טראמפ מתנגש במכשולי ההסכם: הורמוז, הימין וישראל מאיימים על ההסדר

מסר מוושינגטון

וושינגטון, סעיד עריקת – 22/6/2026

ניתוח חדשותי

בעוד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שואף לבסס הפסקת אש שברירית ולהפוך אותה להסכם קבוע עם איראן, צצו שלושה מכשולים גדולים המאיימים על מסלול המשא ומתן כולו, על פי דיווח שפורסם ב"וושינגטון פוסט". בעוד טהראן מפגינה את שליטתה על מיצר הורמוז באמצעות שיבוש חלקי של השיט, העימותים בין ישראל לחיזבאללה נמשכים, וזעם האגף הימני במפלגה הרפובליקנית, המאשים את הנשיא בהגשת ויתורים חינם, הולך וגובר. אתגרים אלה חושפים את שבריריות עמדתו המשא ומתן של טראמפ לאחר מלחמה קצרה שזעזעה את שוקי האנרגיה והוכיחה שאיראן מסוגלת לעמוד איתנה, מה שמעלה שאלות קיומיות לגבי עתיד הסכם הגרעין השברירי.

סגן הנשיא ג'יי די ואנס נפגש עם בכירים איראנים במטרה להגיע להסכם שימנע מטהראן להשיג נשק גרעיני בתמורה להקלת הסנקציות. אך קלפי הלחץ האמריקאים נחלשו באופן משמעותי מאז פברואר האחרון, אז חששה ההנהגה האיראנית שהתקפות יובילו לקריסת המשטר. כיום, לאחר מותו של המנהיג העליון האייתוללה עלי ח'אמנאי ב-28 בפברואר, הצליחה הרפובליקה האסלאמית להוכיח את לכידותה המוסדית, ואף שיחזרה את לגיטימיותה תחת אש. אהרון דייוויד מילר, מומחה לענייני המזרח התיכון, מציין כי "טווח התמרון הזמין לטראמפ צר ביותר; כל ניסיון ללחוץ על איראן פירושו למעשה חידוש המלחמה או הטלת מצור ימי, מה שנושא השלכות כלכליות שהוא רוצה להימנע מהן בכל מחיר". הוא מסיים את אזהרתו בביטוי קשה: "חתרנו תחת ההרתעה שלנו מול איראן בעצמנו".

הוויתורים שהציג הבית הלבן כדי להחיות את המשא ומתן הפכו לקו תקיפה מרכזי עבור יריבי טראמפ. הנשיא כבר אינו דורש שינוי משטר בטהראן, והביע הבנה לצורך של איראן בטילים בליסטיים, מה שהדאיג את בעלות בריתה של וושינגטון במפרץ ובישראל. בעוד עמדות אלו מחלישות את יכולת המשא ומתן האמריקאית, הלחצים הפנימיים על טראמפ גוברים לקראת בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר, שכן סקר של רשת "פוקס ניוז" הראה כי 58 אחוז מהמצביעים סבורים שהפעולה הצבאית נגד איראן הייתה שגויה, לעומת 35 אחוז בלבד המאשרים את ניהול הנשיא את התיק הזה. עם זאת, ואנס הביע אופטימיות זהירה, באומרו שהממשל מקווה להשיג התקדמות בתיקים הגרעיני והלבנוני "כדי להפוך את האזור כולו לבטוח ויציב".

מיצר הורמוז היווה את הכותרת הבולטת ביותר למבחן הכוח. לפני המלחמה, יכולתה של איראן לסגור את עורק החיים החיוני הזה, המעביר חמישית מאספקת הנפט העולמית, הייתה בגדר תיאוריה בלבד. כעת, הוכיחה טהראן את יכולתה המעשית לשתול מוקשים ולשגר כטב"מים כדי לשבש את השיט. חברת "קפלר" למעקב אחר מכליות אישרה ירידה בתנועת המעבר ל-20 ספינות ביום, לעומת 130 ספינות לפני ההסלמה, אינדיקציה לכך שעצם האיום מספיק כדי להעלות את דמי הביטוח ולהרתיע קברניטים מסיכון. טראמפ הגיב באמצעות פלטפורמות המדיה החברתית באיומים להטיל "דמי מעבר אמריקאים" בתמורה ל"שירותי הגנה", מה שהעמיק את הרושם של ירידה בהגמוניה הימית של וושינגטון.

בגזרה הישראלית-לבנונית, המשך העימותים מאיים לערער את ההסכם השברירי. ארבעה חיילי צה"ל נהרגו במארב של חיזבאללה ביום שישי, ואחריהם חיילים נוספים מצה"ל נהרגו ונפצעו ביום שבת, בעוד שירותי המודיעין האמריקאים מזהירים כי תל אביב עשויה לנסות לסכל את ההבנות. הביקורת החריפה לא הוגבלה לדמוקרטים, אלא התפשטה ללב המחנה הרפובליקני, כאשר בראיין קילמיד, מגיש "פוקס אנד פרנדס" הידוע בתמיכתו החזקה בישראל, ותומך מסורתי של טראמפ, פתח במתקפה חריפה באומרו: "אם אתה רוצה שישראל תלך לפי התוכנית, עליך ליידע אותה על תוכנה. הם אפילו לא היו חלק מהשיחות". כעס זה משקף חשש גובר שהנשיא הפך מבעל ברית אסטרטגי של ישראל למתווך – שנראה בעיני התומכים בישראל – נוטה להצעה האיראנית, מה שמאיים בקרע עמוק בתוך הקואליציה האלקטורלית השמרנית.

בתוך כך, טראמפ וצוותו מתעקשים כי הצי האיראני הושמד, וכי ההנהגה החדשה בראשות האייתוללה מוג'תבא ח'אמנאי נכונה יותר לרפורמה ולמשא ומתן, וכי טהראן רחוקה יותר מנשק גרעיני. אך נרטיב זה מתנגש עם מציאות בשטח המראה שאיראן אוחזת במפתחות האנרגיה ומנצלת את היסוסה של וושינגטון בהסלמה שתפיל את השווקים הפיננסיים לקראת בחירות מכריעות.

ההתפתחויות האחרונות מראות כי ממשל טראמפ נכנס למנהרה אסטרטגית אפלה; שכן ויתוריו הגדולים, מהוויתור על שינוי משטר ועד להבנת הצורך של איראן בטילים בליסטיים, רוקנו את הקמפיין הצבאי שלו מתוכן. המשטר בטהראן, שחשבו כי הוא על סף קריסה לאחר מותו של ח'אמנאי, בנה מחדש את לגיטימיותו הפנימית ואת לכידותו. וכך, איראן הפכה מצד שחשש מהתקפה אמריקאית לכוח הבוחן את גבולות יכולתה של וושינגטון להרתיע, בעוד טראמפ ממתין להשלכות של כל עימות חדש על מחירי הנפט והשווקים, שהפכו למצפנו היחיד במשוואה שאינה מותירה לו מרווח תמרון או חזרה לאחור.

חישובי הבחירות של טראמפ התנגשו בקיר הפילוג בתוך מחנהו; הקולות שהיללו את התקיפות האוויריות בפברואר הפכו כיום לזרם של האשמות בבגידה לאחר שהנשיא מתח ביקורת פומבית על ישראל ונראה כאילו הוא נוטה לנרטיב האיראני בתיק העימותים עם חיזבאללה. בראיין קילמיד, מגיש ב"פוקס אנד פרנדס", מייצג מודל למרד נגד גישת הנשיא כאשר הצהיר כי ישראל "נדחקה להסכם שלא השתתפה בניסוחו". כעס זה משקף תחושה שטראמפ העניק לאיראן רווחים שאינם פרופורציונליים לגודל ההקרבות הצבאיות האמריקאיות, מה שמאיים בקרע בחזית הפנימית לקראת בחירות מכריעות.

אולי הדבר המסוכן ביותר שחשף משבר מיצר הורמוז הוא שטהראן כבר אינה רואה בצי האמריקאי גורם מרתיע קיומי, אלא גורם שניתן לעקוף. סגירת המעבר באופן חלקי באמצעות מוקשים וכטב"מים הוכיחה את יכולתה של איראן לשלוט בקצב שוקי האנרגיה העולמיים מבלי להיכנס לעימות כולל. אזהרותיו של טראמפ להטיל דמי מעבר אמריקאים נראו קרובות יותר לציוץ מחוץ ללהקה, בזמן שיוקרת הכוח הימי, חסר היכולת להבטיח חופש שיט, מתפוררת. כך הפכה טהראן לאוחזת במפתח הכלכלה האמריקאית ומנהלת משא ומתן על פי תנאיה, לאחר שהפכה את נקודת התורפה הגיאוגרפית שלה לנשק הרתעה כלכלי כואב המכתיב משוואות חדשות.