משבר כוח האדם רודף את צבא הכיבוש: אזהרות מפני ריק צבאי בתחילת השנה הבאה

לאחרונה התרבו התלונות בקרב צבא הכיבוש הישראלי עקב מחסור בולט במספר הלוחמים, במקביל להמשך התוקפנות בחזיתות רצועת עזה ולבנון. ההנהגה הצבאית מתמודדת עם לחצים גוברים עקב חוסר היכולת לשאת אבדות אנושיות נוספות לאור המשימות הקרביות המתרחבות.

מקורות תקשורתיים דיווחו כי ההפגנות האחרונות של היהודים החרדים לא היו מקריות, אלא באו בתגובה להגברת פעולות הצבא למעצר משתמטים משירות צבאי. מהלכים אלו עוררו דאגה רחבה בקרב הסמכויות הדתיות המסרבות לשילוב חסידיהן במוסד הצבאי.

דיווחים עבריים חשפו כי שלושה מנכדיו של אריה דרעי, חבר בולט בקבינט המדיני-ביטחוני, נכללו ברשימות העריקים משירות צבאי. התפתחות זו מצביעה על עומק המשבר שפגע במשפחות ההנהגה הפוליטית המשפיעה על קבלת ההחלטות במדינת הכיבוש.

משקיפים רואים קשר הדוק בין ההשתמטות משירות לבין יוזמות חקיקה המבקשות להגן על הנמלטים מהעמדה לדין. שעון החול הפוליטי מאיץ עם התקרבות מועד סיום המועד האחרון לאישור החוקים המסדירים את השירות הצבאי לפני פיזור הכנסת.

מפקדים בצבא הזהירו לפני יותר משישה חודשים מפני הצורך להשלים את הליכי חוק הארכת שירות החובה ל-36 חודשים. הליך זה נועד להבטיח את המשך הפעולות הצבאיות ולמנוע פער בכוח האדם הלוחם בחזיתות השונות.

במקרה שהכנסת לא תצליח לאשר את התיקונים החוקיים הנדרשים לפני ה-1 בינואר הבא, אלפי חיילים סדירים ישוחררו באופן אוטומטי. חיילים אלו, שהשלימו 32 חודשי שירות, יעזבו את יחידותיהם ללא מחליפים מוכנים למלא את הריק שישאירו.

אגף כוח האדם בצבא הכיבוש עובד כעת על תוכניות חירום 'קדחתניות' להתמודדות עם התרחישים הגרועים ביותר האפשריים. תוכניות אלו כוללות צעדים חריגים כדי להבטיח את הישארות הכוחות בשטח למרות המכשולים החוקיים והפוליטיים המעכבים את ההארכה.

אחד הפתרונות המוצעים הוא הוצאת 'צו 8' הקובע כי חיילים משוחררים יועברו מיד למערך שירות המילואים למשך שישה חודשים נוספים. עם זאת, אפשרות זו מהווה נטל כלכלי כבד על המדינה עקב שכרם הגבוה של חיילי המילואים בהשוואה למגויסים סדירים.

מקורות ציטטו גורמים במטה הכללי כי המכשול העיקרי לפתרון המשבר טמון בחישובים הפוליטיים המפלגתיים הצרים. ההנהגה הצבאית מאשימה את הפוליטיקאים בהימור על ביטחון הכוחות בשטח למען רווחים אלקטורליים או קואליציוניים.

כוחות האופוזיציה בוועדת חוץ וביטחון מסרבים להצביע בעד הארכת השירות הצבאי אלא אם כן יאושר חוק גיוס שוויוני שיכלול את החרדים. האופוזיציה רואה בהארכה הנוכחית הגברת הנטל על הקבוצות המשרתות בפועל, בעוד היא מקבעת את ההשתמטות של קבוצות אחרות.

צבא הכיבוש עובר כעת שבועיים מכריעים לפני כניסת הפרלמנט לתקופת פגרה רשמית שתמנע הוצאת חקיקה חדשה. תחושה של מרוץ נגד הזמן שוררת במסדרונות משרד הביטחון כדי להשיג אישור חקיקתי שיציל את הצבא ממשבר כוח האדם הממשמש ובא.

הצעת החוק הנוכחית כוללת סעיפים לפיצוי כספי של חיילים שייאלצו להמשיך בשירותם באמצעות התייחסות אליהם כחיילים בשירות קבע. תמריצים כספיים אלו נועדו להפחית את התרעומת הגוברת בקרב החיילים ומשפחותיהם עקב אי השוויון בנשיאת נטל המלחמה.

המקורות מאשרים כי הצבא חש מבודד מול דילמה זו, שכן הוא מוצא את עצמו תקוע בין דרישות השטח הקרביות לבין המשיכות של הכנסת. החששות גוברים כי בלבול זה יוביל להחלשת המוכנות המבצעית בתקופה רגישה של העימות הצבאי.

השאלה נותרה פתוחה לגבי יכולת הממשלה להעביר חוקים אלו לאור האיומים המתמשכים מצד המפלגות הדתיות לפרוש מהקואליציה. כל תקלה בדרך זו עלולה להוביל את צבא הכיבוש למצב של שיתוק חלקי ברמת כוח האדם בתחילת השנה הבאה.

הצבא הישראלי הגיע למבוי סתום עקב הסכסוך הפוליטי המפלגתי המונע סגירת פערים בכוח האדם.