ביום שני, ה"ניו יורק טיימס" ציטט גורמים ישראלים שאמרו כי המתקפה על איראן ביום שישי האחרון אמורה הייתה במקור להיות רחבה הרבה יותר, "אך לאחר לחץ אינטנסיבי מצד בעלות ברית, מנהיגי ישראל הסכימו לצמצם".

ישראל נטשה את תוכניותיה למתקפת נגד מקיפה יותר על איראן לאחר לחץ דיפלומטי מתואם מצד ארה"ב ובעלות ברית זרות אחרות ומשום שסוכל עיקר התקיפה האיראנית בשטח ישראל, לדברי שלושה בכירים ישראלים.

הגורמים הרשמיים, ששוחחו עם העיתון בתנאי של אנונימיות כדי לתאר דיונים רגישים, אמרו כי מנהיגי ישראל דנו במקור בהפצצת מספר יעדים צבאיים ברחבי איראן בשבוע שעבר, כולל ליד בירת איראן, טהראן, בתגובה לתקיפה האיראנית ב-13 באפריל.

העיתון אומר כי לאיראן היה קשה מאוד להתעלם מתקפה כה רחבה והרסנית, אשר מגדילה את הסיכוי לצאת למתקפת נגד איראנית חזקה שעלולה הייתה להעמיד את המזרח התיכון על סף סכסוך אזורי גדול.

בסופו של דבר - לאחר שהנשיא ביידן, יחד עם שרי החוץ הבריטיים והגרמנים, דחקו בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו למנוע מלחמה רחבה יותר - ישראל בחרה ביום שישי בשביתה מוגבלת שתמנע נזק גדול, והפחיתה את הסבירות להסלמה בהמשך.

עם זאת, מנקודת מבטם של גורמים ישראליים, הפיגוע הוכיח לאיראן את רוחב ותחכום הארסנל הצבאי של ישראל.

במקום לשלוח מטוסי קרב למרחב האווירי האיראני, ישראל שיגרה ביום שישי מספר קטן של טילים ממטוסים שהוצבו במרחק מאות קילומטרים, כך לפי גורמים ישראלים ושני בכירים מערביים המכירים את התקיפה. ישראל שלחה גם מל"טים קטנים, המכונים quadcopters, כדי להכריע את ההגנה האווירית האיראנית, לפי גורמים ישראלים.

איראן מתעקשת שהתקיפות כוונו מתוך איראן.

מתקנים צבאיים באיראן הותקפו על ידי מל"טים כאלה מספר פעמים בשנים האחרונות, ואיראן אמרה בכמה הזדמנויות כי היא אינה יודעת למי שייכים המל"טים - טענה שהתפרשה כחוסר רצון איראני מלהגיב.

הגורמים אמרו כי טיל פגע בסוללת נ"מ ביום שישי בחלק חשוב אסטרטגית במרכז איראן, בעוד טיל נוסף התפוצץ באוויר. גורם ישראלי אמר כי חיל האוויר הישראלי השמיד בכוונה את הטיל השני לאחר שהתברר שהראשון הגיע ליעדו, כדי להימנע מגרימת נזק חמור. גורם בכיר במערב אמר כי ייתכן שהטיל לא תפקד.

הגורמים הרשמיים אמרו כי כוונת ישראל היא לאפשר לאיראן להתקדם מבלי להשיב, תוך ציון כי ישראל פיתחה את היכולת לפגוע באיראן מבלי להיכנס למרחב האווירי שלה או אפילו לפוצץ את סוללות ההגנה האווירית שלה. ישראל גם מקווה להפגין את יכולתה לפגוע בסוללות הללו בחלק של מרכז איראן הכולל כמה מתקני גרעין מרכזיים, כולל אתר להעשרת אורניום בנתנז, אינדיקציה לכך שגם היא הייתה יכולה להגיע לאותם מתקנים אילו ניסתה.

צבא ישראל סירב להתייחס לשאלות העיתון.

הדרך למתקפה זו החלה ב-1 באפריל, כאשר ישראל פגעה במתחם השגרירות האיראנית בדמשק, סוריה, והרגה שבעה פקידים איראנים, בהם שלושה מפקדים צבאיים בכירים. איראן לא הגיבה לאחר כמה תקיפות דומות בעבר, מה שהוביל גורמים ישראלים, לדבריהם, להאמין שהם יכולים להמשיך לצאת לתקיפות כאלה מבלי לעורר תגובה איראנית גדולה.

אבל הפעם הייתה אחרת: תוך שבוע החלה איראן לשלוח איתותים פרטיים לשכנותיה ולדיפלומטים הזרים שסבלנותה הגיעה לקצה גבול היכולת ושהיא תגיב במתקפה גדולה על ישראל - המתקפה הישירה הראשונה אי פעם על שטח ישראל.

במהלך השבוע של ה-8 באפריל, ישראל החלה להכין שתי תגובות צבאיות גדולות, לפי גורמים ישראליים.

הראשון היה מבצע הגנתי למניעת המתקפה האיראנית הצפויה, בתיאום עם פיקוד המרכז האמריקאי, שמפקדו העליון, גנרל מייקל קורלה, ביקר בישראל באותו שבוע וכן עם צבאות בריטניה, צרפת וירדן.

השני היה מבצע התקפי מסיבי שיבוצע במקרה של תקיפה איראנית. המודיעין הישראלי האמין בתחילה שאיראן תכננה את התקיפה באמצעות "נחיל" של מל"טים גדולים ועד 10 טילים בליסטיים, אמרו גורמים ישראליים. ככל שעבר השבוע, ההערכה הזו עלתה ל-60 טילים, מה שהגביר את הרצון של ישראל לצאת למתקפת נגד חזקה.

המנהיגים הצבאיים והפוליטיים של ישראל החלו לדון במתקפת נגד שעלולה להתחיל ברגע שאיראן תתחיל לשגר מל"טים - עוד לפני שידוע כמה נזק, אם בכלל, הם גרמו. לדברי אחד הגורמים, התוכנית הוצגה לקבינט המלחמה בישראל על ידי הרמטכ"ל הצבאי, רא"ל הרצי הלוי, וראש חיל האוויר, תומר בר, מוקדם ביום שישי, 12 באפריל - יומיים לפני התקיפה האיראנית.

הגורמים אמרו כי כוונותיה של ישראל השתנו לאחר המתקפה האיראנית. התקיפה הייתה גדולה מהצפוי: עם יותר מ-100 טילים בליסטיים, 170 מל"טים וכ-30 טילי שיוט, הייתה זו אחת ההתקפות הגדולות מסוג זה בהיסטוריה הצבאית.

אבל ההגנה הישראלית, בתיאום עם טייסים מארצות הברית, בריטניה, צרפת וירדן, הפילה את רוב הטילים והמל"טים, וגרמה לנזק מוגבל בלבד בשטח, מה שהפחית את הצורך בתגובה מהירה. היו שאלות אם ישראל צריכה להסתכן בהעברת המיקוד שלה מההגנה בזמן שהמתקפה עדיין מתנהלת.

אולם נקודת המפנה הייתה שיחת טלפון מוקדמת בבוקר בין ראש הממשלה נתניהו למר ביידן, שבמהלכה עודד נשיא ארה"ב את המנהיג הישראלי להתייחס להגנה המוצלחת כאל ניצחון שלא דרש תגובה נוספת, לדברי שלושה ישראלים ושניים. ישראלים. גורמים מערביים, שתיארו את הדיונים הללו בתנאי של אנונימיות. הישראלים אמרו כי מר נתניהו עזב את הקריאה בהתנגדות לתגמול מיידי.

למחרת החלה ממשלת ישראל לשלוח איתותים לבעלות ברית זרות שהיא עדיין מתכננת להגיב, אך בצורה הרבה פחות מאופקת ממה שתכננה קודם לכן, כך לפי גורם מערבי בכיר.

גורמים רשמיים ישראלים אמרו כי במקום לפתוח במתקפת נגד בקנה מידה גדול שעלול לגרום למנהיגי איראן להאמין שאין להם ברירה אלא להגיב בעין, הם התייצבו על תוכנית שהם מקווים שתעשה נקודה לבכירים האיראנים מבלי להשפיל אותם בפומבי.

גורמים רשמיים ישראלים אמרו כי הם תכננו בתחילה את התקיפה ליום שני בלילה, ולאחר מכן נסוגו ברגע האחרון על רקע החשש כי חיזבאללה, המיליציה הלבנונית הנתמכת על ידי איראן, המעורבת בסכסוך בדרג נמוך עם ישראל מאז אוקטובר, עשויה להגדיל משמעותית את מספר כוחות ישראליים. עוצמת פגיעותיו בצפון.

גורמים זרים המשיכו, ללא הצלחה, לעודד את ישראל שלא להגיב כלל, ולאחר מכן הצביעו על נכונותם לקבל תקיפה ישראלית שהותירה לאיראן אפשרות להתקדם מבלי לאבד פנים, לדברי גורם ישראלי ומערבי.

לאחר שישראל סוף סוף ביצעה את התקיפה שלה מוקדם ביום שישי בבוקר, גורמים רשמיים איראנים עשו בדיוק את זה - התמקדו במזל"טים קטנים ולא בטילים והתעלמו מהשפעתם.

גורמים רשמיים בטהרן גם נמנעו במידה רבה מהאשמת ישראל בתקיפה. זאת, לצד החלטתה של ישראל שלא לקחת אחריות, סייע להפחית את הסיכון להסלמה.