ברית רוסית-ישראלית מתנגדת להארכת כהונתו של נציב זכויות האדם פולקר טורק

מסדרונות האו"ם עדים לפעילות דיפלומטית אינטנסיבית עם הופעת התנגדות גלויה מצד רוסיה וישראל למינויו מחדש של פולקר טורק כנציב העליון לזכויות אדם לקדנציה שנייה. מהלכים אלו מגיעים לפני הצבעה מתוכננת בעצרת הכללית של האו"ם על הצעתו של המזכ"ל אנטוניו גוטרש להאריך את כהונתו של טורק עד שנת 2030.

מקורות דיפלומטיים דיווחו כי העצרת הכללית נערכת היום, יום שישי, לדון בבקשתו של גוטרש, בזמן שעד כה לא הוצג רשמית אף מועמד חלופי לתפקיד. טורק, משפטן אוסטרי ותיק, מכהן בתפקיד מזה שנים, וכהונתו הראשונה אמורה להסתיים באוקטובר הקרוב.

המשלחת הרוסית הגישה הצעה נגדית הקוראת להארכה טכנית של כהונתו של טורק עד סוף השנה הנוכחית בלבד, במקום ארבע השנים המוצעות. מוסקבה נימקה את עמדתה בצורך להעניק למזכ"ל הבא, שיחליף את גוטרש בינואר, הזדמנות לבחור את צוותו שלו בתפקיד רגיש זה.

מצדה, ישראל הצטרפה לחזית המתנגדים להארכה המלאה, כאשר מקורות יודעי דבר אישרו כי תל אביב מתנגדת להמשך כהונתו של טורק לטווח ארוך. העמדה הישראלית קשורה לביקורת החריפה שהשמיע הנציב העליון על הפעולות הצבאיות הישראליות ברצועת עזה ובגדה המערבית.

ההסתייגויות לא הוגבלו לרוסיה וישראל, אלא התרחבו לכלול את ארצות הברית, שהביעה הסתייגויות לגבי ההארכה, מה שעשוי לסיים את מסורת ההסכמה על תפקיד זה. משקיפים רואים בחלוקה זו אפשרות להפוך את תהליך המינוי להצבעה פומבית שתחשוף את היקף הקיטוב בתוך הארגון הבינלאומי.

המשלחת הרוסית רואה בהתעקשות על מינויו של טורק לארבע שנים נוספות 'רעיון שרירותי' המתעלם מרגישות מערכת זכויות האדם. המשלחת ציינה כי מדינות חברות רבות שותפות לדאגה לגבי מנגנון המינוי ותזמונו, המקדים את שינוי ההנהגה העליונה של האו"ם.

מנגד, דובר האו"ם, סטפן דוג'אריק, אישר כי גוטרש עומד בכללים ובהליכים הנהוגים בתהליך המועמדות. הוא הוסיף כי המזכ"ל מעריך מאוד את המאמצים שהשקיע טורק במהלך שנות שירותו, והדגיש את חשיבות המשכיות העבודה בתיק זכויות האדם.

בנוגע לעמדות בשטח, טורק עורר את חמתה של מוסקבה בביקורתו החוזרת ונשנית על הפרות חמורות במלחמת אוקראינה. האו"ם מאשים את הכוחות הרוסיים בביצוע הפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי, דבר שמוסקבה מכחישה מכל וכל ורואה בו הטיה פוליטית.

בנוגע לעניין הפלסטיני, טורק גינה שוב ושוב את מה שתיאר כ'הרג אקראי' שמבצעים כוחות הכיבוש הישראליים ברצועת עזה. למרות עמדות אלו, טורק ספג ביקורת מארגוני זכויות אדם על כך שלא השתמש במונח 'רצח עם' בתיאור המתרחש ברצועה.

בהקשר קשור, ביקורת טורק נגעה גם למדיניות האמריקאית, כאשר קרא בעבר לחקור מקרי מוות של מהגרים במרכזי מעצר בארצות הברית. הוא גם מתח ביקורת על ההסלמה הצבאית בין וושינגטון לטהראן, מה שהפך את עמדותיו לנושא מחלוקת בקרב המעצמות הגדולות החברות הקבועות.

למרות התנגדות זו, הנציב העליון זוכה לתמיכה רחבה מהגוש האירופי וממדינות רבות באמריקה הלטינית ובאיחוד האפריקאי. מסמכים דיפלומטיים הראו כי היבשת האפריקאית אינה מתנגדת לחידוש כהונתו של טורק, מה שמחזק את מעמדו מול לחצי המעצמות הגדולות.

מאחר שההצבעה תתקיים בעצרת הכללית, זכות הווטו לא תהיה זמינה לרוסיה או לארצות הברית כדי לסכל את ההחלטה. התוצאה הסופית תלויה ביכולתם של גוטרש ובני בריתו של טורק לגייס רוב קולות מבין 193 המדינות החברות.

יש לציין כי תפקיד הנציב העליון לזכויות אדם הוקם בשנת 1993 כדי לשמש כקול המוסרי של האו"ם בניטור הפרות עולמיות. האתגר הגדול ביותר העומד בפני טורק הוא שמירה על עצמאות תפקידו לנוכח התגברות סכסוך האינטרסים הגיאופוליטיים בין המזרח למערב.

הנציב העליון פולקר טורק מוכן לשרת ולהמשיך במשימותיו בניטור מצב זכויות האדם ברחבי העולם.