מלחמת הסיפוח הישראלית ואובדן ההנהגה הפלסטינית

ברור שמלחמת צבא הכיבוש הישראלי ומתנחליו נגד עמנו, שמעולם לא פסקה, אלא מתגברת בשלב זה בצורה חסרת תקדים, במיוחד במחנה ג'נין, בעיר שכם ובערים פלסטיניות נוספות. אזורים ובמיוחד כאלה שרוח האחדות וההתנגדות גוברת בהם מלחמה לחיסול מוקדי ההתנגדות במובן הביטחוני המופשט, כפי שישראל מנסה לשווק אותה, ככל שהיא חלק מתוכנית ישראלית משולבת בעלת ממדים רבים. ומטרה ברורה, שהיא חיסול העניין הפלסטיני, וסיפוח רוב, אם לא כל, אדמות הגדה המערבית.

המתרחש מאז שחר של אתמול במחנה ג'נין, והפצצת מטרות אזרחיות, כולל תיאטרון החירות ושאר מתקני המחנה, בתיו הרעועים ותשתיות סביבתו, אך מנבא ניחוח של טבח עקוב מדם המדמה את מה שקרה בשנת 2002, אך בזהירות רבה להימנע מהפסדים כאלה שנגרמו. אין ספק שאימוץ האופציה הצבאית כאופציה ראשית בניסיון להכניע את כל כיסי ההתנגדות, שמחנה ג'נין וסביבותיו עומדים בחזיתו, הוא הקדמה להכנעת העם הפלסטיני למזימות פליליות מתוכננות היטב. מבחינה צבאית ופוליטית.

ממשלת סמוטריץ'-בן גביר בראשות נתניהו סבורה והזויה שהדרך לסיפוח פתוחה כעת, והיא ממשיכה להטעות את העולם שהיא מנהלת מלחמה של מה שהיא מכנה "מלחמת מיגור הטרור", אשר , כפי שנראה שיש לה אישור אמריקאי, היא מלחמה שמטרתה בעיקרה להכניע את מי שעומדים בהתנגדות לה. תוכניתה, המתיימרת להגן על קיומה, ומה שהיא מכנה ביטחון אזרחיה. כמו כן, אותה ממשלת טרור מאמינה במקביל שמצב הכניעות שחווים הכוחות הדומיננטיים בזירת הפילוג מאפשר לה להשיג את מטרותיה על ידי סיום העניין הפלסטיני, שהוא למעשה סיפוח מוחלט של האדמה הפלסטינית הכבושה, למעט אולי ברגע הנוכחי סיפוח גושי האוכלוסין בערים המרכזיות.בניסיון לצמצם את הסיכון לעקירה לעבר האפשרות היחידה שנותרה לעתיד הסכסוך, שהיא המדינה האחת, והסכנה הדמוגרפית הנובעת מכך. כרוכה בכך, כל עוד הממסד השלטוני הישראלי ביקש לצמצם אותו, אם על ידי דיבור על פתרון שתי המדינות כפי שקרה בתקופת פרס, או הקדשת "מדינת" הבדלנית של עזה המוקדשת מאז חלוקת חמאס בעזה. לְהִתְפַּשֵׁט. זאת תוך המתנה לתמורות אזוריות ובינלאומיות שישראל מבקשת, אם ליצור או להשקיע בהיקף המקסימלי, ליישם את תוכנית העקירה, "להעביר" ולהשלים את מה שלא השיגה במהלך הנכבה של 1948.

נראה שלממשל ביידן אין דבר מלבד חוסר תושייה ואדישות פרט להישרדות הרשות עם אימפוטנציה חסרת התקדים עד כדי קריסה, ואני בטוח שדאגה זו להישרדות הרשות, בעודה ב מצב שיתוק זה, הוא חלק מתוכניתה של ממשלת הכיבוש, בהקשר של המאמץ האינטנסיבי שלה לא לשאת באחריות. אוכלוסיה", ושוב להימנע מהמהירה המהירה לקראת פתרון של מדינה אחת, שכן ממשל זה ממשיך לדבר חלול על פתרון שתי המדינות, בזמן שהיא רואה בעין בלתי מזוינת את התפשטות האופציה הזו עם כל שהיד שנרצח על ידי כוחות הכיבוש וכל בית שהוא הורס, וכל פשע גזעני וטרור שהוא מבצע לצד פושע מיליציית מתנחלים. עם זאת, הנהגת הרשות ממשיכה להתנשף אחרי האשליה של החזרת מהלך המשא ומתן, לרבות ניסיונות לקדם את פגישות עקבה ושארם א-שייח' במטרה זו, בעוד ששתי הפגישות הללו לא הולידו אלא תפיסת ביטחון שהיא ישראלית גרידא. אינטרס, שסלל את הדרך לפשעי הדמים המתרחשים ולהפיכת העניין הפלסטיני לסוכנות ביטחון גרידא במסגרת תוכניות הכיבוש.

נתניהו, הממהר לקיים פגישות ביטחוניות בדרגים הגבוהים ביותר כדי לדון במציאות הרשות הלאומית וגורלה, לאחר שהכריז בעבר כי קיומה של הרשות הוא אינטרס ישראלי גרידא הדורש דאגה להישרדותה, והדגיש את רצונו לחלץ ממוחם של מנהיגיה את מה שהוא כינה אשליה של השגת המדינה, הוא מודע לחלוטין לכך שמה שקורה מזיק לשירות יציאתו מהמבוי הסתום הפנימי בו חיה ממשלתו הגזענית, ועם היציאה הזו. הוא ושני שותפיו בן גביר וסמוטריץ' מאמינים מהמצוקה ההיסטורית של הציונות באשליה של השלמת הנכבה והעקירה.

אם נתניהו יתחיל להעריך את מציאות הרשות ואת מידת בידודה מהדופק של אנשיה, או את הלהיטות של חמאס לרשת את הסמכות המתפוררת, הוא רק יסיק שהוא ימשיך בתוכניותיו ויזרוק כמה פירורים לשניים. בתמורה, שירותי הביטחון שלו יודעים את מידת העקשנות של העם הפלסטיני ונכונותו להקריב למען זכויותיו, וכי המכשול שעומד בדרכו לתוכניותיו אינו רק חממה של התנגדות שניתן לבודד ולחסל, אלא את הרוב המוחץ של העם הפלסטיני בכל מקומות נוכחותו. נקודת החולשה כלל אינה טמונה באפיסת הכוח של העם הפלסטיני, שנאחז יותר ויותר בארצו ובזכויותיו, אלא במנהיגותו, שהפכה לאימפוטנטית ושחוקה בשל חלוקתה.

בעודי כותב שורות אלו, ההנהגה הפלסטינית מתכוננת לקיים את פגישתה כדי לדון במתרחש בג'נין ובמחנה שלה. מה היא תידרש מבחינת החלטות וכיוונים מלבד גינוי והוקעה, באופן שמעצים את יציבותה מול התוקפנות? לאחר שתמיד איימה להקפיא את יחסי שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, ובאותו רגע היא מבטיחה לממשל האמריקני את מחויבותו לתיאום ולשיתוף פעולה ביטחוני, מחשש שהאינטרסים שלה יאיים בהענקת הצעת הסוכנות הזו לחמאס. , שמוכן להצעות מפתות להשיג אותו.

לעם הפלסטיני נמאס מהחזרה ההיא, שהפכה כמו טובע שחוזר על טענת הטביעה, וכשנפל לתוכה איש לא בא להצילו, כי אמינותו קדמה למותו. באשר לשלישיית הפושעים, נתניהו ושני שותפיו, סמוטריץ'-בן גביר, אינם מבינים הוא שלעם הפלסטיני אין את הלוקסוס של כניעה, וכי על נתניהו וגאלנט לזמן את האלופים בדימוס מאז הפופולאריות הגדולה. התקוממות ללמוד מהם את הלקח הפלסטיני, שכן כולם הופתעו מהגאונות של העם העיקש הזה בחוכמתו.וקשיחותו ואורך עצמו בקרב שלא יסתיים אלא בחופש ובהגדרה עצמית. וההנהגה הפלסטינית משני צדי הפילוג חייבת להבין שהדרך היחידה להתעמת עם המלחמה הזו ומטרותיה היא אחדות, דמוקרטיה וחיזוק האיתנות של העם, אחרת לא יישאר המצב.
העם יישאר, והכיבוש והפילוג ייעלמו.