ממשרד ההקדשים והדתות נמסר כי רשויות הכיבוש הישראליות סירבו למסור את מסגד איברהימי בעיר העתיקה בחברון, על כל אולמותיו, חצרותיו ומתקניו, לידי מינהלת ההקדשים, כמקובל בימי שישי במהלך חודש הרמדאן מדי שנה.

המשרד מסר בהודעה שפרסם ביום שישי כי מדובר בצעד מסוכן וחסר תקדים, בגודלו ובתזמון שלו במהלך חודש הרמדאן הקדוש, כחלק מתוכנית שיטתית לחסום את פתיחת המסגד הגדול, על כל אולמותיו וחצרותיו, באופן מוחלט למוסלמים.

במשרד הוסיפו כי בליל שישי של חודש הרמדאן, מתחיל טקס קבלת מסגד איברהימי על ידי המנהל והאפוטרופוסים של מסגד איברהימי, כהכנה לפתיחתו המלאה למתפללים. ימי שישי אלו ברמדאן הם בין עשרת הימים שבהם המסגד פתוח במלואו למתפללים המוסלמים, אך לא הופתעו מאזור ה-Awaf. זהו אזור תפילת הנשים בתפילת יום שישי, והצעד הזה מהווה תקדים מסוכן ומפתיע שיוביל בהכרח, אם יאושר, לכינונה של מציאות חדשה זו במניעת פתיחת אתרים חדשים בכל פעם לקראת השתלטות מלאה על מסגד איברהימי, כפי שאיים חבר כנסת לפני זמן קצר.

היא ציינה כי הפרה חדשה ומתמשכת זו באה לספק את רצונם של המתנחלים הדוחים את הליכי פתיחת המקדש באופן מוחלט למתפללים המוסלמים, ובא במסגרת רצונם לשלוט על המקדש באופן מוחלט ולהפוך אותו לבית כנסת בו הם מקיימים את הטקסים התלמודיים שלהם, תוך ציון כי הכיבוש מנע את מי שנכנסו לגיל המאה ה-1 רמדאן.

משרד ההקדשים אישר את דחייתו את צעדי הכיבוש למנוע את פתיחתו ומסירתו המוחלטת של המקלט במהלך הימים המוסכמים, ואת סירובו לקבל את המקלט במסגרת צעדים אלו הפוגעים בזכויותינו בתוכו, וקורא לאונסק"ו, שהציבה את מסגד איברהימי ברשימת אתרי מורשת עולמית של כיבוש זה והפרת כיבוש זה, לפעול מהפרת הכיבוש וההפרה שלו.

כלי רכב של צבא הכיבוש הישראלי פתחו באש לעבר מזרח העיירה עבסאן אל-כבירה, מזרחית לחאן יונס, מדרום לעזה, תוך שהסבל ההומניטרי של תושבי הרצועה מחריף, במיוחד בימי חודש הרמדאן, עם המשך מניעת כניסת הסיוע.

זאת כאשר רשויות הכיבוש ממשיכות למנוע את כניסת הסיוע לרצועת עזה ולסגור לחלוטין את המעברים, בעוד המשא ומתן עד למצב של קיפאון לאור שלילתה של ישראל את דרישות השלב השני של הסכם הפסקת האש, בעוד שליחו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, ביקש לדחות את נסיון המלחמה המחודשת נגד ישראל לדחות את הדיון מחדש בעזה.

שר החוץ המצרי בדר עבד אל עאטי סקר עם השליח האמריקני למזרח התיכון את התוכנית הערבית להתאוששות ושיקום מוקדם בעזה, והדגיש את שאיפתה של ארצו להמשיך באינטראקציה חיובית עם וושינגטון כדי להציג את יתרונות התוכנית בצורה מקיפה.

ממשרד החוץ נמסר כי עבד אל עאטי סקר, במהלך שיחת טלפון בין שני הצדדים ביום חמישי, את "התוכנית הערבית להחלמה ושיקום מוקדם בעזה, תוך התייחסות למרכיביה ולשלביה השונים", וציין כי השר הדגיש את "הקונצנזוס הערבי המלא על התוכנית, כפי שבא לידי ביטוי בפסגה הערבית שאירחה קהיר ב-4 במרץ".

עבד אל-אטי הדגיש את שאיפת ארצו להמשיך ב"אינטראקציה חיובית ובונה" עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וממשלו, "לבחון את התוכנית ויתרונותיה באופן מקיף".

כוחות הכיבוש הישראלי עצרו עם עלות השחר היום, שישי, שלושה אזרחים במהלך פשיטה על העיר שכם, ופשטו על מספר מסגדים בעיר העתיקה ומנעו את תפילת השחר בה.

מקורות ביטחוניים ומקומיים דיווחו כי כוחות הכיבוש הסתערו על כמה שכונות בעיר ובעיר העתיקה שלה, וירו כדורים חיים, גז מדמיע ופצצות קול.

היא הוסיפה כי כוחות הכיבוש פשטו על מספר בתים, ערכו בהם חיפוש וזרעו בהם הרס ועצרו שלושה אזרחים: מג'ד מוהי אלדין סובח מרחוב קאשיקה, עטאיה מוחמד טאבוק ועומר ג'יהאד אל-קאוקה מתוך העיר העתיקה.

כוחות הכיבוש פשטו והשחיתו מספר מסגדים, ביניהם: מסגד אל-סאטון בשכונת אל-יסמינה, מסגד אג'ג' ברחוב אל-באשה, מסגד אל-סאלחי אל-כביר בשוק המזרחי, מסגד אל-טינה בשכונת אל-קריון, מסגד אל-נאסר ברחוב אל-בא, אשר נמצא באזורים שונים של מסגד באב אל-בא, אשר נמצאים ברחובות שונים העיר העתיקה.

משרד ההקדשים והדתות גינה את ההסתערות והחיפושים של כוחות הכיבוש על המסגדים בעיר העתיקה, בצעד שנחשב לתקדים מסוכן בסדר גודל ובעיתוי כזה בחודש הרמדאן הקדוש, בו הכיבוש מחלל את קדושתו בהסתערות על המסגדים ומניעת התפילה בתפילותיהם לפני עלות השחר.

מהמשרד נמסר: הפריצה המסוכנת הזו בגודלה ובעיתוי שלה אינה אלא צעד שיטתי שנקט הכיבוש הזה, שפרטיו התבררו בחילול קדושותינו, מסגדינו ומקומות הפולחן שלנו, תוך התעלמות מזכויות האדם, במיוחד אלו הקשורות לחופש הפולחן והזכות לגשת אליהן, ומתעלמת מרגשותיהם של נבזי עולמם ומתחת לאוזנם.

בחברון הסתערו כוחות הכיבוש על מחנה פאוואר בדרום, פשטו על מספר בתים של אזרחים ובדטו את תכולתם, ועצרו את האסיר המשוחרר פארס עאדל אל-טיטי לאחר שהיכה אותו קשות, וכן את מחמוד עלי אבו ורדה, איסמעיל יגי, מוחמד אל-נג'אל ומחמוד אל-נג'אי.

היא הסתערה גם על העיירה דורה בדרום, ועצרה את עבדאללה עאמר אלדרבי, מוחמד אלדרבי, אכרם אלפאפוס, חומאם עלי חנטש, עיסא יוסף אלאוודה, עארף סלמה אהריבאת ומוחמד סלמה עווידאת, ועצרה את איסמעיל חוסיין קדימאת במערב העיר ח'אדימאט.

באותו הקשר המשיכו כוחות הכיבוש לסגור את הערים, המחנות והכניסות לעיר חברון בשערי ברזל ותלי עפר, והחמירו את אמצעים הצבאיים בשכונות העיר העתיקה, בסביבת מסגד איברהימי ובמחסומים הצבאיים.

משרד ההקדשים קרא לקהילה הבינלאומית ולמוסדות הבינלאומיים העוסקים בזכויות אדם ושימור מורשת לפעול לעצירת התקפות אלו ולסיים אותן לחלוטין. המסגדים שחוללו על ידי הכיבוש עם שחר היום, בנוסף להיותם מקומות תפילה, הם מבני מורשת היסטוריים שנפגעו מהברבריות של כיבוש זה.

היום, שלישי, עצרו כוחות הכיבוש הישראלי שבעה צעירים ואישה לאחר שפשטו על בתיהם בטמון, דרומית לטובאס.

מנהל מועדון האסירים בטובאס, כמאל בני עודה, דיווח כי כוחות הכיבוש עצרו את ראשיד בורחאן בני עודה ושני בניו, אחמד ואמג'ד, הצעיר עקב נידאל בני עודה, בסאם מוחמד בשאראת, לואי עבדול רחמן בשאראת, אנאס עומר בשארט, בשארת, נוספו לביתם בעיר.

כוחות הכיבוש עצרו בעבר שתי נשים וצעיר מהעיירה, לאחר שפשטו על בתיהם בעיירה.

הכיבוש יוצא במסע מעצרים וחקירות שדה בתמון, במהלך התוקפנות המתמשכת במחנה פארע והעיירה תמון, במשך שלושה ימים, ומה שליווה אותה בהרס התשתיות ורכוש האזרחים, וגירוש תושבים מבתיהם והפיכתם לצריפים צבאיים.

סין נשבעה ביום חמישי להילחם במלחמת סחר עם ארה"ב "עד הסוף", שכן המכסים של וושינגטון הכבידו על הכלכלה העולמית ואיימו לפגוע בצמיחה האטה של בייג'ין.

בייג'ין קבעה השבוע יעד צמיחה שנתי שאפתני של כ-5%, כשהיא מתחייבת שהביקוש המקומי יהיה המניע העיקרי של הכלכלה, שכן מחלוקת הסחר המתגברת עם ארה"ב פוגעת בייצוא.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הטיל השבוע מכסים גורפים יותר על יבוא סיני, בעקבות מהלך דומה בחודש שעבר. המכסים צפויים להסתכם במאות מיליארדי דולרים בסחר הכולל בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.

שר המסחר וואנג וונטאו הזהיר כי המכסים בארה"ב מאיימים "לערער את שרשרת האספקה התעשייתית העולמית ולבלום את הצמיחה הכלכלית העולמית".

"אם ארצות הברית תמשיך בדרך השגויה הזו, נילחם עד הסוף", אמר במסיבת עיתונאים, והאשים את וושינגטון ב"פעולה חד צדדית ובבריונות".

המתכנן הכלכלי הראשי של סין, ג'נג שאנג'י, הודה כי "אי הוודאות בסביבה החיצונית הולכת ומתעצמת".

אבל הוא אמר שלסין יש "אמון מלא" ביכולתה לעמוד ביעד הצמיחה שלה השנה.

"יש לנו את התמיכה והערבות הבסיסית להשיג את יעד הצמיחה של השנה של כ-5%", אמר צ'נג, כשהיא נאמה לצד וואנג בשולי הפגישות הפוליטיות השנתיות בבייג'ינג.

"אנחנו גם מתמודדים עם כמה בעיות, כמו ביקוש מקומי לא מספיק וקשיי ייצור ותפעול בחלק מהתעשיות והחברות", הוסיף.

"עם זאת, אנו מרגישים שניתן להתגבר על הקשיים והאתגרים הללו ולפתור אותם", המשיך.

נתוני הצמיחה העיקריים של סין, עליהם הכריז ראש הממשלה לי קצ'יאנג ביום רביעי בפגישה השנתית של המפלגה הקומוניסטית, תאמו במידה רבה את סקר האנליסטים.

אבל מומחים אומרים שזה שאפתני בהתחשב בהיקף האתגרים הכלכליים של סין, והם מקווים שגורמים רשמיים יכריזו על תמיכה כלכלית נוספת השבוע.

המדינה תפחית את הריבית עוד השנה "כפי שמתאים, לאור התנאים הכלכליים והפיננסיים המקומיים והבינלאומיים", אמר ביום חמישי נגיד הבנק המרכזי פאן גונגשנג.

הבנק המרכזי של בייג'ינג הוריד באוקטובר שתי ריביות מפתח לשפל היסטורי.

שר האוצר, לאן פואן, התחייב ביום חמישי "להמשיך להגדיל" את ההוצאה הפיסקלית בשנת 2025, ואמר כי זה יקדם "פיתוח בר קיימא ובריא של הכלכלה והחברה" בסין.

סין מבקשת להחזיר את מעמדה מאז מגיפת הקורונה, כאשר הצריכה המקומית ממשיכה לרדת ומשבר החוב המתמשך במגזר הנדל"ן הענק.

סבב המכסים האחרון של טראמפ החריף את האתגרים.

בייג'ין הודיעה שלשום כי תנקוט צעדים בתגובה להעלאת המכס האחרונה שהוטלה על ידי וושינגטון, והתחייבה כי תילחם במלחמת סחר עד "הסוף".

באמצעות צעדים אלה, סין תטיל מכסים של עד 15% על מגוון מוצרים חקלאיים אמריקאים, כולל פולי סויה, חזיר וחיטה, החל מהשבוע הבא.

אזרח נהרג ואחרים נפצעו, ביום חמישי בערב, כאשר כוחות הכיבוש הישראלי הפציצו כינוס של אזרחים מזרחית לשכונת שוג'עייה, מזרחית לרצועת עזה.

שר החוץ האמריקני מרקו רוביו הודיע כי וושינגטון אימצה מדיניות חדשה המגבילה את הענקת אשרות כניסה לפקידים זרים המקלים על הגירה לא סדירה לארצות הברית.

כך נמסר בהודעה שפרסם משרד החוץ האמריקאי.

רוביו אמר כי אבטחת גבולות המדינה חשובה מאוד לביטחון ולשגשוגה של ארצות הברית.

הוא הוסיף כי מדינות לאורך נתיבי הגירה חייבות לעשות את שלהן נגד אלו שמנסים להיכנס לארה"ב באופן בלתי חוקי.

"היום, אני מכריז על מדיניות הגבלת ויזה חדשה שתחול על פקידי ממשל זרים, כולל פקידי הגירה ואכיפת מכס, רשויות שדות תעופה ונמל, ואחרים שלדעתם מסייעים ביודעין להגירה בלתי חוקית לארה"ב", אמר רוביו, מבלי לנקוב בשמו של אף מדינה או אדם.

הוא ציין שההגבלות הללו כוללות גם שחקנים במגזר הפרטי המספקים ביודעין שירותי תחבורה ונסיעות למהגרים בלתי סדירים הנוסעים לארצות הברית.

"ארה"ב לא תיסוג מלהגן על האינטרסים הביטחוניים הלאומיים שלנו", אמר רוביו.

ביום הראשון להשבעתו ב-20 בינואר, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הוציא צו ביצוע המבטל את תוכניות "הגיוון, השוויון וההכלה" שהיו תחת קודמו, ג'ו ביידן, וכן ביטל את בקשת "CPP One" המאפשרת הגירה חוקית לארצות הברית.

טראמפ הורה להכין מתקן במפרץ גואנטנמו לעצור 30,000 "מהגרים פושעים" שנכנסים למדינה באופן בלתי חוקי.

היום, יום חמישי, הרסו דחפורי הכיבוש הישראלי כמה בתים ושרפו אחרים במחנה ג'נין.

מקורות מקומיים דיווחו כי דחפורי הכיבוש הרסו מאז שעות הבוקר יותר מארבעה בתים בשכונות אל-פלוג'ה ואל-סמראן, באמצע המחנה, וסללו בתוכו דרכים חדשות.

קטעי וידאו הראו גם עמודי עשן שעולים מבתים במחנה, כשהמצור והתוקפנות נמשכו זה היום ה-45 ברציפות.

מספר הקדושים ברצועת עזה עלה ל-48,446, ומספר הפצועים ל-111,852, מאז תחילת תוקפנות הכיבוש הישראלי ברצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023.

ממשרד הבריאות בעזה נמסר כי במהלך היממה האחרונה הגיעו שישה קדושים ושבעה פצועים לבתי החולים ברצועת עזה.

מספר קורבנות ושהידים עדיין נמצאים מתחת להריסות הבניינים ההרוסים וברחובות, על רקע ניסיונות חילוצם, אך צוותי אמבולנס והגנה אזרחית אינם יכולים להגיע אליהם.

כוחות הכיבוש פתחו בתוקפנות ברצועת עזה, שגרמה למות קדושים ופציעה של עשרות אלפי אזרחים, בהם כ-17,581 ילדים וכ-12,048 נשים, בעוד כ-11,000 עדיין נעדרים מתחת להריסות ובכבישים, מה שהוביל לירידה של 6% מאוכלוסיית הרצועה עד סוף הרצועה.

כ-96% מאוכלוסיית רצועת עזה (2.2 מיליון נפשות) מתמודדות עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף עד ספטמבר 2024, ויותר מ-495,000 אזרחים (22% מהאוכלוסייה) מתמודדים עם רמות קטסטרופליות של חוסר ביטחון תזונתי חריף (שלב 5), שחלקם נמצאים בסיכון לתמותה ומזון.

היום, יום חמישי, ממשיכים כוחות הכיבוש הישראלי לסגור את המעבר המסחרי כרם שלום הממוקם מדרום מזרח לרצועת עזה, זה היום החמישי ברציפות.

ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו, החליטה בערב שבת האחרון לסגור את מעברי הגבול ולהפסיק את הזרמת הסיוע והסחורות לרצועה, בטענה כי חמאס מסרב להאריך את השלב הראשון של ההסכם ולהגיב להצעת השליח האמריקני לאזור, סטיב וויטקוף.

כתוצאה מההחלטה הישראלית, מחירי הסחורות והחומרים הבסיסיים ברצועה זינקו מיד, על רקע אזהרות ממשלתיות ובינלאומיות על חזרת הרעב בקרב האוכלוסייה אם ההחלטה לסגור את המעבר תישאר בתוקף.

בעקבות ההחלטה לסגור את מעברי הגבול ולעצור את זרימת הסחורות, פתחו בכירים ישראלים לשעבר ובהווה במסעות הסתה נגד הרצועה ותושביה, ובראשם הודעת סגן יו"ר הכנסת והשר לביטחון לאומי לשעבר איתמר בן גביר, שקרא להפציץ מחסנים המכילים סחורות ולנתק את אספקת החשמל והמים.

זה היום ה-45 ברציפות, כוחות הכיבוש הישראלי ממשיכים בתוקפנותם על העיר ג'נין ומחנהה, על רקע תגבורת צבאית המלווה במצור חונק, פשיטות על בתים ואילץ אזרחים לפנותם.

הכיבוש ממשיך לשלוח את התגבורת הצבאית שלו לסביבת מחנה ג'נין, וכלי הרכב הצבאיים שלו ממשיכים להיות מוצבים מול בית החולים הממשלתי בג'נין, וטנקים מוצבים באזורים הסמוכים למחנה עמודי עשן נראו עולים מאחד הבתים בתוך המחנה.

הכיבוש מונע מצוותי עיתונות מקומיים ובינלאומיים להיכנס למחנה כדי לפקח על ההרס וההרס בתוכו ולכסות את שיטות הכיבוש נגד האזרחים.

עד כה, הכיבוש עקר כמעט 20,000 תושבי מחנה ג'נין, המפוזרים על פני כמעט 39 עיירות ורשויות מקומיות. הכיבוש פועל לשינוי מאפייני המחנה באמצעות הרס שיטתי שהשפיע על 120 בתים באופן חלקי.

כוחות הכיבוש ביצעו 336 פשיטות, חיפושים וחקירות שטח, ומזל"טים פתחו כ-15 פעולות הפצצה. הכיבוש סוגר את כל הכניסות למחנה ג'נין בתלי עפר.

עד כה, התוקפנות חסרת התקדים על העיר ג'נין ומחנהה הותירה 30 חללים בנפת ג'נין, בנוסף לעשרות פציעות, ועקירת אלפי אזרחים מבתיהם במחנה וממספר שכונות בעיר.

האו"ם הודיע, בהצהרה היום, יום חמישי, כי הקצה 110 מיליון דולר מקרן החירום שלו כדי לפצות על "הקיצוצים הנמהרים" בסכומים שהוקצו לסיוע הומניטרי ברחבי העולם, במיוחד על ידי ארצות הברית.

ההצהרה הסבירה כי הכספים הללו "יחזקו סיוע חיוני ב-10 מהמשברים העולמיים הפחות ממומנים והזניחים ביותר, באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית".

שליש מהסכום יגיע לסודן, הסובלת כיום מהמשבר ההומניטרי החמור בעולם, וכן לצ'אד השכנה, המארחת אינספור פליטים הבורחים מלחימה בסודאן השכנה.

"עבור מדינות שכבר לחוצות בגלל סכסוך, שינויי אקלים וטלטלה כלכלית, קיצוצים חמורים בתקציב לא אומר שהצרכים ההומניטריים ייעלמו", אמר טום פלטשר, המתאם ההומניטרי של האו"ם.

בהצהרה נאמר כי הכספים שהוקצו ביום חמישי "יעצימו גם את התגובה ההומניטרית באפגניסטן, הרפובליקה המרכז אפריקאית, הונדורס, מאוריטניה, ניז'ר, סומליה, ונצואלה וזמביה", מבלי לספק פרטים נוספים.

הכספים אמורים לשמש גם להגנה על אוכלוסיות הפגיעות ביותר לזעזועי אקלים.

בשנת 2025, יהיו יותר מ-300 מיליון אנשים תלויים בסיוע הומניטרי, "אבל המימון יורד מדי שנה", ו"צפוי להגיע לשפל היסטורי השנה".

באופן כללי, התקציבים של סוכנויות הומניטריות גדולות של האו"ם ושל ארגונים לא ממשלתיים צומצמו באופן משמעותי.

אבל ההחלטה של ארצות הברית, שהייתה הספקית הגדולה ביותר של סיוע הומניטרי, להקפיא את סיוע החוץ כמעט לחלוטין ואז לבטל חלק ניכר ממנו, גרמה למשבר חסר תקדים עבור ארגוני הסיוע במגזרים ומדינות רבות.

האו"ם הצהיר בהצהרתו כי הוא מעריך את הצרכים ההומניטריים ב-45 מיליארד דולר כדי לסייע ל-185 מיליון אנשים הנחשבים לפגיעים ביותר מול משברים ברחבי העולם.

"עד כה, רק 5% מהמימון הזה נאספו, מה שמותיר מחסור של יותר מ-42 מיליארד דולר", נכתב בהודעה, שכן הרבעון הראשון של השנה מסתיים בקרוב.

צעיר נפצע היום, יום חמישי, מפגיעת כדורי כיבוש ישראלי בעיירה רנטיס, צפונית מערבית לרמאללה.

מקורות מקומיים דיווחו כי עימותים פרצו בין צעירים לחיילי כיבוש כשהסתערו על אזור "אל-מח'ארה" ממזרח לכפר, מה שהוביל לפצע צעיר מכדורים חיים ברגל. הוא הועבר לטיפול בבית החולים.

ראוי לציין כי כוחות הכיבוש אילצו חמש משפחות ברנטיס במהלך השבועיים האחרונים לעזוב את אדמותיהן ובתיהן.

היום, חמישי, נפצע צעיר לאחר שהוכה על ידי חיילי כיבוש בעיירה סילוואן, דרומית לירושלים הכבושה.

מקורות מקומיים דיווחו כי כוחות הכיבוש תקפו את הצעיר הירושלמי, עלא סמרין, במהלך מעצרו, מבלי למסור פרטים על מצבו הבריאותי. לאחר מכן הוא שוחרר והועבר לטיפול בבית החולים.

הבוקר, יום חמישי, הודיעה הרשות הכללית לעניינים אזרחיים לרשות לענייני אסירים ואסירים משוחררים ולמועדון האסירים על מות קדושים של אסיר מרצועת עזה בבתי הכלא הכיבוש.

לטענת הרשות, האסיר עלי אשור עלי אל-בטש (בן 62), תושב ג'בליה, מצפון לרצועת עזה, נרצח בתוך כלא מדבר הנגב.

כוחות הכיבוש ממשיכים בתוקפנותם על העיר טול כרם זה היום ה-39 ברציפות, ובמשך היום ה-26 במחנה נור שמס, על רקע תגבורת צבאית, הריסת בתים והרס תשתיות.

הבוקר, חמישי, החל הכיבוש בהריסת מספר בתים ומבני מגורים בשכונת אלמנשיה במחנה נור שמס, לאחר שקיבל אתמול הודעה להרוס 17 בתים, באמתלה של סלילת כביש חדש שמטרתו לשנות את המאפיינים הגיאוגרפיים של המחנה. מא, אבו שאלה וסעידה.

כוחות הכיבוש נתנו לבעלי הבתים הללו שעתיים להיכנס למחנה ולפנות את חפציהם ואספקתם מבתיהם, תוך כדי חסימה וירי לעברם אש חיה כדי להטיל עליהם אימה.

מחנה נור שמס עד להסלמה מתמשכת מאז תחילת תוקפנות הכיבוש, הממשיך לבצע הריסות ופשיטות חוזרות ונשנות על בתים לאחר שפוצץ את דלתותיהם, מאלץ אזרחים לעזוב אותם בכוח והפיכתם לצריפים צבאיים, בנוסף להרס הנרחב והמוחלט של התשתיות והרכוש הרוס, כולל חנויות והריסות.

בימים האחרונים הרסו דחפורי הכיבוש יותר מ-11 בתים, כחלק מתוכנית סלילת כביש המשתרע מכיכר המחנה לשכונת מנשייה.

במחנה טול-כרם ממשיך הכיבוש במצור הדוק עליו, מונע כניסה או יציאה ממנו, ומפעיל סיורים רגליים בסביבתו ובסמטאותיו, תוך פשיטה על בתים ריקים של תושביהם, השחתתם והרס תכולתם, בעוד שבלילה הוא אילץ אזרחים לעזוב את בתיהם בשכונת שדה התעופה לאחר פשיטה.

עדי ראייה דיווחו כי דחפורי הכיבוש ממשיכים ליישר רחובות ונכסים, ולסגור את כניסות השכונות וסמטאותיהן במחסומי עפר, והדבר השפיע על הכניסה הצפונית הראשית למחנה, אשר עדה להרס חסר תקדים בכל תחומי החיים בו.

במסגרת זו שלחו כוחות הכיבוש תגבורת צבאית בליווי מכלית דלק לעיר ולשני מחנותיה, והתמקמו מול מבני המגורים שתפסו ברחוב שכם המחבר בין מחנות טול כרם ונור שמס, והפריעו לתנועת כלי רכב ואזרחים.

כמו כן, ממשיכים כוחות הכיבוש להשתלט על מספר בתים בפרברי דנאבה ועזבת אל-ג'רד, מזרחית לטול כרם, לאחר שפשטו עליהם, אילצו את תושביהם לעזוב והפכו אותם לצריפים צבאיים ולמוקדי צלפים.

כוחות הכיבוש הביאו מספר כלי רכב משוריינים מהמחסומים הצבאיים שלהם שהוקמו בכניסה הדרומית והמזרחית לטול כרם, והסתערו על העיירה ענבתא והכניסה הדרומית לעיר, וסיירו ברחובות, בטרם חזרו למחסומים.

התוקפנות המתמשכת על העיר ושני המחנות שלה הביאה עד כה למות קדושים של 13 אזרחים, בהם ילד ושתי נשים, אחת מהן בחודש השמיני להריונה, בנוסף לפציעה ומעצר של עשרות, ולעקירה בכפייה של יותר מ-9,000 עקורים ממחנה נור שמס, ו-12 עקורים, 000 עקורים.

1. היום, יום חמישי, החלו דחפורי הכיבוש הישראלי בפעולות הריסה בשכם ובצפון בקעת הירדן.
2. 
   
3. בשכם הסתערו כוחות הכיבוש על ח'רבת אל-טאוויל בליווי שלושה דחפורים, והחלו בהריסת מתקני מגורים וחקלאות באזור.
4. 
   
5. בצפון בקעת הירדן הסתערו כוחות הכיבוש על אזור אל-בורג' שבצפון בקעת הירדן והחלו בהריסת מתקנים השייכים לאזרח ראדי חליל זוואהרה.
6. 
   
7. לפני חודשים הרסו הכיבוש אוהלי מגורים ומכלאות בעלי חיים של אותו אזרח, בתואנה של היעדר היתר.
8. 
   
9. במהלך פברואר האחרון ביצעו רשויות הכיבוש 79 הריסות שפגעו ב-156 מתקנים, בהם 109 בתים מאוכלסים, 5 לא מאוכלסים, ו-34 מתקנים חקלאיים ואחרים. ההריסה התרכזה בנפת חברון, כאשר 55 מתקנים נהרסו, ואחריהם מתקנים סלפיט 2, 1, 6 מתקנים ו-6 מתקנים.

כוחות הכיבוש הישראלי פינו מספר משפחות מבתיהם בשכונת אל-ג'בריאת שליד מחנה ג'נין, והפכו אותן לצריפים צבאיים.

מקורות מקומיים מסרו כי מל"טים של כיבוש ישראלי דרשו ממשפחות בשכונת ג'ברבאט לפנות את בתיהם לקראת הסבתם לצריפים צבאיים. מאוחר יותר פינו כוחות הכיבוש 6 משפחות מבתיהם בשכונת ג'ברבאט, תפסו אותם והסבו אותם לצריפים צבאיים.

מאז תחילת התוקפנות על העיר ג'נין ומחנהה לפני 44 ימים, צבא הכיבוש משתמש בכמה מבתי האזרחים והמבנים המשקיפים על המחנה כ"נקודות" צבאיות ומונע מהתושבים לחזור אליהם, בין השאר בניין אל-ראיאן ובניין אל-ראבי, שהכיבוש פינה את הדירה שמאחוריה 41 ימים.

תוקפנות הכיבוש בעיר ובמחנה ג'נין נמשכת זה היום ה-44 ברציפות, ומותירה 30 קדושים, עשרות פצועים ועצורים והרס רב לבתים ותשתיות של האזרחים.

מספר אזרחים סבלו מחנק כאשר כוחות הכיבוש הישראלי הסתערו על העיירה אל-ח'דר, דרומית לבית לחם, ביום רביעי בערב.

מקורות מקומיים דיווחו כי כוחות הכיבוש הסתערו על אל-ח'דר ותפסו עמדות באזור השער וברחוב הראשי, ירושלים-חברון, תוך ירי כדורים חיים, גז מדמיע ופצצות קול לעבר בתי אזרחים וחנויות, מה שהוביל לחנק אזרחים.

מתנועת "הגנה לילדים בינלאומיים" נמסר כי רשויות הכיבוש הישראליות הוציאו צו מעצר מנהלי נגד הילד מועין ע'סאן סלאחאת (בן 14) מהעיירה בית פג'אר, דרומית לבית לחם, מה שהפך אותו לעצור המנהלי הצעיר ביותר בבתי הכלא.

כוחות הכיבוש עצרו את סלאחאת עם עלות השחר ב-19 בפברואר לאחר שפשטו על בית משפחתו בבית פג'אר, והוציאו נגדו צו מעצר מנהלי למשך ארבעה חודשים ב-2 במרץ, לפי מה שתועד על ידי התנועה הבינלאומית להגנה לילדים.

לפי התנועה העולמית, סלאחט הוא הילד הפלסטיני הצעיר ביותר שהוטל על צו מעצר מנהלי מאז שהתנועה העולמית לילדים החלה לתעד מקרים של מעצר מנהלי של ילדים ב-2008.

התנועה הגלובלית הדגישה כי "מעצר מנהלי מפר זכויות בסיסיות למשפט הוגן, אך כוחות הכיבוש מרחיבים כעת את המדיניות השרירותית הזו לעצור ילדים פלסטינים במעצר מנהלי ללא אישום או משפט", מה שמצביע על כך ש"המקרה של הילד מוין סלאחט מהווה תקדים מסוכן, שכן הוא מראה שאף ילד פלסטיני אינו חסין מגיל המעצר שלו, ללא קשר לגילו.

מועין, תלמיד כיתה ט' והילד היחיד במשפחתו, הושם במעצר מנהלי, נוהג שבו מוחזקים פלסטינים, כולל ילדים, ללא אישום או משפט, על סמך "ראיות סודיות" שהעצור ועורך דינו אינם יכולים לראות.

בנוגע למעצרו, התנועה העולמית ציינה כי חיילי הכיבוש פשטו על בית משפחתו של הילד סלאחט בסביבות השעה 04:30 בבוקר בתשעה עשר בחודש שעבר, ומיד עצרו את אביו לאחר שכיסו את עיניו וקשרו את ידיו מאחורי גבו.

מהתנועה העולמית ציינו כי חיילי הכיבוש לא מסרו לבני המשפחה צו מעצר, וביקשו מהם לא לזוז, בעוד החיילים השחיתו את רכושם ותפסו את הטלפונים והמחשבים שלהם.

מעצרו של מועין אמור להימשך עד 18 ביוני 2025.

שלילה שרירותית של ילדים פלסטינים מזכותם לחירות באמצעות שימוש במעצר מנהלי, הכרוך בכליאת יחידים לתקופות ארוכות ללא כתב אישום או משפט ולעתים קרובות בהתבסס על ראיות סודיות, עולה בגדר מעצר שרירותי.

מאז 7 באוקטובר 2023, רשויות הכיבוש הטילו הגבלות חמורות על עורכי דין המנסים לספק התייעצויות או לבקר עצירים פלסטינים, כולל ילדים, בבתי כלא כיבוש.

עורכי דין מתמודדים לעתים קרובות עם מחסומי גישה, עיכובים שרירותיים והליכים בירוקרטיים, מה שהופך את זה כמעט בלתי אפשרי לספק הגנה מספקת. יתרה מכך, בתי המשפט הצבאיים הישראלים מסתמכים באופן שוטף על "ראיות סודיות" שאינן נגישות לעצור או לעורך דינו, ושוללים מאסירים פלסטינים את זכותם להליך הוגן, ובמקרים רבים, ילדים פלסטינים המוחזקים במעצר מנהלי נשארים ללא פגישה עם עורך דין במשך שבועות, מה שמעמיק את מעגל הכליאה השרירותית והאי-אסורין.

הערב, רביעי, הביאו כוחות הכיבוש הישראלים כלי רכב משוריינים מהמחסומים הצבאיים שלהם בכניסות לעיר טול-כרם.

מקורות מקומיים דיווחו כי שני כלי רכב משוריינים של איתן הסתערו על העיירה ענבתא לפני מועד שבירת הצום, מהמחסום הצבאי של ענב ממזרח למחוז, ושוטטו לאורך הרחוב הראשי שלה, והפריעו לתנועת כלי רכב ואזרחים וסיכנו את חייהם.

היא הוסיפה כי שני משוריינים נוספים הסתערו על העיר מהמחסום הצבאי ג'בארה דרומה, ופנו לכיוון צומת שובקי בכניסה הדרומית לעיר, ופנו לכיוון הכפר שופה.

זאת במקביל לשליחת הכיבוש תגבורת צבאית של כלי רכב ויחידות חי"ר לעבר העיר טול כרם ושני המחנות שלה, טול כרם ונור שמס, לאור התוקפנות המתמשכת זה היום ה-38 ברציפות, בתוך ההרס המקיף של התשתיות והרכוש הציבורי והפרטי, לרבות בתים, מתקנים וחנויות.

עדי ראייה דיווחו כי סיורים רגליים של כוחות הכיבוש נפרסו בשכונות מחנה טול-כרם והוצבו בשכונת שדה התעופה, שם פשטו על מספר בתים והודיעו לשלוש משפחות לפנות את בתיהם בתואנה שהם ממוקמים מול הצריף הצבאי שהקימו בשכונה האמורה, עד 10 בצהריים.

היום הרסו דחפורי הכיבוש גם בתים בשכונת אל-חמאם במחנה, והרסו אותם עד היסוד.

היום הודיעו כוחות הכיבוש על הריסת 17 בתים נוספים בשכונת אלמנשיה במחנה נור שמס, באמתלה של סלילת כביש חדש, בהמשך לתוכנית להריסת 11 בתים שיישמה לפני מספר ימים במחנה, המשתרעת משכונת כיכר המחנה ועד לשכונת אלמנשייה.

סיעות הפעולה הלאומיות והוועדים העממיים במחנות הטילו אחריות משפטית, מוסרית והומניטרית על הקהילה הבינלאומית, מוסדות זכויות האדם וסוכנות הסיוע הבינלאומית לביצוע מעשי טבח, פשעים, הריסה, הפצצה ושריפת בתים של כוחות הכיבוש הישראליים, הרס התשתית, עקירה שיטתית, המשך מדינת העקירה וסילוק העקורים הישראלים, וריקון העקורים הישראלים תוקפנות ויישום תוכניותיה לעבוד על שינוי מאפייני המחנה וארגון מחדש של המבנה ההנדסי, הגיאוגרפי והדמוגרפי שלו.

האומות המאוחדות, ארגוני זכויות האדם וסוכנות הסיוע הבינלאומית, כמטריה המשפטית וההומניטארית לפליטים, נקראו להתחיל במתן הגנה בינלאומית לעמנו ולפעול לאלתר להפסקת התוקפנות והפלישות החוזרות והמתמשכות למחנות הפליטים ולעבור לאלתר להחזיר את תושבי המחנה לבתיהם, יחד עם השיקום, הסיוע והמקלט לחילוץ, 19, וארגון המקלט מגיעים לבתיהם מהם נעקרו במהלך הנכבה, והקמת המדינה שבירתה ירושלים.

למעלה מ-80,000 מתפללים ערכו הערב, רביעי, את תפילות אישה ותראוויה במסגד אל-אקצא המבורך בעיר הכבושה בירושלים.

מחלקת ההקדשים האסלאמית בירושלים הכבושה מסרה כי 80,000 מתפללים ערכו תפילות אישה ותראוויה למרות הצעדים המחמירים של הכיבוש ומחסומים הפרוסים ברחבי העיר.

מאות אזרחים קיבלו את האיפטאר היום, רביעי, במחסום בית פוריק, מזרחית לשכם.

מקורות מקומיים דיווחו כי מאות אזרחים שנתקעו במחסומי הכיבוש הסובבים את שכם מחזיקים שם את האיפטאר שלהם, בגלל שכוחות הכיבוש סגרו אותם והחמירו את צעדיהם.

ראוי לציין כי כוחות הכיבוש מחמירים את צעדיהם במחסומים הסובבים את שכם, מה שמביא למעצרם של מאות אזרחים אצלם ולעיכוב הגעתם לבתיהם, כחלק ממדיניות הענישה הקולקטיבית הנהוגה על ידי כוחות הכיבוש נגד אזרחים.

משטרת הכיבוש עצרה הערב, רביעי, עיתונאי מירושלים הכבושה.

לפי מקורות מקומיים, כוחות משטרה פשטו על ביתו של העיתונאי אחמד ג'לג'ל בשכונת אל-ת'ורי בעיירה סילוואן ועצרו אותו.

מספר הקדושים ברצועת עזה עלה ל-48,440, ומספר הפצועים ל-111,845 מאז תחילת התוקפנות הישראלית ב-7 באוקטובר.

גורמי רפואה מסרו כי במהלך היממה האחרונה הגיעו לבתי החולים ברצועת עזה 35 חללים, מתוכם 30 נשלפו מתחת להריסות, ושאהיד אחד נפטר מפצעיו שנגרמו לו מוקדם יותר, בנוסף ל-4 חללים שנרצחו לאחרונה, לצד 10 פצועים.

מספר קורבנות ושהידים עדיין נמצאים מתחת להריסות הבניינים ההרוסים וברחובות, על רקע ניסיונות חילוצם, אך האמבולנס וצוותי ההגנה האזרחית אינם יכולים עדיין להגיע אליהם.

כוחות הכיבוש הישראלי פתחו בתוקפנות ברצועת עזה, שגרמה למות קדושים ופציעה של עשרות אלפי אזרחים, בהם כ-17,581 ילדים וכ-12,048 נשים, בעוד כ-11,000 עדיין נעדרים מתחת להריסות ובכבישים, מה שהוביל לירידה של 6% באוכלוסיית S202 ברצועה.

התוקפנות גרמה גם לעקירתם של יותר מ-85% מאזרחי רצועת עזה, כלומר יותר מ-1.93 מיליון אזרחים מתוך 2.2 מיליון, מבתיהם לאחר שהושמדו כ-100,000 אזרחים עזבו את רצועת עזה מאז תחילת התוקפנות.

מחצית מרצועת עזה מתגוררת כיום במקלטים ובאוהלים חסרי דרישות המינימום לחיי אדם, בתוך הרס מסיבי וחסר תקדים של תשתיות ורכוש אזרחים, כאשר ההערכות מצביעות על כך שיותר מ-80% משטח רצועת עזה נהרס.

כ-96% מאוכלוסיית רצועת עזה (2.2 מיליון נפשות) מתמודדות עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף עד ספטמבר 2024, ויותר מ-495,000 אזרחים (22% מהאוכלוסייה) מתמודדים עם רמות קטסטרופליות של חוסר ביטחון תזונתי חריף (שלב 5), שחלקם נמצאים בסיכון לתמותה ומזון.

היום, יום רביעי, שחררו מתנחלים את פרותיהם לגידולי גשם של אזרחים במספר אזורים בצפון בקעת הירדן.

ראש מועצת הכפר אל-מאלח, מהדי דראג'מה, אמר כי מתנחלים שחררו את הפרות שלהם לגידולים המוזנים בגשם של אזרחים באל-פאריסיה, ואדי אל-פאו וח'רבת סמרה בצפון בקעת הירדן.

בהקשר קשור, מתנחלים גנבו סוס השייך לאזרח פאוזי אנבוסי בח'רבת ירזא, מזרחית לטובאס, לפי מה שאישר דראגמה.

כוחות הכיבוש הישראלים הודיעו על תפיסה של 300 דונם של אדמות בכפר אל-ארקא, ממערב לג'נין, בצמוד לחומת ההפרדה וההרחבה הגזענית.

ראש מועצת הכפר באל-ארקא אמר כי כוחות הכיבוש העבירו הודעות לאזרחים לתפוס 300 דונם מאדמותיהם החקלאיות הצמודות לחומה, מה שמונע מהחקלאים את מקור פרנסתם היחיד.

לפי הסטטיסטיקה העדכנית של ועדת ההתנגדות לחומות ולהתנחלויות לחודש פברואר, הכיבוש ומתנחליו ביצעו במהלך פברואר 1,705 פיגועים, בהמשך לסדרת הטרור המתמשכת נגד עמנו, אדמותיהם ורכושם סך הפיגועים התרכז בנפות שכם עם 300 פיגועים, 267 פיגועים בחברון.

עשרות מתנחלים הסתערו היום, רביעי, על חצרות מסגד אל-אקצא בחסות משטרת הכיבוש הישראלית.

מקורות מקומיים דיווחו כי עשרות מתנחלים הסתערו על אל-אקצא משער אל-מגריבה, ערכו סיורים פרובוקטיביים בחצרותיו וערכו טקסים תלמודיים בפומבי בחסות משטרת הכיבוש, שתקפו את המתפללים והרחיקו אותם מנתיב הסתערות המתנחלים.

משטרת הכיבוש גם החמירה את צעדיה הצבאיים בשערי העיר העתיקה ומסגד אל-אקצא.

הכישלון

החקירות העצמיות הראשונות של צה"ל מתפרסמות כעת לציבור, ואחד המרכיבים הברורים העולים מהדוחות הוא הטענה בדבר הקונצפציות המוטעות שהובילו את החישובים ה"אסטרטגיים" של ישראל. לפי הדיווחים, הקונצפציה המוטעה הייתה שחמאס מורתע. הפיקוד הצבאי והביטחוני הבכיר של ישראל האמין שחמאס כלוא ומוכן להסיט את תשומת לבו ומשאביו מהתנגדות חמושה לפיתוח עזה. הסיסמה הישראלית "שקט תמורת שקט" הייתה המדיניות שננקטה. חמאס ניצל מדיניות זו במודע כדי לפתח את האסטרטגיה והמוכנות הצבאית שלו בעוד ישראל נרדמה. מדי פעם, ישראל הגיבה בכוח צבאי כדי "לבנות מחדש הרתעה" כאשר אחת הפלגים הלא-חמאסיים בעזה העז לירות רקטות לעבר ישראל. ישראל תמיד הגיבה בתגובות צבאיות מסיביות, בעיקר בהפצצות מהאוויר, שלעיתים פגעו במטרות ללא נפגעים אנושיים, אך גם גרמו לעיתים לאבדות בנפש ולנזק פיזי נורא.

לא הרתעה

אני זוכר שישבתי באולפן טלוויזיה ישראלי במהלך מבצע עופרת יצוקה (27 בדצמבר 2008 – 18 בינואר 2009) עם פאנל של אנשי צבא וביטחון בדימוס, שכולם דיברו על הצורך "לבנות מחדש את ההרתעה הישראלית כלפי חמאס". הייתי האדם היחיד בפאנל ללא רקע צבאי, והיחיד ששוחח אי פעם עם מנהיגי חמאס. הצהרתי בבירור שאין אפשרות ליצור הרתעה כלפי חמאס, וכי חברי הפאנל לא מבינים את האויב. חמאס הוא תנועה לאומית פלסטינית אסלאמית המטפחת גרסה מעוותת של האסלאם שמקדשת מוות ולהיות שהאד. לפי חמאס, זו מצווה למות כשהיד במאבק למען האסלאם ושחרור פלסטין. זה לא קשור ל-72 הבתולות שלעיתים מדגישים במערב, אלא לגן עדן נצחי למי שנהרג בקרב למען האסלאם ופלסטין – ואין מעלה גבוהה יותר ממילוי מצווה זו. אי אפשר להרתיע אדם המאמין שזו מצווה אלוהית להיהרג בקרב תוך הריגת כמה שיותר אויבים. כך שניתן להסיק שישראל פעלה תחת תפיסת הרתעה מוטעית, וחמאס מעולם לא הורתע. זהו כשל מרכזי בתורת הביטחון הישראלית, והקהילה המודיעינית העלימה עין מכך לחלוטין.

ההטעיה של חמאס

בעוד ישראל עסקה במחשבה שהיא מרתיעה את חמאס מלתקוף, חמאס עסק בבניית כוחותיו, שיפור נשקו, חקר האויב ותכנון אסטרטגיית מתקפת פתע. במהלך "צעדות השיבה" בעזה (שהתקיימה כמעט כל סוף שבוע ב-2018–2019), הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, בחנה את נחישות ישראל והגנת הגבול שלה. חמאס חיפש נקודות תורפה בהגנת הגבול ומקומות בהם ניתן לפרוץ אותו בקלות. בנוסף, הם בחנו את נכונות הציבור בעזה להצטרף למאבק, תוך ידיעה שהתוצאות עלולות להיות קטלניות. צעירי עזה גילו נכונות עצומה להתעמת עם ישראל. החיים בעזה הפכו לבלתי נסבלים עבור רובם. הצעירים הם רוב מכריע באוכלוסייה – 68% מתחת לגיל 30, ו-47% מתחת לגיל 18. באזור זה, אבטלת הצעירים עמדה על כ-70%. למרות קיומם של שבע אוניברסיטאות פעילות לפני המלחמה, לרוב הבוגרים לא הייתה עבודה או תקווה למצוא משרה הולמת. עזה הייתה סגורה לעולם, ולפלסטיני הממוצע, התקווה נראתה רק דרך מסכי הטלפונים החכמים.  

חמאס נבחר דמוקרטית ב-2006, אך זו הייתה הפעם האחרונה שהתקיימו בחירות. רוב הקולות לחמאס לא היו אידאולוגיים או אסלאמיים, אלא מחאה נגד הרשות הפלסטינית. חמאס גם לא רצה תחת השם "חמאס" (תנועת ההתנגדות האסלאמית), אלא תחת המפלגה "שינוי ורפורמה". שינוי ורפורמה היו מה שרוב הפלסטינים רצו. האינתיפאדה השנייה הרסה את החברה הפלסטינית, הכלכלה גססה, וההבטחה של אש"ף לשחרור נראתה רחוקה מתמיד. ישראל התנקתה באופן חד-צדדי מעזה גם לאחר שמחמוד עבאס נכשל בשכנוע אריאל שרון לנהל משא ומתן על העברת עזה לרשות הפלסטינית כצעד ראשון לקראת הקמת מדינה פלסטינית. שרון השפיל את עבאס וכינה אותו "אפרוח ללא נוצות" ו"לא פרטנר", וכך חמאס זכה בנרטיב על יציאת ישראל מעזה. הפלסטינים איבדו תקווה שדרך משא ומתן יסתיים הכיבוש, והיו משוכנעים שישראל מבינה רק את שפת כוח. ניצחון חמאס נבע משילוב הנרטיב שלהם עם שיטת הבחירות, בה מחצית המועצה המחוקקת נבחרה במחוזות מקומיים. חמאס הציב מועמדים מקומיים מוכרים ואהודים, רובם מעורבים במסגדים, בתי ספר ועניינים חברתיים-דתיים. המועמדים היו משכילים ונחשבו נקיים משחיתות, בניגוד לרשות הפלסטינית. לאחר הבחירות, חמאס הפך במהירות למכונת שחיתות, המונעת מעושר עצום שמקורו בלמעלה מ-1,000 מנהרות הברחה שתדלקו את כלכלת עזה לאחר שישראל הטילה מצור על הרצועה. חמאס היה כה מתוחכם בהברחת מנהרות עד שהקים משרד ממשלתי לענייני מנהרות. בעלי עסקים יכלו לשכור מנהרה ליום או יותר כדי להכניס סחורה. המנהרות נסגרו סופית כשעבד אל-פתאח א-סיסי עלה לשלטון והשליך את ממשלת האחים המוסלמים לכלא. עד אז, נשק וחומרים לייצור נשק ביתי כבר אוחסנו בעזה.

איפה היה צה"ל?  

מתוך מודעות לדרישה הפלסטינית המתמשכת לסיום הכיבוש, ממשלת הימין בישראל האיצה את תוכניות הפיתוח של ההתנחלויות והסיפוח הצפוי של חלקים מהגדה המערבית. ממשלת הימין בישראל הגבירה את המתיחות סביב אל-אקצא (הר הבית) עם שינוי הסטטוס קוו ההיסטורי שאסר על תפילה יהודית בהר. אל-אקצא היא "פצצת האטום" של העולם הערבי והמוסלמי וקרש השיגור לכל מתקפות חמאס נגד ישראל. ב-7 באוקטובר, צה"ל לא היה באזור גבול עזה. הצבאבמהלך חופשת השבתון של שמחת תורה, הוצב בגדה המערבית כדי להגן על מתנחלים ישראלים. האיום שנתפס בעיני ממשלת ישראל וצבאה היה על חייהם של המתנחלים, לא על תושבי הקהילות הסמוכות לעזה. אילו הצבא היה נוכח בגבול עזה ב-7 באוקטובר, זה לא היה קורה. זו לא היה הצבא הרוסי שניצב מול ישראל בעזה. לפי מה שסיפר לי מנהיג בחמאס, הם ציפו לאבד שני שלישים מלוחמי ה"נוח'בה" בניסיון לפרוץ את הגבול. הם הופתעו לגמרי כשפרצו וגילו שצה"ל לא היה שם. מנהיג בחמאס אמר לי כי אילו ידעו שהצבא לא יהיה שם, היו שולחים 10,000 לוחמים מעבר לגבול וכובשים את תל אביב. זו כמובן הגזמה עצומה, אך היא ממחישה את ההפתעה מצד חמאס שנתקלו בהתנגדות מזערית לעומת הציפיות שלהם. אילו היו 15–25 טנקים בגבול עם כוחות חמושים מוכנים, ושלושה מסוקי תקיפה באוויר, ה-7 באוקטובר לא היה מתרחש.

הכשל הגדול ביותרשל הקונצפציה  

אך גם בהבנת כל הטעויות והכשלים הרעיוניים, הטעות הגדולה מכולן היא האמונה שישראל יכולה לשלוט או לכבוש את העם הפלסטיני במשך 56 שנים ולצפות לחיות בשלום. יתרה מכך, שישראל יכולה לכלוא למעלה משני מיליון אנשים בשטח כמו עזה במשך  20 שנים בעוני מחפיר ולצפות לשקט. איך הישראלים לא רואים זאת, אפילו היום, 16 חודשים לתוך המלחמה? איך עם ישראל, שהיה תמיד כה נכון להילחם, למות ולהרוג למען הביטוי הטריטוריאלי של זהותו, מצפה שהעם האחר החי בארץ הזו יעשה פחות? איך ייתכן שלישראל היה כבוד כה מזערי לרצון הפלסטיני לחופש, להגדרה עצמית, לביטחון ולכבוד? הישראלים לעולם לא היו מסכימים לחיות בתנאים שבהם ישראל כופה על מיליוני פלסטינים. שום לחץ צבאי, איום במעצר, עוני או אלימות פיזית לא היו משכנעים ישראלים לוותר על המאבק לחופש ולהגדרה עצמית במדינה משלהם. למה הישראלים ממעיטים בערכו של הרצון הזה אצל הפלסטינים? אך האסטרטגיה של נתניהו מאז 2009 (אחרי נאום בר-אילן שבו שיקר כי הוא מוכן לקבל מדינה פלסטינית) הייתה להנציח את הפיצול בין הגדה לעזה. הוא חיזק את חמאס בעזה והמשיך לערער את הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית ומחמוד עבאס בגדה. ב-2012 ו-2013 העברתי אישית מסרים שלוש פעמים מעבאס לנתניהו שהציע להתחיל במשא ומתן ישיר וחשאי, אך נתניהו סירב לחלוטין. האסטרטגיה של נתניהו הייתה להמשיך לספר לציבור הישראלי ולעולם שישראל רוצה שלום אך אין עם מי לדבר. האסטרטגיה הזו החזיקה עד 7 באוקטובר 2023.

פתרון שתי המדינות חזר! 

שני עמים חיים בארץ הזו. גם אחרי שהמלחמה הנוראה תסתיים, יישארו שני עמים המאמינים שהארץ שייכת להם בלבד. הסיכוי שכל צד יכיר בזכות המוסרית של הצד השני לבעלות על הארץ קלוש. פלסטינים כנראה לעולם לא יקבלו את הלגיטימיות של הציונות. הישראלים כנראה לעולם לא יכירו בטענה הפלסטינית להיות העם הילידי הלגיטימי של הארץ. אולי בעתיד הרחוק יבשילו התנאים להכרה הדדית כזאת. את זה נשאיר לעתיד. מה שלא יכול להמתין הוא ההכרה במציאות – שני עמים חיים כאן, ואינם מוכנים להיכנע זה לזה. שני הצדדים דורשים הגדרה עצמית, חופש, כבוד וביטחון. שניהם יקבלו זאת רק אם ייתנו זאת לצד השני. זו ההכרה הבסיסית ששני העמים חייבים להגיע אליה עכשיו. לכן פתרון שתי המדינות חוזר לשולחן. אין פתרון אחר, והזמן דוחק יותר מתמיד.

הזוועות של 16 החודשים האחרונים חייבות להסתייםבהכרזה שזו תהיה המלחמה האחרונה. נדרשים מנהיגים חדשים משני הצדדים, שייקחו צעד ראשון לקראת השלום. מנהיגי העבר ייזכרו בהיסטוריה כאחראים להמשך הסכסוך וכאשמים בטרגדיות. רוב גדול ברקב הישראלים ובקרב הפלסטינים יהיו מוכנים לפשרות אם יאמינו שהצד השני באמת מוכן לשלום. הדרך היחידה לשינוי התפיסה היא מעבר מפרדיגמת חומות וגדרות לפרדיגמת שיתוף פעולה. נדרשים משפיענים משני הצדדים שידברו על שלום ודו-קיום בין שתי מדינות  החיות ביחסי שכנות טובים. אין עוד מקום להכחשה או לאשליה שהצד השני יוותר על חירותו או על ביטוי זהותו.

לכל סוגיה בסכסוך יש פתרון. הדבר הראשון הוא להסכים על שתי מדינות בין הנהר לים, וכל השאר ניתן למשא ומתן. עצם קיומן של שתי מדינות אינו נתון למו"מ – שני העמים דורשים הגדרה עצמית. יש ללמוד מכישלון אוסלו  ולא להשאיר את נושא החינוך למחשב לאחר מעזה.  חייבים לשנות את מה שמלמדים בבתי הספר. ה"בית ספר של החיים" אולי משפיע יותר, אך הלימוד בבתי הספר משקף את הערכים האמיתיים של החברה. כיום, שני הצדדים לומדים רק על פשעי המלחמה של האחר, לא על האפשרות לחיות בשלום. אף צד לא לומד את שפת האחר – וזו נקודת פתיחה קלה מאוד לשינוי.

יש התנגדות רבה להצעותיי משני הצדדים, יותר מאשר לפני ה-7 באוקטובר. שני העמים נסחפים ברצון נקם, לא בחשיבה רציונלית. אך בתום המלחמה, יותר מבני שני העמים יבינו שאין מנצחים כאן – שני הצדדים הפסידו. הטראומה עמוקה, והמנהיגים הנוכחיים רק מגבירים את השנאה. מנהיגים אחראיים חייבים לקום – כאלה שיובילו אותנו לצאת מהמעגל של 100 שנות מלחמה. בסופו של דבר, הישראלים והפלסטינים הם הפתרון זה לזה. לא יהיה שלום או ביטחון לצד אחד בלבד. לחיות יחד או למות יחד. הגיע הזמן ל"שלום ללא ברירה".

הכותב הוא יזם פוליטי וחברתי שמקדיש את חייו לקידום השלום בין ישראל לשכנותיה. הוא חבר מייסד ומנהל שותף של ארגון "ברית שתי המדינות", וכן מנהל אזור המזרח התיכון בארגון הבריטיInternational Communities Organization.  

כוחות הכיבוש הישראלי פוצצו ביום רביעי עם שחר שני בתים בעיר חברון.

סוכנות הידיעות WAFA מסרה כי כוחות הכיבוש פוצצו את ביתו של השהיד מוחמד מיסק באזור אבו אל-דג'אן בעיר, ואת ביתו של האסיר הפצוע אחמד אל-חימוני באזור שכונת אל-ג'מיע.

אמש הסתערו כוחות הכיבוש הישראלי על מספר שכונות בעיר חברון והודיעו למשפחתו של האסיר אחמד אל-חימוני על כוונתם להרוס את דירתו.

מקורות ביטחוניים מסרו כי כוחות גדולים מגובים בכלי רכב, משאיות וציוד הסתערו על מספר שכונות בעיר חברון, כולל אזור ראס אל-ג'ורה, ביר אל-מח'ר, אזור נמרה ואייזון, והתרכזו בשכונת האוניברסיטה, שם הסתערו על בית משפחתו של האסיר הפצוע אל-חיימוני, והודיעו למשפחתו על כיבוש כלא להתפנות ולהתרחק מהאזור.

והאסיר אחמד אל-חימוני, עצור מאז 1 באוקטובר 2024.