חליל אל-תפקג'י: הריסת בתים והקמת מאחזים בירושלים באים כחלק מאסטרטגיה ברורה לגירוש ירושלמים ולהחלפתם בישראלים.
ד. חסן ח'טר: הריסה והתיישבות הן בין תוכניות הכיבוש המסוכנות ביותר שמטרתן לעקור את הירושלמים ולשלוט בעיר הקודש וקדושותיה.
מדחת דיבה: מדיניות הסגירה וההגברה של מחסומים צבאיים היא ענישה קולקטיבית חסרת תקדים, פשע מלחמה וחלק מהתוכנית לספח את הגדה המערבית.
איסמעיל מסלמני: מאחורי פרויקט "E1", ישראל מבקשת להרחיב את ההתנחלויות ולחתוך את ההמשכיות הגיאוגרפית בין צפון ודרום הגדה המערבית.
מוחמד עליאן: ממשלת הכיבוש מנצלת את נוכחותו של טראמפ בשלטון ואת תמיכתו כדי להגביר את הריסת הבתים כצעדים מעשיים ליישום "עסקת המאה"
רשויות הכיבוש הסלימו לאחרונה את מדיניות הריסת הבתים בירושלים הכבושה, בנוסף להקמת מאחזים בתוך שכונות פלסטיניות, כחלק מאסטרטגיה ברורה להקלת פעולות הגירוש וההחלפה, כלומר גירוש האוכלוסייה הפלסטינית והחלפתה בישראלים. , כלומר צמצום הנוכחות הפלסטינית בעיר וחיזוק השליטה הישראלית.
משקיפים, אנליסטים ומומחים משפטיים הזהירו "2" מפני הסכנות של מדיניות קולוניאלית גזענית נגד ירושלים והירושלמים, בניסיון להפעיל אזעקה, במיוחד בנוגע לפרויקט להקמת יישוב חדש המכונה "E1", הכולל בניית 3,500 דירות. יחידות ו-4,000 חדרי מלון על 12,000 דונם של אדמת אל-תור, ענאתה, אל-עיסאוויה, ומציינים כי פרויקט זה מהווה את סופה של כל תקווה להקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. מזרחית, ומחזקת את תכנית "ירושלים רבתי", ששטחה שווה ערך ל-10% מהגדה המערבית.
הם הצביעו על כך שמאז תחילת הפרויקט הציוני נערכו עשרות תוכניות לעקור את הירושלמים ולשלוט בעיר הקודש ובקדושותיה, ובראשן מסגד אל-אקצא המבורך הוא אולי אחד מאמצעי העקירה המסוכנים ביותר מדיניות הריסת הבתים, שהיום התרחבה בצורה משמעותית ומסוכנת, מכיוון שהיא אינה מוגבלת עוד להריסת בתים ומתקנים נפרדים, כפי שהיה בעבר, היא מכוונת כיום לשכונות שלמות ולעיירות שלמות, כפי שקורה בסילוואן ובשכונת אל-בוסתן, שם יש יותר מ-7,000 צווי הריסה באזור. סילוואן לבדה, בנוסף להחלטה להרוס את הכפר אל-נומן, מדרום-מערב לירושלים, ולהחרים את אדמותיו.
בנוסף, הם אישרו כי רשויות הכיבוש הישראלי נוקטות לאחרונה במדיניות חסרת תקדים של ענישה קולקטיבית נגד הפלסטינים, המיוצגת על ידי הגדלת מספר המחסומים הצבאיים ל-300, מספר שלא נרשם בתקופות קודמות, כמו רוב הערים הפלסטיניות. הפכו מוקפים במחסומים, מה שהוביל למניעת תנועה חופשית של אזרחים בין ערים וכפרים, אותם תיארו כ"פשע מלחמה" שמטרתו לחנוק את החברה הפלסטינית.
משתלט על 87% משטח ירושלים
המומחה לענייני התנחלויות חליל אל-תופאג'י אישר כי הקמת מאחזים בתוך שכונות פלסטיניות באה במסגרת אסטרטגיה ברורה לחלוטין שמטרתה לחזק את השליטה הישראלית.
הוא הסביר כי לאחר ש-87% משטח ירושלים נתפס, נותרו רק 13% לפלסטינים.
הוא הוסיף כי החזון הביטחוני הישראלי מחייב הקמת מאחזים להתנחלויות כדי להקל על פעולות הגירוש וההחלפה, כלומר גירוש האוכלוסייה הפלסטינית והחלפת ישראלים במקומם.
אל-תופאג'י ציין כי מדיניות ישראלית זו החלה בשנת 1973, עם הקמת ועדת "ארנון גבני", אשר נוסדה על ידי גולדה מאיר, קיבלה אז את כל הסמכויות והחוקים הדרושים ליישום מדיניות השינוי הרוב הפלסטיני למיעוט ערבי בתמורה לרוב יהודי.
הריסת בתים במטרה לצמצם את מספר הירושלמים
הוא גם הסביר כי הריסת בתים בירושלים באה במסגרת אסטרטגיה ברורה שמטרתה לצמצם את מספר הפלסטינים, שמספרם גדל מ-70,000 ל-345,000 פלסטינים בגבולות המוניציפליים.
הוא ציין כי הפלסטינים מהווים כיום 40% מכלל אוכלוסיית העיר, הן במזרח והן במערב, מה שגרם לישראל לנקוט בצעדים להגבלת גידול זה, לרבות הסגת זהויות ובניית חומת האפרטהייד שבידוד כ-150,000 פלסטינים מהעיר, כולל תושבים. של כפר עקב והמחנה שועפאט, ואזור עיזריה וביר אונה.
אל-תופאג'י הדגיש כי פרויקטי הריסת הבתים מגיעים לאור תמיכה בינלאומית בישראל, במיוחד לאחר ההכרה של טראמפ בירושלים כבירת ישראל וסיפוח הגולן.
הקמת היישוב "E1" וחיזוק תוכנית "ירושלים רבתי".
הוא הוסיף כי מה שקורה בימים אלה בירושלים הוא הקמת יישוב חדש המכונה "E1", הכולל בניית 3,500 יחידות דיור ו-4,000 חדרי מלון על 12,000 דונם קרקע באל-טור, ענאתה, אל-עזריה. ואל-עיסאוויה.
הוא הסביר כי פרויקט זה מהווה סופה של כל תקווה להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים, ומחזק את תוכנית "ירושלים רבתי", ששטחה שווה ערך ל-10% מהגדה המערבית.
הוא גם ציין כי ישראל פועלת להקמת תשתית מקיפה באזור "E1", לרבות הקמת תחנת משטרה ופתיחת מנהרה במחסום אלזעים לחיבור ההתנחלויות מדרום מערב לעיר ירושלים עם ההתנחלות. של גילה וג'בל אבו גנים דרך רחוב אמריקן.
אל-תפקג'י הצביע על השלמת מנהרות באזור הדרום-מערבי מתחת לבית ג'אלה, ופתיחת מנהרות נוספות באזור קלנדיה, עם אישור הפקעת 258 דונם מאדמות כפר עקב, מכמש, אל-ראם, וג'בע, לחבר את ההתנחלויות מצפון מזרח לירושלים, כמו בית אל, עם ההתנחלות עטרות.
הוא הדגיש כי החזון הישראלי ברור לחלוטין בניצול נסיבות בינלאומיות ותמיכה אמריקאית, בנוסף לניסיון לרצות את הימין והשמאל הישראלי, שכן שני הצדדים מסכימים שירושלים היא בירה מאוחדת של ישראל ללא שותף פלסטיני.
מקיפים שכונות פלסטיניות עם התנחלויות
אל-תופאג'י הסביר כי ישנם פרויקטים התיישבותיים נוספים, כמו פרויקט "עטרות", הכולל בניית 9,000 יחידות דיור, ופרויקט "חרבת אל-תבליה" או "גבעת המטוס", הכולל 3,500 יחידות דיור. כמו כן, מתבצעות עבודות להקמת תשתיות באזור בית צפאפא.
הוא ציין כי פרויקטים אלו מטרתם להקיף את השכונות הפלסטיניות בהתנחלויות, ולחדור אליהן במאחזים, כפי שקורה בבית צפאפא ובשייח ג'ראח. כמו כן, נעשית עבודה לשילוב שכונות פלסטיניות בשכונות ישראליות להשגת תהליך "התמזגות ופירוק" בין מזרח ומערב ירושלים, במטרה לאשר שירושלים היא בירה מאוחדת בלתי ניתנת לחלוקה של מדינת ישראל.
מדיניות הריסת הבתים לא פסקה לאורך כל ההיסטוריה של הכיבוש
ד"ר אמר. חסן ח'טר, מנהל המרכז הירושלמי הבינלאומי, אמר כי ירושלים עומדת במרכז השאיפות של הפרויקט מאז תחילת הפרויקט הציוני והקמת המדינה הכובשת, שכן נערכו עשרות תוכניות לעקור את הירושלמים ולשליטה עיר הקודש וקדושותיה, ובראשן מסגד אל-אקצא המבורך. אולי אחד מאמצעי העקירה המסוכנים ביותר היה מדיניות הריסת הבתים, שלא פסקה לאורך כל ההיסטוריה של הכיבוש.
ח'טר הסביר כי מדיניות זו התרחבה בצורה משמעותית ומסוכנת כיום, שכן היא אינה מוגבלת עוד להריסת בתים ומתקנים נפרדים, כפי שהיה נהוג בעבר, אלא מכוונת כיום לשכונות שלמות ולעיירות שלמות.
הוא ציין כי מה שקורה בסילוואן ובשכונת אל-בוסתן הוא דוגמה מובהקת לכך, שכן בסילוואן לבדה יש יותר מ-7,000 החלטות הריסה, בנוסף להחלטה להרוס את הכפר אל-נומן, מדרום-מערב לעיר. ירושלים, ולהחרים את אדמותיה, למרות שבתיה נבנו לפני קום המדינה הכובשת ב-1948.
כמו כן, הוא ציין כי פעולות ההריסה נמשכות ונמשכות בכל פרברי עיר הקודש, מה שמקשה על הירושלמים את העתיד.
שינוי הגיאוגרפיה של ירושלים והמבנים הדמוגרפיים והעירוניים שלה
ח'טר הוסיף כי מאחזים של התנחלויות והתנחלויות בתוך ערים ושכונות פלסטיניות בחלק המזרחי של ירושלים הם מהאמצעים המסוכנים ביותר בהם השתמש הכיבוש כדי לעקור את הירושלמים ולהפוך את חייהם לגיהנום.
הוא הדגיש כי מאחזי ההתנחלויות הללו מתרחבים מיום ליום, במיוחד בסילוואן ובתוך ירושלים העתיקה, בתארים ובתירוצים שונים.
בהתייחס לפרויקטים גדולים של התיישבות, התייחס ח'טר להכרזה האחרונה של הכיבוש על בניית אלפי יחידות התיישבות באזור קלנדיה מצפון לירושלים, בצד הדרום מערבי, בשכונת שייח' ג'ראח ובאזורים נוספים.
הוא סבר שפרויקטים אלה ישנו את הגיאוגרפיה של ירושלים ואת ההרכב הדמוגרפי והעירוני שלה, שכן העיר תהיה מבודדת לחלוטין מסביבתה הפלסטינית, מה שימנע את האפשרות שירושלים תהיה בירת כל ישות פלסטינית עתידית.
הוא דיבר גם על פרויקט "E1", הנחשב לאחד מפרויקטי ההתיישבות המסוכנים ביותר, שכן הוא מכוון לאזור גיאוגרפי עצום המשתרע ממזרח ירושלים ועד לפאתי יריחו וים המלח.
הוא הסביר כי פרויקט זה כולל פינוי של קהילות וכפרים בדואים קטנים באותו אזור, במטרה לגלם תוכנית סיפוח רחבה לחלקים נרחבים מהגדה המערבית, בהובלת שר האוצר הישראלי סמוטריץ'.
ח'טר הדגיש כי מציאות זו מציבה את הרשות הפלסטינית בצומת מסוכן, או לקראת השלמת בניית המדינה הפלסטינית שבירתה ירושלים, או גלישה לעבר מה שהכיבוש מבקש על ידי הפיכתה למינהל אזרחי לענייני הערים הפלסטיניות. הרחק מכל ישות פוליטית.
הוא קרא לפעולה דחופה בכל הרמות ובכל האמצעים כדי לעצור את התוכניות הללו, להציל את עיר הקודש מגורל מסוכן זה, וגם להגן על מה שנותר מאדמות הגדה לפני שייבלעו על ידי ההתנחלויות.
כפי שהדגיש ד"ר, הוא הדגיש את ההכרח להתעמת עם פרויקטים אלה לאור המדיניות הבינלאומית של שותפות לכיבוש, שהוכחה בבירור בפשעים שבוצעו נגד הפלסטינים, לאחרונה ברצועת עזה.
הגדלת מספר המחסומים הצבאיים ל-300
עורך דין אלמקדסי, מדחת דיבה, אישר כי רשויות הכיבוש הישראליות נוקטות לאחרונה במדיניות חסרת תקדים של ענישה קולקטיבית נגד הפלסטינים, המיוצגת על ידי הגדלת מספר המחסומים הצבאיים ל-300, מספר שלא נרשם בתקופות קודמות, כולל במהלך האינתיפאדה הראשונה והשנייה.
דיבה הסביר שצעדים אלה מעלים לתודעה את מדיניות "הכניעה הכלכלית" שהמציא שמעון פרס, אך הם חרגו מכל הקודמים בחומרתם ובהשפעתם על חיי היומיום של הפלסטינים. הוא ציין כי רוב העיירות הפלסטיניות הפכו מוקפות במחסומים, מה שמונע מהתושבים לנוע בחופשיות בין ערים וכפרים, שאותו תיאר כ"פשע מלחמה" שמטרתו לחנוק את החברה הפלסטינית.
דיבה קרא להפנות את הרחוב הפלסטיני להתנגד למדיניות זו בדרכים שונות זמינות משפטית, לרבות שביתות ואי ציות אזרחי, בהתבסס על הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי החל על השטחים הכבושים.
הוא הוסיף כי פנייה לבתי המשפט בישראל להגשת תביעות נגד משרד הצבא ומשרד האוצר היא כלי משפטי חשוב להתמודדות עם מדיניות זו, במיוחד מאחר ששני הגופים הללו נושאים באחריות ישירה למתן צווים המשרתים את מטרות קבוצות ההתנחלויות. .
דיבה ציין כי מדיניות הסגירה היא חלק מהתוכנית לספח את הגדה המערבית, שכן מחסומים משמשים לבידוד פלסטינים מחוותיהם ואדמותיהם באזורים שמטרתן שאיפות ההתנחלויות. הוא הסביר כי אמצעים אלה מקלים על קבוצות התנחלויות לתפוס אדמות באמצעות הצבת שלטים, נקודות אבטחה או גדרות לקראת הקמת מאחזים חדשים.
Deeb concluded his speech to “ے” by emphasizing that these racist policies constitute a blatant violation of international law, and require Palestinian and international action to stop them and hold those responsible for them accountable.
הריסת בתים כדי לצמצם את הנוכחות הפלסטינית בירושלים
איסמעיל מסלמני, אנליסט המתמחה לענייני ישראל, אמר: מזרח ירושלים עומדת בפני אתגרים גדולים בשל מדיניות הריסת הבתים של הרשויות הישראליות. הוא הסביר כי מדיניות זו מטרתה לצמצם את הנוכחות הפלסטינית בעיר ולהגביר את השליטה הישראלית.
מסלמני אישר כי ההריסות כוללות בתים שנבנו ללא היתרי בנייה, שקשה להשיגם בשל ההגבלות החמורות שמטילות הרשויות הישראליות.
הוא ציין כי בשנת 2019 רשמה מזרח ירושלים את שיעור ההריסות הגבוה ביותר, עם 63 בתים שנהרסו בחודש אחד.
מסלמני נגע בהקמת מאחזים בהתיישבות והסביר כי מדובר בגושי התנחלויות שמוקמים ללא אישור רשמי מממשלת ישראל, אך הם זוכים לתמיכה לא רשמית מרשויות הכיבוש.
לדבריו, המאחזים הללו נבנים בדרך כלל על קרקע פלסטינית פרטית, ומשמשים להרחבת התנחלויות קיימות או להקמת התנחלויות חדשות. הוא הוסיף: ממשלת ישראל מעניקה תמיכה למוקדים אלה על ידי מתן הגנה ותשתית ביטחונית, למרות שהם נחשבים בלתי חוקיים לפי החוק הבינלאומי.
מסלמני ציין כי עיתון "הארץ" דיווח כי ישראל גיבשה תוכניות להקמת שורה של מאחזים להתנחלויות במזרח ירושלים, כולל בניית 9,000 יחידות דיור באזור עטרות בחומת ההפרדה וליד הכפר הפלסטיני כפר עקב. התוכניות מציעות גם להקים שכונה המכילה 1,100 יחידות דיור למתנחלים בסמוך לכפר הפלסטיני שרפאת.
בנוגע לניסיונות לקבל את אישורו של טראמפ להחרים את אזור E1, אמר מסלמני: "אזור E1 הוא אזור אסטרטגי הנמצא בין ירושלים להתנחלות מעלה אדומים, וישראל מבקשת לספח אזור זה כדי להרחיב את ההתנחלויות ולנתק את התקשורת הגיאוגרפית. בין צפון לדרום הגדה המערבית בתקופת נשיאותו, דונלד טראמפ, ניסתה ממשלת ישראל לקבל את אישורו ליישום התוכנית, אך היא עמדה בפני לחץ בינלאומי שמנע זאת.
הוא ציין כי כוחות הכיבוש הישראלי בירושלים אילצו את הבעלים של ארבעה בתים ושני סוחרים להרוס אותם, מה שהביא לעקירתם של כ-40 ירושלמים, בני ארבע משפחות, עם הודעות הריסה נוספות בעיירה סילוואן.
מסלמני נגע בשביתה בשכונת כפר עקב, ואמר: אנשי שכונת כפר עקב בירושלים הכבושה הכריזו על שביתה מקיפה במחאה נגד הצעדים הישראליים שמפריעים להם בחיי היום יום. שביתה זו באה בתגובה למדיניות הסגירה והצעדים השרירותיים שמטילות הרשויות הישראליות במחסומים, מה שמגביר את סבל האוכלוסייה.
הוא הוסיף: השביתה התקיימה בסיסמה "די עם ההשפלה היומיומית", בדחיית הסגירה הצבאית של הכבישים הראשיים על ידי כוחות הכיבוש ושיבוש תנועת האזרחים, והדגישה כי תושבי כפר עקב דורשים. הפסקת מצב הסגר והגבלת תנועת התושבים במחסומים מסביב, שכן הכיבוש מטיל צעדים נוקשים הגורמים למשברים מחניקים.
מסלמני אישר כי ישראל הציבה כ-900 מחסומים בגדה המערבית ובירושלים, כולל 82 מחסומים בעיר, וכי הסגרים הללו, לפי עיתון הארץ, יהיו קשורים לעסקת חילופי השבויים, כאשר כל שלב יימשך 42 ימים. או כארבעה חודשים. צעדים אלה באים בהקשר של המשך התוקפנות נגד מחנה ג'נין.
הוא אמר: משקיפים תוהים האם הסגרים הללו הם אינדיקציה להפרדה, הרס והכנה לפגיעה בכל עיר, כפר ומחנה, שכן הנהלים בשטח מאשרים שאנו עומדים בפני שלב מסוכן מאוד.
מסלמני ציין כי "הקבינט" הישראלי הציב את הגדה המערבית בין יעדי המלחמה, מה שאומר שאנו עומדים בפני אפשרות גבוהה של פיצוץ מטען שיוביל לאינתיפאדה שלישית.
ממשלת הכיבוש רואה בנוכחותו של טראמפ כיסוי מגן
עורך הדין מוחמד אליאן, המתמחה בנושאי קרקעות בירושלים, אישר מצדו כי ממשלת הכיבוש הימנית רואה בכניסתו של טראמפ לבית הלבן כיסוי מגן או מערכת הגנה שתומכת בכל המבצעים שהמתינו לביצוע.
אליאן אמר: "מאז שטראמפ נכנס לבית הלבן, אנו עדים לעלייה משמעותית בהריסות בתים, מכיוון שהממשל האמריקני נתן לגיטימציה לפעולות אלו".
עורך הדין עליאן הוסיף כי פעולות ההריסה הסלימו באופן משמעותי מאז עליית טראמפ לשלטון, ללא כל פיקוח בינלאומי או פנימי, תוך התעלמות מוחלטת מכל הנורמות והחוקים הבינלאומיים המבטיחים את הזכות לדיור ולחיות בכבוד.
הוא ציין כי מפלגות הימין בממשלת ישראל ניצלו את שלטונו של טראמפ כדי לגלם את הרעיונות שהועלו במהלך הממשלה הקודמת בבית הלבן, שכן מפלגות אלו מתכוונות לכפות את החוק הישראלי על הגדה המערבית, ולהתעצם. מדיניות הריסת הבתים בגדה המערבית ובעיר ירושלים תוך ניצול אימוץ הרעיון של טראמפ.
אליאן הסביר כי ממשלת ישראל מאמינה שיישום "עסקת המאה" מצריך הגברת הריסות בתים בתקופה זו, תוך התייחסות בצעדים אלו כצעד מעשי ליישום חזונו של טראמפ בשטח.
לגבי השביתה האחרונה בעיירה כפר עקב, אליאן תיאר אותה ככלי לחץ על החברה הישראלית, אך למרבה הצער היא אינה משפיעה על ממשלת ישראל, שעסוקה ביישום חוקיה הגזעניים וביישום חזונו של טראמפ, מבלי לדאוג להיקף הנזק הנגרם לחברה הפלסטינית והירושלמית.
עליאן סיכם ואמר כי ממשלת ישראל הודיעה היום כי יישום "עסקת המאה" מחייב הריסת בתים נוספים, בטענה כי היא פועלת לפי מדיניות אמריקאית המעניקה לגיטימציה בינלאומית לפעולות אלו.
