רמת עלי אל-טאהר, הממוקמת בפאתי המזרחיים של מחוז נבטיה בדרום לבנון, עדה לסכסוך עז סביב זהות השולט בשטח, כאשר נקודה זו מהווה מפנה מרכזי במהלך הקרבות המתנהלים. האזור שואב את חשיבותו ממיקומו האסטרטגי המעניק לשולט בו יכולת אש רחבה המשתרעת מהעיר נבטיה במערב ועד רמת אקלים אל-תופאח במזרח.
צבא הכיבוש הישראלי טען, בהודעה שפורסמה ביום שישי בערב, כי כוחותיו השתלטו באופן מלא על רמת עלי אל-טאהר. הכיבוש טען כי מהלך זה נועד להבטיח שהאזור לא יהפוך לנקודת מוצא לאיום על ביטחונו, וציין כי התשתיות של חיזבאללה באזור קורסות ברציפות תחת מכות כוחותיו.
מנגד, חיזבאללה מיהר לפרסם הודעה רשמית המכחישה מכל וכל את טענות צבא ישראל לשליטה על הגבעה. הארגון הדגיש כי לוחמיו עדיין שולטים באתר, והדגיש כי האזור נקי מכל נוכחות של כוחות הכיבוש, והכריז במקביל על מוכנות מלאה להתמודד עם כל ניסיונות חדירה עתידיים.
מקורות צבאיים לבנוניים דיווחו כי המצב בשטח ברמת עלי אל-טאהר לא השתנה מזה למעלה משבוע. המקורות הבהירו כי יחידות צבא לבנון הפרוסות באזור לא זיהו כל תנועה קרקעית או התקדמות בפועל של כוחות הכיבוש לכיוון הגבעה, מה שמפריך את הנרטיב הישראלי בדבר שליטה בשטח.
רמות אלו, המתנשאות לגובה של כ-600 מטר מעל פני הים, משקיפות על אזורים חיוניים הכוללים את העיר נבטיה ואת העיירה כפרתבנית. הן גם משקיפות על המדרונות והיערות המזרחיים, מה שהופך אותן ליעד צבאי מרכזי עבור הכיבוש השואף לאבטח את האזור המשתרע בין הגבול הבינלאומי לנהר הליטני.
עלי אל-טאהר מרוחקת כ-5 קילומטרים ממצודת שקיף ההיסטורית, שנפלה לידי הכיבוש בסוף החודש שעבר. מאז, החלו התנועות הישראליות להתפצל לשני כיוונים; אחד צפונה לכיוון הרמות, והשני מערבה לכיוון הכפרים יחמר, דיר סיריאן ואל-קצירה הממוקמים על גדות הליטני.
מפות שטח מצביעות על ניסיונות ישראליים להרחיב את מה שמכונה 'קו ההגנה הקדמי' כך שיכלול נקודות אסטרטגיות כמו כפרתבנית, אל-ביאדה ואל-גנדוריה. הרחבה זו נועדה לשלוט על הזווית החדה שבה מתעקל נהר הליטני, כדי לכפות מציאות ביטחונית וצבאית חדשה בעומק לבנון.
מקורות בשטח בביירות אישרו קיומו של פער חד בין ההצהרות הישראליות לבין המציאות בשטח, כאשר הפעילות הישראלית מצטמצמת כיום לשליטה באש. שליטה זו מתבצעת באמצעות הפגזות ארטילריות אינטנסיביות ושימוש במטוסים ללא טייס ובמטוסי קרב, ללא תיעוד של עימותים ישירים או התקדמות של כוחות רגליים בתוך הרמות.
משקיפים מקשרים בין ההכרזה הישראלית המפתיעה לבין המסלול המשא ומתן המתארח כיום בוושינגטון בין הצדדים הנוגעים בדבר. המשלחת הישראלית הציעה לפני מספר ימים להפוך את רמת עלי אל-טאהר ל'אזור ניסיוני' לפריסת צבא לבנון, הצעה שנתקלה בסירוב לבנוני מוחלט בטענה שהאזור אינו כבוש כלל.
רמת עלי אל-טאהר מעלה זיכרונות מהסכסוך ההיסטורי, שכן היא הייתה נתונה לכיבוש ישראלי במשך תקופה ארוכה בין השנים 1982 ל-2000. חזרתה כיום לחזית האירועים בשטח הופכת אותה לנקודת מפנה שעשויה לקבוע את תוצאות המלחמה הנוכחית או לשרטט את גבולות הוויתורים במשא ומתן הפוליטי.
בעוד שהכיבוש מתעקש שהוא כופה מציאות המביאה לסיום נוכחות חיזבאללה באזור, הצד הלבנוני מדגיש את יציבות העמדות ההגנתיות. עמימות זו בשטח מציבה את האזור בעין הסערה, כאשר ההתפתחויות בו עלולות להוביל להכרעה בהסכמות דיפלומטיות או לפיצוץ עימותים רחבי היקף יותר.
בהקשר קשור, נחתם בוושינגטון ביום שישי בערב הסכם מסגרת להפסקת אש בתיווך אמריקאי, הכולל סעיפים לגבי נסיגות מדורגות. מקורות יודעי דבר ציינו כי הוסכם על שני אזורים לדוגמה לנסיגה ישראלית, כצעד מקדים לנסיגה מלאה וכוללת בשלבים מאוחרים יותר.
מצידו, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו תיאר את ההסכם כהישג גדול, והדגיש כי כוחותיו יישארו בחגורת הביטחון עד להשגת מטרותיהם. מנגד, הדיפלומטיה הלבנונית ראתה בהסכם צעד ראשון לקראת השבת הריבונות המלאה על כל השטחים הכבושים, כולל הרמות האסטרטגיות.
המצב בשטח ברמת עלי אל-טאהר לא השתנה מזה שבוע, ולא נצפתה כל התקדמות של כוחות הכיבוש לכיוון גבעה אסטרטגית זו.
שתף את דעתך
מאבק הנרטיבים סביב רמת עלי אל-טאהר: הכיבוש טוען לשליטה ולבנון מכחישה חדירה