המתווכים דוהרים נגד הזמן כדי "לגשר על פערי ההבדלים" בין שני הצדדים של המלחמה בעזה, לאור התעקשותו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, להשאיר את הכוחות ב"ציר פילדלפיה" בניגוד לרצון המצרי. והדרישה של "חמאס" לנסיגה מוחלטת מרצועת עזה, על רקע התחייבות אמריקאית חדשה להשיג הסכם שקיים כבר חודשים.

העיתון "אשרק אל-אווסט" מסר כי מומחים ששוחחו עמו סבורים שהתעקשותו ה"לא הגיונית" של נתניהו להישאר ב"ציר פילדלפיה תחריף את הקשיים להגיע להפסקת הפוגה חדשה, על רקע הימורים על לחץ אמריקאי אמיתי לתת תנופה לשיחות הצפויות בשנת קהיר ופריצת דרך לקראת השלב הראשון של השלבים".

על פי משרד ראש הממשלה הישראלי: "נתניהו עומד על העיקרון שישראל תשלוט במסדרון פילדלפיה כדי למנוע חימוש מחדש של חמאס", מכחיש כל דיווח בתקשורת לפיהם הוא שוקל לאשר את הצבתם של כוחות בינלאומיים בציר זה. למה שדווח על ידי רויטרס ביום חמישי.

פרוזדור פילדלפיה הוא רצועת גבול באורך 14 ק"מ בין עזה למצרים, ונחשב לאזור חיץ במסגרת "הסכמי קמפ דיוויד" שנחתמו בין קהיר לתל אביב בשנת 1979. מאז פרוץ מלחמת עזה, הוא הפך נקודת משבר בין קהיר לתל אביב, במיוחד לאחר כיבושה על ידי הצבא הישראלי במאי עם הצד הפלסטיני של מעבר רפיח.

בעוד הצהרותיו של נתניהו המשיכו לדבוק בהישארות בציר זה בעקבות המשא ומתן בדוחא באמצע אוגוסט, הודיעה מצרים, באמצעות מקור "בדרג גבוה" ששוחח עם ערוץ "חדשות קהיר", על דבקותה ב"נסיגה ישראלית מוחלטת מערוץ מעבר רפיח וציר פילדלפיה", שכבשה במאי בעבר. מצרים גם דחתה, לפי מה שדיווח הוול סטריט ג'ורנל האמריקני ביום חמישי, הצעה ישראלית המאפשרת בניית שמונה מגדלי שמירה לאורך ציר פילדלפיה, וכן הצעה אמריקאית לבנות שני מגדלי שמירה בלבד.

קהיר הייתה עדה ל"פגישות טכניות" עליהן לא נמסרה תגובה רשמית, אך בתאגיד השידור הישראלי ציטט גורם ישראלי בכיר שאמר כי משלחת המשא ומתן חזרה מקהיר לאחר שקיימה "דיונים בונים" בנוגע להסכם העצורים, והצביעה על הפערים. בין הצדדים לשיחות הפסקת האש בעזה ציר פילדלפיה "התכווץ". ואילו בכיר ישראלי אחר הצביע על התכנסות עמדות בין מצרים לישראל בסוגיית פריסת כוחות הצבא לאורך ציר פילדלפיה.

ראש הקרן הערבית למחקרים אסטרטגיים, המומחה הצבאי, האלוף סמיר רגב, סבור כי המתווכים ימשיכו במאמצים להשלים את ההסכם במהלך הפגישות הדנות בעניינים טכניים ובדרכים למילוי החסר, ולאחר מכן יעבירו אותו ל הצד הפוליטי שכן הוא "ההזדמנות האחרונה" בשלב זה שלפני הבחירות לנשיאות ארה"ב וניסיונות לנטרל את ההתנגשות בין איראן לחיזבאללה עם ישראל.

טהרן ותל אביב מאיימות בתגובה חריפה על חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, בטהרן, וכן בחיזבאללה הלבנוני על הריגתו של מנהיגו, פואד שוכר, בביירות בסוף האחרון. יולי, על רקע חשש בינלאומי מפרוץ מלחמה מקיפה.

כדי להימנע מהמלחמה ההיא, לדברי רגב, נתניהו צריך ללכת להסכמה בשיחות בקהיר, שנמשכות מיום חמישי ויסתיימו ביום ראשון וכוללות נקודות שיש להסכים עליהן, אחרות שצריך לפתור בשעות האחרונות. , ושלישית מרכזית שאינה מקבלת חצאי פתרונות, כמו סוגיית ציר פילדלפיה, העידה על "התעקשות לא הגיונית" מצד נתניהו בהעלאתו "הוא שם את העגלה לפני הסוס לשבש את ההסכם, כי אין הברחת נשק ממצרים לעזה, כפי שהוא טוען, ושירותי הביטחון הישראליים יודעים על כך כבר שנים".

האנליסט הפוליטי הפלסטיני, ד"ר איימן אלרקב, רואה בהתעקשותו של נתניהו להישאר ב"פילדלפיה", כמו גם בהצעת המגדלים, סוג של דחיינות ובזבוז זמן כדי "לסכל את סבב השיחות החדש", והדגיש כי מצרים היא להוט לשמר את ריבונותה של פלסטין, כמו גם את ריבונותה על אדמותיה והעדר... כל איום על ביטחונה.

עם זאת, התחייבות חדשה שהעניקה המועמדת לנשיאות המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, קמאלה האריס, ביום חמישי, להגיע להפסקת אש ברצועת עזה נותנת שביב של תקווה, שכן היא אישרה כי "הגיע הזמן עכשיו" לסיים הסכם בנושא בני הערובה והסכם הפסקת אש, לפי מה שהיא דיווחה סוכנות הידיעות הצרפתית.

האריס הסבירה כי היא עובדת עם ביידן "כדי לסיים את המלחמה הזו כדי שישראל תהיה בטוחה, בני הערובה ישוחררו, הסבל בעזה יסתיים, והעם הפלסטיני יוכל לממש את זכותו לכבוד, ביטחון, חופש ועצמי". נְחִישׁוּת."

Ragheb מאמין, "הלחץ האמריקני נמשך ויימשך, וממשל ביידן יפעיל לחץ מרבי כדי להשיג את הפסקת האש, כפי שהתחייב האריס, כי יש לה השפעה על מסע הבחירות ועל מזלה של המפלגה הדמוקרטית".

בעוד באל-רקב מצפה ש"לא תהיה פריצת דרך במשא ומתן" או כל לחץ אמריקאי אמיתי עד תחילת אוקטובר הקרוב, מסביר כי "בתאריך זה נתניהו יחגוג את הניצחון על ילדי ונשות עזה עם חלוף שנה, והזמן יתאים לאמריקאים להגיע לרגיעה עם הבחירות המתקרבות לנשיאות ויישום... השלב הראשון של הצעתו של ביידן, שנמשך עד 42 יום. הוא סבור שנתניהו לא רוצה ללכת לשלב השני של הצעתו של ביידן, שאולי ייצא לפועל בספטמבר הקרוב אם העסקה תושלם בסבב קהיר, אבל הוא רוצה להמשיך את המלחמה מתי שירצה ללא התחייבויות, ולכן באוקטובר הקרוב. להיות התאריך המתאים ביותר עבורו, ועבור ממשל ביידן, שמחכה לבחירות בנובמבר הבא.