הדו"ח הסופי של ועדת הבדיקה העצמאית שמונתה על ידי האו"ם בנוגע להאשמות הישראליות למעורבות עובדי סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר"א) חשף כי ישראל לא סיפקה ראיות לתמיכה בהאשמותיה לגוף האו"ם הזה בנוגע להעסקת אנשים המשתייכים ל"קבוצות טרור", בנוסף להדגשה שלסוכנות יש מסגרות חזקות להבטיח עמידה בעקרונות הנייטרליות ההומניטרית, למרות התמשכותן של כמה בעיות.

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הקים את הוועדה העצמאית הזו, בראשות שרת החוץ הצרפתית לשעבר קתרין קולונה, על רקע ההאשמות הישראליות בסוף ינואר על מעורבותם של 12 עובדי אונר"א במתקפה של חמאס נגד ההתנחלויות הישראליות. וקיבוצים הסובבים את עזה ב-7 ביולי. באוקטובר האחרון.

ישראל לחצה זמן רב לסגור את אונר"א בתואנה שהיא מסייעת בהנצחת הסכסוך עם הפלסטינים. כי היא מעניקה מעמד של פליט לצאצאי אלה שנעקרו מארצם. ישראל גם מאשימה את הסוכנות בהעסקת אנשים "אנטישמים" ובשימוש בספרי לימוד שישראל מחשיבה אותם כ"מתלהטים".

האו"ם התרחק מיד מהצוות הנאשם ופתח בחקירה פנימית. כמו כן, גוטרס הזמין את הוועדה בראשות קולונה לערוך סקירה מקיפה של הנייטרליות של הסוכנות.

למרות שקולונה וחברי הצוות שלה ערכו ראיונות עם עובדי אונר"א וכן עם גורמים ישראלים ופלסטינים, הוועדה העצמאית, הכוללת שלושה ארגוני מחקר: מכון ראול ולנברג בשבדיה, מרכז מיכלסן לזכויות אדם בנורבגיה והמכון הדני. לזכויות האדם, ציינו כי אונר"א ישראל מספקת באופן קבוע רשימות של שמות עובדיה לביקורת, והוסיפה כי "ממשלת ישראל לא דיווחה לאונר"א על כל דאגה לגבי עובדי אונר"א כלשהם בהתבסס על רשימות עובדים מאז 2011".

הוועדה הדגישה כי ישראל טרם הוכיחה אף אחת מהטענות הרחבות יותר שלה על מעורבות עובדי אונר"א בפעילות חמאס או הג'יהאד האיסלאמי, וציינה כי במרץ האחרון "ישראל פרסמה טענות פומביות לפיהן מספר רב של עובדי אונר"א ) חברי ארגוני טרור (. ..) עם זאת, ישראל טרם סיפקה ראיות תומכות על כך".

אונר"א מעסיקה 30,000 פלסטינים כדי לשרת את הצרכים האזרחיים וההומניטריים של 5.9 מיליון פליטים פלסטינים בעזה, בגדה המערבית ובמחנות בירדן, סוריה ולבנון. ביניהם כ-2.3 מיליון בני אדם ברצועת עזה הזקוקים לסיוע דחוף לאחר שרובם נאלצו לעזוב את בתיהם עקב התקיפה הישראלית הם נאבקים להשיג מים, מזון, מחסה וטיפול רפואי, בעוד מאות אלפים הם עומדים בפני סכנת רעב.

סקירת קולונה מבהירה כי אונר"א "חובה" לפלסטינים בכל האזור, והוסיפה כי "בהיעדר פתרון מדיני בין ישראל לפלסטינים, אונר"א נותרה מכרעת במתן סיוע הומניטרי מציל חיים ושירותים סוציאליים בסיסיים, במיוחד בתחום תחומי הבריאות והחינוך." לפליטים פלסטינים בעזה, ירדן, לבנון, סוריה והגדה המערבית.

לכן, "לא ניתן לוותר על אונר"א, וגם לא על שירותיה לפיתוח אנושי וכלכלי של הפלסטינים".

למרות שהיא מכירה בכך שאונר"א אכן מחמירה יותר ממרבית המוסדות הדומים האחרים, הוועדה מדגישה כי ישנן מספר דרכים שבהן ניתן לשפר את "הבטחות הנייטרליות" עבור צוות סוכנות האו"ם, כגון הרחבת היכולת של הארגון הפנימי. שירות פיקוח, מתן יותר הכשרה אישית ועוד תמיכה ממדינות התורמות.

הדו"ח קבע כי "הסקירה העלתה כי אונר"א קבעה מספר רב של מנגנונים ונהלים להבטחת עמידה בעקרונות הומניטריים, בדגש על עקרון הנייטרליות", בנוסף לכך שהיא "בעלת גישה מתוחכמת יותר לניטרליות מאשר ישויות של האו"ם או ארגונים לא-ממשלתיים דומים אחרים".

בנוסף לדו"ח קולונה, שלושת גופי המחקר הסקנדינביים שלחו הערכה טכנית מפורטת יותר לאו"ם, ואמרו גם: "הרשויות הישראליות עדיין לא סיפקו ראיות תומכות ולא הגיבו למכתבים של אונר"א במרץ ושוב באפריל. הוא מבקש שמות וראיות תומכות שיאפשרו לאונר"א לפתוח בחקירה.

היא הוסיפה כי היא מצאה ראיות "מצומצמות מאוד" להאשמות חוזרות ונשנות של ישראל נגד אונר"א לפיהן בתי הספר שלה ברחבי האזור משתמשים בספרי לימוד של הרשות הפלסטינית עם תוכן אנטישמי.

היא הוסיפה: "שלוש הערכות בינלאומיות של ספרי לימוד של הרשות הפלסטינית בשנים האחרונות סיפקו תמונה מדויקת (...) שתיים זיהו נוכחות של הטיה ותכנים עוינים, אך לא סיפקו עדות לתוכן אנטישמי". הערכה שלישית שערך מכון גיאורג אקרט בגרמניה "חקרה 156 ספרי לימוד של הרשות הפלסטינית וזיהתה שתי דוגמאות שנמצאו כמציגות רעיונות אנטישמיים, אך הצביעו על כך שאחד מהם כבר הוסר, והשני שונתה".

דו"ח הביניים שהגישה קולונה לגוטרס באמצע מרץ "מצא שלאונר"א יש מספר רב של מנגנונים ונהלים להבטיח עמידה בעקרון ההומניטרי של נייטרליות, והוועדה גם זיהתה תחומים קריטיים שעדיין צריך לטפל בהם".

בעוד שהשעיית המימון האמריקאי נמשכת עד מרץ 2025, רוב המדינות התורמות חידשו את המימון שלהן לאונר"א בשבועות האחרונים.

משרד האו"ם לשירותי פיקוח פנימי עורך חקירה פנימית נפרדת על הפיגוע ב-7 באוקטובר.