עבאס מוציא צו לקיום בחירות לפרלמנט בנובמבר הקרוב

נשיא פלסטין, מחמוד עבאס, הוציא צו נשיאותי הקובע את ה-28 בנובמבר כמועד רשמי לקיום הבחירות לפרלמנט הפלסטיני. צעד זה מחזיר את סוגיית המסלול הדמוקרטי לחזית הפוליטית לאחר תקופה של קיפאון ודחייה שנמשכה קרוב לשני עשורים.

על פי הצו שהוצא, הופנתה קריאה לכל הפלסטינים בירושלים הכבושה, בגדה המערבית וברצועת עזה להשתתף בהצבעה חופשית וישירה לבחירת חברי המועצה המחוקקת. תהליך הבחירות צפוי להתקיים בהתאם להוראות חוק הבחירות הכלליות מס' (1) לשנת 2007 ותיקוניו המאוחרים.

מערכת הבחירות שאושרה בצו מבוססת על עקרון הייצוג היחסי המלא, כאשר המועמדות מתבצעת באמצעות רשימות בחירות מאוחדות במקום מערכת מחוזות או מועמדות אישית. מערכת זו נועדה להבטיח ייצוג רחב יותר של הכוחות הפוליטיים השונים בתוך הפרלמנט הפלסטיני הבא.

הודעה זו מגיעה בתקופה רגישה שבה המערכת הפוליטית הפלסטינית סובלת מהיעדר ארוך של התחייבויות חוקתיות, כאשר הבחירות האחרונות לפרלמנט התקיימו בתחילת שנת 2006. כמו כן, תפקיד הנשיאות לא עבר הצבעה מאז שנת 2005, מה שהוביל לשחיקת הלגיטימציה המוסדית.

הציבור הפלסטיני זוכר את ההחלטה לדחות את הבחירות שתוכננו לשנת 2021, ואשר בוטלו אז בהחלטה נשיאותית בטענה שהכיבוש אינו מאפשר את קיומן בירושלים. כיום עולה חשש מחזרה על אותו תרחיש אם לא יינתנו ערבויות בינלאומיות אמיתיות.

תהליך הבחירות הצפוי עומד בפני שורה של אתגרים מורכבים בשטח ובפוליטיקה, ובראשם מנגנון ארגון ההצבעה בתוך העיר ירושלים הכבושה. כמו כן, האתגר הגדול ביותר בולט ברצועת עזה, הנמצאת תחת נטל מלחמה הרסנית שהותירה השלכות הומניטריות וביטחוניות חסרות תקדים.

חוגים פוליטיים וארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על כך שהצו התמקד רק בבחירות לפרלמנט מבלי לקבוע מועד מחייב לבחירות לנשיאות במקביל. למרות האזכור של אפשרות לארגן אותן ברבעון הראשון של השנה הבאה, היעדר תאריך מדויק עורר חשדנות בקרב הכוחות הדורשים מסלול בחירות כולל.

בהקשר של קריאות אנליטיות, משקיפים סבורים כי הבחירות לבדן לא יספיקו כדי להביא לרפורמה המיוחלת בתוך הרשות הפלסטינית ובארגון השחרור הפלסטיני. הם מדגישים כי חידוש הלגיטימציה דורש רפורמות מוסדיות עמוקות שיסיימו את מצב הפילוג הפנימי הנמשך שנים ארוכות.

מצדו, הני אל-מסרי, מנהל מרכז מסאראת למחקרי מדיניות, סבר כי ההודעה על המועד מעלה שאלות מהותיות לגבי הנסיבות הפוליטיות סביב ההחלטה. הוא ציין כי הסיבות שהובילו לדחיית בחירות 2021 עדיין קיימות, ואף הפכו מורכבות יותר בנסיבות הנוכחיות.

מקורות פוליטיים תהו אם קיימות ערבויות בינלאומיות או הסכמה מצד שלטונות הכיבוש לאפשר למקדסים לממש את זכותם לבחור. מקורות אלה הדגישו כי היעדר הסכמה לאומית כוללת לפני הוצאת הצווים עלול להחליש את סיכויי ההצלחה של התהליך הדמוקרטי כולו.

אל-מסרי ציין בהצהרות לתקשורת כי ההכנות הנוכחיות מרמזות על מגמה לנהל את תהליך הבחירות באופן חד-צדדי. הוא הזהיר כי הטלת תנאים מסוימים או הוצאת חוקים ללא התייעצויות לאומיות רחבות עלולה להוביל להדרה פוליטית שתגביל השתתפות שוויונית.

מוסדות זכויות אדם פלסטיניים הדגישו את הצורך בחיבור בין המסלולים הפרלמנטרי והנשיאותי, לאור ריכוז הסמכויות הרחבות בתפקיד הנשיאות. הם סברו כי הפרדה בין שני המועדים עלולה להוביל למשברים חוקתיים ופוליטיים נוספים בעתיד הקרוב.

הניסיון הנוכחי מחזיר לזיכרון את מה שאירע בבחירות 2006, כאשר התוצאות סוכלו ונלקחו עקב התערבויות חיצוניות ופנימיות. אנליסטים מזהירים כי המשך המלחמה בעזה והתגברות ההתנחלויות בגדה מהווים מכשול ממשי בפני הגינות וכוללניות ההצבעה.

ההערכות הגיעו למסקנה כי הבחירות צריכות להיות חלק מחזון לאומי כולל שמטרתו להתמודד עם האתגרים הגורליים הפוקדים את הסוגיה הפלסטינית. ללא הסכמה זו, קלפיות ההצבעה עלולות להפוך לכלי להנצחת המשבר הנוכחי במקום להיות מוצא לאחדות ורפורמה.

הבחירות צריכות להשתלב בחזון לאומי כולל להתמודדות עם האתגרים הגורליים, והיעדר הסכמה עלול להפוך אותן לגורם המעמיק את הפילוג.