הסכם גרעין צפוי בין וושינגטון לריאד מעלה שאלות לגבי ערבויות העשרת האורניום

מקורות יודעי דבר חשפו כי ממשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתכוון לתמוך בהסכם שיתוף פעולה גרעיני אזרחי עם ממלכת ערב הסעודית, שיעניק לריאד את הזכות להעשיר אורניום ולעבד דלק גרעיני משומש. צעד זה מהווה שינוי במדיניות האמריקאית המסורתית, שהתעקשה על 'הסטנדרט המוזהב' המונע ממדינות שותפות להחזיק ביכולות העשרה מקומיות.

שיחות בין וושינגטון לריאד מתנהלות מזה שנים רבות, כאשר הממלכה שואפת להשיג טכנולוגיה אמריקאית מתקדמת לבניית הכורים הגרעיניים שלה. שיתוף פעולה זה נועד לאפשר לחברות אמריקאיות לזכות בחוזים ענקיים לפיתוח תשתית האנרגיה הגרעינית בסעודיה, מה שיחזק את ההשפעה המסחרית והאסטרטגית של ארצות הברית באזור.

חדשות אלו מעוררות חששות רציניים בחוגים הפוליטיים בוושינגטון ובקרב כמה בעלות ברית אזוריות, במיוחד מכיוון שההסכם אינו כולל הגבלות מחמירות המונעות העברת טכנולוגיה למטרות צבאיות. משקיפים מציינים כי היעדר 'הפרוטוקול הנוסף' לפיקוח בינלאומי עלול להפחית את יכולתה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לנטר פעילויות בלתי מוצהרות.

מבחינה כלכלית, הרצון הסעודי להחזיק באנרגיה גרעינית נכלל ב'חזון 2030' בהובלת יורש העצר הנסיך מוחמד בן סלמאן. באמצעות תוכנית זו, הממלכה שואפת לגוון את מקורות האנרגיה ולהפחית את התלות בשריפת נפט וגז לייצור חשמל, מה שיספק כמויות גדולות יותר של נפט גולמי לייצוא ויניב הכנסות כספיות גבוהות יותר.

נתונים שפורסמו על ידי מינהל המידע לאנרגיה בארה"ב מצביעים על כך שערב הסעודית צורכת כמויות אדירות של נפט לייצור אנרגיה, במיוחד בקיץ. צריכה זו מגיעה לכ-1.4 מיליון חביות ביום, מה שריאד רואה כבזבוז משאבים שניתן להשקיע טוב יותר בשווקים העולמיים אם תהיה חלופה גרעינית.

הממלכה הודיעה בבירור בתחילת 2025 כי תמשיך בהעשרת אורניום לייצור 'עוגה צהובה' הדרושה לדלק גרעיני. הצהרה זו הציבה את הממשל האמריקאי בפני שתי אפשרויות: או להצטרף להסכם כדי להבטיח פיקוח על התוכנית, או להשאיר את הזירה למתחרים בינלאומיים כמו סין ורוסיה.

סין ורוסיה נחשבות למתחרות הבולטות של ארצות הברית בתיק זה, כאשר בייג'ינג הציעה בעבר לבנות תחנות כוח גרעיניות סעודיות. למוסקבה גם ניסיון באזור לאחר שבנתה את תחנת אל-דבעה במצרים, מה שמעניק לריאד חלופות חזקות במקרה של כישלון המשא ומתן עם וושינגטון.

ההסכם עומד בפני מכשול משפטי ובדיקה קפדנית בקונגרס האמריקאי, שכן חוק האנרגיה האטומית משנת 1954 דורש סקירה של כל הסכם שיתוף פעולה גרעיני. חברי קונגרס דורשים ערבויות מוחלטות שימנעו מערב הסעודית להשתמש בטכנולוגיה לפיתוח נשק גרעיני, במיוחד לאור המתיחות המתמשכת עם איראן.

הכיוונים החדשים מעלים שאלות לגבי עקביות מדיניות החוץ האמריקאית, במיוחד מכיוון שוושינגטון הפעילה לחץ מרבי על טהראן לוותר על תוכנית ההעשרה. מבקרים טוענים כי הענקת זכות העשרה לריאד עלולה להחליש את העמדה האמריקאית הדורשת פירוק נשק גרעיני באזור בכלל.

ברמה האזורית, ישראל מביעה דאגה מתמדת מכל שאיפות גרעיניות בסביבתה, גם אם הן למטרות שלום. למרות מאמצי וושינגטון לקשור את שיתוף הפעולה הגרעיני לנושא הנורמליזציה, ריאד עדיין קושרת כל התקדמות פוליטית עם תל אביב בצורך למצוא פתרון צודק לסוגיה הפלסטינית ולהקמת מדינה.

מקורות דיווחו כי שר האנרגיה האמריקאי נפגש עם מקבילו הסעודי בשנה שעברה, והדגיש כי שתי המדינות נמצאות במסלול חיובי לקראת הסכם גרעיני אזרחי. עם זאת, עדיין קיימת עמימות לגבי הפרטים הטכניים הקשורים לניהול מתקני ההעשרה, והאם הם יהיו כפופים למערכת 'הקופסה השחורה' המנוהלת על ידי אמריקאים.

סוגיית עיבוד הדלק הגרעיני המשומש היא נקודת מחלוקת נוספת, שכן ניתן להפיק ממנה חומרים המשמשים לייצור ראשי נפץ. הצד הסעודי מדגיש כי מחויבותו לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני מספיקה כדי להרגיע את הקהילה הבינלאומית, ומדגיש את זכותו הריבונית להחזיק במחזור דלק מלא.

מומחים סבורים כי השגת הסכם גרעיני תעניק לארצות הברית יכולת רבה יותר לדעת פרטים על התוכנית הסעודית בהשוואה לשותפים אחרים. ידע זה עשוי לתרום להפחתת חששות ביטחוניים בטווח הארוך, ולהבטיח שריאד תישאר בתוך המערכת הטכנולוגית והביטחונית המערבית.

בסופו של דבר, ההחלטה להמשיך בהסכם זה תלויה באיזונים הפוליטיים בתוך וושינגטון ובמידת קבלת הקונגרס לוותר על 'הסטנדרט המוזהב'. החודשים הקרובים יקבעו אם ערב הסעודית תיכנס למועדון הגרעין בשותפות אמריקאית או שתפנה מזרחה כדי להבטיח את שאיפות האנרגיה שלה.

ההסכם המוצע מספק מסלול חוקי לשיתוף פעולה במחזור הדלק הגרעיני, אך אינו מחייב את וושינגטון להעביר טכנולוגיית העשרה באופן מיידי.