הביקורת שהופנתה על התנהגות, או ליתר דיוק, מדיניות האלימות נגד מפגינים ומפגינים ישראלים יהודים, הגיעה לשיאים חדשים כאשר גוף שיפוטי רשמי בולט, הסנגוריה הציבורית, הצטרף לגינוי, שתיאר את מה שקרה בהפגנות ובישיבה הישראלית. על רקע המלחמה כ"תופעה נרחבת של אלימות משטרתית ש"משפיעה ופוגעת בגוף ובנפש ורומסת זכויות".

מדובר בביטויים ומונחים שהשימוש בהם הוגבל לארגוני זכויות אדם ואזרח ולתנועות מחאה לא ציוניות, שהיו עדים להתקפות משטרתיות שיטתיות על אזרחים ערבים בפרט במשך עשרות שנים. מובן מאליו כי רבים מהקולות הביקורתיים כיום מעולם לא נשמעו בעבר בפרשת התקפות משטרתיות על ערבים.

לצעד חסר התקדים של גוף זה קדמו ביקורת ציבורית ותלונות שהוגשו על ידי מספר גופים מייצגים, לרבות סינדיקט הרופאים. להגדרה: משרד הביטחון הוא, על פי הגדרתו הרשמית: יחידה המזוהה עם משרד המשפטים, שהחלה את פעילותה בשנת 1996 על פי חוק הסניגוריה הציבורית התשנ"ה-1995, במטרה להעניק סיוע משפטי איכותי ובחינם לנאשמים ו עצורים הזכאים על פי חוק, כגון קטינים, מוגבלי אמצעים ואנשים עם מוגבלות. על פי חוק הסניגוריה הציבורית, עבודתו נתונה לפיקוח "הוועדה להגנה הציבורית", בראשות שר המשפטים.

בהודעה רשמית של המשרד נאמר כי "האלימות משפיעה על כל שכבות החברה בישראל ומובילה לחוסר אמון במנגנון אכיפת החוק". הוא ציין שהוא מזהיר מזה שנים שיחידת החקירות המשטרתית המכונה "מחש" חייבת לשפר את ביצועיה בהתמודדות עם תופעת האלימות המשטרתית. במקום זאת, הוא טען כי התנהגותו של "מחש" מאפשרת לתופעת האלימות המשטרתית. לְהַמשִׁיך. הוא הוסיף, כדברי אחד ממנהליו הבכירים, כי המשך האלימות נגרמה מ"עצימת עין בתואנה של מניעת השפעה שלילית גדולה יותר, ושמירה על נוהג הסלחנות כלפי שוטרים העוברים על החוק". ואילו על יחידת החקירות "לפעול בנחישות ובאופן יזום נגד כל צורות האלימות שנוהגות המשטרה, ולחקור "בכל אירוע והעמדה לדין של כל שוטר אלים".

"תופעת האלימות המשטרתית היא לא טעות, אלא מדיניות!"

תנועת "התחדשות ישראלית", אחת מתנועות המחאה שהתקיימו לאחר בחירות 2023 ופעיליה נחשפו שוב ושוב לאלימות משטרתית, התייחסה לעמדת הסנגוריה הציבורית באומרו: תופעת האלימות המשטרתית אינה טעות אלא מדיניות. . פעילי סיירת "הגנה אזרחית" של התנועה רשמו עשרות מקרי אלימות קשה רק בשבועיים האחרונים. ההדחה המתמשכת של היחידה לחקירות שוטרים והרחבת השפעתו הפוליטית של השר איתמר בן גביר מלמעלה מהווה סכנה ממשית לדמוקרטיה. אנו קוראים לכל הכוחות הדמוקרטיים בישראל להצטרף למאבק בפוליטיזציה של המשטרה.

יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, יצא לאותו כיוון לאחר תקיפה של מפגינים וכתב ערוץ 12 יולן כהן: "היינו עדים ללילה נוסף בו משטרת ישראל איבדה את העשתונות. אין סיבה לשוטר לפעול זה באלימות כלפי כל אזרחית ובוודאי לא כלפי עיתונאית בזמן שהיא מבצעת את תפקידה ותפקידה.

סקר דעת קהל שערך מכון אקורד באוניברסיטה העברית (ירושלים) בחודש שעבר, שכלל 1,300 אזרחים יהודים וערבים, הראה כי 54% תומכים במחאה נגד הממשלה, ו-16% מהם אמרו שהם אינם ששים להשתתף בפועל זה. מבין אלו שהיססו, 21% השיבו כי הם חוששים מאלימות משטרתית במהלך הפגנות.

37% מהנסקרים אמרו שהתנהגות המשטרה האחרונה גורמת להם לפחד. 40% ציינו כי הם מאמינים במידה רבה שהמשטרה משרתת כעת את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ו-38% אמרו כי המשטרה הפכה לגוף פוליטי והיא בוגדת בתפקידה הציבורי.

בסקר נוסף שערך המכון לחופש ואחריות באוניברסיטת הרצליה, אמרו 77% כי המשטרה מתייחסת לכל האזרחים באופן שווה, ללא הבדל מוצאם או השתייכותם הפוליטית. אבל בכל הנוגע לאלימות נגד מפגינים, 45% מהנשאלים אמרו שהמשטרה משתמשת באלימות במידה מסוימת, בעוד 44% סבורים שהם משתמשים באלימות במידה רבה.

מה שנודע בדעת הקהל הישראלית כ"דומיננטיות רוחו של המנהיג" בן גביר בדרגים שונים במשטרה, מעסיק לא רק את הרשויות המשפטיות והשיפוטיות. אבל גם בהנהגת המשטרה הגבוהה ביותר. מפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, שלח באמצע יוני מכתב לבית המשפט העליון בו הביע את עמדתו בעניין "חוק בן גביר" שנדון בבית המשפט העליון ואמר "ההחלטות שיהיו. שנלקחו בעתירה זו מכריעים לעתיד המשטרה ולתפקודה, תהיה לכך השפעה עמוקה על תדמית המשטרה, על יכולתה לבצע את תפקידה באופן רשמי, מקצועי ולא פוליטי". ועל יכולתה למלא את תפקידה כחוק ובהתאם לחוק כל משטרה שאינה קשורה למדינה, וכל משטרה שנפגעת משיקולים מוזרים, לא תוכל למלא את תפקידה, ובהכרח תאבד את הציבור. ביטחון עצמי".

חוק זה מקנה לבן גביר סמכות להטיל צווי מעצר מינהלי פלילי. הוא קובע כי צווי מעצר ניתנים באישור היועץ המשפטי או מי מהיועצים המשפטיים, ותקופתם נעה בין חצי שנה לשנה. החוק מקנה לבן גביר סמכות לכוון את המדיניות הכללית של המשטרה ולקבוע "עקרונות עבודה כלליים". זה גם יכול להשפיע על מדיניות הקשורה לחקירות. החוק מאפשר לבן גביר להגביל את תנועתו של כל אדם ולמנוע ממנו לעזוב את מקום מגוריו או אפילו לנסוע לחו"ל, לאסור את נוכחותו באזור מסוים או לחייבו להתגורר באזור מסוים. אלו סמכויות חסרות תקדים. החוק התקבל לבסוף בסוף 2022 בקריאה שלישית ואחרונה, וזה היה התנאי של בן גביר להצטרפות לממשלת נתניהו, ולאחר מכן הצהיר כי "עשה היסטוריה" והתחייב לבנות "משטרה חזקה". במושגים שלו, כוח אינו אומר אלא אלימות, כפי שברור לרבים.

סינדיקט הרופאים פתח בשביתה במחאה על אלימות המשטרה נגד חבריו

האלימות המשטרתית מכוונת גם לצוותי רפואה, סיעוד ואמבולנס המלווים את ההפגנות. כך גם כאשר הם לובשים מדים המזהים את עבודתם ותגים המעידים על זהותם. באמצע החודש שעבר הותקף רופא על ידי המשטרה בתל אביב במהלך הפגנות בדרישה לשחרר את החטופים ולהפיל את הממשלה. בתיעוד האירוע מופיע הרופא אודי בהארפ, שלבש ז'קט המזהה את עבודתו, כורע ליד אישה פצועה ומטפל בה, בעוד המון מפגינים ושוטרים עומדים סביבם.

שוטרת נראתה כשהיא מנסה לאחוז בזרועה של הפצועה, אך הרופאה הסירה את ידה בתגובה, השוטרת פנתה אליו וניסתה לעצור אותו, ומספר גדול יותר של שוטרים הצטרפו אליה אותו בכוח וגרר אותו מהמקום.

ארגוני הרופאים הביעו את זעמם מהאירוע. מעמותת "מעילים לבנים" נמסר כי "הרופא לבש את המדים הרשמיים המוכרים למשטרה כמדי צוות רפואי מתנדב לטיפול בפצועים בהפגנות", וקראו למשטרה לפתוח בחקירה מיידית ולעצור את שוטרים. ארגון "אין בריאות נפש ללא דמוקרטיה" גינה את האירוע והוסיף כי "נשיות מקצועניות בריאות הנפש שלבשו ז'קטים המזהים את עבודתן הוסרו גם הן באלימות על ידי המשטרה".

סינדיקט הרופאים השביתה במשך שעה בשבוע שעבר בכל בתי החולים והמרפאות כדי למחות על אלימות המשטרה נגד צוות רפואי במהלך ההפגנות.

ראש הסינדיקט הרפואי, פרופסור ציון חגי, אמר את הדברים הבאים: "התמונות שראינו מההפגנה בתל אביב מטרידות ביותר ודורשות חקירה מיידית ועצמאית לא יאומן שרופא במדים שמזהה אותו חבר בסינדיקט הרפואי, איש צוות רפואי, לבוש בז'קט אדום, הוא נגרר באלימות בעת מתן טיפול רפואי למפגין פצוע צריך להזדעזע כל מי שרואה את התיעוד הזה מגנים את התנהגות השוטרים בכיכר, ומבטיחים שאירוע חמור שכזה לא יחזור על עצמו "במקביל אנו דורשים חקירה עצמאית להשלמת ההליכים מול גורמי השטח ובדרג ההנהגה, וכל עוד. מכיוון שאיננו רואים תגובה מהירה והולמת, לא נהסס לנקוט בצעדים רגולטוריים".

נקודת מפנה ביחסים המתוחים בין המשטרה למפגינים

לפי עיתון "הארץ", בזמן שהמשטרה הגבירה את צעדי האכיפה נגד ההפגנות בחודש הקודם, חודש יוני היה עד לנקודת מפנה ביחסים בין המשטרה למפגינים, כאשר מאה בני אדם נעצרו והוזמנו לחקירה - על פי נתוני "אוטיף אזורים" (כיסוי העצורים), ארגון המעניק סיוע משפטי למפגינים. התברר כי בכ-900 מעצרים הוגשו כתבי אישום רק ב-20 תיקים, מה שמעלה חשד כי המעצרים חסרי הצדקה. בנוסף, לטענת הארגון הנ"ל, ניכרת עלייה באלימות המשטרתית ובמספר הפצועים.

כזכור, מחקר שפרסם מכון המחקר והמידע בכנסת ישראל במרץ האחרון הצביע על עלייה בתלונות נגד שימוש בלתי חוקי בכוח ואלימות מצד המשטרה. בשנת 2022 הוגשו 1,124 תלונות על שימוש בלתי חוקי בכוח של שוטרים. תלונות אלו בדבר שימוש בלתי חוקי בכוח של שוטרים מהוות כ-34% מסך התלונות המוגשות למח"ש.

ניכר כי התלונות על שימוש בלתי חוקי בכוח של שוטרים גדלו משמעותית בשנת 2022 בהשוואה לשנים קודמות. על פי הנתונים, במהלך השנים 2017-2021 הוגשו למח"ש 4,134 תלונות על שימוש בלתי חוקי בכוח של שוטרים, כלומר 827 תלונות בשנה בממוצע, כלומר מספר התלונות שהוגשו בשנת 2022 עמד על כ-36. % גדול מהממוצע בחמש השנים שלפני כן.

צריך לזכור בהקשר הזה, שוב, שאלימות משטרתית זו הייתה קיימת מאז ומתמיד כלפי אזרחים ערבים.

אין חדש תחת השמש. לא מדובר רק בתקיפות או בשימוש באלימות בדרכים שונות, אלא מדובר בעשרות מקרים של הרג וגרימת חבלות קבועות לאזרחים ערבים בכדורי משטרה.

על פי התיעוד של המרכז המשפטי עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל, אף שוטר אחראי לא הובא לדין ביותר מ-55 מקרים של הרג אזרחים ערבים על ידי שוטרים מאז שנת 2000. התיק הבולט ביותר כמובן, תיק הרצח ההמוני שביצע משטרת הנוער הערבי ב-1 באוקטובר 2000. אבל לא רק זה, בכל המקרים שלאחר מכן של הרג אזרחים ערבים בכדורי משטרה, לא הוצגו כתבי אישום ואף לא. ביקורת.

בימים קשים אלו, כשהמשטרה מנוהלת על ידי שר כהניסטי כמו איתמר בן גביר, והמשטרה משוחררת לבצע אלימות ולהפעיל כוח מופרז גם נגד משפחות החטופים הישראלים ברצועת עזה, לא צריך דמיון פעיל כדי להיות בטוח שהתמונה העגומה הזו של אלימות משטרתית לא תגדל למעט כיעור וגזענות, במיוחד נגד המיעוט הערבי הפלסטיני ונגד המדוכאים של החברה הישראלית.