ארה"ב הואשמה בלחץ על ממשלת הלייבור החדשה כדי שלא תעזוב את האתגר המשפטי שהגישה ממשלתה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר רישי סונק בנוגע לזכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי לבקש הוצאת צו מעצר נגד בנימין נתניהו. על האשמות בביצוע פשעי מלחמה, לפי העיתון הבריטי "The Guardian".

ראוי לציין כי הממשלה השמרנית הקודמת שאלה במאי האחרון האם לבית הדין הפלילי הבינלאומי יש סמכות שיפוט לגבי פעולות ישראל בעזה. בשנת 2021 קבע בית הדין הפלילי הבינלאומי כי יש לו סמכות שיפוט על הפעילות הישראלית בשטחים הפלסטיניים.

בית הדין הפלילי הבינלאומי נתן לממשלת הלייבור החדשה עד 26 ביולי להחליט אם להמשיך באתגר המשפטי. היא עשתה זאת לאחר הלשכה הקדם-משפטית של ICC קבעה ב-26 ביוני כי היא תאפשר לבריטניה ולצדדים בעלי עניין אחרים להגיש הגשות בנושא סמכות השיפוט. מדינות ובעלי עניין אחרים קיבלו עד יום שישי להגיש את טענותיהם לבית המשפט.

עורך הדין לזכויות אדם, ג'פרי רוברטסון, העלה את הטענה בדבר הלחץ האמריקני על מפלגת הלייבור במאמר שפורסם ביום רביעי בגרדיאן, בו גם הזהיר כי כניעה ללחץ האמריקני תהיה "הטעות המוסרית הגדולה הראשונה" של ראש הממשלה של סר קיר סטארמר. "ארה"ב אינה חברה ב-ICC", הוא כותב, "ומצפה שבריטניה תדאג לאינטרסים שלה שם".

היה צפוי כי סוגיית בקשתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי להוצאת צו מעצר תועלה במהלך פגישה בין סטארמר לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן בוושינגטון, הראשונה בין שני הגברים.

גורמים בלייבור אמרו ל"גרדיאן" בסוף השבוע שעבר כי מפלגת הלייבור מהאופוזיציה דחתה את האתגר המשפטי של השמרנים על סמכות השיפוט של ה-ICC ומדיניותה נותרה ללא שינוי בממשלה, אך לא אמרו אם התביעה תבוטל כתוצאה מכך.

שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי צפוי לנסוע לאזור ביום שני הבא כדי להתמודד עם מה שעלול להיות בדיקה קשוחה של מדיניות הלייבור, כולל מכירת נשק.

הטענה שהציג משרד החוץ הבריטי לבית הדין הפלילי הבינלאומי, ואשר ישראל הייתה הראשונה להציג, היא שהסכמי אוסלו שהושגו בין יאסר ערפאת לאהוד ברק במהלך התקופה שבין 1993 ל-1995, ואשר הושגו בסיוע. של מתווכים נורבגים, למנוע... פלסטין ממשפטם של ישראלים.

"ה-ICC החליט בתיק של 2021 שזה 'לא רלוונטי' לזכותו להעניש פשעים בעזה מכיוון שפלסטין הייתה מדינה חברה ולכן כל פשע מלחמה בשטחה נכנס לתחומה", מציין רוברטסון, המתאר את הטיעון המשפטי. כבלתי סביר, זה נחשב לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

"ה-ICC אפילו לא היה קיים ב-1995 (הוא לא הוקם עד 2002), והרעיון שסעיף זמני במשא ומתן גוסס לפני 30 שנה יכול למנוע ממנו לפעול בהפרות של המשפט הפלילי הבינלאומי כעת הוא מגוחך", כתב רוברטסון. .

הוא הוסיף: "הטיעון של ישראל, שבריטניה אימצה (עד כה), הוא שאסור לפלסטין להעמיד לדין ישראלים, וזה אומר שהיא לא יכולה 'להאציל' תביעות כאלה ל-ICC זה שגוי כי התובע של ICC לא נציג של פלסטין בכל דרך שהיא".

ראוי לציין כי קארים חאן הוא תובע עצמאי, שאסף את הראיות שיציג בפני בית המשפט כדי לבקש ממנו להוציא צו מעצר, ואין לו קשר לרשויות הפלסטיניות.

"אם הטיעון שאומץ על ידי בריטניה נכון, לא יהיה שום דבר שימנע מצה"ל להעמיד ילדים פלסטינים בשורה ולהוציא אותם להורג בסמיכות", הסביר רוברטסון "לא תהיה אחריות על שום פשע נגד האנושות שהם עלולים לבצע. ”

לאור האתגר המשפטי, החלטה מה-ICC על הוצאת צווי מעצר לא צפויה עד אוגוסט הבא לכל המוקדם.