מסמכים שהודלפו: 'מועצת השלום של טראמפ' שואפת לחסינות משפטית מלאה ושליטה חופשית על אדמות עזה

דיווחים עיתונאיים בינלאומיים חשפו פרטים של מסמך שהודלף ממועצת השלום של עזה, בראשות דונלד טראמפ, המצביע על מאמץ נמרץ להעניק לגוף מעמד משפטי יוצא דופן וחסינות רחבת היקף. על פי טיוטת ההחלטה שהופצה, המועצה מתכננת לפטור את עצמה ואת המנגנון המנהלי שלה מכל תביעה משפטית בתוך רצועת עזה, תוך מתן זכותה להשתלט על רכוש ציבורי ומתקנים ללא תשלום וללא תמורה כספית.

המסמך בן ארבעת העמודים, המסווג כרגיש, מעניק הגנה משפטית מקיפה לכל חברי המועצה ולכוחות הבינלאומיים שהתקשרו עמה, בנוסף לטכנוקרטים הפלסטינים המעורבים בניהול. הגנה זו כוללת מניעת מעצר או עיכוב או נקיטת הליכים משפטיים כלשהם בבתי המשפט המקומיים, מה שמעורר חששות רציניים לגבי היעדר אחריות על כל הפרה שעלולה להתרחש במהלך תקופת ניהול המועצה את הרצועה.

המועצה המבצעת של גוף זה מורכבת מדמויות המקורבות לטראמפ, ובראשן חתנו ג'ארד קושנר, השליח המיוחד סטיב ויטקוף, וכן היועץ לביטחון לאומי מרקו רוביו. הטיוטה מעניקה לראש הגוף, דונלד טראמפ, סמכות בלעדית לוותר על חסינות לכל אדם, בתנאי שרוב חברי המועצה יאשרו זאת, מה שהופך את מערכת המשפט לכפופה להחלטות פוליטיות פנימיות.

בהקשר של מהלכים בשטח, מקורות דיווחו כי הדיפלומט הבולגרי ניקולאי מלאדנוב, המכהן כנציג העליון של המועצה, מקיים פגישות אינטנסיביות בקהיר עם גורמים פלסטינים שנבחרו לנהל את העניינים המקומיים. פגישות אלו נועדו להקים מסגרת עבודה מעשית למועצה ברצועה, למרות שטיוטת החלטת החסינות לא הוצגה לצד הפלסטיני המשתתף בדיונים אלו עד כה.

מומחים משפטיים בינלאומיים הזהירו כי צעד זה מהווה ניסיון ליצור מערכת משפטית עצמאית, העוקפת את כללי המשפט הבינלאומי החלים במצבי כיבוש. עורכי הדין ציינו כי הסעיף הנוגע לאחריות צד שלישי נועד להגביל תביעות הנוגעות לפגיעות אישיות או אובדן רכוש למערכת פנימית הכפופה למועצה, ובכך סוגר את הדלת בפני כל פיקוח חיצוני עצמאי.

התפתחויות אלו מגיעות בזמן שהמועצה שואפת למשוך קבלנים בינלאומיים וחברות אבטחה גדולות לעבודה בעזה, כאשר קבלנים אלו דורשים מסגרת משפטית שתגן עליהם מפני תביעה. הסדרים אלו מעלים זיכרונות מניסיונות קודמים שנויים במחלוקת בעיראק ובאפגניסטן, שם חברות אבטחה כמו 'בלאקווטר' התמודדו עם האשמות בביצוע הפרות חמורות נגד אזרחים ללא מנגנוני אחריות ברורים.

אחד ההיבטים השנויים ביותר במחלוקת במסמך הוא הסעיף הקובע כי המטה והמתקנים הציבוריים הדרושים למועצה ולכוחות הייצוב הבינלאומיים בעזה יסופקו 'בחינם'. משקיפים רואים בניסוח זה פתח להחרמה בלתי חוקית של רכוש פלסטיני ציבורי ופרטי, במיוחד בהיעדר בהירות לגבי הגורם שיטפל בתהליך 'אספקת' מתקנים אלו במצב הנוכחי ברצועה.

בתגובה להדלפות אלו, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים תיארו את כוונות המועצה כחיקוי של שיטות דיכוי ושליטה, והזהירו מפני ביסוס מאפייני אפרטהייד וכיבוש באמצעות כלים מנהליים. ארגונים אלו ראו בהכרזת סמכות ההשתלטות על אדמות באופן חד-צדדי הפרה בוטה של זכויות התושבים המקוריים ואזהרה מפני ביצוע הפרות חמורות תחת מעטה של שיקום.

מצדו, גורם במועצת השלום הכחיש קיומן של החלטות שמטרתן ליצור מצב של חסינות מעונש, ותיאר את הרמזים כמטעים ומעוותים את העובדות. הגורם הדגיש בהצהרה כי המועצה תציית לחוקים החלים ותפעל על פי כללי פיקוח ברורים, אך לא סיפק פרטים ספציפיים לגבי מהות פיקוח זה או כיצד תובטח אחריותם של הקבלנים הבינלאומיים.

המסמך מציין כי המועצה מתכננת לבנות בסיסים צבאיים לוגיסטיים לתמיכה בכוחות הבינלאומיים שמטרתם לפרק את הפלגים הפלסטיניים מנשקם, צעד שנחשב על ידי ממשל טראמפ כקריטי ליישום תוכניתו. ישראל מקשרת את התקדמות צעדים אלו עם ויתור מוחלט של חמאס על נשקו, מה שמציב את המועצה בפני אתגרים ביטחוניים ופוליטיים מורכבים בשטח.

ג'ארד קושנר רואה בתוכניות אלו מטרה להפוך את רצועת עזה למרכזי עסקים אזוריים, ערים טכנולוגיות מתקדמות ואתרי נופש יוקרתיים, תפיסה המתמודדת עם ביקורת רחבה על כך שהיא מתעלמת מהזכויות הפוליטיות והלאומיות של הפלסטינים. חזון כלכלי זה תלוי במידה רבה ביצירת סביבה משפטית בטוחה למשקיעים ולקבלנים, וזה מה שמסבירה טיוטת החלטת החסינות שהודלפה.

במישור הבינלאומי, המועצה מבססת את לגיטימיותה על החלטה קודמת של מועצת הביטחון של האו"ם המאפשרת לה לפקח על ניהול עזה לתקופת מעבר שתסתיים בדצמבר 2027. עם זאת, נותרה השאלה לגבי חוקיות השאלת חסינויות דיפלומטיות של האו"ם על ידי המועצה כדי להחילן על קבלני אבטחה וחברות פרטיות הפועלות באזורי סכסוך.

קבלני אבטחה אמריקאים הביעו דאגה מהיעדר 'הסכם מעמד כוחות' (SOFA) רשמי, שכן ישראל מסרבת לנהל משא ומתן על הסכם כזה מכיוון שהוא עלול להוות הכרה מרומזת בישות פוליטית בעזה. חלל משפטי זה הוא מה שמועצת השלום של טראמפ מנסה לסגור באמצעות החלטות חד-צדדיות המעניקות לעובדיה הגנה מוחלטת מפני חוקים מקומיים ובינלאומיים.

לסיכום, ערכו של מסמך זה נותר מוטל בספק משפטי, שכן משפטנים סבורים כי חתימת המועצה באופן חד-צדדי על החלטותיה אינה מעניקה לה לגיטימיות בינלאומית מחייבת. עם זאת, תחילת יישום סעיפים אלו בשטח עלולה להוביל ליצירת מציאות חדשה בעזה, שבה האדמה והרכוש יהיו תחת ניהול בינלאומי שאינו כפוף לשום צורה של פיקוח שיפוטי עצמאי.

נראה שזהו ניסיון לפטור את המועצה ואת כל עובדיה מאחריות להפרות חוקיות אפשריות.