ד. ג'מאל הרפוש: התקיפה הישראלית הצפויה באיראן תהיה תלויה בהשגת אפקט הרתעה גדול יותר, לא בתגובה ישירה.
האלוף וסף עריקאת: השביתה דורשת היערכות והתרחישים שלה תלויים בעיקר בכמות התמיכה האמריקאית
שרי עורבי: השביתה הישראלית הפכה קרובה לאור השלמת ההכנות והתגובות יימשכו, אך לאט לאט
ד. סעד נמר: העיתוי של התקיפה הישראלית עשוי להיות בקרוב מאוד וגודלה קובע את התפתחות מהלך העניינים באזור
ניהאד אבו גוש: סדרת התגובות היא חלק ממלחמת ההתשה, וישראל שואפת לחסל את פרויקט הגרעין האיראני
המתיחות גוברת באזור המזרח התיכון עם הדיבורים המתגברים על תקיפה ישראלית צפויה נגד איראן, על רקע השאלות לגבי ההשלכות הפוטנציאליות שלה על האזור כולו, האם האזור יכנס לסדרה של תגובות ותגובות, או יגלוש למלחמה אזורית מסוכנת .
Writers, analysts and academics, in separate conversations with “ے”, believe that the Israeli response may be designed to achieve a greater deterrent effect than it is just a direct reaction, as the strike is expected to target vital military targets in Iran, and אולי לבצע התנקשויות, אבל הם מציינים שישראל עומדת בפני אתגרים לוגיסטיים וטקטיים הקשורים בביצוע התקיפה הזו נגד איראן. עם זאת, מה שמציל אותה הוא שיתוף הפעולה עם ארה"ב, המספקת תמיכה מודיעינית ולוגיסטית , היא מבקשת לשלוט במצב כדי למנוע פרוץ של מלחמה אזורית מקיפה, למרות זאת, היא תיאלץ להיכנס למלחמה אם זה יקרה, והמצב יצא משליטה.
תקיפות אוויריות מדויקות נגד מטרות צבאיות חיוניות באיראן
ההתפתחויות האחרונות באזור המזרח התיכון מצביעות על הסלמה במתיחות בין ישראל לאיראן, במיוחד לאחר התקיפה האיראנית האחרונה, שהגיעה לפני האיום הישראלי להגיב, לפי דברי ד"ר ג'מאל הרפוש, פרופסור לשיטות מחקר מדעיות ומחקרים פוליטיים באוניברסיטה. של מרכז המחקר האקדמי בברזיל, מציין.
הרפוש מאמין שהתגובה הישראלית הצפויה תהיה תלויה בהשגת אפקט הרתעה גדול יותר, במקום להיות רק תגובה ישירה.
התרחיש הסביר ביותר, לפי הרפוש, הוא שישראל תכוון תקיפות אוויריות מדויקות נגד מטרות צבאיות חיוניות באיראן, כמו מתקני גרעין ומרכזי פיקוד ובקרה צבאיים, תוך שימוש במטוסי קרב וטילים ארוכי טווח, בנוסף לאפשרות של הרחבת היקף התגובה כך שתכלול תשתיות רגישות, כגון בתי זיקוק ותחנות כוח איראניות.
בנוסף, הרפוש מצפה להתרחש תרחיש נוסף, המיוצג על ידי הסלמה אזורית רחבה יותר הכוללת תקיפות ישראליות נגד בעלות בריתה של איראן באזור, כמו חיזבאללה בלבנון או מיליציות הנתמכות על ידי איראן בסוריה ובעיראק, שכן הסלמה זו מטרתה לנתק את הצבא. ותמיכה לוגיסטית באיראן, ולצמצם את יכולתה להגיב באמצעות בעלות בריתה.
בהקשר זה מציין הרפוש כי ישראל עשויה לכוון לאתרי שיגור טילים או מחסני נשק המנוהלים על ידי אותן יחידות, מה שעלול להוביל להסלמה של הסכסוך כך שיכלול מדינות נוספות באזור.
אסטרטגיית "הלם ויראה".
הרפוש מאמין שהתרחיש הגרוע ביותר הוא שישראל מבקשת לאמץ אסטרטגיית "הלם ויראה", על ידי הפעלת תקיפות בקנה מידה גדול שעשויות להשפיע על מרכזי הפיקוד בטהרן עצמה, או ניסיונות לפגוע במנהיגי הצבא האיראניים עם סיכונים, כי היא עלולה להוביל להסלמה הכוללת מלחמה אזורית רחבה, שעשויה לדרוש התערבות של מדינות גדולות כמו רוסיה או סין, בין אם דיפלומטית או צבאית, כדי להגן על האינטרסים שלהן באזור.
הוא מזהיר כי האזור עלול להיכנס ל"ספירלת הסלמה הולכת וגוברת", המכונה במדעי המדינה "רצף הפעולה-תגובה" התקיפה האיראנית נגד ישראל פתחה את הדלת לתגובה ישראלית, ואם התגובה הזו תהיה קשה איראן עשויה לאמץ שיטות לא קונבנציונליות כדי להגיב, כמו גם הסלמה של מלחמת הפרוקסי באמצעות בעלות בריתה של איראן באזור, וזה עשוי להוביל לפגיעה באינטרסים הישראליים או אפילו באינטרסים של בעלות בריתה, מה שמצריך התערבות בינלאומית דחופה כדי לעצור את הַסלָמָה.
הרפוש מציין כי מדינות גדולות, כמו ארה"ב ורוסיה, עשויות להיאלץ להתערב דיפלומטית כדי למנוע מהמצב לגלוש לסכסוך פתוח ובלתי נשלט.
הרפוש מציין כי התגובה הישראלית הפכה בלתי נמנעת יותר לאחר התקיפה האיראנית, שכן ישראל רואה בכל תקיפה איראנית ישירה איום קיומי.
מאמינים שישראל ממתינה לרגע המתאים לכוון את התשתיות האיראניות באופן שישתק את יכולותיה הצבאיות והגרעיניות לתקופה ארוכה, ובאמצעות זה היא עשויה לשאוף לשנות את מאזן הכוחות באזור לטובתה.
מחויבות אמריקאית להגנה ותמיכה בישראל
באשר להתערבות האמריקנית, הרפוש רואה בה חשיבות מרכזית בהקשר זה, שכן לארה"ב יש אינטרסים גדולים ביציבות האזור, אך יחד עם זאת היא מחויבת להגן ולתמוך בבעלת בריתה ישראל, וסביר להניח כי וושינגטון יספק תמיכה מודיעינית ולוגיסטית משמעותית לישראל, כולל שימוש בבסיסים צבאיים משותפים של ארה"ב במפרץ הערבי. עם זאת, ארצות הברית מנסה לנהוג באיפוק ולהימנע מהתערבות צבאית ישירה מחשש שהמצב יסלים למלחמה אזורית כוללת.
הרפוש מאמין שוושינגטון עשויה בשלב ראשון להתקדם לעבר פתרונות דיפלומטיים, באמצעות לחץ על שני הצדדים להפסיק את הפעולות הצבאיות, אך אם המצב יסלים לקראת עימות כולל, ארצות הברית עלולה למצוא את עצמה נאלצת להיכנס למלחמה לצד ישראל, במיוחד אם האינטרסים האמריקאיים או האינטרסים של בעלי בריתה ממוקדים.
עזה עשויה להפוך לזירה משנית בתוך הסכסוך הרחב
באשר לרצועת עזה, חרפוש מצביע על האפשרות שעזה עשויה להפוך לזירה משנית בתוך הסכסוך הרחב יותר בין ישראל לאיראן, ופלגים חמושים פלסטיניים עשויים לנצל את הסכסוך הזה כדי למקד את ישראל ולפתוח חזית חדשה, מה שמגביר את הלחץ הצבאי על ישראל. אך ישראל עשויה לשאוף לבלום את ההסלמה בעזה באמצעות תקיפות צבאיות מוגבלות או פעולות ביטחוניות שמטרתן למנוע את החמרת המצב.
עם זאת, חרפוש סבור כי דחיקה לשוליים של עזה עשויה להעניק לפלגים הפלסטיניים מרחב גדול יותר לפעולה צבאית ופוליטית, שתוביל להסלמה של המצב ברצועת עזה ולהחרפת המשברים ההומניטריים והכלכליים בה, בעוד שעשויה לפרוץ התקוממות עממית מקביל בגדה המערבית.
השביתה דורשת הכנות ויכולות גדולות
מומחה הצבא והביטחון האסטרטגי, האלוף בדימוס וסף עריקאת, סבור שהתרחישים האפשריים לתקיפה הישראלית הקרובה נגד איראן תלויים בעיקר בהיקף התמיכה האמריקאית.
עריקאת מסביר כי ישראל זקוקה ליכולות גדולות כדי להבטיח את הצלחת התקיפה הזו באיראן, לרבות אבטחת נתיבי מטוסים ומתן מידע ביטחוני ומודיעיני מדויק, בעוד עריקאת מדגישה כי ללא תמיכה אמריקאית, קשה לישראל להשיג את מטרותיה מהתקיפה הפוטנציאלית. .
עריקאת מדגיש כי אחת השאלות החשובות נוגעת לקובעי התקיפה הישראלית, שכן עדיין לא ברור אם יש מטרות שלא נכללו בתקיפה, כמו מתקני גרעין או נפט איראניים, או שקיימת בפני ישראל אפשרות לכוון כל היעד שהוא בוחר.
יעדים פוטנציאליים לתקיפה ישראלית
בהקשר זה, עריקאת מציין כי מה שעומד לרשותה של ישראל, אם היא לוקחת בחשבון המלצות אמריקאיות, הוא למקד מתקנים צבאיים רגישים בתוך איראן, שעשויים להיות, למשל, המפקדה של משמר המהפכה האיראנית, כוח קודס. או המפקדה של הצבא האיראני. כמו כן, מטרות פוטנציאליות עשויות לכלול דמויות מנהיגות ברמה גדולה בתוך איראן, תרחיש אחד כולל ביצוע פעולות התנקשות נגד מנהיגים איראנים בולטים.
עריקאת מציין כי ישראל עשויה לשאוף לכוון מטרות חיוניות רגישות בתוך איראן כדי להחזיר את כבודן לאחר המתקפה האיראנית שהתרחשה בתחילת החודש.
עריקאת מצביע על האפשרות להיגרר לסדרה רצופה של תגובה ותגובה לתגובה בין ישראל לאיראן, שכן כל צד עשוי להמשיך להסלים את תגובתו גדולה וחזקה מזו הקודמת, מה שמגביר את מורכבות המצב, המשך ההתקפות הכואבות הללו עלול להוביל לאובדן השליטה על המצב. המצבים יהפכו ללא נודע, במיוחד אם תוצאות ההתקפות וגודל ההפסדים גדולים.
לא כולל מעורבות ישירה של צבא ארה"ב
עריקאת מתייחס לפגישה שקיים לאחרונה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שנמשכה שלוש שעות עשוי להיות קשור להגעה והצטיידות של מערכת ההגנה האמריקאית, THAAD.
עריקאת מציין כי השביתה הישראלית עשויה להגיע לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב אם ההכנות יושלמו.
למרות זאת, עריקאת שולל את השתתפותו הישירה של הצבא האמריקני במתקפה נגד איראן, אך הוא מאשר כי כל מערכות המכ"ם וההגנה האמריקאיות יהיו בשירות ישראל, שכן תבוסתה של ישראל בקרב זה נחשבת על ידי המערב והמדינה. ארצות הברית תהיה תבוסה עבורם, וזה לא מקובל עליהם.
רצועת עזה תישאר זירה מרכזית במלחמה
בנוגע להכרזה של ישראל כי עזה היא שדה קרב משני בעיצומה של הסלמה, עריקאת סבור כי אפיון זה אינו מדויק, ומציין כי רצועת עזה תישאר שדה קרב מרכזי במלחמה זו לאור היעד האסטרטגי של ישראל.
לדברי עריקאת, למרות שהמיקוד הישראלי כיום הוא בחזית הצפונית, לפי גודל האתגרים והאיום שמציבה חזית זו, בעיקר בהכנות, ביכולות הלחימה, במורכבות הגיאוגרפיה ובאפשרות לאספקה ואספקה מחדש, בין אם לצבא או בעורף הישראלי, ולמרות שהוא העביר כמה אוגדות צבאיות מרצועת עזה לחזית הצפונית, אך שמר על כלי ההרג של כלי הטיס והתותחנים על כנו, ואף הגביר את אכזריותו וביצע מעשי טבח. פשעי מלחמה.
בהקשר זה, עריקאת סבור כי התפתחויות בחזית הצפונית פותחות פתח לאפשרויות מרובות, לרבות הרחבת מעגל הלחימה והפיכתו למלחמה אזורית ואולי יותר, מה שמעמיד אותה באור הזרקורים.
גורמים המעכבים את התגובה הישראלית
הסופר והאנליסט הפוליטי שרי אורבי מסביר כי התגובה הישראלית לאיראן התעכבה מכיוון שישראל בוחנת בקפידה את גודל התקיפה ואת פרטי מטרותיה.
אורבי מציין כי ישנם גורמים נוספים המעכבים את התגובה הישראלית, לרבות הסדרים לוגיסטיים הדורשים שיתוף פעולה עם ארצות הברית, בנוסף להמתנה לציוד ההגנתי שיטפל בכל תגובה איראנית אפשרית בין ההכנות הללו מערכת ההגנה האווירית האמריקנית "THAAD" בישראל זהו צעד שעשוי להגביר את יכולת הכיבוש להתמודד עם כל איומים איראניים, ולאור השלמת ההכנות הללו, אורבי סבור כי מתקפה ישראלית על איראן הפכה קרובה.
אורבי מציין כי האקלים הכללי, כפי שמדברים עליו בחוגים אמריקאים וישראלים, הוא שהתקיפה תכוון לאתרים צבאיים איראניים, וככל הנראה תכלול מתקנים אסטרטגיים כמו מפעלי טילים ומזל"טים, בנוסף למטרות צבאיות אחרות.
למרות הדיבורים על התמקדות במטרות צבאיות, אורבי מצביע על האפשרות שהתקיפה עשויה לכלול אתרים אזרחיים או כלכליים רגישים, מה שמקשה על האמון במה שמופץ בחוגים ציבוריים אמריקאים וישראלים, שכן שיחות אלו עשויות להיות חלק מישראלי. אסטרטגיית הונאה אמריקאית כלפי איראן.
אורבי מסביר שסדרת התגובות בין ישראל לאיראן היא איטית, אך תימשך.
האם איראן תגיב אם היא תותקף?
לגבי איראן, אורבי מעלה שאלות האם היא אכן תגיב כפי שהצהירו כמה ממנהיגיה, או שהיא תעדיף לספוג את התקיפה הישראלית, על סמך חישובים כלכליים ופוליטיים פנימיים לא ישיר עם טהרן, בנוסף לגורמים פנימיים אחרים.
בהקשר של התקיפה האיראנית האחרונה, מציין אורבי כי התקיפה לא הייתה רק תגובה לרצח ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, או מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, ושיקום המוניטין של חיזבאללה, אלא בא כצעד מנע, מחשש שאיראן תהיה ממוקדת בתקיפות תקיפה רחבה יותר עלולה להגיע לבירה טהראן, וזה מעלה את השאלה האם איראן תגיב בכוח לישראל או שמא תגיב. להימנע מהסלמה של העימות.
השתתפות אמריקאית ישירה
בנוגע לתמיכה האמריקנית בישראל, אורבי סבור כי ארה"ב ממלאת תפקיד מרכזי במתן תמיכה לוגיסטית ומודיעינית, ותמיכה זו כוללת אספקת תמונות לוויין ומידע מודיעיני המסייע לישראל למקד אתרים איראניים, ואולי אף ישירה השתתפות אמריקאית במבצעים צבאיים. דרכים נסתרות.
אורבי מציין כי ארה"ב תהיה יעילה בהגנה על ישראל מכל תגובה איראנית אפשרית, במיוחד אם תקיפות איראניות יפגעו בפנים ישראל.
מנגד, אורבי מסביר כי עזה הפכה לזירה משנית מבחינת המאמץ המלחמתי הישראלי, לפי הצהרות ישראל, אך אין זה אומר שעזה איבדה לחלוטין את חשיבותה, שכן היא עדיין זירה מרכזית בפוליטיקה. ממד, כאשר ישראל ממשיכה לעקוב ולטפל במצב ברצועת עזה באופן רציף.
תרחישי שביתה שולטים במהלך ההתפתחויות האזוריות
פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בירזייט, ד"ר. סעד נמר אמר כי המתקפה הישראלית הצפויה נגד איראן נשלטת על ידי מספר תרחישים שעשויים לקבוע את מהלך האירועים האזוריים.
נמר מסביר כי התרחיש הראשון מבוסס על רצונה של ארה"ב להימנע מהצתת מלחמה אזורית רחבת היקף, ובכך מנסים וושינגטון לכוון את ישראל לתגובה מאוזנת ולא מוגזמת לאיראן, כפי שקרה בפעם הקודמת, המטרה של זה היא להימנע מלעורר את איראן להגיב תגובה נוספת, שעלולה להוביל לגלישה של האזור לסכסוך רחב יותר, ותרחיש זה מצביע על כך שארצות הברית עדיין מבקשת לשלוט בעניינים באופן שמונע הסלמה.
באשר לתרחיש השני, הוא קשור לדעות שונות בתוך ישראל, שבה יש זרמים הדוחפים לכוון פגיעה ישירה בתוכנית הגרעין האיראנית או מכוונים לאינטרסים החיוניים של הנפט של איראן, לפי נמר.
נמר מציין כי מימושו של תרחיש זה יוביל בהכרח לפרוץ מלחמה אזורית, מזה חוששת בוושינגטון אם ישראל תבחר ליישם תגובה לא מאוזנת וחזקה מסיבה זו, ארצות הברית סיפקה לישראל את ה-THAAD המתקדם מערכת ההגנה ואנשיה, מה שאומר שוושינגטון מעורבת יותר בכל הסלמה אפשרית.
ישראל מבקשת לגרור את האזור למלחמה אזורית רחבה
נמר צופה כי שביתה זו עלולה להוביל לשורה של פעולות ותגובות בין שני הצדדים, אך סדרת שביתות זו עלולה לצאת משליטה ולהוביל להסלמה מסוכנת שעלולה להתרחב למלחמה אזורית רחבה, בהתאם לגודל תקיפות ישראליות.
נימר מאמין שעיתוי התקיפה הישראלית באיראן עשוי להיות בקרוב מאוד, והיא עשויה להתבצע לפני הבחירות האמריקאיות.
נמר מציין כי ישראל שואפת לגרור את האזור למלחמה אזורית רחבה שעשויה לשרת את מטרות ממשלת ישראל.
נתניהו ישאיר את חזית עזה פתוחה
בהקשר אחר מסביר נימר כי הודעתה של ישראל שהיא עוסקת בעזה כזירה משנית בזמן הנוכחי היא על מנת שהמאמץ הצבאי הישראלי יתמקד בדרום לבנון ויתעמת עם חיזבאללה.
בהקשר זה מציין נמר כי ישראל מבקשת, באמצעות מדיניות זו, לסגור את תיק האסירים ולהפסיק את המשא ומתן והפסקת האש, זמנית או קבועה, בניסיון של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להרגיע את משפחות העצורים הישראלים בעזה.
למרות זאת, נימר מאמין שנתניהו ישאיר את חזית עזה פתוחה, אך מבלי לתת לה את אותה חשיבות שהוא נותן לחזית הלבנונית, שכן ישראל צמצמה את נוכחותה הצבאית שם, אך אין זה אומר שהפשעים והטבח ייפסקו.
בינתיים, נמר מציין כי הדיבור של ישראל על כך שעזה היא זירה משנית עשוי להיות צעד לקראת הפניית תשומת הלב התקשורתית והבינלאומית הרחק מרצועת עזה, והסטת הפוקוס לכיוון דרום לבנון והעימות הפוטנציאלי עם חיזבאללה, תוך העלמת עין מהרצועה. מעשי הטבח שהיא מבצעת בעזה.
שני יעדי מלחמה של ישראל
הסופר, המנתח הפוליטי והמומחה לענייני ישראל, ניהאד אבו גוש, מסביר כי ישראל מאמצת שני יעדים משלימים במתקפתה הצפויה באיראן, שכן היא מבקשת תחילה להחזיר את כוח ההרתעה שנפגע לאחר שאיראן הגיעה ליעדים צבאיים ישראלים. מכיוון שישראל רוצה להעביר מסר שיש לה את היכולת למקד כל מטרה איראנית בכל מקום, בהתבסס על תמיכה צבאית ופוליטית חזקה של ארצות הברית.
המטרה השנייה והחשובה ביותר, לפי אבו גוש, היא לפתוח במתקפה צבאית כדי לחסל את פרויקט הגרעין האיראני, הנחשב לאיום קיומי על ישראל.
אבו גוש מציין כי ישנן ציפיות לכך שישראל עלולה לפגוע במתקני גרעין, נפט, צבא ומנהיגות באיראן, למרות העצות של האמריקנים לישראל להימנע מפגיעה בנפט ובמתקני גרעין, אולם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עלול להתחמק, למרות הצהרות על תגובתו להמלצות אמריקאיות.
אבו גוש מאמין שכל תקיפה ישראלית שתכוון לפרויקט הגרעין האיראני לא תספיק כדי לחסל אותו, לאור חלוקת מתקני הגרעין על פני אלפי אתרים על פני שטחים נרחבים באיראן.
הוא מציין שאם ישראל תפגע באיראן, היא לא חסינה מתגובות איראניות, ומה שישראל הכי חוששת הוא שהיא תמצא את עצמה בעיצומה של מלחמת התשה, שזה תרחיש שעלול להיות הרסני עבורה, ומציין. שהרצף האפשרי של התגובות האיראניות מהווה חלק מכך.
אבו גוש מגיע למסקנה שהסלמה של המלחמה הייתה יכולה להימנע אם ישראל הייתה מסיימת את המלחמה ברצועת עזה ומסכמת עסקה, אבל הרצון לכוון את תוכנית הגרעין האיראנית הוא הזדמנות לישראל.
אבו גוש מצפה שהתקיפה הישראלית באיראן עשויה להתקרב מאוד, במיוחד עם התקרבות הבחירות האמריקאיות.
שותפות אמריקאית והתערבות עקיפה
באשר להתערבות האמריקנית, אבו גוש מסביר כי התערבות זו אינה ישירה, אלא מייצגת שותפות קרובה להשתתפות ישירה, שכן ארצות הברית של אמריקה נותנת לגיטימציה לכל תוקפנות ישראלית, כמו גם התחייבויותיה להשתתף צבאית בהגנה על ישראל. ומתן לו ציוד הגנתי, ולא השתתפות בפועל.
אבו גוש מדגיש כי אמריקה ללא ספק נחשבת שותפה במלחמה זו, אם כי תפקידה הישיר עדיין מוגבל, וארצות הברית הצהירה עד כה כי היא משתתפת בהגנה ולא בהתקפה במלחמה זו.
להכריז על עזה כשדה קרב משני הוא טריק ישראלי
בנוגע למצב בעזה, אבו גוש מתאר את ההכרזה על עזה כשדה קרב משני כטריק ישראלי שמטרתו להסיט את תשומת הלב מהמתרחש שם.
אבו גוש מאשר כי להיפך, עזה הפכה לזירה עבור ישראל לבצע מעשי טבח המתבצעים בחשאי מבלי שהעולם ישמע עליהם, במאמץ ישראלי לקצור את תוצאות המלחמה שמתנהלת במשך שנים רבות. כמעט שנה.
