ביום שלישי בערב מת אזרח מפצעיו הקשים, כתוצאה מכדורים שנורו על ידי כוחות הכיבוש הישראלי, שממשיכים בפעילותם הצבאית בג'נין ובמחנה.

לפי משרד הבריאות, השהיד נורה בראשו, וציין כי מאז תחילת התוקפנות עלה מספר השהידים ל-11.

כוחות הכיבוש ממשיכים בתוקפנותם, דוחפים כוחות נוספים, הורסים וגורמים נזק לבתים ולרכוש ציבורי במחנה .

מדי פעם יורים כוחות הכיבוש טילי נ"מ לעבר מטרות נפרדות, על רקע עימותים חמושים עם קבוצות ההתנגדות שעדיין נלחמות בנתיבי המחנה ומונעות מהכיבוש להתקדם פנימה.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר שלשום בערב כי הפיגוע שהתרחש בתל אביב לא ירתיע את ממשלתו מלהמשיך במה שהוא הגדיר כ"מלחמה בטרור".

נתניהו אמר בהצהרותיו לאחר שעודכן על התקדמות המבצע בג'נין מהמוצב הצבאי של סאלם הסמוך לעיר: "הפיגוע כמעט גרם לאיבוד חייהם של ישראלים רבים אלמלא התערבותו של אזרח חמוש". לפיו.

לגבי המבצע בג'נין אמר נתניהו: כוחותינו משלימים את משימתנו ברגע זה, ואני יכול לומר שהמבצע הרחב שלנו בג'נין לא יהיה חד פעמי.

הוא הוסיף, "נמשיך כל עוד צריך לחסל את הטרור, ולא נאפשר לג'נין לחזור להיות מקלט לטרור, ונחסל את הטרור בכל מקום שנראה אותו ונשתק אותו". לפי הביטוי שלו.

ביום שלישי בערב נפצעו שני אזרחים מכדורים חיים, על ידי כוחות הכיבוש הישראלי, ברמאללה.

לפי הסהר האדום, צוותיו העבירו את הפצועים משכונת אל-באלוע לבית החולים הממשלתי ברמאללה לקבלת טיפול.

קטעי וידאו הראו כי כוחות הכיבוש עצרו צעיר באזור.

חמאס אבלה, שלשום, את השהיד עבד אל-ווהאב אל-חלילה, תושב העיירה סמאו, דרומית לחברון, שביצע את פיגוע הדריסה והדקירה בתל אביב ופצע 7 ישראלים.

לפי הודעת חמאס, השהיד אל-חלילה היה אחד מחבריו, ושיבח את המבצע שביצע, אותו הגדיר כ"הרואי".

מהתנועה נמסר: "מבצע הרואי זה הוא הגנה עצמית לגיטימית נגד הטבח הציוני המתמשך בג'נין, ופשעי העקירה, ההרג וההרס שבוצעו על ידי כוחות הכיבוש".

שלשום קרא השר הישראלי לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לישראלים להרים נשק לאחר המבצע שהתקיים בתל אביב.

בן גביר אמר מזירת הפיגוע: זה הזמן לנשק ולתגובה ל"מחבלים", תוך שבחים לישראלי שרצח את מבצע פיגוע הדריסה והדקירה בתל אביב.

הוא ראה במתרחש בג'נין מלחמה שמטרתה להגן על ביטחון ישראל.

צעיר נפצע היום, שלישי, באורח קשה במהלך עימותים עם כוחות הכיבוש הישראלי בעיר ג'נין.

לפי משרד הבריאות, צעיר מהכפר פחמה, שנפצע מכדורים חיים בראשו, הגיע לבית החולים למומחה אבן סינא בג'נין.

כוחות הכיבוש ממשיכים להפציץ את בתיהם של אזרחים במחנה ג'נין, תוך שימוש ברחפנים, בעיקר בשכונת אל-דמג'.

כוחות הכיבוש ממשיכים גם לתגבר את ההתבססות הצבאית שלהם לעבר העיר והמחנה ג'נין.

שישה ישראלים נפצעו, ביום שלישי אחר הצהריים, כתוצאה מפיגוע דריסה ודקירה כפול שהתרחש בשני מקומות סמוכים בתל אביב.

לדברי מגן דוד אדום, מצב הפצועים הוגדר קשה.

ממשטרת ישראל נמסר כי העבריין נהרג לאחר שנורה על ידי ישראלי.

צבא ישראל הודיע, שלשום, כי כוחות ההנדסה שלו ניטרו אמש מנהרה שנמצאה מתחת למסגד אנסאר במחנה הפליטים ג'נין, לפי הטענה.

לפי הודעת צבא ישראל, שבילי המנהרות זוהו ונוטרלו בטכנולוגיות חדישות.

הוא ציין כי כוחותיו עדיין ממשיכים בפעילותם במחנה ג'נין כדי להשיג את מטרותיהם.

היום, יום שלישי, הכחיש מקור ביטחוני רשמי את מה שדיווחו מקורות תקשורת ישראליים, בציטוט של צבא הכיבוש הישראלי, כי התיאום הביטחוני עדיין נמשך.

גורם זה אישר את מחויבות שירותי הביטחון להחלטות ההנהגה הפלסטינית בנושא זה, וכי כל מה שמועות נועד ליצור בלבול בזירה הפלסטינית, וזה חלק מהמערכה שנפתחה נגד הרשות הלאומית והביטחון. שירותים.

המקור קרא לתקשורת להיות מדויקת ואובייקטיבית, ולחזור למקורות הפלסטינים הרשמיים לפני שייגררו למשחקים הישראלים הללו.

המקור גם קרא לאנשינו לסגור שורות ולהתאחד בנסיבות הקשות הללו שעוברת המטרה הלאומית שלנו.

ברור שמלחמת צבא הכיבוש הישראלי ומתנחליו נגד עמנו, שמעולם לא פסקה, אלא מתגברת בשלב זה בצורה חסרת תקדים, במיוחד במחנה ג'נין, בעיר שכם ובערים פלסטיניות נוספות. אזורים ובמיוחד כאלה שרוח האחדות וההתנגדות גוברת בהם מלחמה לחיסול מוקדי ההתנגדות במובן הביטחוני המופשט, כפי שישראל מנסה לשווק אותה, ככל שהיא חלק מתוכנית ישראלית משולבת בעלת ממדים רבים. ומטרה ברורה, שהיא חיסול העניין הפלסטיני, וסיפוח רוב, אם לא כל, אדמות הגדה המערבית.

המתרחש מאז שחר של אתמול במחנה ג'נין, והפצצת מטרות אזרחיות, כולל תיאטרון החירות ושאר מתקני המחנה, בתיו הרעועים ותשתיות סביבתו, אך מנבא ניחוח של טבח עקוב מדם המדמה את מה שקרה בשנת 2002, אך בזהירות רבה להימנע מהפסדים כאלה שנגרמו. אין ספק שאימוץ האופציה הצבאית כאופציה ראשית בניסיון להכניע את כל כיסי ההתנגדות, שמחנה ג'נין וסביבותיו עומדים בחזיתו, הוא הקדמה להכנעת העם הפלסטיני למזימות פליליות מתוכננות היטב. מבחינה צבאית ופוליטית.

ממשלת סמוטריץ'-בן גביר בראשות נתניהו סבורה והזויה שהדרך לסיפוח פתוחה כעת, והיא ממשיכה להטעות את העולם שהיא מנהלת מלחמה של מה שהיא מכנה "מלחמת מיגור הטרור", אשר , כפי שנראה שיש לה אישור אמריקאי, היא מלחמה שמטרתה בעיקרה להכניע את מי שעומדים בהתנגדות לה. תוכניתה, המתיימרת להגן על קיומה, ומה שהיא מכנה ביטחון אזרחיה. כמו כן, אותה ממשלת טרור מאמינה במקביל שמצב הכניעות שחווים הכוחות הדומיננטיים בזירת הפילוג מאפשר לה להשיג את מטרותיה על ידי סיום העניין הפלסטיני, שהוא למעשה סיפוח מוחלט של האדמה הפלסטינית הכבושה, למעט אולי ברגע הנוכחי סיפוח גושי האוכלוסין בערים המרכזיות.בניסיון לצמצם את הסיכון לעקירה לעבר האפשרות היחידה שנותרה לעתיד הסכסוך, שהיא המדינה האחת, והסכנה הדמוגרפית הנובעת מכך. כרוכה בכך, כל עוד הממסד השלטוני הישראלי ביקש לצמצם אותו, אם על ידי דיבור על פתרון שתי המדינות כפי שקרה בתקופת פרס, או הקדשת "מדינת" הבדלנית של עזה המוקדשת מאז חלוקת חמאס בעזה. לְהִתְפַּשֵׁט. זאת תוך המתנה לתמורות אזוריות ובינלאומיות שישראל מבקשת, אם ליצור או להשקיע בהיקף המקסימלי, ליישם את תוכנית העקירה, "להעביר" ולהשלים את מה שלא השיגה במהלך הנכבה של 1948.

נראה שלממשל ביידן אין דבר מלבד חוסר תושייה ואדישות פרט להישרדות הרשות עם אימפוטנציה חסרת התקדים עד כדי קריסה, ואני בטוח שדאגה זו להישרדות הרשות, בעודה ב מצב שיתוק זה, הוא חלק מתוכניתה של ממשלת הכיבוש, בהקשר של המאמץ האינטנסיבי שלה לא לשאת באחריות. אוכלוסיה", ושוב להימנע מהמהירה המהירה לקראת פתרון של מדינה אחת, שכן ממשל זה ממשיך לדבר חלול על פתרון שתי המדינות, בזמן שהיא רואה בעין בלתי מזוינת את התפשטות האופציה הזו עם כל שהיד שנרצח על ידי כוחות הכיבוש וכל בית שהוא הורס, וכל פשע גזעני וטרור שהוא מבצע לצד פושע מיליציית מתנחלים. עם זאת, הנהגת הרשות ממשיכה להתנשף אחרי האשליה של החזרת מהלך המשא ומתן, לרבות ניסיונות לקדם את פגישות עקבה ושארם א-שייח' במטרה זו, בעוד ששתי הפגישות הללו לא הולידו אלא תפיסת ביטחון שהיא ישראלית גרידא. אינטרס, שסלל את הדרך לפשעי הדמים המתרחשים ולהפיכת העניין הפלסטיני לסוכנות ביטחון גרידא במסגרת תוכניות הכיבוש.

נתניהו, הממהר לקיים פגישות ביטחוניות בדרגים הגבוהים ביותר כדי לדון במציאות הרשות הלאומית וגורלה, לאחר שהכריז בעבר כי קיומה של הרשות הוא אינטרס ישראלי גרידא הדורש דאגה להישרדותה, והדגיש את רצונו לחלץ ממוחם של מנהיגיה את מה שהוא כינה אשליה של השגת המדינה, הוא מודע לחלוטין לכך שמה שקורה מזיק לשירות יציאתו מהמבוי הסתום הפנימי בו חיה ממשלתו הגזענית, ועם היציאה הזו. הוא ושני שותפיו בן גביר וסמוטריץ' מאמינים מהמצוקה ההיסטורית של הציונות באשליה של השלמת הנכבה והעקירה.

אם נתניהו יתחיל להעריך את מציאות הרשות ואת מידת בידודה מהדופק של אנשיה, או את הלהיטות של חמאס לרשת את הסמכות המתפוררת, הוא רק יסיק שהוא ימשיך בתוכניותיו ויזרוק כמה פירורים לשניים. בתמורה, שירותי הביטחון שלו יודעים את מידת העקשנות של העם הפלסטיני ונכונותו להקריב למען זכויותיו, וכי המכשול שעומד בדרכו לתוכניותיו אינו רק חממה של התנגדות שניתן לבודד ולחסל, אלא את הרוב המוחץ של העם הפלסטיני בכל מקומות נוכחותו. נקודת החולשה כלל אינה טמונה באפיסת הכוח של העם הפלסטיני, שנאחז יותר ויותר בארצו ובזכויותיו, אלא במנהיגותו, שהפכה לאימפוטנטית ושחוקה בשל חלוקתה.

בעודי כותב שורות אלו, ההנהגה הפלסטינית מתכוננת לקיים את פגישתה כדי לדון במתרחש בג'נין ובמחנה שלה. מה היא תידרש מבחינת החלטות וכיוונים מלבד גינוי והוקעה, באופן שמעצים את יציבותה מול התוקפנות? לאחר שתמיד איימה להקפיא את יחסי שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, ובאותו רגע היא מבטיחה לממשל האמריקני את מחויבותו לתיאום ולשיתוף פעולה ביטחוני, מחשש שהאינטרסים שלה יאיים בהענקת הצעת הסוכנות הזו לחמאס. , שמוכן להצעות מפתות להשיג אותו.

לעם הפלסטיני נמאס מהחזרה ההיא, שהפכה כמו טובע שחוזר על טענת הטביעה, וכשנפל לתוכה איש לא בא להצילו, כי אמינותו קדמה למותו. באשר לשלישיית הפושעים, נתניהו ושני שותפיו, סמוטריץ'-בן גביר, אינם מבינים הוא שלעם הפלסטיני אין את הלוקסוס של כניעה, וכי על נתניהו וגאלנט לזמן את האלופים בדימוס מאז הפופולאריות הגדולה. התקוממות ללמוד מהם את הלקח הפלסטיני, שכן כולם הופתעו מהגאונות של העם העיקש הזה בחוכמתו.וקשיחותו ואורך עצמו בקרב שלא יסתיים אלא בחופש ובהגדרה עצמית. וההנהגה הפלסטינית משני צדי הפילוג חייבת להבין שהדרך היחידה להתעמת עם המלחמה הזו ומטרותיה היא אחדות, דמוקרטיה וחיזוק האיתנות של העם, אחרת לא יישאר המצב.
העם יישאר, והכיבוש והפילוג ייעלמו.

פשע מאורגן שמתרחב, מתפתח ומתרחב בקרב עמנו בתוך השטחים הפלסטיניים - 48 - ואשר מספר ההרוגים וקורבנותיו הגיע עד תחילת יולי, המתרחב ומתפשט גם בגדה המערבית ובעיר. ירושלים, והיא לא תוצר של תופעה פנימית, המושרשת בקרב עמנו בפנים - 48 - וגם לא בני עמנו הפלסטיני בכלל, אלא היא תוצאה של מדיניות שיטתית שנוהגת מדינת הישות להרוס ולפרק. המבנים החברתיים והלאומיים של עמנו הפלסטיני, העם הזה שמדינת הישות לא הצליחה להכניע, להכניע, להתמוסס ולהשתלב בחברה של מדינת הישות, ו"לפוצץ" ולהרוס את מאפייני קיומו הלאומי והתרבותי, כמו היא הצליחה להתגבש למיעוט לאומי בעל מאפיינים לאומיים, תרבותיים וחינוכיים משלו, ועסקה במאבק נגד מדינת הישות, לשמר את קיומה כעם בעל זכויות לאומיות ולאומיות.

על אף כינון מדינת הישות בחקיקה ו: "חוקה" ו"לגיטימציה" ו"לגיטימציה", חוקים גזעניים, משימתה היא למנוע מהעצמי הפלסטיני להתפתח, ולשמר את לכידותו כעם מאוחד. ולא כקבוצות אוכלוסייה, כפי שהישות רצתה זאת, מוסלמית, נוצרית, דרוזית, צ'רקסית, בדואית וכו', וזהויות ארמיות מלאכותיות ואחרות, אבל העם הזה לא נעלם ולא "התנדף" ולא יוותר הלאומי והלאומי שלו. זכויות פוליטיות.

הישות ראתה בקיומו של עמנו בפנים הפלסטינים - 48 - פצצה דמוגרפית ובלוטה סרטנית שיש למגר באמצעים חוקיים ובלתי חוקיים, שכן היא האנטיתזה לטהרה ולהישרדות מדינתה היהודית. הפירוק הוביל להרס הבסיס ועמודי התווך של החברה הפלסטינית שלנו, אך כאשר ישות זו חשה שכל המדיניות, הנהלים והנהלים שלה לא הצליחו להגשים חלום זה, במיוחד לאחר מתנת יום הארץ הנצחית ב-30 במרץ, 1976, בו קמו ההמונים הערבים להגנת אדמתם בגליל, וכן פועלים להפלת פרויקט ייהוד "פראוור" לנגב, יוני / 2013, ומשתתפים בתרומת אוקטובר 2000 וכן באפריל 2021 תרומה, להגנת ירושלים, אלאקצא ושייח ג'ראח, והצלחתם להקים עבורם מסגרת מנהיגותית, "ועדת המעקב הערבית הגבוהה", שבה מעורבים רובם ככולם מרכיבים מפלגתיים וחברתיים ערבים, הישות. הגיע למסקנה שמדובר בתוכנית להיפטר מערביי הפנים - 48 - ולפרק אותם מבחינה חברתית ולאומית, זאת חייבת להיות על ידי חדירת חומות "הביצורים החברתיים והלאומיים שלהם...

חשוב מאוד לציין כאן שמדינת הישות פעלה להפיכת הפנים הפלסטיני -48 -, במיוחד לאחר חתימת הסכמי הקטסטרופה של אוסלו מספטמבר 1993, ולאחר שחרור דרום לבנון במאי 2000 למזבלה. , כפי שהעבירה לשם את משתפי הפעולה שלה. הם אלו שהיוו את עמוד השדרה של מנגנון הביטחון הישראלי, השב"כ, למלא את התפקיד העיקרי בפירוק והרס המבנים והמבנים החברתיים והלאומיים של עמנו הפלסטיני, תמורת הבטחת הגנה עליהם, הסכמה לפשעיהם ומניעת מעצרם ומשפטם או הגשת כתבי אישום נגדם.

הם הרחיבו את מעגל הפעילות הפלילית והסחטנית שלהם, הטלת שוחד ותמלוגים וסיפקו להם כסף ונשק.חצי מיליון כלי הנשק שנמצאים בידי הקהילה הערבית מוכפלים בתחמושת, שחלקה הגדול מתקבל. מבסיסי הצבא של הישות, ושוק הכספים שלהם הפך למנוהל בעשרות מיליארדים, והם השתלטו. הם שולטים במוסדות מסחריים, כלכליים ונדל"ן, והם גם שולטים כיום ביישום פרויקטים והצעות בפלסטינים כפרים ועיירות שם, ואפילו כמה הצעות הקשורות למנגנון הביטחון של מדינת הישות, ולאור התגברות מצב הרתיחה בקרב המוני עמנו הפלסטיני, והחשש שאותם המונים יתפוצצו לנוכח מדינת הישות, בשל חוסר מעש ושותפותה לאותם פשעים וחיפוי על העבריינים, שבהם יורים על יחידים, מוסדות או רכוש יהודים, המשטרה ושירותי הביטחון של הישות עובדים יומם וליל, ומגייסים את כל מרצם ויכולתם לעצור את המבצעים את המעשים הללו, ואם 94% מהיורים הם אזרחים ערבים רק 4% מהם פתחו תיקים פליליים. הדבר משקף ומציב סימן שאלה גדול על העובדה שהשב"כ הישראלי, כאשר התבקש להשתתף ב המאבק בפשיעה במגזר הערבי, אמר כי יסכים לכך בתמורה לכך שלא יחשוף את שיטותיו, אמצעיו ומקור המידע שלו בפני הרשות השופטת, הוא מבין כי הדבר יחשוף את שיתוף הפעולה והקשרים שלו עם אותן כנופיות פשע. .

לאור התגברות גל הרתיחה, הכעס והמחאה העממית בקהילה הערבית, נגד פשעים אלו ונגד מצב הישות, שהמוני עמנו מאשימים בסיפוקם בנשק, שכן נאספו רק 19 כלי נשק. מתוך חצי מיליון כלי נשק שבידיהם.

לאור מבוכה זו, חלק מאותן כנופיות פשע העבירו את מרכז העבודה שלהם למדינות עמן נורמלה מדינת הישות את יחסיה, איחוד האמירויות הערביות, בחריין וטורקיה, והיא החלה לפקח ולנהל את עבודתה ופעילותה הפלילית מ. שם.

כל הפתרונות שמציעה מדינת הישות לפתרון בעיה זו אינם ברי ביצוע, בין אם מעורבות השב"כ בחקירות בנושא הפשע המאורגן וחיסול המערכת שלו, ובין אם גידול במספר תחנות המשטרה בכפרים הערביים ו עיירות, או מתן סמכויות חירום לבן ג'פיר לבצע פעולות מעצר מינהליות נגד מעורבים בפשיעה והקמת מה שמכונה המשמר הלאומי או הקמת ועדה למאבק בפשיעה בראשות ראש הממשלה. ישנה מדיניות שיטתית שמטרתה להגיע לקהילה הערבית כדי לגרום לצעירים ולמעמד הביניים לחשוב על הגירה ועזיבה בלחץ הפשע, או לפנות למדינת הישות כדי להגן עליה ולעסוק בפרויקטים ובתוכניות שלה. המשמר הלאומי ואחרים. לא הוקמה כדי להילחם בפשיעה, אלא כדי להילחם בנטיות הפטריוטיות והלאומניות של עמנו בבית -48 - ולהדוף את הסכנות של השתתפותם במרד או במלחמה הקרובה. כמו כן, אנו מודעים לכך שהפשע המאורגן שנוהגים נגד עמנו שם עובדים על ייצוא לגדה המערבית ולירושלים. היכן שמתפשטות כנופיות ומאפיות, הגדה המערבית וירושלים מוצפות בסמים, סכסוכים בין חמולות ושבטים מתודלקים ומסופקים נשק חשוד. כפרים ועיירות בגדה המערבית וירושלים.

לכן, למלחמת המתנחלים נגד עמנו בגדה המערבית ובירושלים, להיווצרות מה שמכונה כנופיות המשמר הלאומי, ולפשע המאורגן בפנים הפלסטינים -48-, מטרה אחת: גירוש, עקירה ועקירה. של עמנו והשליטה בארצו.

מקורות תקשורתיים ופוליטיים דיווחו כי ממשלת נתניהו בוחנת דרכים לחזק את הרשות ולמנוע את קריסתה, וכי הנשיא אבו מאזן בוחן את הרעיון למנות לו סגן בתגובה ללחצים חיצוניים. על מנת למלא את החסר הקיים לאחר פירוק המועצה המחוקקת; הדבר ייצור ואקום חוקתי במקרה של פנוי בתפקיד הנשיא, במיוחד לאחר גילו של הנשיא.

על פי חוק יסוד הרשות, יושב ראש המועצה המחוקקת מכהן בתפקיד הנשיא לתקופה של שישים יום עד לקיום הבחירות לנשיאות, וכך קרה לאחר רצח הנשיא המנוח יאסר ערפאת; ראווי פאטו החליף את ערפאת עד שנבחר מחמוד עבאס לנשיא.

לפי מקורות יודעי דבר, הקמת בית המשפט החוקתי החדש מגיעה במסגרת ההיערכות לתקופת המעבר. כאשר ישנן מספר פסיקות הכוללות מינוי סגן נשיא על ידי בחירת אדם ספציפי או מתוקף תפקידו כסגן נשיא, והדבר צריך לעבור חוק המאפשר הקמת תפקיד סגן נשיא, או להסמיך המועצה המרכזית הבלתי נבחרת - שהחליפה את המועצה המחוקקת הנבחרת, כפי שהאצלה שלא כדין בסמכויות האספה הלאומית - על ידי פתרון סוגיה זו, על ידי הסמכה ליושב ראש האסיפה הלאומית או לנשיא בית המשפט החוקתי למלא מקום פנוי ב תפקיד הנשיא בתקופת המעבר לתקופה זמנית עד לקיום בחירות, אשר הגורמים הפנימיים והחיצוניים, והכיבוש בפרט, לא יאפשרו קיום, אלא אם התוצאות מובטחות.

הכרסום בלגיטימציה

למרות חשיבותו של החוק, לא החוק הוא הקובע, אלא יחסי הכוחות, הרצונות הפנימיים והתערבויות החיצוניות להכריע בסוגיה של גודל הירושה של הנשיא. זאת מסיבה פשוטה; כי כל הלגיטימיות של המוסדות הפלסטיניים נשחקה.

מצד אחד, מועד הקמתה של מועצה ארצית חדשה היה אמור להיות מזמן, וכל מה שקרה בתקופה החולפת, לרבות מינויים של חברים חדשים והדרת חברים ותיקים, שחלקם הוקמו שלא כדין בכנסת. ארגון, לרבות בחירת חברי הועד הפועל מהמועצה המרכזית, לא הארצי תקנון הארגון קובע גם בחירת ראש הקרן הלאומית, שקיימת הוראה ברורה כי עליו להיבחר ישירות על ידי הארצית. מועצה, וקיים אובדן המניין המדיני עקב החרם על הסיעות המייסדות של הארגון, ואי הזמנת פלגים חשובים כמו חמאס והג'יהאד האיסלאמי ואישים משפטיים, בנוסף לאי התחשבות בייצוגיות של הארגון. ארגון למען הפלסטינים באשר הם, בנוסף לאובדן התוכנית הלאומית המוסכמת לאחר שהתוכניות המאושרות, ובמיוחד תוכנית אוסלו, הגיעו למבוי סתום, כמו גם היעדר פיוס לאומי שעלול לספק לגיטימציה זמנית עד הנשיאות , מתקיימות בחירות למחוקקים ולמועצה הארצית, והמוסדות מתוכננים מחדש בהתאם. יסודות לאומיים, דמוקרטיה ושותפות אמיתית.

מצד שני, מאז 2005 ו-2006, בהתאמה, לא התקיימו בחירות לנשיאות ולמחוקקים, וזה עושה דה-לגיטימציה למה שמקובל. כאשר הפתרון הוא לא למנות סגן נשיא, אלא ההליך הזה יחמיר את המצב. כי זה יפתח את הדלת להתערבויות חיצוניות ולמאבק על הירושה יותר על מי יהיה סגן הנשיא, והאם זו עמדה מונופולית על ידי תנועת הפתח או עניין פלסטיני, והאם היא מוגבלת לקבוצה השולטת, או שמא. לכלול את השלם הלאומי ואנשים אחרים, כמו מרואן ברגותי, שהסקרים נותנים לו רוב ברור על פני כל מתמודד אחר בבחירות לנשיאות?

תפקיד סגן הנשיא הוא תחילתה של הספירה לאחור לכהונתו של הנשיא אבו מאזן

כמובן, הנשיא לא מברך על הרעיון של סגן נשיא עד כה, לפחות, משתי סיבות: ראשית, משום שהוא פותח את הדלת לתחרות העזה ביותר על הירושה תחת כהונתו של הנשיא, והיעדר מועמד מסוגל להחליט. שנית, והכי חשוב, ההבנה של הנשיא שהספירה לאחור לכהונתו תתחיל מרגע מינוי סגן, שכן הדבר יעודד שחקנים מקומיים, אזוריים ובינלאומיים, ואת השחקן הישראלי שמילא ומילא תפקיד חשוב ביותר, להעביר כוח, במיוחד שיש סוג של חולשה, אם לא ואקום מנהיגותי.אין תפקיד מנהיגותי אקטיבי. תפקודו של הנשיא בשנים האחרונות נשלט על ידי אסטרטגיית ההישארות וההמתנה, והדבר תרם להחלשת הסמכות.

נדרש שינוי נתיב

מה שהרשות, הארגון והפלסטינים זקוקים כולם לשינוי דרך קיצוני על ידי החוגים, הכוחות והיחידים שנפגעו מהדרך המאושרת, לאחר שהדרך (אכן, הדרכים המאושרות) הגיעה לאסון שאנו חיים בו. , ולאחר שישראל עברה מתוכנית הסיפוח הזוחל, הנשנושים ההדרגתיים ויצירת העובדות בשטח, כהקדמה לכפיית הפתרון הישראלי, לתוכנית של פתרון סכסוכים מהיר, סיפוח מואץ, עקירה וייהוד.

לא למינוי סגן נשיא, כיוון שזה אומר לשמור על המצב האסון כפי שהוא, ולהשאיר את ההחלטה הפלסטינית בידיו של הכיבוש, ששולט כעת בכל, או נתון לחסדיו. אולי ההצהרות החדשות של נתניהו על עקירת רעיון המדינה הפלסטינית, וסיום שאיפות הפלסטינים להקמתה, אינן משקפות שינויים מהותיים בעמדה המקורית, אלא מסמנות את תחילתו של שלב חדש בו שואפת ממשלת ישראל. לכפות את העמדה הישראלית בנוגע לסיפוח על כולם, כולל הפלסטינים, האמריקאים ואחרים, ולדחוף אותם לנטוש את הדיבורים והדרישה לפתרון שתי המדינות, ולקבל או להתקיים יחד עם הפתרון הישראלי שמיושם, שאינו מתאים. יותר משלטון עצמי (בתוך שתיים או שלוש או יותר רשויות) בריבונות ישראלית.

הדיבור של נתניהו על חיזוק הכוח הוא אבסורדי

הדיבורים של נתניהו על חיזוק הרשות ומניעת קריסתה ופשיטת רגל הם אבסורדיים וחסרי משמעות.הכיבוש על כל תוקפנותו, התנקשויותיו, הריסות הבתים, העקירה, הרחבת ההתנחלויות, המצור החונק, הביתור, האפליה הגזעית, כמו גם ההסתערות על שטחים, לרבות ערים פלסטיניות באופן שמבטל לחלוטין את ההבדלים בין אזורים (A), (B) ו-(C) ... הוא חושף את הסמכות ודוחק את תפקידה לשוליים יותר ויותר, כולל הרג תהליך השלום והשני- פתרון המדינה, וניכוי כספי הסליקה בתואנה שהרשות משלמת את שכר האסירים ומשפחות הקדושים, ותובע לאחר כל זאת משום שהוא רוצה לעזור לרשות כלכלית, ולמנוע ממנה קריסה ופשיטת רגל.

רשות אוסלו מתה, ורשות חדשה עומדת להיוולד

הסמכות שקמה אחרי אוסלו, והייתה חלק מתהליך מדיני, משא ומתן והתחייבויות הדדיות, לא מתפקדת ככל שתהיה, ושאפה להיות במה בדרך למדינה, מתה מזמן, והסמכות שנתניהו רוצה לשמור ולהתרבות היא הסמכות הפונקציונלית החדשה שהיא חלק אורגני מהביטחון הישראלי היא אינה מנהלת עמה משא ומתן, אלא מוטלים עליה תנאים ותכתיבים, והיא אינה מבטאת את הזהות והזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני. , אלא מפרידים יחידים וקבוצות המתוגמלים בפירורים ומתקנים, בתמורה לבגידה באינטרסים ובשאיפות של בני עמם, ולכן אין צורך למנות סגן נשיא לעמוד בראש רשות חדשה זו, אלא מה שנדרש א חדש סמכות בסגנון המהווה חלק מהמאבק של אנשיה נגד הכיבוש ולמען השחרור הלאומי.

וכשנתניהו חולק על שרים בממשלתו כי הם רוצים לפזר את הרשות, כפי שהיא מבטאת זהות לאומית, ולהחליף אותה במינהלים ורשויות מקומיות הנפרדות זו מזו, הוא לא רוצה את רשות אוסלו רע כמו שהיא. , אלא רשות מגבילה פר אקסלנס, והוא רוצה שמאבק הירושה לא יוביל לקריסת הרשות המשרתת את האינטרסים של ישראל.

המנהלת מגדירה מחדש ומחדשת את הפרויקט הלאומי

הדרך לצאת מהמבוי הסתום הפלסטיני העמוק הזה אינה הסכם חדש של אחדות בין הפלגים בדומה להסכמים הקודמים. הפלסטינים צריכים הרבה יותר מזה, להחיות את הפרויקט הלאומי, להגדיר אותו מחדש ולחדש אותו, לאור החדשות החדשות. נסיבות, סיכונים, מציאות, חוויות מתעוררות, הזדמנויות זמינות ושינויים אזוריים. הקהילה הבינלאומית, ומי שלוקח על עצמו משימה זו, הוא זה שמחזיק במפתח לישועה ומסוגל להנהיג את העם הפלסטיני. אז, זה הכרחי:

ראשית: שהפלסטינים יחדשו את דבקותם בפרויקט הלאומי שלהם לאחר ניסוח מחדש, ויידעו מי הם בדיוק, איפה הם עומדים, מה הם רוצים עכשיו, ובטווח הבינוני והארוך, ומה ניתן להשיג בשלב זה, ו כיצד ניתן לעשות זאת?

שנית: הכוחות, המוסדות והיחידים המאמינים בהחייאת הפרויקט הלאומי, בחירת ההתנגדות, אחדות העם, המטרה, הארץ והנרטיב ההיסטורי, על ידי נטילת יוזמה, תנועה לכפיית הרצון וה האינטרסים של הפלסטינים, וחסימת הדרך לתוכניות עוינות, לרבות הצבת ח'ליף, הנהגה וסמכות התלויה לחלוטין בכיבוש המנציח את העובדה המוגמרת הנוכחית והופך אותו לפתרון סופי.

התוקפנות הנרחבת שמבצע המעצמה הכובשת נגד ג'נין ומחנהה, ומעשי הטבח שהיא מבצעת בעמנו שם, לרבות הרג בדם קר, הריסת בתים, הרס רחובות ותשתיות ושימוש בכלי טיס, כלי רכב משוריינים ומנגנונים שונים. , שקול למלחמת תוקפנות המתחוללת מול העיניים והאוזניים של העולם כולו, במיוחד העולם הערבי והאסלאמי ומול הצד הרשות הפלסטינית והפלגים מסתפקים כולם בהוצאת הצהרות הוקעה והוקעה, והצהרות הקוראות לאזרחים לעמוד איתן, להתעמת ולהגן על ההתנגדות, בעוד שהן אינן מספקות לאזרחים את דרישות המינימום לאיתנות.

מדינת הכיבוש השתמשה בכל מיני כלי נשק בתוקפנותה, כאילו היא רואה בג'נין ובמחנה מדינה. זה, אם בכלל, מעיד על חולשתה של המדינה הכובשת שמשתמשת בנשק זה, כולל חיל האוויר, נגד עיר ועיר. מחנה עם אוכלוסייה מוגבלת.

מצד שני, בנוסף לחולשתו של צד הכיבוש, הוא מבועת מעוצמת ההתנגדות, אמנם מחזיקה בנשק יד בודד, אך יש לה רצון ונחישות, וההמונים סביבו, לדחות. הכיבוש שנוהג בפשע נגד עמנו בשטח הפלסטיני הכבוש, ועדרי המתנחלים שאחרת היו מוגנים צבא הכיבוש הוא שלהם כשהצליחו להמיט הרס על האדמה.

איזו מדינה זו שמשתמשת בתעופה ובציוד צבאי שונים כדי לפלוש למחנה?! זוהי מדינה שאינה בטוחה בעצמה וביכולותיה, אם כי מדובר במדינה שמחזיקה בציוד וחוזק השווים למדינות רבות בעולם, כולל מדינות ערב והאסלאם.

זוהי מדינה שאינה בטוחה בקיומה לנצח, ולכן אנו רואים אותה מבצעת את מה שהיא עושה במונחים של מלחמות אגרסיביות ומעשי טבח בניסיון לבסס את קיומה, אך היא עדיין לא הבינה את חוויות העמים שזכו לעצמאותם מהעול הקולוניאלי, שהעמים אינם מובסים ושהכיבוש עתיד להיעלם.

מה שהמדינה הכובשת עושה במונחים של פשעים נגד האנושות, שהם פשעי מלחמה לפי כל הסטנדרטים והקריטריונים הבינלאומיים, לא יכול להביא לה שלום, והיא לא יכולה לפתור עבורה את הסכסוך, שלדעתה החולשה הפלסטינית מאפשרת לה לעשות זאת, אבל הרעיונות והאמונות הללו הם רק חלומות מקטרת, את העם הפלסטיני אי אפשר להביס אותו והוא לא יכול להניף את הדגל הלבן או לעזוב את אדמות אבותיו וסביו. להיפך, מאז הוא נאמן, יציב ואיתן יותר מאשר הדורות הקודמים, כמו כן, גם הדורות הבאים יהיו איתנים יותר ויקריבו קורבנות עד לסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה אל-קודס אל-שריף.

אל מול רצון העימות והאיתנות העממית, הצד הפלסטיני לא צריך להסתפק בהוצאת הצהרות הוקעה והוקעה ולפנות לאמריקה ולקהילה הבינלאומית, שרובם לא מזיזים אצבע ורבות ממדינותיו, הובילו. על ידי אמריקה ואחרות, תמכו בישות הישראלית הזו, אלא עבדו על אחדות השורות הלאומיות וסיימו את החלוקה ההרסנית ופיתחו אסטרטגיה עבודה מאוחדת ובחינה מחודשת של הפרויקט הלאומי ופעלו לגלמותו בשטח. המלחמה התוקפנית נגד ג'נין ומחנהה תיכשל בצורה מחפירה מול רצון עמנו שם, שלא ניתן להביס או לרכך.

העיתון העברי "הארץ" אמר, שלשום, כי המבצע הצבאי המתמשך זה היום השני בג'נין לא ישיג במלואו את מטרותיו לחסל את ההתנגדות.

העיתון סבר כי על ראשי מפלגות הימין בממשלת ישראל ותומכיהם בכנסת ובהתנחלויות להפחית את ציפיותיהם מתוצאות המבצע הצבאי.

בעיתון נמסר: לבכירי מערכת הביטחון אין אשליות שתהליך זה יביא לשינוי מהותי במציאות הביטחונית, וכי מטרת התהליך כרגע היא לפגוע בחוליות החמושות ולהקשות על אותם לבצע פיגועים.

היא ציינה כי קיים צורך ישראלי לסיים את המבצע במהירות יחסית מחשש למעורבות בזירות אחרות, שכן סביר להניח שיירו רקטות מעזה במקרה שמספר השהידים הפלסטינים יגדל, וצפוי כי פיגועי נקמה יבוצעו בגדה המערבית ובתוך הקו הירוק.

בדיווח אחר אמר "הארץ" כי התהליך הנוכחי בג'נין והתמונות שהתקבלו משם מעידים שהוא יעלה דור פלסטיני שאינו רואה אופק אחר.

לדבריה, לאחר תום התהליך הישראלים יחזרו לשגרה, והם מצפים מהפלסטינים לעשות את אותו הדבר, ללקק את הפצעים, לקבור את הקדושים ולהתקדם, ולאף אחד לא יהיה אכפת מהעתיד ולא יחשוב על זה. תוכנית של רוגע, כי בישראל רוצים לבסס מציאות שבה הפלסטינים מתרגלים לחיות תחת כיבוש ושליטה ישראלית, ענייניהם האזרחיים מנוהלים על ידי רשות פלסטינית חלשה, ומדי פעם הם יוצאים למבצע צבאי מוגבל. שזוכה לשתיקה מהדהדת מרוב הקהילה הבינלאומית ובמיוחד מהדוד סם בוושינגטון.

והיא מוסיפה: נושא השליטה בפלסטינים לא נוגע למקבלי ההחלטות, ומבחינתם לא מגיע לפלסטינים אופק, והנוער מביניהם צריך להשלים עם המצב הקיים.

היא ציינה כי הדור הנוכחי בג'נין הוא אלו שלא חיו את הקרב של 2002, או נולדו במהלכו, והדור הזה חי במצב של ייאוש וכעס לאור המשך המבצעים הישראלים והפלסטיני. אוגדה, ולדעת הקהל הישראלית, תדמית הניצחון אולי הושגה, אבל כל מעשה זה מכין לסבבים נוספים של לחימה ושפיכות דמים.

והיא סיכמה: אולי ישראל תצליח להביא לסוג של שקט מוגבל, אבל התמונות מג'נין יהיו עוד כר פורה לצמיחת דור אחר שאינו רואה אופק.

ביום שלישי בבוקר הסתערו עשרות מתנחלים על מסגד אל-אקצא, תחת הגנה קפדנית של משטרת הכיבוש.

המתיישבים ערכו סיורים פרובוקטיביים בתוך חצרות מסגד אל-אקצא, וערכו טקסים תלמודיים.

קבוצות מתנחלים מסתערות על אל-אקצא על בסיס יומי, למעט שישי ושבת.

אזרחים רבים נפצעו ונעצרו, אמש ושלישי בבוקר, במהלך פשיטות ועימותים שהתרחשו במספר אזורים בגדה המערבית.

לפי מקורות מקומיים, כוחות הכיבוש עצרו את העורך עודאי בני עודה מתמון, ואת הצעיר מג'ד עאידי ממחנה אל-פארעא, דרומית לטובאס.

בתוך כך, מוחמד דאוד שושה (בן 25), עלא טארק חמאמרה (בן 24) ואנס זעאול (בן 24) נעצרו לאחר שפשטו וערכו חיפושים על בתי משפחותיהם בעיר חוסאן, ממערב לבית לחם.

צעיר נפצע מכדורי כוחות הכיבוש, במהלך עימותים אלימים שפרצו עם שחר בכניסה הדרומית לעיר יריחו.

מקורות מקומיים דיווחו כי צעיר נפצע מכדורים חיים באזור אל-קדאם ופונה לקבלת טיפול בבית החולים.

כוחות הכיבוש סגרו את הכניסה לרכבים של האזרחים שנכנסו לעיר ומנעו מהם לעבור לחלוטין.

כוחות אחרים סגרו גם את שער הברזל המוביל למחנה הפליטים אל-ג'לזון, מצפון לאל-בירה, ומנעו רכבים של אזרחים לעבור, ואילצו אותם לבצע מעקפים כדי להגיע למקום עבודתם.

גם הכניסה ליישוב ביתא, מדרום לשכם, נסגרה בתלי עפר.

ביום שלישי בבוקר נמצאה גופתו של עודאי חמייסה, תושב מחנה ג'נין, מוטלת בשטח חקלאי בתוך המחנה, מה שהעלה את מספר חללי התוקפנות הישראלית המתמשכת זה היום השני ברציפות ל-10.

לפי נתוני משרד הבריאות, מדובר בכ-100 פצועים, בהם 20 במצב קשה וקשה.

במהלך שעות הלילה והבוקר המשיכו כוחות הכיבוש בפעילות המאסיבית בג'נין ובמחנה, על רקע הרס רב של בתים ותשתיות.

פיצוצים רבים נשמעו בלילה ובעלות השחר, כמו גם עימותים לסירוגין.

בהצהרה טען צבא הכיבוש הישראלי כי השמיד, בשעות אמש ושחר והבוקר, באר תת קרקעית ששימשה לאחסון אמצעי לחימה וחומרי נפץ, בנוסף להשמדת שתי יחידות ניהול קרב, ופוצצת תא גדול. מטען חבלה נמצא בעיר, בנוסף למציאת נשק וציוד.והוחרם.

בעוד הערוץ העברי רשת קאן ציטט את דניאל חג'רי, דובר צבא ישראל, כי בג'נין ובמחנה יש 300 חמושים, ו-160 מהם מוכרים ומבוקשים, ו-120 נעצרו, ויותר מ-5 מעבדות עבור ייצור חומרי הנפץ הושמד.

הוא ציין כי נותרו יותר מ-10 יעדים במרכז המחנה, אליהם יושגו להמשך המבצע.

הוא הצהיר כי למעלה מ-1,500 פלסטינים מתושבי המחנה יצאו הלילה מבתיהם מאזורי הלחימה.

The President of the State of Palestine, Mahmoud Abbas, called on the United Nations and the international community to intervene urgently to compel Israel to stop the displacement of the residents of Jenin camp.

הנשיא עבאס הדגיש כי פשע זה שביצע ממשלת ישראל, המיוצג בעקירת תושבי המחנה, מתווסף לפשעי הכיבוש של עקירתם בפעם הראשונה מאדמותיהם שמהן נעקרו ב-1948 והרס כפריהם ו ערים, ומה בוצע נגדן ב-2002, ומה קורה היום נגדן.

הנשיא הדגיש כי ההתמודדות עם ממשלת הכיבוש בסטנדרטים כפולים ואי העמידה באחריות לפשעיה הקודמים נגד עמנו מעודדת אותה לבצע יותר מהפשעים הללו, שהאחרון שבהם היה מה שהיא עושה הלילה נגד עמנו במחנה ג'נין.

אמש גירשו כוחות הכיבוש עשרות משפחות מבתיהם במחנה ג'נין, עם המשך התוקפנות וההפגזות שהעלו את שיעור ההידבקות ליותר מ-8 פצועים.

כתב אל-קודס.קום דיווח כי ראה עשרות משפחות עוזבות את המחנה מהכניסה לאזור אל-חוסן, בהן נשים, קשישים וילדים, והן הגיעו לבית החולים הממשלתי בג'נין, הנקודה הקרובה ביותר למחנה הנצור.

האזרח, מייסון נאשרטי, הסביר ל-Al-Quds.com כי קציני המודיעין התקשרו אליהם וביקשו מהם לעזוב ולפנות את בתיהם מיד כי המטוסים יפציצו אותם. "החיילים הסתערו על הבית שלנו והרסו את תכולתו ותקפו אותנו ו החבילות שלנו. לאן אנחנו הולכים ואיפה האומה הערבית והאסלאמית, שאלוהים ינקום בהם?"

עקורי המחנה פנו לכיוון בית החולים בעיר, על רקע תחושות של חוסר שביעות רצון וכעס על גירושם, והאזרח אבו מוחמד אמר: "היום כולם הכשילו אותנו ונטשו אותנו, וההתנגדות חייבת לבחון את אפשרויותיה. שמענו הרבה דיבורים, ודי".

זו הפעם השנייה שישראל עוקרת את אנשי המחנה מהנכבה, שכן נקטה באותה שיטה במהלך הקרב על מחנה ג'נין, במהלכו הרסה את המחנה לאחר יציבותו האגדית.

עשרות תושבי אום אל-פחם ואזור ואדי ערה, בתוך אדמות 1948, הפגינו הערב, יום שני, כדי לגנות את התוקפנות הישראלית המתמשכת נגד העיר ג'נין ומחנהה.

משתתפי המשמרת, שהגיעה בהזמנת בני נוער מאום אל-פחם, הרימו את דגל פלסטין וקראו קריאות נגד התוקפנות, ואחרים תומכים באנשי ג'נין ובמחנה.

הם קראו להפסיק את התוקפנות הישראלית המתמשכת נגד ג'נין מאז שעות עלות השחר, שהביאה למותם של מספר אנוסים ולפציעתם של עשרות, בנוסף להרס והרס הרחובות והתשתיות, ולמצור של תושבי המחנה בבתיהם.

מספר אזרחים נחנקו כאשר כוחות הכיבוש הישראלים דיכאו, ביום שני בערב, הפגנות במספר אזורים בגדה המערבית.

כוחות הכיבוש דיכאו צעדה בכניסה הצפונית לבית לחם, לאחר שירו ​​לעברה גז מדמיע ורימוני הלם וגרמו למספר מהם לחנק.

עימותים פרצו גם בעיירה אל-ח'דר, דרומית לבית לחם, שם התרכזו העימותים באזור אום רוקבה, דרומית לעיירה, במהלכם ירו כוחות הכיבוש כדורים, רימוני הלם וגז מדמיע, ללא דיווח על נפגעים.

שמונה אזרחים נחנקו מגז מדמיע, במהלך עימותים שפרצו במחסום הצבאי חווארה, דרומית לשכם.

בעיר אל-בירה יצאה צעדה לעבר המחסום הצבאי הישראלי שהוקם בכניסה הצפונית לעיר, שהובילה לעימותים במהלכם ירו כוחות הכיבוש כדורי מתכת מצופים גומי ומיכלי גז מדמיע, ללא נפגעים. דיווח.

ברמאללה פרצו עימותים עם כוחות הכיבוש בכניסה לכפרים נבי סאלח ועבוד, מצפון מערב לעיר, במהלכם נורו רימוני הלם וגז מדמיע לעבר האזרחים, ללא דיווח על נפגעים.

בצפון ירושלים הכבושה פרצו עימותים בסמוך למחסום הצבאי של קלנדיה.

לפי מקורות מקומיים, צעירים הציתו צמיגים בסמוך למגדל הצבאי של המחסום בכניסה למחנה, ויידו אבנים לעבר החיילים, בעוד צבא הכיבוש ירה לעברם פצצות גז וכדורי מתכת מצופים גומי, ללא כל דווח על פציעות.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר, ביום שני בערב, כי ממשלתו פועלת להביא משוואות חדשות נגד "טרור".

נתניהו חזר על דבריו הישנים באומרו: "אין מקלט למחבלים, לא בעזה, לא בג'נין ולא בטהרן, ונגיע לכל מי שינסה לפגוע בנו ודמו ישפך".

הוא הוסיף, "אין מקומות בטוחים למי שמנסה להרוג אותנו. המקום שלהם הוא או הקבר או הכלא, ומי שישלח מחבלים דמו ישפך".

הוא ציין כי המבצע בג'נין יימשך בהתאם לצורך הנדרש.

ההנהגה הפלסטינית החליטה להפסיק את כל המגעים והפגישות עם הצד הישראלי, ולהמשיך להפסיק את התיאום הביטחוני.

This came in a statement issued by the emergency meeting held by the Palestinian leadership, headed by the President of the State of Palestine, Mahmoud Abbas, at the presidential headquarters in Ramallah, today, Monday, to discuss the ongoing Israeli aggression against the city of ג'נין והמחנה שלה.

וההנהגה החליטה, על פי ההצהרה, שהוקראה על ידי הדובר הרשמי של הנשיאות, נביל אבו רודיינה, להזמין את המזכירים הכלליים לישיבת חירום, להסכים על חזון לאומי כולל ולאחד את השורות להתעמת עם להתעמת עם התוקפנות הישראלית.

ההנהגה אישרה את זכותו של עמנו להגן על עצמו, וכי תפקידה של הרשות על מוסדותיה השונים היא להגן על העם הפלסטיני, ולשים את כל יכולותיו לשם כך, ועל כל אחד לשאת באחריותו בתחום זה. עם דגש על עמידה בלגיטימציה בינלאומית ובחוק הבינלאומי.

אבו רודיינה אמר: לאור חוסר המחויבות הישראלי להבנות עקבה ושארם א-שייח - ההנהגה מודיעה שההבנות הללו אינן מועילות יותר ואינן קיימות עוד.

ההנהגה גם החליטה לפנות מיידית למועצת הביטחון של האו"ם כדי ליישם את החלטה 2334 ואת ההחלטה בדבר הגנה בינלאומית על העם הפלסטיני, להפסיק צעדים חד צדדיים, להטיל סנקציות על המדינה הכובשת ולקרוא לבית הדין הפלילי הבינלאומי לזרז את ההחלטה בנושא מקרים שהופנו אליו.

להלן נוסח ההצהרה:

לאור ההתפתחויות האחרונות, המתקפה האכזרית היום על המחנה והעיר ג'נין, ההתקפות על ערים, כפרים ומחנות פלסטיניים, טרור המתנחלים, ההצתה הברברית בטורמוסאיה, אום צפא ואורף, ולפני כן ב. חווארה ומקומות נוספים, נפילת עשרות חללים ומאות פצועים, והפרות מתמשכות של הכוח הכובש והקיצוניים של מסגד אל-אקצא, וההחלטות שקיבלה ממשלת הכיבוש בנוגע להאצת ההתיישבות, צעדי אפליה גזעית ו אילוץ כלכלי, ובחריגה מהתחייבויותיה על פי ההסכמים החתומים, החלטות הלגיטימציה הבינלאומית והמשפט הבינלאומי, ולאור היעדר תגובה בינלאומית להרתעת ישראל ומתן הגנה לעמנו, אנו מצדיעים לעמנו הגיבור בכפרים הפלסטיניים, מחנות וערים, העומדות בחזה חשוף מול צבא הכיבוש ואימת המתנחלים, אנו מחליטים כדלקמן:

1- קריאה למזכירים הכלליים לישיבת חירום, להסכים על חזון לאומי כולל ולאחד את השורות להתעמת עם התוקפנות הישראלית ולהגיב לה.

2- הפסקת כל המגעים והפגישות עם הצד הישראלי.

3- המשך להפסיק את התיאום הביטחוני.

4- המשך הוועדות העממיות בהגנה על ערים, כפרים ומחנות, וכל הסוכנויות והגופים הפלסטיניים חייבים לקחת את תפקידם במשימת ההגנה על העם הפלסטיני.

5- ההנהגה הפלסטינית מאשרת את זכותו של עמנו להגן על עצמו, וכי משימת הרשות על מוסדותיה השונים היא להגן על העם הפלסטיני, ולשים את כל יכולותיו למטרה זו, ועל כל אחד לשאת באחריותו. תחום זה, תוך שימת דגש על עמידה בלגיטימציה בינלאומית ובמשפט הבינלאומי.

6- לאור אי עמידה הישראלית בהבנות עקבה ושארם א-שייח - ההנהגה מצהירה כי הבנות אלו אינן תקפות יותר ואינן קיימות עוד.

7- דבקות בקבועים הלאומיים הפלסטינים ובארגון לשחרור פלסטין כנציגה הבלעדית והלגיטימית של העם הפלסטיני, שמירה על הלגיטימציה הבינלאומית, והמשך פעילות למען השגת חברותה המלאה באו"ם, וכן להשיג יותר הכרה בינלאומית בו.

8- ההנחיה המיידית של מועצת הביטחון של האו"ם ליישם את החלטה 2334 ואת ההחלטה בדבר הגנה בינלאומית על העם הפלסטיני, להפסיק צעדים חד-צדדיים ולהטיל סנקציות על המעצמה הכובשת.

9- קריאה לבית הדין הפלילי הבינלאומי לזרז את ההכרעה בתיקים המופנים אליו.

10- קריאה למשפחות פלסטיניות להגיש תיקים לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד כוחות הכיבוש הישראליים בגין מעשי הטבח וההרג שביצעו נגד אזרחיהם החפים מפשע.

11- דרישה להפסיק את חברותה של ישראל באו"ם עקב כישלונה ביישום החלטות 181 ו-194.

12- הגשת תיקים נגד המדינה הכובשת בגין הפשעים שביצעה, אשר היא נושאת באחריות במהלך כיבושה.

13- הגשת תיקים נגד ישראל בגין מעשי הטבח שביצעה, הרס כפרים ועקירת העם הפלסטיני בתקופת הנכבה.

14- קריאה מיידית לוועדת החקירה הבינלאומית המתמשכת במועצת זכויות האדם לחקור ולהפנות את ממצאיה בנוגע לאחריות הכיבוש למעשי טבח ופעולות טרור אלו לבית הדין הפלילי הבינלאומי ולמועצת הביטחון.

15- השלמת ההצטרפות לשאר האו"ם והארגונים הבינלאומיים.

16- הגשת תיקים נגד אמריקה ובריטניה בגלל הצהרת בלפור ובקשת הכרה, התנצלות ופיצוי.

17- לגליזציה של הקשר עם הממשל האמריקאי.

18- תנועה ברמה הערבית, האסלאמית והבינלאומית על מנת לתמוך בעמדה הפלסטינית.

איש ביטחון נפצע הערב, יום שני, מירי צבא הכיבוש הישראלי, דרומית לשכם.

לפי מקורות מקומיים, שוטר נפצע באורח בינוני לאחר שנורה על ידי חיילי הכיבוש סמוך לכניסה לכפר קוסרה, מדרום לשכם, בעת מילוי תפקידו.

הנשיא אבו מאזן אמר בנאום בתחילת ישיבת ההנהגה כי הוציא הנחיות לממשלה הפלסטינית לספק את כל הצרכים הנדרשים לעיר ג'נין ולמחנה שלה מול התוקפנות הישראלית.

הנשיא עבאס קרא למזכירים הכלליים של כל הפלגים הפלסטיניים לפגישת חירום כדי להתמודד עם הסכנות הכרוכות בעניין הפלסטיני.

"מול התוקפנות הברברית הזו ומה שקורה בג'נין, אנו מחדשים את קריאתנו לקהילה הבינלאומית לספק הגנה לעמנו, להטיל סנקציות על הכיבוש ולגנות את תוקפנות הטרור הזו נגד העיר ג'נין", הוסיף. .

הנשיא עבאס ציין כי יהיו החלטות לגבי המצב בג'נין, והן יפורסמו בתום המושב.

ביום שני בערב החליט צבא ישראל לבטל קונצרט שהיה אמור להתקיים ביישוב שדרות, הסמוך לגבול רצועת עזה.

לדברי דובר צבא ישראל, ההחלטה התקבלה לאחר ישיבת הערכה ביטחונית שערך מפקד מרחב הדרום, אליעזר טואלדינו.

הוא ציין כי זה נלקח בגלל האירועים בג'נין, וחשש לירי רקטות מהרצועה.

ביום שני בערב טען הצבא הישראלי כי מצא מנהרות, אמצעי לחימה ומטעני חבלה במהלך פעילותו המתמשכת בג'נין.

לפי הודעת דובר הצבא הישראלי, נמצאו בו מפעלים לייצור מטעני חבלה, ובהם מאות מטעני חבלה, וכן נמצאו כלי נשק שונים, מכשירי תקשורת והוראות לייצור מטעני חבלה ומטענים.

הוא ציין כי מצא פתחי מנהרות בחלק מהיעדים שהושגו, ונבדק לאן מגיעות המנהרות הללו.

וכי כוחותיו הצליחו לעצור 20 מבוקשים, בעוד שני חיילים נפצעו קל.

משטרת ישראל עצרה ביום שני בערב נער בן 14 מהגדה המערבית, בתוך העיר בני ברק על הקו הירוק, בתואנה שדקר ישראלי בפציעות קלות.

לפי האתר העברי, ynet, הפצוע הועבר לטיפול, ומצבו הוגדר קל מאוד.

הוא ציין כי העצור הועבר לחקירה.

סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, סאלח אל-ערורי, אישר כי הכיבוש, שבא להרוס את רצון ההתנגדות בג'נין, ייצא עם זנבות האכזבה, והצביע על כך שהכיבוש וממשלתו, על ידי הסטנדרטים של העולם כולו, אל תלמדו לקחים.

היום, יום שני, הדגיש אל-ערורי כי הכיבוש יעבור מארב, וחייליו ייהרגו, וקרא ללוחמי ההתנגדות במחנה ללכוד את חיילי הכיבוש ולהפנות את המתקפה הזו אליהם.

הוא הוסיף, "נפגע בכיבוש בכל מקום וזמן שנבחר, בין אם בכדור, או אפילו טיל. לפני מספר ימים שוגרה רקטת קסאם אחת מג'נין".

אל-עארורי קרא לכל עמנו ולהתנגדות שלנו ולמי שיש לו את היכולת והכלי לתמוך בעמנו ובאנשינו בג'נין לקחת יוזמה בפעולה , והוסיף: "כולנו בטוחים ברצוננו ובנחישותנו. האנשים וההתנגדות שלנו במחנה ג'נין, והם בשר אחד ויד אחת נגד הכיבוש".

מאז בוקר יום שני, המשיכו כוחות הכיבוש הישראלי במבצע צבאי רחב היקף בג'נין ובמחנה הפליטים שלה.

המבצע הצבאי המתמשך הוביל למותם של 8 אזרחים ולפציעתם של יותר מ-50, בהם 10 במצב קשה .

הקדושים הם: סמיח אבו אל-ופא, חוסאם אבו-דהיבה, אוס אל-חנון, נור אלדין מרסוד, מוחמד אל-שאמי, אחמד עאמר, מג'די עראווי ועלי אל-גול.

המבצע הצבאי החל במתקפה אווירית פתאומית שכוונתה למבנה ליד מועדון מחנה ג'נין, שלטענת הכיבוש הוא מפקדת תאי ההתנגדות במחנה.

במהלך פעולתם פגעו כוחות הכיבוש במתכוון בתשתיות המחנה והרסו מוסדות, מפקדות ועוד, וכן תקפו בתים ומסגדים רבים בתקיפות אוויריות וטילים מונחים.

צבא הכיבוש הודה שאחד מחייליו נפצע קל.

צבא הכיבוש טען כי מצא כלי נשק, מטעני חבלה ומשגר טילים פרימיטיבי, בנוסף לעצור מספר רב של מבוקשים, כפי שטען.