ישראל מגבשת מחדש את אסטרטגיית ההשפעה בארה"ב מ"איפאק" לחברות לובי ודיגיטל

מכתב מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקת – 25/7/2026

בשינוי בולט המשקף הכרה ישראלית בירידה ביעילות הכלים המסורתיים שלה בוושינגטון, דו"ח חדש של מכון קווינסי למדינאות אחראית (Quincy Institute for Responsible Statecraft) חשף כי ישראל מסתמכת יותר ויותר על חברות לובי, יחסי ציבור וסוכנים זרים הרשומים על פי חוק רישום סוכנים זרים אמריקאי (FARA), במקום הסתמכות כמעט בלעדית על קבוצות לובי מסורתיות, ובראשן הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור (איפאק), כדי לחזק את השפעתה בארצות הברית.

הדו"ח, שהוכן על ידי החוקר ניק קליבלנד-סטאוט, מציין כי מאז 2023 הוציאה ישראל למעלה ממיליארד דולר על קמפיינים של דיפלומטיה ציבורית ושיפור תדמיתה בחו"ל, מתוכם למעלה מ-100 מיליון דולר הוקצו להשפעה בתוך ארצות הברית, על פי הגילויים הרשמיים שהוגשו על פי חוק "פארה". הדו"ח מוסיף כי ישראל בדרך להפוך לגורם הזר הגדול ביותר בהוצאות על פעילויות לובי רשומות בארצות הברית במהלך השנה הנוכחית.

הדו"ח חושף כי שבע עשרה חברות חדשות נרשמו במהלך השנים 2024 ו-2025 כדי לפעול למען האינטרסים הישראליים, מה שמעיד על התרחבות חסרת תקדים של רשת ההשפעה הישראלית בתוך ארצות הברית.

בין החברות הבולטות הללו, חברת קלוק טאוור אקס (Clock Tower X) שהוקמה על ידי מנהל הקמפיין לשעבר של הנשיא דונלד טראמפ, בראד פארסקייל, שקיבלה את החוזה הגדול ביותר בשווי 46.5 מיליון דולר. על פי הדו"ח, החברה הודתה כי היא ביקשה להכניס תכנים פרו-ישראליים לנתונים המשמשים לאימון מודלי בינה מלאכותית לשפה גדולה, באמצעות רשת של אתרים שנועדו להשפיע על תגובות של צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית, כמו "צ'אט GPT".

מסמכי חוק "FARA" הראו גם כי ישראל הוציאה מיליוני דולרים כדי למשוך משפיענים ברשתות החברתיות, בנוסף למימון קמפיינים של הודעות טקסט המוניות שמטרתן להשפיע על דעת הקהל האמריקאית.

הדו"ח הבהיר כי ישראל שילמה 161 אלף דולר למשפיען יואב דייוויס, המנהל את חשבון "יהודים מניו יורק" בפלטפורמת אינסטגרם, שאחריו עוקבים כ-200 אלף איש, וכן שילמה 900 אלף דולר לחברת Bridges Partners כדי לגייס למעלה מתריסר משפיענים לפרסם תוכן תומך בישראל, למרות שמשפיענים אלה לא נרשמו כסוכנים זרים.

הדו"ח מציין כי חלק ניכר מפעולות ההשפעה הישראליות בארצות הברית מנוהלות באמצעות חברת המדיה הצרפתית "האבס מדיה (Havas Media)", אשר התקשרה בתורה עם שבע חברות אמריקאיות הרשומות על פי חוק "FARA", ביניהן חברת יחסי הציבור הדמוקרטית SKDK וחברת Bridges Partners.

הדו"ח קובע כי חברות אלו מתמקדות בהגעה לפלחי אוכלוסייה אמריקאים שבהם רמות התמיכה בישראל החלו לרדת, ובראשם הנוער האמריקאי, האוונגליסטים והשמרנים.

בהקשר זה, חברת "האבס" חתמה בספטמבר 2025 על חוזה בשווי 3.2 מיליון דולר עם חברת השיווק הנוצרית "הראה אמונה על ידי מעשים (Show Faith by Works)" לביצוע קמפיין תעמולה שנוי במחלוקת המבוסס על טכנולוגיית "גיאופנסינג" (Geofencing), המאפשרת שליחת פרסומות פרו-ישראליות לטלפונים של אנשים הנמצאים בתוך או בסמוך לכנסיות אמריקאיות.

הסלמה זו בקמפיינים של השפעה מגיעה בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם ירידה הולכת וגוברת בפופולריות שלה בארצות הברית, על רקע עלייה בביקורת על מדיניותה בעזה, הן מצד חברי קונגרס והן מצד אישים בולטים בממשל האמריקאי, ביניהם סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס.

פרסום הדו"ח מתרחש במקביל להודעת משרד ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו על כוונתו לבקר בוושינגטון בשבוע הבא כדי לקיים שיחות עם הנשיא דונלד טראמפ, בזמן שממשלת ישראל שואפת לשקם את יחסיה עם פלחים הולכים וגדלים של דעת הקהל האמריקאית.

החוקר ניק קליבלנד-סטאוט מסיק כי "השיטות החדשות שישראל מאמצת מעצבות מחדש את נוף ההשפעה בתוך ארצות הברית, אך הן לא הצליחו עד כה לעצור את שחיקת התמיכה הציבורית, מכיוון שהסיבה העיקרית לירידה זו נובעת מהמדיניות הישראלית עצמה, ומדיניות זו נדחית יותר ויותר על ידי פלחים רחבים של אמריקאים".

נתונים אלו חושפים כי ישראל אינה מסתמכת עוד רק על השפעה פוליטית מסורתית בתוך וושינגטון, אלא משקיעה רבות במאבק על עיצוב התודעה הציבורית האמריקאית, תוך ניצול כלי העידן הדיגיטלי, הבינה המלאכותית ושיווק באמצעות משפיענים. שינוי זה משקף הכרה בכך שמאבק דעת הקהל הפך לחשוב לא פחות מהמאבק על קולות חברי הקונגרס, במיוחד עם העלייה בביקורת על המלחמה בעזה בתוך האוניברסיטאות, כלי התקשורת ופלטפורמות המדיה החברתית. עם זאת, הזרמת כספים לבדה אינה מבטיחה השבת אמון אם המדיניות הישראלית עצמה תישאר נתונה לדחייה גוברת.

הדו"ח מדגיש גם שינוי חשוב באופי כלי ההשפעה הזרים בתוך ארצות הברית, שכן הם אינם מוגבלים עוד לקבוצות לובי מסורתיות או לקמפיינים תקשורתיים ישירים, אלא התרחבו לניסיון להשפיע על התוכן המיוצר על ידי יישומי בינה מלאכותית, זירה חדשה שעשויה להפוך לאחד משדות הקרב המשפיעים ביותר על עיצוב מידע ונרטיבים בשנים הקרובות. הדבר מעלה שאלות משפטיות ואתיות לגבי גבולות ההתערבות הזרה בטכנולוגיות שעליהן מסתמכים מיליוני משתמשים לקבלת חדשות, מידע וניתוחים.

למרות הרחבה חסרת תקדים זו בהוצאות, הדו"ח מצביע על פרדוקס בולט, והוא שגודל המשאבים הכספיים אינו בהכרח שווה לגודל ההשפעה הפוליטית או הציבורית. סקרי דעת קהל בשנתיים האחרונות הראו ירידה ניכרת בתמיכה הציבורית בישראל, במיוחד בקרב צעירים, דמוקרטים ועצמאים. משמעות הדבר היא שקמפיינים של יחסי ציבור, יהיה מחירם אשר יהיה, עלולים למצוא את עצמם חסרי אונים מול שינוי הרושם הנוצר על ידי עובדות בשטח ותמונות המגיעות מאזורי הסכסוך, אשר מתפשטות מרגע לרגע באמצעות כלי התקשורת והפלטפורמות הדיגיטליות.