הפנימיות על התערבות חיזבאללה כחזית תמיכה בעזה, אך ההפצצות תרמו לאיחוד הלבנונים נגד התקיפות הישראליות.

עם זאת, יגי מסביר כי לבנון לא רוצה לצאת למלחמה כוללת, למרות התמיכה בהתנגדות הלבנונית כחזית תמיכה בעזה, והתמיכה הלבנונית במלחמה כוללת נותרה מוגבלת אלא אם כן הדברים יגלשו לעימות כולל. שלא ניתן להימנע מכך.

יגי מתייחס לתפקידה של ארה"ב בניהול האלימות באזור, ומציין שהיא לא רחוקה ממה שקורה, למרות הכחשתה המתמשכת של כל קשר ישיר למתרחש, אבל ארה"ב היא זו שמעודדת את ישראל להמשיך בפעילותה בתמיכתה חסרת התקדים בישראל, ואפילו בהשתתפותה הישירה בחדרי המבצעים, בעיקר במודיעין, אנו רואים אפוא שממשל הבית הלבן אינו נוקט בצעדים יעילים למניעת הסלמה.

העמדה הלבנונית הרשמית עלתה בקנה אחד עם עמדת חיזבאללה

הסופר והאנליסט הפוליטי טלאל אוקל מאשר כי ההתמקדות החוזרת ונשנית של ישראל במכשירי תקשורת במספר מקומות ובסוגים חדשים של מכשירי תקשורת מעידה על התעקשותה להיכנס לעימות כולל עם חיזבאללה.

אוקל סבורה שהתקיפות החוזרות והנשנות הללו משקפות את רצונה של ישראל להציג את יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות, שכן היא רוצה להעביר מסר לחיזבאללה שהעניין אינו מוגבל למכשיר ה"ביפר" שהיה ממוקד בתחילה, אלא כולל את האפשרות להשמיד את חיזבאללה. כל רשת התקשורת.

אוקל מציין כי ישראל, באמצעות התקפות אלו, שואפת להשיג מטרות מרובות, לרבות החלשת המורל של המפלגה ושיתוק היכולות הצבאיות והלוגיסטיות שלה, בנוסף לפגיעה במנהיגיה הודות לעליונות המודיעינית והטכנולוגית.

הסופר והאנליסט הפוליטי טלאל אוקל מסביר כי פיצוץ ציוד התקשורת של חיזבאללה מהווה פרובוקציה גדולה שמטרתה להטיל אחריות על המפלגה להרחבת מעגל המלחמה, צעד שאותו ביקש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

אוקל מציין כי מבצע זה בא בהקשר של החלטה ישראלית להעביר את משקל המלחמה לחזית הצפונית, כאינדיקציה ברורה לרצונה של ישראל להסלים את הסכסוך עם חיזבאללה.

חיזבאללה...והתגובה הצפויה

אוקל סבור כי חיזבאללה הבין בבירור את המסר הישראלי, שכן הוא אישר בהצהרתו כי יגיב למתקפה זו כחשבון מיוחד ללא כללי ההתקשרות הקיימים.

אוקל מסביר זאת בכך שחיזבאללה מבקש לשמור על הצדקותיו בפני הקהילות הלבנוניות והערביות והבינלאומיות, במיוחד מאחר שההסלמה הישראלית הצפויה תספק למפלגה תירוץ להסלים בזמן המתאים.

בהקשר זה מציין אוקל כי נראה כי חיזבאללה בטוח שישראל תמשיך לדחוף את הסכסוך לקראת הסלמה והתרחבות, מה שיאפשר לו להצדיק כל תגובה עתידית.

אוקל מאשר כי העמדה הלבנונית הרשמית עלתה בקנה אחד עם עמדת חיזבאללה, החשובה לכל תגובה שמגיעה מהמפלגה, ותמיכה פנימית זו מחזקת את הלגיטימציה של המפלגה בלבנון, ומעניקה לה דחיפה חזקה מול כל ביקורת שתבוא. מבפנים או מבחוץ.

מלחמה מוחלטת היא עניין של זמן

באשר לרמה הישראלית, אוקל מציינת כי הפנים הישראליות עדיין תומכים מאוד בנתניהו, וכי תהליך פיצוץ מכשירי התקשורת, החל ממכשירי ה"ביפר", יגביר את האמון בממשלת ישראל ובצבא ישראל, במיוחד לאור למה שרה ישראל מאז 7 באוקטובר. לפיכך, נתניהו מרוויח מתהליך זה כדי לחזק את מעמדו המדיני והעממי בישראל.

בנוגע לאפשרות של מלחמה רחבת היקף, אוקל סבור שמלחמה כוללת היא כעת עניין של זמן, אך הוא שולל בשלב זה התערבות איראנית ישירה.

אוקל מסביר כי איראן עשויה להסתפק בתמיכה במפלגות ציר ההתנגדות הערבי מבלי להשתתף ישירות במלחמה, וחזון זה מצביע על כך שהמלחמה באזור עשויה להסלים בהדרגה מבלי שהדבר יוביל להתערבות ישירה של המעצמות האזוריות הגדולות, עם להתמקד בתמיכה בהתנגדות בלבנון ובעזה.

אוקל מציין כי פיצוץ מכשירי התקשורת של חיזבאללה הוא חלק מאסטרטגיה ישראלית להזיז את הסכסוך צפונה, מה שעשוי להוביל להרחבת המלחמה אם תימשך ההסלמה הישראלית, עם אפשרות גבוהה לתגובה מחושבת של חיזבאללה ב זמן שהיא מוצאת לנכון.

ישראל מנסה לשקם את תדמיתה האזורית והבינלאומית

פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בירזייט, ד"ר. סעד נמר אמר כי ההתמקדות החוזרת והמורחבת של ישראל במכשירי התקשורת של חיזבאללה מעידה על ניסיון מכוון לעורר את המפלגה, במטרה לדחוף אותה להגיב ישיר, מה שעשוי להוות עילה לישראל להרחיב את היקף המלחמה בלבנון, במיוחד. מאחר שישראל לא לקחה אחריות רשמית על ההפצצות הללו.

לדברי נמר, ישראל מבקשת, באמצעות פעולות אלו, להעביר מסר חזק לאזור המזרח התיכון ולציר ההתנגדות, ואף למדינות המערב, כי יכולת ההרתעה שלה עדיין קיימת וחזקה, וכי היא לא איבדה זאת. יכולת, בניסיון לשקם את תדמיתה האזורית והבינלאומית, ואישור מחדש של מעמדה כמעצמה צבאית גדולה, המסוגלת לכפות משוואות חדשות באזור.

נמר מסביר כי ממשלת ישראל בראשות הימין הקיצוני ונשיאה בנימין נתניהו מבקשת בבירור להרחיב את מעגל המלחמה, החלטה שהתקבלה בישיבה האחרונה של הקבינט הישראלי, ולבנון הצביעו על חזית פוטנציאלית. על ההסלמה הזו.

נמר מציין כי נתניהו נחוש להמשיך במלחמה בכל צורה שהיא, במיוחד מאחר שמיצה את כל ההצדקות הקשורות למלחמתו ברצועת עזה, לרבות דחייתו את עסקת חילופי השבויים והפסקת המלחמה.

נתניהו רוצה לפתוח את חזית לבנון כדי לשמר את נוכחותו הפוליטית

לדברי נמר, נתניהו מבקש לפתוח חזית מלחמה חדשה בלבנון כדי לשמר את נוכחותו הפוליטית ואת הקואליציה השלטת שלו, במקביל להמשך הכוונתו לגדה המערבית.

נימר סבור שנתניהו מעכב את סיום המלחמה הנוכחית, מחכה לתוצאות הבחירות האמריקאיות ולחזרתו של דונלד טראמפ לשלטון, שכן הוא מצפה שטראמפ ייתן לו אור ירוק לתפוס חלקים נרחבים מהגדה המערבית.

נמר מתאר את הפצצת מכשירי התקשורת של חיזבאללה כחלק מניסיונותיה של ישראל לשווק את עצמה ככוח צבאי ומודיעיני עליון, צעד דומה לשתי החיסולים שביצעה ישראל בעבר את המנהיגים פואד שוקר ואיסמעיל הנייה, כדי לקדם את הרעיון שהוא יש לו את העליונה ואת היכולת להגיע לכל מקום.

נמר מציין כי פיצוץ מכשירים אלו עשוי להיות תחילתה של הרחבת המלחמה, ועלול להביא לפרוץ מלחמה אזורית, במיוחד אם חיזבאללה יגיב.

נמר סבור כי חיזבאללה הקים, מתחילת העימות עם ישראל, משוואה ברורה: אם תפציץ אזרחים, נגיב בעין, ואם תפציץ ערים, נפציץ ערים, אבל במקביל, היה מעין גבול שלא נחצה במסגרת מלחמת ההתשה בין שני הצדדים, אולם הפצצות מכשירי תקשורת מייצגות התפתחות איכותית שונה לחלוטין מהקודמת, והסלמה זו עלולה להוביל ל-. תגובת חיזבאללה, שעלולה לפתוח פתח להסלמה של תגובות ישראליות שעלולות להביא לפרוץ מלחמה מקיפה.

נמר מציין כי ישראל עשויה להתחיל במלחמה כצעד מנע, לאור החלטת הקבינט להרחיב את היקף הפעולות הצבאיות, ולפיכך, בין אם חיזבאללה יגיב ובין אם לא, הרחבת המלחמה בלבנון אפשרית מאוד.

באשר להשפעת פיצוצי ציוד התקשורת על פנים ישראל, סבור נמר כי הציבור הישראלי חש תחילה באופוריית ניצחון והישג צבאי לאחר הצלחת המבצעים המורכבים הללו, אך כשהממשלה הנחה את הישראלים להישאר בקרבת המקלטים. התברר שהמתח החל לעלות, ושכולם הוא מחכה לתגובת חיזבאללה.

באשר לרמה הלבנונית, נימר מסביר כי רוב המכשירים שישראל כוונה משמשים בהיבט ההומניטרי ולא הצבאי, מה שהוביל להלם ברחוב הלבנוני ובקרב תומכי חיזבאללה.

נמר מתייחס להצהרות שחיזבאללה פרסם לאחר מכן קרא לא להיגרר ללוחמה הפסיכולוגית שישראל מבקשת לכפות על אף מורכבות התהליך הזה, המפלגה אישרה כי היכולות הצבאיות של חיזבאללה לא נפגעו, מה שתרם להשבת האמון בלבנון. הציפייה שלהם לתגובת המפלגה למבצע זה.

נכונותה של ישראל לשאת בתוצאות, גם אם הייתה זו מלחמה כוללת.

מוחמד אבו אלן דראג'מה, מומחה לענייני ישראל, מאשר כי ההתמקדות החוזרת ונשנית של ישראל במכשירי התקשורת של חיזבאללה, והרחבת היקף המטרות לכלול סוגים חדשים של מכשירים, משקפת את נכונותה של המדינה הכובשת לשאת את ההשלכות של כל תגובה. מצד המפלגה, גם אם זה יוביל לפרוץ מלחמה מקיפה.

אבו אלן מסביר שההסלמה החוזרת ונשנית הזו מלמדת שישראל לא מקפידה עוד על ההסתייגות שמנעו ממנה לנהל עימות כולל עם חיזבאללה.

מוחמד אבו אלן דראחמה, מומחה לענייני ישראל, מסביר שתהליך פיצוץ מכשירי התקשורת, שביצעה ישראל ביומיים האחרונים, נועד בראש ובראשונה לשחזר את תורת ההרתעה הישראלית ברמת הצבא והמודיעין.

דראג'מה מאשר כי הפצצות אלו מעידות בבירור על נכונותה של המדינה הכובשת לשאת בתוצאות של פעולות מסוג זה, גם אם המחיר הולך למלחמה כוללת עם חיזבאללה, עם המשך הפעולות הצבאיות הישראליות ברצועת עזה.

דראג'מה מציין כי ישראל היססה בעבר מלהיכנס למלחמה רחבת היקף עם חיזבאללה, מתוך אמונה שאין לה מספיק יכולות צבאיות לפתיחת חזית חדשה בצפון, אך הפצצות מכשירי תקשורת הן אינדיקציה לשינוי בעמדה זו. , ולהפגין את נכונותה של ישראל להתמודד עם ההשלכות עימות מקיף עם חיזבאללה, המשקף שינוי בחישובים האסטרטגיים שלו, או אולי לחץ מוגבר על בעלות בריתה לתמוך בו.

דראג'מה סבור כי פעולות אלו אינן רק מאמץ מודיעיני ישראלי המבוצע על ידי המוסד בלבד, אלא משקפות שיתוף פעולה מודיעיני רחב יותר הכולל מספר מדינות, לרבות המדינות המייצרות את המכשירים, בנוסף לארה"ב, במסגרת קואליציה בינלאומית המכוונת נגד חיזבאללה.

במישור הפנימי סבור דראחמה כי הממסד הביטחוני והצבאי הישראלי מנסה לשווק את המבצעים הללו כהצלחה גדולה ליכולות הישראליות, אך הערכת הצלחתם האמיתית תלויה במידת השפעתם על מהלך הקרב עם חיזבאללה.

דראג'מה מציין כי אם יימשכו פעולות חיזבאללה בגבול הצפון, ויותר מ-65,000 מתנחלים עקורים לא יוכלו לחזור ליישוביהם, והתקפות מל"טים והפצצות יומיות של חיזבאללה יימשכו, המשמעות היא שהמציאות בשטח לא השתנתה, ולכן המבצע יהיה פחות מוצלח מה שישראל מקדמת.

דראגמה מציין על מה מדברים כמה סופרים ישראלים, שכן הם סבורים שחיזבאללה נפגע מבחינה ביטחונית, אך הוא מאמין שהפצצות אלו לא ישנו דבר במהלך האירועים.

הצלחת ההפצצות תלויה במידת השפעתם במניעת פעולות חיזבאללה

דראג'מה מאשר כי למרות הטענות של הצבא הישראלי לפני שבועות על הפצצת יעדים ופלטפורמות טילים של חיזבאללה, פעולות חיזבאללה נמשכו רק חצי שעה לאחר התקיפות.

לפיכך, סבור דראחמה כי הצלחת הפצצות ציוד התקשורת תלויה במידת השפעתם במניעת המשך פעילותו של חיזבאללה, מה שמעיד על כך שזה יהיה המדד האמיתי להצלחה, למרות שזה ייתן לבנימין נתניהו סוג של תמיכה ו שביעות רצון בחברה הישראלית.

דראגמה שולל את כניסת איראן למלחמה כוללת עם מדינת הכיבוש הישראלית, גם אם העניינים בין חיזבאללה לממשלת הכיבוש יגיעו לעימות כולל.

מכה ביטחונית ומוסרית קשה לחיזבאללה.

הסופר והאנליסט הפוליטי מוחמד מוסא מנאסרה מאשר כי החזרה של ישראל על הפשע שביצעה במהלך היומיים האחרונים בלבנון באמצעות פיצוץ מכשירי תקשורת מעידה על כך שישראל נמצאת במצב של מוכנות גבוהה לפתוח במלחמת השמדה בלבנון, וכך הוא מנסה להתגרות בחיזבאללה ולפתות אותו לעימות מקיף ללא חוקים או גבול.

מנאסרה מציין כי המסר שישראל מנסה להעביר לחיזבאללה הוא שהוא מודע לחלוטין לתנועותיו ולתכניותיו, ומבקש לשבור את רוח ההתנגדות ואת רצון המפלגה.

בהקשר זה, מנאסרה מדגיש את הצורך של חיזבאללה להתמודד עם ההסלמה הישראלית הזו בחוכמה, ולהכשל במה שהוא תיאר כ"מלכודת" שהטמנה ישראל כדי לפתות אותו לעימות צבאי, שעתו ומקומו ייבחרו על ידי ישראל. זֶה.

מנאסרה מציין כי קבלת החלטות רגשיות של חיזבאללה, בסיסמאות של שיקום או נקמה על פגיעה בכבוד, אינה רצויה, ולכן מסכלת את מה שישראל רוצה.

במקום זאת, מנאסרה מאמין ששליטה עצמית ואי-היגררות לפרובוקציות ישראליות לא יפגעו בחיזבאללה, אלא אולי זו תהיה האפשרות הטובה ביותר לסכל את התוכניות של ישראל, המבקשות לפתות את חיזבאללה למלחמה כוללת.

מנאסרה מאשרת כי ההפצצות בלבנון מגיעות בהקשר של מצב המלחמה המתמשך, אך למרות ההסלמה שלהן במצב, מנאסרה לא מאמין שהן יובילו למלחמה אזורית מקיפה.

פשע טרור מן המניין

מנאסרה מציינת כי מה שקרה נחשב ל"פשע טרור מן המניין", בנוסף לכך שהוא מייצג פריצת דרך גדולה בהגנת חיזבאללה, שהשפיעה על אמון לוחמיו בו, ועל אמון החממה העממית הלבנונית במפלגה. והפשע הותיר השפעה פסיכולוגית עמוקה על העם הלבנוני.

מנאסרה מדגיש כי חיזבאללה נמצא כעת בנקודת מפנה מסוכנת, שכן הוא צריך לאמץ משימות מרובות שיחזירו את אמון הקהל שלו ואת אמון העם הלבנוני בו משימות אלו אינן קלות בהתחשב בתהליך הניקוי העצמי הפנימי שהוא דורש לחשוף את פרטי הפרצות האבטחה, תוך המשך מילוי תפקידו בעימות עם ישראל.

מנאסרה פוסלת גם שאיראן, עקב מה שקרה, תפנה להרחיב את מעגל המלחמה, תוך שהיא מציינת כי איראן מודעת לחלוטין לאופי בעלות בריתה של ישראל, למעמדן הצבאי ולתפקידן בתמיכה בישראל, ומודעת לכך. עומק היחסים האסטרטגיים הקושרים את ישראל עם בעלות בריתה אמריקה, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה.

לפי מנאסרה, איראן מודעת לכוחה הצבאי והביטחוני של ישראל, הנתמכת על ידי בעלות בריתה, ולכן כל עימות ישיר יהווה הפסד עבור טהראן מה שיש לאיראן נגד ישראל להשתמש בטילים, והיתרון הזה לא מביס צבאות היא אינה יכולה להרוס מדינות, וכדי לעשות זאת היא צריכה להשתמש במשאבי האנושות שלה (הצבא) יחד עם טילים, דבר שאינו זמין בשל נוכחותן של מדינות וגבולות גיאוגרפיים המפרידים בינה לבין ישראל, כמו עיראק, סוריה וירדן. , בעוד שמדינות המערב הקולוניאלי מסוגלות לפגוע באיראן ולהביס אותה מהים ומבסיסיה באזור.

זה פגע באמון בין חיזבאללה לאוהדיו

בהקשר להסלמה של המלחמה, מנאסרה סבור כי המסר הישראלי מאחורי ההפצצות נועד לערער את האמון בין חיזבאללה לקהל שלו, המהווה חלק מאסטרטגיה ישראלית לערער את היציבות במפלגה.

מנאסרה מציין כי השביתה הזו חיזקה את אמון הפנים הישראלי בצבא, בשירותי המודיעין ובממשלת ישראל, מה שתרם יחסית לשיקום תדמיתה הפנימית של ישראל לאחר הרעידות אליהן נחשפה בתקופה האחרונה.

מנאסרה מפנה את תשומת הלב לעובדה שישראל נחשבת למדינה מפותחת במישור הטכנולוגי, הצבאי והכלכלי, ומוגנת ביטחונית מפני כל ניסיונות חדירה בהשוואה למדינות באזור, והיכולות הללו, שאיראן מודעת להן, לא אמורות. לזלזל.