קמפיין "הסרטים האדומים".. פעולות מערביות לתביעה לשחרור אלפי פלסטינים בבתי הכלא של הכיבוש

כמה ערים בירה מערביות חווים מזה שבועות עלייה ניכרת בפעולות הסולידריות התובעות לשחרור אלפי פלסטינים המוחזקים בבתי הכלא ומתקני המעצר הישראליים, במסגרת קמפיין עולמי חדש שהושק על ידי פעילים תחת השם “קמפיין הסרטים האדומים”, שמטרתו להאיר את מה שהם מתארים כ”משבר הומניטרי מוזנח” הקשור למעצר מנהלי ומעצר ללא משפט בבתי הכלא של הכיבוש.

הקמפיין, שהתפשט בערים כמו לונדון, אוטווה וסטוקהולם, מבוסס על קשירת סרטים אדומים במקומות ציבוריים, בניסיון למשוך תשומת לב ליותר מ-9,000 פלסטינים המוחזקים על ידי הכיבוש הישראלי בבתי הכלא ומתקני המעצר הצבאיים, לפי הערכות פעילי זכויות אדם.

אסירים ללא אישומים או משפטים לפי מארגני הקמפיין, מבין המוחזקים יש 3,544 פלסטינים הנתונים למעצר מנהלי ללא הגשת אישומים או הצגה למשפטים, בנוסף ל-400 ילדים, 53 נשים ו-16 רופאים, בעוד כ-300 אסירים מרצים עונשי מאסר עולם. הפעילים מדגישים שהרוב המכריע מהם לא קיבלו את המינימום של ערבויות משפט הוגן, אלא נעצרו מבתיהם או מהרחובות או אפילו מבתי החולים, והוחזקו במשך שנים ללא הליכים משפטיים ברורים.

מארגני הקמפיין רואים שפרקטיקות אלו מגיעות ל”מעצר בני ערובה ברמה המדינית”, ולא רק מעצר משפטי, וזה מסביר את סירובם להשתמש במונחים כמו “אסירים” או “כלאיים”, ומעדיפים במקומם את התיאור “בני ערובה פלסטינים”.

הסמליות של הסרט האדום מארגני הקמפיין אומרים שבחירת הצבע האדום באה לסמל את הדם הפלסטיני שנשפך, בנוסף לכך שהוא אחד הצבעים של הדגל הפלסטיני, ורואים בו שהוא מגלם בו זמנית כאב והתנגדות. הסרטים האדומים התפשטו ברחובות וסטמינסטר במרכז לונדון במסגרת קמפיין עם הסיסמה “שחררו את בני הערובה הפלסטינים”.

הקמפיין מסתמך גם על פרסום קטעי וידאו קצרים של עדויות אסירים לשעבר או אסירים נוכחיים בפלטפורמות המדיה החברתית, בנוסף להצגת עדויות אלו באסיפות ואירועים ציבוריים.

בסוף נובמבר האחרון, השתתפה הפעילה הסביבתית השוודית גרטה תונברג יחד עם מספר פעילים בעצרת מחאה ליד השגרירות הישראלית בסטוקהולם, שם הרימה שלט עם סרט אדום ועליו הכתוב “החזירו אותם לבתיהם”, בחיקוי ברור לסיסמה ולקמפיין הסרטים הצהובים שהושק על ידי “פורום משפחות האסירים והנעדרים הישראלים” לתביעה לחזרת המוחזקים אצל תנועת חמאס בעזה.

מארגני הקמפיין אומרים שהשלב הראשון שלהם מתמקד במיוחד במצבם של הרופאים, הנשים והילדים המוחזקים, בניסיון להדגיש את העלות ההומניטרית של המדיניות הישראלית ולהציב אותה בלב השיח הציבורי.

אין גורם מרכזי המנהל את הקמפיין, שכן הפעילים מעודדים לארגן אירועים מקומיים בעריהם. בהקשר זה, הכריז הפורום הפלסטיני בבריטניה על ארגון הפגנה בלונדון בסוף השבוע הזה, לתביעה לשחרורו של ד”ר חסאם אבו ספיה, מנהל אחד מבתי החולים בצפון רצועת עזה, שנעצר על ידי הכוחות הישראליים בדצמבר 2024 ללא הגשת אישומים.

אלפים לא יודעים את סיבת מעצרם בהצהרה מצולמת ששודרה על ידי הקמפיין השבוע, אמר הרופא והפוליטיקאי הפלסטיני מוסטפא אל-ברגותי, מזכ”ל היוזמה הלאומית הפלסטינית, כי “לפחות 3,550 פלסטינים מוחזקים במה שנקרא מעצר מנהלי, כלומר כלא ללא אישום, וללא שהאסיר יודע אפילו את סיבת מעצרו”.

המוחזקים במעצר מנהלי על פי הליך שמתאר הכיבוש הישראלי כ”מעצר מונע” המבוסס על מידע מודיעיני סודי שאינו מותר למוחזקים או לעורכי דינם להציץ בו. לא מתקיימות ישיבות שמיעה משפטיות אמיתיות, בעוד שההגנה מקבלת רק סיכום קצר של מה שמתארת הרשות כ”חשדות ביטחוניים”.

הסטטיסטיקות שונות בנוגע למספר הפלסטינים בבתי הכלא הישראליים; לפי שירות בתי הסוהר הישראלי, מספר הפלסטינים המוחזקים בטענה “סיבות ביטחוניות” הגיע ל-10,914 איש עד סוף ספטמבר 2025, ביניהם שיעור גדול של מוחזקים במעצר מנהלי. לעומת זאת, דיווחה הארגון בטסלם לזכויות אדם הישראלי כי מספר המוחזקים במעצר מנהלי הגיע ל-3,474 פלסטינים באותה תקופה.

דיווחים זכויותיים על הידרדרות התנאים מאז ה-7 באוקטובר, דיברו ארגוני זכויות אדם על הידרדרות חריפה בתנאי המעצר בבתי הכלא הישראליים, הכוללת צפיפות, צמצום ביקורים משפחתיים, והגבלות קפדניות על טיפול רפואי, בנוסף לטענות על עינויים ויחס רע.

דיווח עדכני של ארגון רופאים למען זכויות אדם – ישראל תיעד את מותם של כ-94 פלסטינים בתוך מתקני המעצר במהלך שנתיים, מציין כי עינויים, הזנחה רפואית והרעבה שיטתית מטיפול היו בין הסיבות העיקריות.

כמו כן, פרסמה ועדת האו”ם למניעת עינויים דיווח בסוף נובמבר, שבו אישרה כי תל אביב מנהיגה ”מדיניות מעשית של עינויים מאורגנים ונרחבים” נגד המוחזקים הפלסטינים, הכוללת שימוש ממושך במעצר מנהלי, הגבלות מוגזמות, ותנאי מעצר המפרים את התקנים הבינלאומיים.

דיווחים אלו מתנגשים עם הסיפור הרשמי הישראלי, המדגיש כי צווי המעצר המנהלי נחוצים להתמודדות עם “איומים ביטחוניים”, וזה מה שדוחים פעילי הקמפיין, הרואים במה שמתרחש הפרה בוטה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי וזכויות האדם.