ביום ראשון חשפה וועדת לענייני אסירים ואסירים לשעבר את מדיניות התגמול בה נוקטת הנהלת כלא הנגב עם אסירים שיוצאים לביקורים, שכן כל מי שיוצא לבלות נענש במכות ובבידוד.

הנציבות אישרה בהודעתה כי עורך דינה הופתע, בביקורו האחרון בכלא הנגב, כי רוב האסירים אותם התכוון לבקר נמנעו מלצאת לפגוש אותו, ולאחר שהצליח לשוחח עם אחד מהאסירים. אסירים, התברר לו שהסוהרים איימו על האסירים שיצאו לביקורים, שהם יוכו ויענשו הם מוכנסים לכלוב ברזל (קאובה) מהבוקר עד הערב, בידיים וברגליים קשורות ראשם על הקרקע אם הם יוצאים לביקור.

האסיר ציין כי הדבר עשוי להימשך יום או מספר ימים, בהתאם למצב רוחו של האסיר במהלך תקופה זו מונעים מהאסיר ללכת לשירותים, לאכול או לשתות, ואם האסיר מתלונן על עניין או בקשות ספציפיות. פקודה פשוטה, הוא מוכה קשות ומעונה.

עורך הדין ציין כי זה אכן מה שאושר על ידי האסיר שאותו הצלחנו לפגוש למרות חששו למה ייחשף לאחר הביקור, שכן הוא העביר לנו עדויות רבות של אסירים שהוענשו לאחר פגישה עם עורך הדין, מה שגרם להם להימנע מלעזוב, ולוותר על הקשר היחיד בינם לבין משפחותיהם והעולם החיצוני.

עורך דין הנציבות ציין כי תנאי האסירים בתוך הכלא חצו את כל הקווים האדומים, שכן הם עומדים בפני סכנת מוות על בסיס יומיומי, כתוצאה מהעינויים הפיזיים והנפשיים שהם נתונים להם מאז 7. באוקטובר האחרון, שהוא כדלקמן:

1. פגיעה מכוונת באסירים בין מסדרונות ובמקומות בהם אין מצלמות מעקב תוך התמקדות באזורים רגישים.

2. האסיר נקשר באזיקים והידק מאוד תוך כדי העברה מבית סוהר אחד למשנהו, תוך השארת סימנים ברורים על ידיו למשך מספר ימים, בנוסף לכאבים עזים.

3. האסירים לובשים את אותם בגדים כבר למעלה מ-8 חודשים, ורובם מתמלאים בדם כתוצאה מההדבקה שלהם בגרדת, והגירוד והכיבים הקשים שהיא גורמת.

4. ניתוק חשמל לאסירים, כיוון שהוא משוחזר רק ל-3 שעות משבע עד עשר בלילה.

5. המזון דל מאוד בכמות ובאיכות, מה שהביא לירידה משמעותית במשקל האסירים, ורובם חשופים לסחרחורות והתעלפויות עקב מחסור בסוכר בגופם.

6. אסירים ספגו בידוד, מכות ועונשים ללא הצדקה.

7. הסוהרים משפילים את האסירים מדי יום במהלך הספירה.

8. הזנחה רפואית מכוונת של אסירים מופסק הטיפול בפצועים ובחולים, והתרופות אסורות.

9. אסירים אינם רשאים להגיש תלונות, והוצאו ניירות ועטים לאשר זאת.

10. רוב האסירים החלו להימנע מיציאה לכלא בשל ההשפלה העומדת בפניהם משורטטים על הקרקע קווים אסורים במעבר, והישיבה או העמידה במקומות מסוימים אסורה.

11. האסירים סובלים מריח רע מהחדרים ומהתפשטות מחלות הטמפרטורות גבוהות מאוד בשל היותו של כלא הנגב באזור מדברי , והאסירים נמנעו מלהתקלח ולהחליף בגדים, מה שהפך את המצב לאסון.