אלפי משפחות בצפון רצועת עזה סובלות זו היום השישי ברציפות ממחסור חמור במים ובמזון, כתוצאה מהמצור הקשה שהטיל הכיבוש הישראלי במהלך תוקפנותו המתמשכת, במסגרתה הוא מבצע מעשי טבח ומעשי זוועה. נגד אזרחים.

האזרחים הנצורים פונים באמצעות פלטפורמות המדיה החברתית ובטלפון לקרוביהם בשאר רצועת עזה, בבקשה לסיוע דחוף להציל אותם ואת ילדיהם ממוות של רעב וצמא.

לפני כשבועיים נעצר תהליך חלוקת סיוע הסיוע ברוב אזורי צפון רצועת עזה, בשל כך שהצבא הישראלי מונע כניסת משאיות סיוע שסופקו על ידי מוסדות בינלאומיים ומקומיים, כך לפי כתב אנאדולו.

ביום חמישי התלוננה תוכנית המזון העולמית על אי יכולתה לחלק מזון בנפת צפון עזה, בשל מחסור באספקה.

זאת לאור הגבלות חמורות שהטילה ישראל, המעצמה הכובשת, על הגעת הסיוע לרצועת עזה, אשר מספר ארגונים מתלוננים על כך שמקשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, מתן מענה הומניטרי.

תוכנית המזון העולמית אמרה בהצהרה בפלטפורמת X: "איננו מסוגלים יותר לחלק מזון בשום צורה בנפת צפון עזה".

הוא הוסיף, "המחסור באספקה בעזה מאלץ אותנו להפסיק לחלק חבילות מזון במהלך אוקטובר הקרוב".

תוכנית האו"ם הוסיפה: "אין חלוקה של חבילות מזון, ולמאפיות בדרום ובמרכז עזה נגמר הקמח".

בהקשר זה, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) הודיעה כי הכיבוש הישראלי מצור על לפחות 400,000 פלסטינים בצפון רצועת עזה.

מאז תחילת התוקפנות והפלישה הקרקעית החדשה לצפון רצועת עזה ב-6 באוקטובר, כיבוש ישראל מצור על העיירה ג'בליה ומחנהה, מונע מהתושבים לעקור לעיר עזה השכנה, והורה להם לעקור אותם רק דרך סלאח אל. -רחוב דין המשתרע לאורך מזרח רצועת עזה מצפון לדרום.

זוהי הפלישה הקרקעית השלישית שמבצעים כוחות הכיבוש הישראליים במחנה ג'בליה מאז תחילת מלחמת רצח העם בעזה ב-7 באוקטובר.

אזרחים בצפון רצועת עזה מסתמכים על כמה בארות אקראיות המופעלות על בסיס שמש ועל משאיות מים ניידות ברחובות כדי לענות על הצרכים הבסיסיים שלהם למים מתכלים.

אמצעים אלו הפכו למקור העיקרי להשגת מים, לאחר שהכיבוש הישראלי הרס בכוונה את רוב בארות המים הציבוריות ורשתות התשתית במהלך מלחמת רצח העם שנמשכת כבר יותר משנה.

עם תחילתה של התוקפנות הנוכחית נגד העיירה ג'בליה והמחנה שלה, בארות מים אקראיות הפסיקו לפעול, ורכבי הובלת מים לא הצליחו להגיע לסיוע של האנשים הנצורים.

הצעיר, אהד מוסא, שנלכד במחנה ג'באליה עם אביו, אמר לאנאדולו: "המים אזלו אתמול, ונשארו רק 20 ליטר שאנו משתמשים בהם לשתייה ולכל דבר".

הוא הוסיף: "אם ייגמרו המים, אנחנו וילדינו נמות מצמא, ולא נסלח על כך לעולם", והדגיש כי "היציאה לקחת מים מהווה סכנה גדולה מכיוון שהכיבוש מכוון לכל תנועה".

הוא הוסיף: "גופותיהם של מספר שכנינו ותושבי השכונה שלנו מושלכות ברחובות, ולא ניתן לשחזר אותן, שכן צבא הכיבוש הישראלי הרג אותן".

הוא המשיך: "אם הרשויות המודאגות לא יתערבו לספק מים, תתרחש אסון של ממש, שכן אלפים עדיין לכודים בבתיהם ובמרכזי המקלט שלהם".

במרכז המקלט "תימן המאושרת" ממערב למחנה ג'בליה, האזרחית סומאיה ח'אטר ומשפחתה, המורכבת מ-8 אנשים, בהם 4 ילדים, עקורים, הסובלים ממחסור במים ובמזון.

היא אמרה לאנאדולו: "לא קיבלנו מים כבר שבוע. אנחנו צורכים את מה שיש לנו לפחות".

היא הסבירה שהם שותים כמויות קטנות כדי לצמצם את הצורך בשירותים, והם לא יכולים לשטוף כלים בגלל מחסור במים, מחשש שהם ייגמרו לפני הסרת המצור.

מצדו, האזרח אדהם הגאזי מאזור "פרויקט בית לאהיה" הנצור אמר: "כמה משפחות אמידות אחסנו מספיק מזון במשך שבועות וצורכות אותו כעת, בעוד שמשפחות עניות סובלות מאוד".

הוא הסביר שהמזון שנותר למשפחתו המונה 9 חברים מספיק ליומיים-שלושה, שלאחריהם הוא וילדיו יעמדו בפני סכנת רעב.

הוא הוסיף כי מוסדות סיוע בינלאומיים ומקומיים השאירו את האזור בהפצצה, והמחסנים שלהם היו ריקים מכיוון שהכיבוש מנע את הגעת המשאיות.

הוא ציין כי "תרומות צדקה פסקו, ואנשים במרכזי מקלט גוועים ברעב, ממתינים להקלה".

עם תחילת הפלישה הקרקעית נעקרו החקלאי יוסף אל-רפיד, יחד עם משפחתו ושכניו, מעיירת הגבול בית לאהיה ללב מחנה ג'בליה.

לדבריו, "לא יכולנו לשאת איתנו מזון או מזוודות. בג'בליה אין מוצרי מזון למכירה, והנצורים לא מוצאים מה לאכול".

ה"תינוק" נטע את אדמתו בגידולי חצילים ופלפלים כדי להגיע להסתפקות עצמית ולמכור את העודפים, אך הוא נאלץ להשאירה מאחוריו מבלי לקצור את היבול, והיה בטוח שכוחות הכיבוש דחפו את האדמה.

הוא פנה לגופים בינלאומיים להתערב בדחיפות כדי לספק סעד לו ולמשפחתו המונה 7 אנשים, ולהפעיל לחץ על ישראל להביא סיוע מזון, ציוד רפואי ותרופות לאזור.

מקורות רפואיים הודיעו כי המצב בבתי החולים בצפון רצועת עזה הגיע לשלב "קטסטרופלי", מאיים על חייהם של ילדים ביחידה לטיפול נמרץ ומהווה איום על חייהם של 400,000 בני אדם, כפלישה הקרקעית של הכיבוש הכוחות ממשיכים זה היום השישי ברציפות.

מלחמת רצח העם הישראלית בעזה, שנמשכת כבר יותר משנה, הותירה יותר מ-139,000 חללים ופצועים, ויותר מ-10,000 נעדרים, על רקע הרס מסיבי ורעב שהביאו למותם של עשרות ילדים וקשישים.

ישראל, המעצמה הכובשת, ממשיכה במעשי הטבח שלה, תוך התעלמות מהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם לסיים אותם לאלתר, ומפקודות בית הדין הבינלאומי לנקוט באמצעים למניעת מעשי רצח עם ולשיפור המצב ההומניטרי הקטסטרופלי בעזה.