פעילים זרים בגרמניה עומדים בפני גירוש בגלל סולידריותם עם פלסטין

ממשלת גרמניה מתמודדת עם האשמות גוברות בשימוש בכלי הפחדה משפטיים נגד פעילים זרים המתגוררים בשטחה, במטרה להרתיע אותם מלהשתתף באירועים התומכים בפלסטין ודורשים הפסקת המלחמה ברצועת עזה. מקורות דיווחו כי צעדים אלו אינם מוגבלים עוד למהגרים ממוצא ערבי, אלא התרחבו לכלול אזרחים ממדינות מערביות שמצאו את עצמם מתמודדים עם מאבקים משפטיים מורכבים המכוונים לעתידם התעסוקתי והמשפטי.

הפעילה האמריקאית קופר תיארה את ניסיונה כחורג מהציפיות מבחינת רמת הדיכוי שהופעלה, וראתה במה שעברה מסר ברור לכל מי שמתנגד לעמדה הגרמנית הרשמית כלפי עזה. קופר הדגישה כי הרשויות שואפות ליצור מצב של פחד ציבורי באמצעות חקירות פליליות והשעיית מעמד חוקי, עד כדי איום בגירוש בפועל מהמדינה.

בהקשר קשור, הפעיל הצ'יליאני לואיס קורטז נעצר לאחר שהשתתף בשביתת שבת שלווה באוניברסיטה החופשית של ברלין בנובמבר 2023. למרות ניסיונו להיענות לבקשות הרשויות לעזוב את המקום, הוא נעצר והוכנס למסלול משפטי שהוביל בסופו של דבר לדחיית בקשתו לחידוש אישור שהייה רשמי על ידי מחלקת ענייני הזרים.

קורטז הסביר כי קבלת פסק דין של זיכוי לא עזרה לו מול המוסדות הבירוקרטיים הגרמניים, שהשאירו אותו ב'אזור אפור' המונע ממנו לנהל חיים נורמליים. הפעיל הצ'יליאני סבור כי התעקשות התביעה הכללית והאוניברסיטה לרדוף אותו למרות חוסר הראיות משקפת שימוש פוליטי ברור במערכת המשפטית כדי להשתיק קולות מתנגדים.

מצדו, הפעיל האירי שיין או'בריאן חשף פרטים מזעזעים הנוגעים לניסיונות לגרש אותו, וציין כי עורכי דינו עיינו במסמכים פנימיים המוכיחים שאין כל בסיס חוקי לצעד זה. או'בריאן הדגיש כי התיק נמשך רק בגלל לחצים ישירים שהפעיל משרד הפנים הגרמני, מה שמעלה שאלות לגבי עצמאות ההחלטה המנהלית בענייני הגירה.

שלושת המקרים חולקים את ההלם של התפוגגות אשליית ה'הגנה' שדרכונים מערביים העניקו לבעליהם מול הרשויות. למרות שהפעילה האמריקאית הכירה בכך שיש לה סוג של פריבילגיה בהשוואה לפליטים, הדבר לא מנע מגורמי הביטחון לרדוף אותה ולהצר את צעדיה בגלל עמדתה המוסרית כלפי האירועים בשטחים הפלסטיניים.

פעילים אלו סבורים כי החוקים בגרמניה מיושמים באופן סלקטיבי ביותר כשמדובר בחופש הביטוי בנוגע לסוגיה הפלסטינית. הם ציינו כי מוסדות חינוך וביטחון פועלים בתיאום הדוק כדי להבטיח שאף קול לא ישבור את מחסום השתיקה שנכפה סביב ההפרות המתרחשות ברצועת עזה.

למרות לחצים אדירים אלו, הפעילים מדגישים כי המניע ההומניטרי שלהם נשאר הכוח המניע העיקרי להמשך סולידריותם, ורואים בשתיקה מול 'מלחמת ההשמדה' ויתור על חובה מוסרית. הפעיל האירי הדגיש כי הניסיון לעצור את הטבח בעזה מייצג את המינימום של מחויבות לערכים אנושיים שהדמוקרטיות המערביות טוענות שהן מגינות עליהם.

פרקטיקות אלו הובילו לשינוי דרמטי בתפיסתם של פעילים אלו כלפי העקרונות האירופיים, כאשר קופר ראתה בניסיון חשיפה של 'גזענות עמוקה' וסתירה בוטה בסטנדרטים של חופש הביטוי. הם הביעו ספק עמוק במחויבות המוסדות הרשמיים לזכויות ולחירויות שהם מקדמים בפורומים בינלאומיים בעודם מפרים אותם בתוך המדינה.

סיפוריהם של פעילים אלו הופכים היום למודל חי לדיון רחב יותר בתוך החברה הגרמנית על הגבולות המפרידים בין יישום חוקי ההגירה לבין דיכוי פוליטי שיטתי. על רקע המשך המלחמה, נראה כי העימות בין הרשויות לתומכים צפוי להסלים, מה שמעמיד את המוניטין של גרמניה בתחום זכויות האדם על הכף בפני דעת הקהל העולמית.

התנגדות לרצח עם היא חובה מוסרית שאין לשתוק עליה, ומה שקורה הוא מסר של הפחדה לכל התומכים.