ד. דלאל עריקאת: העיכוב הישראלי בתגובה לאיראן נובע מחישובים אסטרטגיים מורכבים הקשורים לאיזונים אזוריים ובינלאומיים רגישים.
דאוד כותאב: הפער בין שאיפותיו של נתניהו, המציאות הגיאופוליטית והתמיכה הבינלאומית הוא גורם מכריע בסיכול תוכניותיו הקשורות לאיראן.
פאיז עבאס: מתקפה על איראן תהיה הרבה יותר מסוכנת מתגובות צבאיות קודמות של ישראל לחמאס או לחיזבאללה
האלוף וסף עריקאת: ישראל מתמודדת עם יכולות איראניות מתקדמות בתמורה לחולשה ביכולותיה שלה, מה שהופך את ההחלטה לתקוף למורכבת יותר.
האני אבו אל-סבעא: ארה"ב שואפת לשמור על רמת הסלמה שאינה מציתה סכסוך רחב היקף
רמאללה - בלעדי ל"ירושלים" -
התגובה הישראלית המאוחרת לתקיפות האיראניות האחרונות מעלה שאלות לגבי המניעים והתכניות האסטרטגיות המורכבות מאחוריה, והאם ישראל נסוגה או שיש דחייה אמריקאית לכך?
Writers, analysts, specialists, and university professors indicate, in separate conversations with “ے,” that Israel is dealing with such an escalation with extreme caution, driven by sensitive regional and international calculations that include the political and military balances in the region.
הם מציינים כי שיקולים הקשורים ליחסים עם ארה"ב ואירופה, בנוסף לתגובות פוטנציאליות של מדינות אזוריות כמו טורקיה ומדינות המפרץ, ממלאים תפקיד מרכזי בדחיית התגובה, ונראה כי ישראל שואפת להשיג את מידת היערכות מרבית והבטחת השגת כיסוי בינלאומי לפני ביצוע כל פעולה צבאית נגד איראן, בעוד התקפות סייבר וטכנולוגיה מתקדמת נשארים חלק מהאסטרטגיה שלה.
חישובים אסטרטגיים מורכבים
ד"ר מסביר. דלאל עריקאת, פרופסור לדיפלומטיה ויישוב סכסוכים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, אמר כי העיכוב הישראלי בתגובה למתקפה האיראנית עשוי לשקף חישובים אסטרטגיים מורכבים הקשורים לאיזונים אזוריים ובינלאומיים רגישים.
עריקאת מציין כי ישראל, מבחינה דיפלומטית, מתמודדת עם כל הסלמה באיזון רגיש, שאינו מוגבל רק לשיקולים צבאיים, אלא כולל גם את עמדות המדינות הגדולות והמעצמות האזוריות הסובבות אותן.
עריקאת סבור שישראל לא מחפשת הסלמה לא מחושבת שעלולה להוביל לסכסוך ארוך טווח ולהפר את האיזון באזור. ומדינות ערב, כמו גם תגובות פוטנציאליות של מעצמות אזוריות, כמו טורקיה ומדינות המפרץ.
המטרה הישראלית של העיכוב, לפי עריקאת, עשויה להיות לפעמים להשאיר דלתות פתוחות לפתרונות דיפלומטיים או לתת מספיק זמן למשא ומתן בערוצים האחוריים.
הוא מצביע על כך שישראל שלטה באמנות הדחיינות כאמצעי לקניית זמן, המחזקת את מעמדה בשטח, והתגובה הישראלית חורגת מלהיות תגובה צבאית גרידא, אלא מהווה מסר מדיני ואסטרטגי גם כלפי פנים וגם מבחוץ. את המדינה.
עריקאת סבור כי מהלכים ישראליים לוקחים בחשבון את ההשלכות של כל תגובה מהצד האיראני, ומבקשים להבטיח שהתגובה תהיה החלטית ומתחשבת, תוך שמירה על יכולת ההרתעה מבלי לעורר תגובות איראניות חזקות.
ישראל מנצלת את "האיום" של איראן כדי לחזק את הבריתות האזוריות והבינלאומיות שלה
עריקאת מציין כי ישראל מנצלת את האיום האיראני כדי לחזק את הבריתות האזוריות והבינלאומיות שלה, במיוחד לאור המשך פרויקט ההתנחלות.
באשר לשימוש של ישראל בבינה מלאכותית, עריקאת מאשרת כי ישראל משתמשת בו ככלי מתקדם בתכנון האסטרטגי והביטחוני שלה, שכן בינה מלאכותית פועלת בצורה איכותית בזיהוי מטרות ויישום פעולות סייבר המשמשות לשיבוש מערכות ההגנה האיראניות או למקד את התשתית החיונית שלה. .
עריקאת מאמין שהתקפות סייבר אלו מהוות חלק מגישה רחבה יותר להשגת מטרות צבאיות ודיפלומטיות מבלי להיגרר לסכסוך מקיף.
בנוגע לעמדתה של ארצות הברית בנוגע לתגובה למתקפה האיראנית, עריקאת מבהיר כי אמריקה אינה מתנגדת באופן מוחלט או תומכת באופן מלא בכל תגובה ישראלית לאיראן.
לדברי עריקאת, למרות שארה"ב תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה, ולעתים מספקת מודיעין או סיוע טכנולוגי כדי להבטיח את דיוק התגובה הישראלית, היא נשארת חוששת מכל הסלמה גדולה שעלולה לערער את היציבות באזור ולהשפיע על האינטרסים האסטרטגיים שלו, כגון כמגן על קווי נפט ומכיל השפעה רוסית וסינית.
עריקאת מדגיש כי הגישה הישראלית להתמודדות עם ההסלמה נגד איראן מאופיינת במורכבות ובזהירות, שכן ישראל מעוניינת להבטיח שכל צעד עתידי יהיה מתחשב ומאוזן במסגרת איזונים אזוריים ובינלאומיים.
הפער בין דבריו של נתניהו למעשיו התברר
הסופר והאנליסט הפוליטי דאוד כותאב מסביר כי הפער בין דבריו למעשיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התברר, ומצביע על כך שנתניהו מבקש לגרור את ארה"ב לעימות עם איראן, בדומה למה שקרה עם נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג'. בוש כשהוביל מלחמה נגד עיראק במעורבותו של נתניהו לאחר שהכריז בפני הקונגרס האמריקאי שהמזרח התיכון ייהנה משלום אם סדאם חוסיין יחוסל.
קוטאב מציין כי עם הכריזה של אמריקה על סירובה הקטגורי להשתתף בכל מתקפה נגד איראן, נתניהו החל בחיפוש אחר דרכים חלופיות להשגת אותה מטרה.
הכותבים מאמינים כי הפער בין שאיפותיו של נתניהו, המציאות הגיאופוליטית והתמיכה הבינלאומית עשוי להיות הגורם המכריע בסיכול תוכניותיו הקשורות לאיראן.
כותאב טוען כי האינטרס של נתניהו אינו מתמקד בחישובים של תגובה צבאית באותה מידה שהוא מעוניין לערב את ארצות הברית בעימות עם איראן.
באשר לדבר על הכנת ישראל לתגובה צבאית חזקה, כותאב מסביר שכל מדינה שיש לה מחלקות צבאיות מפתחת תוכניות ופרויקטים שונים, וישראל אינה יוצאת דופן עם זאת, האתגר הגדול ביותר העומד בפניה הוא המרחק הגיאוגרפי מאיראן דחיית ארצות הברית, כמו גם מדינות המפרץ וירדן, הסירוב לאפשר לישראל להשתמש באדמותיה או במימיה למטרות צבאיות משרת את "חלומות ההקיץ" של נתניהו.
מנגד, קוטאב מציין כי בינה מלאכותית לא תהיה הפתרון לאתגרים הגדולים העומדים בפני ישראל, בין אם מבחינה לוגיסטית או מדינית, או כאלה הקשורים לסירובה של וושינגטון להשתתף במלחמה אזורית.
האם אמריקה תהיה מרוצה מהאופוזיציה?
בנוסף, כותאב מסביר כי עמדת ארה"ב ברורה, שכן היא מתנגדת בתוקף לכל תוקפנות נגד איראן, אך השאלה שעלתה היא: האם אמריקה תסתפק בהתנגדות, או האם היא מסוגלת ומוכנה למנוע מישראל לבצע מתקפה צבאית?
בהקשר זה, קוטאב סבור כי לארצות הברית יש את היכולת למנוע מישראל לצאת למתקפה כלשהי, אך ייתכן שהיא לא תרצה לעשות זאת במפורש, ומעדיפה לתת עצות חזקות לישראל בנוגע להשלכות של מתקפה כזו.
חשוב מכך, לדברי כותאב, העצה האמריקאית אינה מוגבלת רק להתנגדות למתקפה הישראלית לפני התרחשותה, אלא עשויה להתרחב גם לסירוב לספק תמיכה לישראל במהלך ואחרי התקיפה, מה שמציב את תל אביב במצב מביך אם תחליט להסלים ללא תיאום מלא עם וושינגטון.
העיכוב הישראלי אינו מקרי
פאיז עבאס, מומחה לענייני ישראל, סבור כי העיכוב של ישראל בתגובה לאיראן אינו מקרי, אלא קשור למספר גורמים עיקריים, שהחשוב שבהם הוא השאיפה להשיג מוכנות מלאה ולהבטיח כיסוי בינלאומי כדי להגן עליה מפני טילים איראנים ובעלות בריתה.
לדברי עבאס, ישראל פועלת מסביב לשעון כדי לפתוח במתקפת תקיפה נגד איראן שמטרתה את מתקני הגרעין והנפט והגז שלה, אך היא מבינה כי מתקפה זו דורשת תמיכה נרחבת מארה"ב ומחלק ממדינות אירופה, כמו גם שיתוף פעולה ערבי כדי להבטיח הגנה מפני כל התקפות תגמול שעלולות לפגוע באתרים אסטרטגיים בישראל.
עבאס מציין כי המתקפה על איראן תהיה מסוכנת הרבה יותר מתגובות צבאיות קודמות של ישראל לחמאס או לחיזבאללה, שכן שר ההגנה הישראלי יואב גלנט הצהיר כי התגובה הישראלית לאיראן תהיה כל כך "קטלנית ומפתיעה" עד שטהרן לא תוכל לעשות זאת. לספוג את זה.
עם זאת, עבאס מדגיש כי נתניהו לא יפעל ללא שותפות מלאה ותמיכתה של ארה"ב, שהיא בעלת בריתה הבולטת של ישראל בסכסוך זה.
מאידך, עבאס מסביר כי ישראל מבקשת לנצל את כל האמצעים הזמינים, לרבות טכנולוגיה מתקדמת, בינה מלאכותית, ואפילו כלי נשק האסורים בינלאומית, כדי לבצע תקיפה הרסנית ואינטנסיבית נגד איראן, והתקיפה זו, לפי חזונו של נתניהו, מייצגת. הזדמנות היסטורית להשיג מטרה שחיפשה מאז במשך שנים רבות, הוא גרר את ארצות הברית למלחמה מקיפה נגד איראן והרס את מתקני הגרעין שלה.
עבאס מאמין שאם נתניהו יצליח, הדבר ייחשב להישג הפוליטי הגדול ביותר שלו, שכן הוא יחזיר לעצמו את כוחו ופופולריותו על חשבון הדם האיראני, במיוחד לאחר כישלונו בהשגת יעדיו בעזה ובלבנון עד כה.
הוא מציין כי ארה"ב תהיה השותפה העיקרית בכל מתקפה על איראן, בין אם באמצעות מתן תמיכה צבאית או השתתפות ישירה בהפצצות או פעולות צבאיות פוטנציאליות, והדגיש כי השותפות האמריקאית-ישראלית תהיה מכרעת בקביעת גורלו של כל עתיד. עימות עם טהראן.
נתניהו מאיים מאז 2008
מומחה הצבא והביטחון האסטרטגי, האלוף בדימוס וסף עריקאת, מסביר כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מאיים מאז 2008 לתקוף את הכורים הגרעיניים האיראניים, אך איומים אלו לא התממשו למרות שההזדמנות עלתה מספר פעמים, במיוחד במהלך המלחמה ברצועת עזה והמתיחות האזורית שלאחר מכן היא התרחבה גם לאיראן.
עריקאת מייחס זאת לחוסר יכולתו של נתניהו לקבל החלטה בסדר גודל כזה ללא אישור אמריקאי, ומציין כי הירידה בכוח ההרתעה הישראלי הייתה ברורה לאחר כישלון מערכת הצבא, הביטחון והמודיעין הישראלית להתמודד עם מתקפת ההתנגדות הפלסטינית ב-7 באוקטובר, אשר גרם לנתניהו לאבד את מרכיב היוזמה.
עריקאת מאשר כי ההנהגה הישראלית, שבעבר קיבלה את החלטותיה באופן חד-צדדי, מסתמכת היום יותר על תיאום עם ההנהגה האמריקאית, וזו נחשבת ראיה לכך שישראל נזקקה מאוד לתמיכה אמריקאית, דבר המאושר על ידי ההמשך הצהרות של ההנהגה הישראלית על נחיצות התיאום עם וושינגטון.
עריקאת מתייחס לתקרית הפצצת הכור העיראקי "אוסיראק" ב-1981, בו תקפו מטוסי F-16 ישראלים בליווי מטוסי F-15 בכור מבלי להודיע לממשל של נשיא ארה"ב דאז רונלד רייגן עד לאחר ביצוע התקיפה. הַחוּצָה.
עריקאת מסביר שהחישובים הישראליים כיום שונים לחלוטין מהעידן ההוא, שכן ישראל מתמודדת עם יכולות איראניות מתקדמות מול חולשות ביכולות שלה, מה שהופך את קבלת ההחלטה לפגוע באיראן למורכבת יותר.
מנהיגות ישראלית מטורפת
האלוף עריקאת מתייחס למצב הנוכחי, ומתאר את ההנהגה הישראלית כ"מנהיגות מטורפת", כפי שתיאר האלוף הישראלי יצחק בריק, בהתייחס לאישים כמו נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי.
עריקאת מאמין שמנהיגות זו עשויה לקבל החלטות לא מחושבות שעלולות להוביל להסלמות לא רצויות, במיוחד לאור השינויים הגדולים ביכולות הצבאיות האיראניות.
לגבי השימוש בבינה מלאכותית בפעולות צבאיות פוטנציאליות של ישראל נגד איראן, עריקאת מסביר כי לטכנולוגיה זו יש היבטים חיוביים בתחומי הסיור, המעקב וניתוח נתוני המודיעין, כמו גם בקביעת בנק היעד עם זאת, נעשה שימוש בנשק אוטונומי כדי להפחית את התלות באלמנט האנושי, עם זאת, ישנם סיכונים משמעותיים הקשורים לאי ציות לחוק הבינלאומי, שכן ייתכן שבינה מלאכותית לא תוכל להבדיל בין מטרות צבאיות לאזרחיות, מה שעלול להוביל לנפגעים בלתי צפויים ובלתי צפויים. הסלמות.
ישראל זקוקה לתמיכה צבאית, ביטחונית ומודיעינית אמריקאית
עריקאת מדגיש כי ישראל זקוקה מאוד לתמיכה צבאית, ביטחונית ומודיעינית מארה"ב, במיוחד בכל הנוגע למטוסי מפציץ כבדים ארוכי טווח B-52, וישראל זקוקה גם לשיתוף פעולה הדוק עם וושינגטון בכל שלבי התכנון והיישום של כל תקיפה אפשרית נגד איראן, בנוסף לתמיכה הלוגיסטית והמודיעינית.
עם זאת, האתגר הגדול ביותר, לפי עריקאת, הוא הכיסוי הפוליטי שישראל צריכה לבצע מבצעים כאלה, שאולי קשה להשיגם לאור המצב הפוליטי הנוכחי בארה"ב, כשהמדינה מתקרבת לבחירות לנשיאות.
עריקאת מסביר כי התיאום בין ישראל לארה"ב כולל גם שיתוף בהשלכות הפוטנציאליות של כל מתקפה, מה שמציב את וושינגטון במצב מורכב, שכן היא רוצה לרסן את השפעתה של איראן באזור מבלי להסתבך בסכסוך גדול שעלול להשפיע על היציבות. של האזור, בעוד שארצות הברית עדיין מהססת לתת תמיכה מלאה לישראל בשלב רגיש זה.
מספר גורמים מעכבים את התגובה הישראלית
הסופרת, האנליסטית הפוליטית והמומחית לענייני ישראל, האני אבו אל-סבעא, מציינת כמה סיבות מאחורי העיכוב של ישראל בתגובה לאיראן, למרות איומים חוזרים ונשנים מצד ההנהגה המדינית והצבאית הישראלית כי התגובה מגיעה ותהיה מרתיעה. שכן העיכוב מבוסס, לפי משקיפים, על מספר גורמים הקשורים לשיקולים גיאוגרפיים, מדיניים וצבאיים.
אבו אל-סבעא מסביר כי בין הסיבות לעיכוב בתגובה הישראלית למתקפה האיראנית: ראשית: ייתכן שזה נובע מהגורם הגיאוגרפי, שכן מרחק של יותר מאלף קילומטרים מפריד בין ישראל לאיראן, המהווה גורם מרכזי. אתגר ליכולות הצבאיות הישראליות בביצוע תקיפה על מטרות רחוקות בעומק השטח האיראני בנוסף, עומדת בפני ישראל קושי נוסף, שהוא שטחה העצום של איראן, שכן מתקניה הגרעיניים והצבאיים פרוסים במקומות שונים, חלקם במקומות שונים. עומק של עד 600 קילומטרים בתוך הארץ, מה שמגביר את הקושי לכוון אותם בצורה מדויקת.
שנית, על פי אבו אל-סבעא, יש מידע מתוך איראן המעיד על כך שהרפובליקה האסלאמית ביצעה ניסוי גרעיני במדבר שגרם לרעידת אדמה בעוצמה של 4, מה שמגביר את מורכבות הזירה ומעלה שאלות לגבי היקף התקדמות איראן בתוכנית הגרעין שלה, ומידע זה עשוי להוות סיבה נוספת לעיכוב התגובה הישראלית, שכן הדבר מצריך חישובים מחודשים לגבי היכולות האיראניות.
הסיבה השלישית, סבור אבו אל-סאבע, היא שהתיאום הישראלי-אמריקאי היה איטי, שכן מגע בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן לא התקיים עד לאחרונה, דבר שהוא חיוני לכל מהלך ישראלי לעבר איראן, במיוחד מאחר שארצות הברית מתנגדת להפצצת כורים גרעיניים איראניים, וללא תיאום עם וושינגטון, ישראל לא תוכל לבצע את התקיפה לבדה.
באשר לסיבה הרביעית, אבו אל-סבעא סבור שלגורם הרוסי יש תפקיד בדחיית התגובה, שכן מוסקבה סיפקה לאיראן מערכות הגנה אוויריות מתקדמות, מה שמגביר את יכולתה של טהראן להתמודד עם כל תקיפה אווירית ישראלית אפשרית.
מנגד, אבו אל-סבע מציין כי בישראל מתגברות הקריאות לתגובה צבאית לאיראן במהלך יום הכיפורים, שחל ב-12 לחודש זה הסלמה צבאית הדדית שעלולה להתפתח למלחמה ארוכה.
עלות של 68 מיליארד דולר של המלחמה בשנה הראשונה שלה
אבו אל-סבע מפנה את תשומת הלב להצהרותיו של נגיד הבנק המרכזי הישראלי, המצביעות על כך שעלות המלחמה בשנתה הראשונה הגיעה ל-68 מיליארד דולר, מה שאומר שישראל לא מוכנה לשאת בנטל של מלחמה ארוכה. , לא צבאית ולא כלכלית.
מנגד, אבו אל-סבע מתייחס למה שאישר שר ההגנה הישראלי יואב גלנט, כי כל תגובה איראנית תהיה בלתי צפויה, בעוד הנשיא האיראני הודיע כי ארצו אינה מחפשת הסלמה, אך מוכנה לתגובה גדולה אם יהיה צורך בכך. מתעוררת, וגם סגן מפקד משמרות המהפכה האיראני הזהיר מפני שישראל עלולה "להימחק מהמפה" אם תחליט לתקוף את איראן, מה שמגביר את המתיחות והאיומים ההדדיים בין שני הצדדים.
מנגד, אבו אל-סבעא מציין כי יש דיבורים בתוך חוגים ישראלים על שימוש בתגובה טכנולוגית כחלופה לעימות מזוין ישיר, ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן רמז לאופציה הזו כשאמר שאם הוא היה במקומה של ישראל. , הוא ישקול "תגובה חלופית".
התקפות טכנולוגיה וסייבר כאמצעי תגובה לאיראן
אבו אל-סבעא מציין כי אירוע השיבוש בתנועת הרכבות בישראל לפני שבוע עשוי להיות חלק ממגמה זו של שימוש בטכנולוגיה ובתקיפות סייבר כאמצעי להגיב לאיראן מבלי להיגרר לעימות צבאי רחב היקף.
בנוגע לעמדה האמריקנית, סבור אבו אל-סבע כי ארה"ב שואפת לנהל את המשבר בין ישראל לאיראן מבלי להיות צד ישיר בו. ארה"ב מבינה שישראל אינה יכולה ליישם שום תגובה צבאית ללא תמיכה אמריקאית זמן בוושינגטון מבקשת להכיל את ההשפעה האיראנית באזור מבלי להיגרר למלחמה מקיפה.
לפי אבו אל-סבע, אם כן, ארה"ב פועלת לשמור על רמת הסלמה שאינה מביאה להצתה של מלחמה רחבת היקף, אלא לנהל את המשבר באופן שיבטיח שלא יסלים. במידה בלתי נשלטת.
אבו אל-סבעא מאמין שישראל עומדת בפני אתגר גדול. אם איראן לא תגיב, היא תיראה חלשה מול אויביה, ואם תחליט להגיב, היא תפתח פתח להסלמה בלתי מחושבת שעלולה לכלול מטח טילים איראניים, מה שמגביר את הסיבוכים איתם מתמודדת ישראל. קבלת החלטה מכרעת כיצד להתמודד עם טהראן.
