דחפורים של הכיבוש הישראלי הרסו ביום חמישי מבני מגורים וחקלאות והרסו אדמות באזור רוואבי אל-עיסאוויה, צפונית-מזרחית לירושלים הכבושה.

מחוז ירושלים דיווח כי כוחות הכיבוש הרסו מספר קרוואנים למגורים ולחקלאות והרסו אדמות של אזרחים בעיר.

הפנטגון אמר ביום רביעי כי הערכות מודיעין אמריקאיות מצביעות על כך שתקיפות על אתרי גרעין איראניים יעכבו את תוכנית הגרעין של המדינה בשנתיים.

"פגענו בתוכנית שלהם לפחות במשך שנה עד שנתיים - זה מה שמעידים הערכות מודיעין במשרד ההגנה", אמר דובר הפנטגון, שון פרנל, בתדרוך לעיתונאים, והוסיף מאוחר יותר, "אנחנו חושבים שזה כנראה קרוב יותר לשנתיים".

ב-21 ביוני, מפציצים אמריקאים מדגם B-2 תקפו את אתרי הגרעין של איראן בטנזניה ובפורדו עם פצצות פירוק בונקרים מדגם GBU-57 במשקל 14,000 פאונד, בעוד שצוללת טילים מונחים תקפה את אתר הגרעין באספהאן עם טילי שיוט מדגם טומהוק.

ישראל פתחה במלחמה אווירית נגד איראן, שכוונה נגד אתרי גרעין איראניים, מדענים ומנהיגים צבאיים בכירים ב-13 ביוני, בדיוק כאשר ארצות הברית תכננה לחדש את סבב השיחות השישי עם איראן, במה שלטענת ישראל הוא ניסיון לסיים את תוכנית הגרעין של איראן.

טהרן הצהירה שוב ושוב כי תוכניתה הגרעינית היא למטרות שלום, עמדה שתועדה על ידי כל סוכנויות המודיעין האמריקאיות.

המבצע האמריקאי היה עצום, וכלל יותר מ-125 מטוסים אמריקאים, כולל מפציצים חמקניים, מטוסי קרב, מכליות תדלוק אוויריות וצוללת טילים מונחים.

ממשל טראמפ עוקב מקרוב אחר המודיעין האמריקאי המתפתח בנוגע להשפעת התקיפות, לאחר שטראמפ אמר כמעט מיד כי תוכנית איראן הושמדה לחלוטין, כך חזר פרנל בתדרוך לעיתונאים ביום רביעי (7/2/2025).

מומחים אומרים כי ממצאים כאלה לוקחים לעתים קרובות שבועות או יותר עד שסוכנויות הביון האמריקאיות קובעות את השפעתן.

"כל המידע המודיעיני שראינו מוביל אותנו להאמין שהמתקנים של איראן - ובמיוחד המתקנים האלה - נהרסו לחלוטין", אמר פרנל.

ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, הצהיר ביום ראשון האחרון כי איראן תוכל לייצר אורניום מועשר תוך מספר חודשים, מה שמעלה ספקות לגבי יעילות התקיפות האמריקאיות להשמדת תוכנית הגרעין של טהרן.

מומחים רבים הזהירו כי איראן ככל הנראה הסירה מלאי של אורניום מועשר מאוד, כמעט ברמה של נשק, מאתר פורדו הקבור עמוק לפני התקיפות, וייתכן שהצליחה להסתיר אותו בעשרות מוקדים.

שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', הצהיר בשבוע שעבר כי אינו מודע למודיעין המצביע על כך שאיראן העבירה אורניום מועשר ביותר כדי להגן על עצמה מפני תקיפות אמריקאיות.

הערכה ראשונית שפרסמה סוכנות הביון של ההגנה האמריקאית בשבוע שעבר הצביעה על כך שהתקיפות יכלו לעכב את תוכנית הגרעין של איראן למשך חודשים בלבד. עם זאת, גורמים בממשל טראמפ אמרו כי הערכה זו אינה אמינה והואלה בצל מידע מודיעיני שהראה כי תוכנית הגרעין של איראן ספגה נזק משמעותי.

שר החוץ האיראני, עבאס אראקצ'י, הודה מצידו כי התקיפות האמריקאיות על אתר הגרעין בפורדו גרמו נזק נרחב. בראיון ששודר ברשת CBS News ביום שלישי, אמר אראקצ'י: "אף אחד לא יודע בדיוק מה קרה בפורדו. עם זאת, מה שאנחנו יודעים עד כה הוא שהמתקנים ניזוקו קשות". הוא הוסיף כי בעוד שמתקני הגרעין שנבדקו עשויים שלא להיות שלמים, "הטכנולוגיה והידע עדיין שם".

כשנשאל האם טהרן תחזור להעשרת אורניום, אמר אראקצ'י כי טהרן "מעריכה... ומפתחת את המדיניות שלנו".

"עברנו גם 12 ימים של מלחמה כפויה, בנוסף לכל מה שעשינו לתוכנית הגרעין הזו. לכן, אנשים לא ייסוגו בקלות מהעשרה."

איראן מתעקשת שתוכנית הגרעין שלה מיועדת לשימוש אזרחי בלבד, אך היא העשירה אורניום ל-60% טוהר, מעל לרמות הנדרשות לשימוש אזרחי והרבה מתחת לרמה הנדרשת לנשק, על פי מומחים. היא גם הרחיבה את יכולות הטילים הבליסטיים שלה.

ישראל, אשר על פי כל המומחים מחזיקה בפצצות גרעיניות, טענה כי יש לה מידע מודיעיני המצביע על כך שטהרן נוקטת בצעדים פעילים לבניית פצצה גרעינית.

בהתפתחות קשורה, איראן השעתה רשמית את שיתוף הפעולה שלה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ביום רביעי, 2 ביולי 2025, לאחר שהנשיא מסעוד פזשקיאן חתם על החוק שאושר בפרלמנט בשבוע שעבר. המתיחות בין טהרן לסוכנות האו"ם גברה עקב מלחמתה בת 12 הימים של ישראל באיראן, שכוונה נגד מתקני צבא וגרעין איראניים וכללה התנקשות במדענים גרעיניים. ארצות הברית הצטרפה לתקיפות חסרות תקדים על שלושה מתקני גרעין גדולים באיראן.

איראן איימה להפסיק את שיתוף הפעולה עם הסוכנות, והאשימה אותה בהטיה כלפי מדינות המערב וסיפקה הצדקה לתקיפות האוויריות הישראליות שהחלו יום לאחר שמועצת הנגידים של סבא"א הצביעה על החלטה המכריזה על איראן כאי-ציות להתחייבויותיה במסגרת אמנת אי-הפצת נשק גרעיני.

הפרלמנט האיראני העביר את החוק ב-25 ביוני, יום לאחר תחילת הפסקת האש. החוק קובע כי כל בדיקה עתידית של סבא"א באתרי גרעין איראניים תדרוש את אישור המועצה העליונה לביטחון לאומי של טהרן. החוק אינו מפרט את הצעדים הפרוצדורליים לכך.

מועצת השומרים, הגוף האחראי על סקירת החקיקה באיראן, אישרה את הצעת החוק והעבירה אותה לרשות המבצעת ליישום.

הטלוויזיה הממלכתית דיווחה כי מסעוד פזשקיאן "אישרר את החוק המשעה את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית".

זהו החוק השני שאושר על ידי הפרלמנט האיראני בנוגע לשיתוף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). איראן צמצמה באופן משמעותי את שיתוף הפעולה שלה עם פקחים בינלאומיים לאחר פרישתה מהפרוטוקול הנוסף לאמנה בדבר אי-הפצת נשק גרעיני בפברואר 2021. צעד זה יושם בהתאם לחוק "פעולה אסטרטגית בתגובה לסנקציות אמריקאיות" שאושר על ידי הפרלמנט בדצמבר 2020.

הנשיא טראמפ פרש מהסכם הגרעין עם איראן ב-12 במאי 2018.

מקורות רפואיים דיווחו כי 63 אזרחים נהרגו מאז עלות השחר של יום חמישי, כתוצאה מהפצצות הכיבוש על אזורים שונים ברצועת עזה.

היא הוסיפה כי בין השהידים היו 28 אזרחים שנורו על ידי כוחות הכיבוש בזמן שהמתינו לסיוע הומניטרי במרכז ובדרום רצועת עזה.

מקורות מקומיים דיווחו כי מטוסי קרב ישראליים הפציצו את בית הספר מוסטפא חאפז, ששימש כמחסה לעקורים ממערב לעיר עזה, והרגו 13 אזרחים ופצעו עשרות נוספים, אשר הועברו לבית החולים אל-שיפא.

היא הוסיפה כי כוחות הכיבוש פתחו באש על אלו שהמתינו לסיוע ממזרח לכיכר נבולסי, ממערב לעיר עזה, והרגו שישה אזרחים.

בחאן יונס, מדרום לרצועת עזה, הגיעו שלושה שהידים, ביניהם אישה, וכמה פצועים לבית החולים נאצר לאחר שכוחות הכיבוש כיוונו את תנועתם לאוהלי עקורים ליד מחנה אל-ברכה בשכונת אל-מג'יידה באזור אל-מוואסי.

אזרח נהרג ושלושה נוספים נפצעו כאשר כוחות הכיבוש תקפו קבוצת אזרחים ליד ג'באליה, מצפון לרצועת עזה.

פיקוד העורף דיווח בערב יום רביעי כי אזעקות תקיפה אווירית נשמעו בכמה אזורים סביב רצועת עזה, כולל ההתנחלויות שדרות ואפים, שמצפון לרצועה.

כלי תקשורת בישראל דיווחו כי מערכת כיפת ברזל יירטה רקטה שנורתה מעזה לעבר עוטף הצפון, ללא נפגעים או נזקים עד כה.

שלושה אזרחים נהרגו ואחרים נפצעו בתקיפה אווירית ישראלית שכוונה לאוהל בו שוכנו עקורים סמוך לבית הספר אל-דאהיאן בשכונת שייח' רדואן, ממערב לעיר עזה.

עשרות נפצעו גם כן, רובם באורח קשה ובצורה אנושה, כאשר הכיבוש תקף מקלט לעקורים ממערב לעיר עזה. כולם הועברו לבית החולים הערבי הבפטיסטי.

בחאן יונס, מקורות מקומיים אישרו את מותו של אחמד חיידר עבדאללה אל-מג'ידה בהפגזה ישראלית ברחוב אל-מג'ידה במרכז העיר.

מקורות רפואיים הודיעו כי 11 אזרחים שהמתינו לסיוע נהרגו מאש צבא ישראל בכמה אזורים ברצועת עזה מאז הבוקר.

אותם מקורות אישרו כי מספר ההרוגים עלה ל-67, בעקבות תקיפות אוויריות ישראליות שכוונו למספר אזורים ברצועת עזה מאז עלות השחר היום.

משרד הבריאות ברצועת עזה הודיע ביום רביעי כי 142 שהידים ו-487 פצועים הגיעו לבתי חולים ברחבי הרצועה במהלך 24 השעות האחרונות. המשרד ציין כי גופותיהם של מספר קורבנות נותרו מתחת להריסות וברחובות, כאשר אמבולנסים וצוותי הגנה אזרחית אינם יכולים להגיע אליהם עקב ההפגזות המתמשכות.

משרד הבריאות של עזה מסר בהצהרה כי מספר ההרוגים כתוצאה מתוקפנות הכיבוש הישראלי עלה ל-57,012 שהידים ו-134,592 פצועים מאז ה-7 באוקטובר 2023, על רקע המשך ההפצצות והתקיפות נגד אזרחים.

בהתפתחות קשורה, אישר המשרד כי מספר ההרוגים מ"קדושים מעונים חיים" - אלו שנהרגו בעת ניסיון לקבל סיוע הומניטרי - עלה ל-640 ו-4,488 פצועים, כאשר 39 בני אדם נהרגו ויותר מ-210 נוספים נפצעו ביממה האחרונה בלבד.

משרד הבריאות התאבל על מותו של ד"ר מרואן סולטן, מנהל בית החולים האינדונזי בצפון עזה, יחד עם כמה מבני משפחתו. המשרד ציין כי התקיפות החוזרות ונשנות של אנשי רפואה והומניטרי "משקפות את גישתו העקובה מדם של הכיבוש ואת התעקשותו לחסל עובדים במגזר הבריאותי וההומניטרי".

המשרד אישר כי התוקפנות המתמשכת גרמה להרס נרחב של מתקני בריאות, מה שהחמיר עוד יותר את המצב ההומניטרי ופגע במתן טיפול רפואי לפצועים ולחולים.

מועדון האסיר הפלסטיני מסר כי רשויות הכיבוש ממשיכות להסלים את התקפותיהן נגד עיתונאים באמצעות מדיניות המעצר המנהלי, שכן מספר העיתונאים העצורים מנהלית בבתי הכלא של הכיבוש הישראלי, בטענה של קיומו של "תיק סודי", עלה ל-(22) עיתונאים, האחרון שבהם הוא העיתונאי אחמד אל-ח'טיב, שקיבל צו מעצר מנהלי לתקופה של שישה חודשים. אלה נמנים עם (55) עיתונאים בבתי הכלא של הכיבוש, כולל (49) שנעצרו מאז תחילת רצח העם.

מועדון האסירים הצהיר כי מספר המעצרים והמעצרים של עיתונאים שתועדו מאז תחילת רצח העם הגיע ללפחות (192) מקרים.

המועדון הוסיף כי העלייה במספר העיתונאים הנמצאים במעצר מנהלי מגיעה לאור העלייה חסרת התקדים מבחינה היסטורית במספר העצורים המנהליים בבתי כלא של הכיבוש, שהגיע ל-3,562 עצורים עד תחילת יוני האחרון.

באמצעות מעצר עיתונאים, רשויות הכיבוש שואפות להשתיק את קולם לנוכח הפשעים המחרידים שביצע הכיבוש, לפגוע בנרטיב הפלסטיני ולהטיל צנזורה ופיקוח נוספים על עבודתם. נציין כאן את המקרה של העיתונאי נידאל אבו עקר מבית לחם, אחד העצורים המנהליים הוותיקים ביותר, לאחר שנכלא על ידי הכיבוש מאז 1 באוגוסט 2022. בעבר בילה כמעט 20 שנה בבתי כלא ישראליים, שרובם הוחזקו במעצר מנהלי.

בנוסף לפשע המעצר המנהלי, הכיבוש ממשיך לפגוע בעיתונאים באמצעות מה שהוא מכנה מעצר המבוסס על "הסתה" ברשתות החברתיות. צורת מעצר זו הפכה לכלי לדיכוי חופש הדעה והביטוי, והפכה לצורה נוספת של עבירת המעצר המנהלי. רוב אלה שנעצרו על סמך "הסתה", שנגדם הכיבוש לא היה מסוגל להגיש כתבי אישום, הועברו לאחר מכן למעצר מנהלי.

עיתונאים הכלואים בבתי הכלא ובמחנות הכיבוש מתמודדים עם כל אותם פשעים כמו אסירים, כולל עינויים שיטתיים, מכות קשות, רעב והזנחה רפואית, בנוסף להשפלה ולהתעללות המתמשכת שהם נתונים אליהם. זאת בנוסף למדיניות המתמשכת של גניבה וקיפוח נגדם, ולמעצרם בתנאי מעצר קשים ומשפילים.

מועדון האסיר הפלסטיני מסר כי העציר המנהלי מוחמד נאסים אבו אל-עז (בן 19) מיריחו, שנמצא במעצר מאז פברואר בשנה שעברה, עבר עינויים חוזרים ונשנים ומכות קשות בכלא הנגב, מה שהוביל לאובדן ניידותו.

מועדון האסיר הסביר בהצהרה שפורסמה ביום רביעי כי במהלך התקופה האחרונה, אבו אל-עז סבל מהידרדרות מהירה בבריאותו עקב ההתעללות המתמשכת לה סבל. מצבו החמיר עד כדי כך שלא היה מסוגל לספק את צרכיו, מה שחייב את העברתו לבית החולים, שם עבר ניתוח גב עדין בבית החולים סורוקה. בהמשך, הוא הועבר ל"מרפאת הכלא רמלה", שם הוא סובל כיום מנכות מוטורית בחלק התחתון של גופו.

מועדון האסיר קבע כי העציר אבו אל-עז לא סבל מבעיות בריאותיות לפני מעצרו, וכיום הוא מייצג קורבן נוסף של פשעי העינויים השיטתיים להם נתונים אסירים בבתי הכלא ובמחנות הכיבוש, המבוצעים על ידי מערכת בתי הכלא הישראלית באמצעות שיטות, נהלים וכלים שיטתיים ומתמשכים. פשעי עינויים היו הסיבה העיקרית למותם של עשרות אסירים ועצורים בבתי הכלא ובמחנות הכיבוש מאז תחילת רצח העם.

כוחות הכיבוש הישראליים פרצו ביום רביעי לגן הילדים ברחוב שוהדא במרכז חברון, ועצרו יותר מ-70 ילדים ואת המפקחים עליהם, אותם התעללו.

הפעיל זידאן אל-שרבאטי סיפר ל-WAFA כי כוחות ישראליים פרצו לגן הילדים ברחוב שוהדא באזור הסגור בחברון, שם השתתפו יותר מ-70 ילדים במחנה קיץ. הם עצרו מספר אנשי צוות וניפצו את הטלפונים של אחד מילדיהם, מה שעורר פחד ואימה בקרב הילדים המשתתפים במחנה.

הוא הסביר כי מחנה זה הוקם כדי לבדר את ילדי האזור, על רקע הנסיבות הקשות שחווים התושבים באזורים הסגורים של חברון מזה יותר משנתיים. כוחות הכיבוש מטילים עוצר ערב על חלקים נרחבים משכונות העיר הנמצאות תחת שליטת הכיבוש, בנוסף להגבלת תנועת התושבים וקביעת זמנים ולוחות זמנים ספציפיים להסעתם.

אתרים ישראליים דיווחו כי חייל יחידת אגוז נהרג בתקרית צלפים ברצועת עזה.

אתרים ישראליים חשפו אירוע ביטחוני חמור ברצועת עזה, בו ארבעה חיילים נפצעו קשה בפיצוץ מטען חבלה שכוון נגד טנק ברצועת עזה.

לאחרונה גברו אבדותיו של צבא ישראל במהלך הקרבות העזים עם ההתנגדות הפלסטינית בתוך רצועת עזה, ורשם את מספר ההרוגים הגבוה ביותר בשורותיו מזה מספר חודשים.

עשרים חיילים נהרגו בשבוע האחרון בלבד, על פי ערוץ 12 הישראלי, מה שהחריף את הביקורת על ממשלת ישראל והאשים אותה בהמשך המלחמה ללא תוכנית ברורה להתמודדות עם רצועת עזה.

בית הדין המהפכני ברצועת עזה נתן ליאסר אבו שבאב, שבמהלך המלחמה ייסד ארגון חמוש המתנגד לחמאס ממזרח לרפיח, 10 ימים להיכנע.

בית המשפט אמר: "החלטנו, בהתאם להוראות חוק העונשין הפלסטיני מס' 16 משנת 1960 וחוק ההליכים המהפכניים משנת 1979, להעניק לנאשם יאסר ג'יהאד מנסור אבו שבאב, יליד 27 בפברואר 1990, בעל מספר תעודת זהות 802621169, תושב רפיח, תקופה של עשרה ימים החל מהיום, יום רביעי, 2 ביולי 2025, להסגיר את עצמו לרשויות המוסמכות למשפט בפני הרשויות השופטות."

בית המשפט האשים את אבו שבאב ב"בגידה ובתקשורת עם גורמים עוינים, תוך הפרת סעיף 131", וכן ב"הקמת כנופיה חמושה, תוך הפרת סעיף 176".

בין האישומים נגד אבו שבאב, כפי שצוין בתזכיר בית המשפט, נמצא "מרד מזוין תוך הפרת סעיף 168". בית המשפט קבע כי אם לא ייכנע, "הוא ייחשב לנמלט מן הצדק ויישפט שלא בפניו". הפסיקה הסתיימה בקביעה: "כל מי שיודע על מקום הימצאו חייב לדווח עליו, אחרת הוא ייחשב כטיוח על פושע נמלט מן הצדק".

בימים האחרונים פרצו עימותים מזוינים בין פעילי חמאס לבין קבוצת אבו שבאב, הפועלת בסמוך לכוחות הכיבוש הישראליים המתקדמים מזרחה לרפיח. חמאס טען כי הרג כמה מחברי קבוצה זו. לפני מספר ימים הודיע אבו שבאב, העומד בראש הקבוצה המכנה את עצמה "הכוחות העממיים", כי הוא חוקר מספר פעילי חמאס שחטף.

שמו של אבו שבאב הפך בולט יותר ויותר בתקופה האחרונה, לאחר שקרא לתושבי האזורים המזרחיים של רפיח לחזור ולהתגורר שם. הוא תיאם עמו לאחר שהקים את הקבוצה החמושה, שלפי הדיווחים הקימה ממשל כדי לווסת את המצב שם, בתמיכה ישראלית. בדף הפייסבוק של קבוצתו, פרסם אבו שבאב תמונות מאזורי השפעתו בהן הוא מקים אוהלים למגורי משפחות, וכן תמונות שלו מחלק להן סיוע במזון.

אבו שבאב מכחיש כל קשר לכיבוש, וטוען כי כלי הנשק שלו הם כלי נשק שבטיים וכי הוא מתאם עם "הרשות הפלסטינית הלגיטימית". עם זאת, שבטו, התראבין, התנער ממנו, בעוד שהרשות הפלסטינית לא הצביעה על כל תיאום עם אבו שבאב. בעבר הואשם בגניבת סיוע הומניטרי הנכנס לעזה.

בשל קרבתה לעמדות צבאיות ישראליות, פעילי חמאס לא הצליחו להגיע אליה. באחד המקרים, במהלך הפסקת האש הקודמת, תקפו רחפנים את פעילי התנועה, ואילצו אותם לחזור לאחור לפני שהגיעו לאזור ההשפעה של אבו שבאב.

הצבא הישראלי מסר כי הרמטכ"ל אייל זמיר ערך אתמול סיור בשטח סוריה, שם הזהיר כי הצבא יתקוף כל איום קונקרטי בכל מקום.
דובר צבא ישראל, אביחי אדרעי, ציטט את זמיר באומרו: "סוריה התפרקה ועוברת שינויים. אנו נאחזים בנקודות מפתח ונמשיך לפעול מעבר לגבול כדי להגן על עצמנו".
"נתקוף כל איום קונקרטי, קיים או מתפתח, בכל מקום שיידרש", הוסיף, והדגיש את חשיבות ההגנה המקדימה ברמת הגולן.
ישראל השתלטה על אזורים בדרום מערב סוריה, כולל אזור החיץ הממוקם בשטח סוריה, לאחר הדחתו של הנשיא בשאר אל-אסד בדצמבר, ופתחה בתקיפות נגד נשק ויכולות צבאיות סוריות.
ה"טיימס אוף ישראל" דיווח כי זמיר ערך סיור שטח והערכת ביטחונית בסוריה, בליווי מפקדים בכירים בפיקוד הצפון של צה"ל.
זמיר הצביע על המערכה המתמשכת של ישראל בחזיתות מרובות נגד כוחות איראניים ושלוחיהם באזור, והדגיש את נחישות הצבא "להמשיך לפגוע בקבוצות טרור כמו חיזבאללה".
במהלך הביקור, נפגש זמיר עם חיילי מילואים המוצבים לאורך הגבול.

העיתון הכלכלי הישראלי "דה מרקר" חשף כי מכון ויצמן למדע, אחד ממרכזי המחקר החשובים בישראל ובעולם, סבל מנזקים רבים בעקבות מתקפת טילים איראנית שכוונה אל המכון באמצע יוני. התקיפה גרמה להרס נרחב ולהפסדים כספיים ומדעיים עצומים, ואיימה לעצור מחקר חיוני.
בדיווח העיתונאי צוטט פרופסור אלון חן, ראש מכון ויצמן, כעד בפני ועדת הכספים של הכנסת, בה הודה כי שניים מבני המכון נפגעו ישירות מטילים בליסטיים איראניים. אלה היו מכון אולמן לחקר הסרטן ובניין דולארו לכימיה וחומרים מתקדמים, שנבנה בחמש השנים האחרונות בעלות של כ-140 מיליון דולר. חן לא התייחס לנזקים צבאיים נוספים שעשויים להיגרם כתוצאה מההפצצה.
המכון ידוע כ"מוח הגרעיני של ישראל", והוא מספק גם שירותי מחקר לצבא הישראלי, כולל בינה מלאכותית, ניתוח נתוני מודיעין והנחיית רחפנים.
המכון עובד גם על פיתוח כלי נשק אוטונומיים או חצי-אוטונומיים, מכשירי מעקב והנחיה מדויקים, טכנולוגיות שיבוש והגנה אלקטרוניות, כמו גם מחקר על טכנולוגיות אנרגיה מכוונת וטכנולוגיות גרעיניות, ותמיכה במערכות לוויינים צבאיות.
הרס בכל פינה
נשיא המכון אמר כי בניין הכימיה ספג פגיעה ישירה בקומה החמישית שלו, והסביר כי הריסתו ושיפוצו היו בלתי נמנעים. קמפוס המכון נסגר במשך שבועיים תמימים לאחר הפיגוע, לפני שנפתח מחדש חלקית אתמול, עקב פינוי הריסות והערכת הנזקים.
העיתון ציטט אותו כאומר כי הנזק שנגרם מהפיצוץ השתרע על פני כל קמפוס האוניברסיטה, וכי חמישה מתוך 112 הבניינים שניזוקו יצטרכו להיבנות מחדש לחלוטין, כולל בניין מדעי הסביבה, בעוד שכ-60 בניינים אחרים יעברו שיקום, עם דרגות נזק שונות.
חמור עוד יותר, לדברי צ'ן, הוא שההרס פגע במרכזי מחקר פרה-קליניים, בהם שוכנים יותר מ-100,000 עכברי מעבדה המשמשים במחקר על מחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון וסוגים שונים של סרטן.
"אלה לא רק חיות מעבדה, אלא מודלים מדעיים יקרי ערך שעליהם התבססו שנים של מחקר. אובדנם יהיה אסון מדעי של ממש", אמר צ'ן לוועדה.
חדר המכונות המרכזי, האחראי על הפעלת מערכות החשמל, המיזוג והמים של הקמפוס, ניזוק גם הוא. העיתון ציין כי גם אזור המגורים של המכון ניזוק, אך למרבה המזל, לא דווח על נפגעים אנושיים בתקיפה.
ה"מרקר" דיווח כי צ'ן הציג בפני ועדת הכספים מפה אווירית צבעונית המציגה את היקף הנזק. אזורים שלמים נצבעו באדום, דבר המצביע על נזק חמור, בעוד אזורים אחרים סומנו בכתום וצהוב, בהתאם להיקף הנזק ולצורך בשיקום או שחזור.
העיתון ציין כי הצנזורה הצבאית הישראלית אפשרה לראשונה פרסום פרטים אלה (כלומר, לא נחשף הנזק שנגרם לרכיבים צבאיים), על רקע הערכות לפיהן עבודות השיקום עשויות להימשך בין שלוש לחמש שנים, מה שמעלה חששות בקרב חברי הוועדה לגבי ההשפעה על מעמדה הגלובלי של ישראל בתחום המחקר.
מאיימים על עתיד המחקר
העיתון העריך את הנזק הישיר למבנים ולציוד בין 1.5 ל-2 מיליארד שקלים (כ-443 מיליון דולר), אך חן הסביר כי ההפסדים המדעיים והכלכליים ארוכי הטווח גדולים בהרבה ואי אפשר למדוד אותם במספרים.
"אם יש לנו מדען שאסף דגימות קליניות מחולי סרטן במשך 25 שנה, כיצד נהיה אחראים לאובדן זה? כיצד נהיה מעריכים את האובדן של עשרות שנים של עבודת מחקר?", הוא שאל את הוועדה.
צ'ן גם מתח ביקורת על "הליקויים" במנגנון הפיצויים על נזקים המבוסס על מס רכוש, והסביר: "אם היינו קונים מיקרוסקופ תמורת מיליון דולר לפני חמש שנים, ייתכן ששוויו בספרים כיום לא יעלה על 200,000 דולר, בעוד שבפועל היינו צריכים לקנות מיקרוסקופ חדש תמורת 1.5 מיליון דולר. מי יכסה את הפער הזה?"
העיתון טען כי מכון ויצמן מנוהל כארגון ללא מטרות רווח ומקבל רק כ-20% מתקציבו ממימון המדינה, בהשוואה לממוצע של 70% באוניברסיטאות ישראליות אחרות.
"תקציב הפיתוח שלנו נשען כולו על תרומות ועל עצמאות. אין לנו שכר לימוד, ואם היינו צריכים להשתמש בחסכונות שלנו כדי לבנות מחדש, לא היה נשאר לנו כלום למימון הפעילות השוטפת", אמר צ'ן.
נשיא המכון הזהיר כי המשך המשבר עלול לאלץ את המכון להקפיא את קבלתם של חוקרים חדשים, באומרו: "אנו מקבלים בין 10 ל-15 חוקרים חדשים מדי שנה. אם לא יהיו לנו 60 מעבדות מוכנות, לא נוכל לקבל חוקרים חדשים. זה ייצור פער רציני במחקר המדעי בישראל".
במהלך המושב קרא חבר הכנסת עודד פורר להקמת מנגנון מיוחד לשיקום המכון, באומרו: "זה לא מקרה פיצויים רגיל. אנחנו מתמודדים עם נזקים ישירים, עקיפים וחקירתיים. חייב להיות מנגנון מיוחד המופעל על ידי בכיר בממשלה כדי לאחד את כל הצדדים".

עשרות אזרחים נהרגו ונפצעו בהפגזה ישראלית עזה על מספר אזורים ברצועת עזה מאז שעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי.

מקורות מקומיים דיווחו כי שישה אזרחים נהרגו ואחרים נפצעו כאשר כוחות הכיבוש הפציצו אוהלים בהם שוכנו עקורים באזור אל-מוואסי בחאן יונס. עשרה אזרחים, ביניהם ילדים, נפצעו גם הם כאשר אוהלים בהם שוכנו עקורים הופצצו באותו אזור, הנחשב ל"אזור בטוח" למשפחות עקורות. עם זאת, הוא הופצץ שוב ושוב בשבועות האחרונים.

הוא הוסיף כי ארבעה אזרחים נוספים נהרגו ואחרים נפצעו כתוצאה מהפצצת הכיבוש על בית השייך למשפחת זנו ברחוב יפו במרכז העיר עזה.

כתבנו דיווח כי ארבעת הקדושים המעונים היו האב אחמד איאד זנו, אשתו איאת זנו, שתי בנותיהם זהרה זנו ושני ילדיהם עוביידה זנו. ההפצצה גם הרסה כמעט לחלוטין את הבית, וצוותי אמבולנס והגנה אזרחית ממשיכים לחפש מתחת להריסות, על רקע חששות כי קורבנות נוספים נעדרים.

ארבעה אזרחים, בהם שני ילדים, נהרגו גם הם בתקיפה אווירית ישראלית על בית בשכונת אל-תופאח, מזרחית לעיר עזה.

בעיר דיר אל-בלח במרכז רצועת עזה, דיווחו מקורות רפואיים כי עשרה אזרחים נפצעו כאשר רחפן ישראלי כיוון לאוהל בו שוכנו עקורים ליד בית החולים השהידים של אל-אקצא. מספר אזרחים נוספים נפצעו גם הם מירי רחפנים ישראלי בשכונת אל-כרמה, צפון-מערבית לעיר עזה.

מקורות רפואיים דיווחו כי 13 אזרחים נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות על מספר אזורים ברצועת עזה מאז עלות השחר היום.

אתמול, יום שלישי, רצועת עזה הייתה עדה לסדרה של מעשי טבח שביצעו כוחות הכיבוש נגד משפחות, כאשר כ-100 אזרחים נהרגו מאש ישראלית ומתקיפות אוויריות.

מספר ההרוגים ברצועת עזה מאז ה-7 באוקטובר 2023 עלה ל-56,647, ומספר הפצועים ל-134,105.

ביום שני הקרוב צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן. לפי פרסומיו של טראמפ ברשתות החברתיות, הוא יעביר לנתניהו מסר ברור: המלחמה ברצועת עזה חייבת להגיע לסיומה, וכל החטופים הישראלים חייבים לשוב לבתיהם.

 ממידע מהימן העומד לרשותי (באמצעות מקורות ראשוניים), לחמאס ארבע דרישות עיקריות:  

1. הפסקת אש קבועה – כלומר, סיום מוחלט של הלמלחמה.

2. נסיגה מלאה של כוחות צה"ל מכל שטח רצועת עזה.

3. שחרור אסירים פלסטינים מבתי הכלא הישראליים, כולל אלו שהורשעו ברצח ישראלים.

4. הגדלה ניכרת של הסיוע ההומניטרי המוזרם לרצועה.

 בתמורה, חמאס מוכן לשחרר את כל החטופים הישראלים (50 במספר, בהם חטופים חיים ואלא שלא שרדו), ולהעביר את השליטה בעזה לידי ממשלה פלסטינית טכנוקרטית ואזרחית. עם זאת, חמאס לא התחייב לפירוק נשקו, להעברת הנשק לרשות הממשלה החדשה, או לעזיבת פעיליו החמושים את הרצועה.

 זו העסקה שניתן להשיג כבר בשבוע הקרוב: תחילה, טראמפ יידרש להבהיר לנתניהו כי עליו לחתום על ההסכם; לאחר מכן, מתווכים אמריקאים, קטרים ומצרים ילחצו על חמאס לקבלו. אם כל הצדדים יגיעו להבנה, תוכל להיחתם תוכנית יישום מעשית, והמלחמה בעזה יכולה להסתיים תוך שבוע עד שבועיים מהיום.

 המצב הצפוי לאחר הנסיגה

לאחר נסיגת הכוחות הישראליים, לאנשי חמאס החמושים לא תהיה סיבה להמשיך בירי הרקטות והמרגמות לעבר ישראל. עם זאת, הם עלולים להישאר חמושים מתוך חשש מתגובת תושבי עזה הזועמים או עד שיחליטו לעזוב את הרצועה. פירוק הנשק של חמאס יידרש בהמשך ויבוצע על ידי הממשלה הפלסטינית הזמנית שתקום בעזה (בתמיכה בינלאומית וערבית).

 ממשלת עזה החדשה (הזמנית) תוכל להזמין כוחות ערביים שיסייעו בשמירה על החוק והסדר, אך אלה ייכנסו רק בתיאום עם הנסיגה הישראלית.

 הצעדים הדחופים הנדרשים

מינוי ממשלה פלסטינית זמנית בעזה – נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) חייב להכריז מיד על ראש הממשלה הזמנית או על הרכב "וועדת התמיכה לעזה". כבר בתחילת מרץ 2025 פורסמה רשימה של 15 מועמדים מקובלים על הפלסטינים (בתמיכת מצרים). אין כל סיבה לעכב צעד זה אפילו יום נוסף.

 גיבוש תמיכה דיפלומטית בינלאומית– מאחר שישראל חסמה פגישה בין שרי החוץ של איחוד האמירויות, מצרים, ירדן, קטר וטורקיה עם אב מאזן ברמאללה, על אבו מאזן לכנס את כל הנציגים הדיפלומטיים הזרים המוצבים ברמאללה וישראל כדי לגבש תמיכה בינלאומית בתוכנית הפלסטינית לשלטון בעזה.

 ניצול הפורומים הבינלאומיים – הפסגה המתוכננת בין צרפת לערב הסעודית (בסוף יולי בפריז או בספטמבר במסגרת עצרת האו"ם) תוכל להפוך לפלטפורמה לקידום תוכניות השיקום בעזה ולקידום פתרון שתי המדינות.

 התחייבויות אבו מאזן והקהילה הבינלאומית

במכתבו לנשיא צרפת עמנואל מקרון (ביוני 2025), התחייב אבו מאזן לנקוט צעדים משמעותיים:

- פירוק נשק חמאס ופריסת כוחות בינלאומיים להגנה על הפלסטינים (באישור מועצת הביטחון).

 - קידום הסכם שלום עם ישראל על בסיס שתי מדינות.

- ביטול "חוק התשלומים למשפחות אסירים ושהדים"

- קיום בחירות פלסטיניות בתוך שנה.

 "כפי שכתב עבאס למקרון: ״מדינת פלסטין מוכנה לשאת באחריות הבלעדית לממשל ולביטחון בעזה, בתמיכה ערבית ובינלאומית... חמאס לא ישלוט עוד ברצועה ויידרש למסור את נשקו לכוחות הביטחון הפלסטיניים״.

 סיום המלחמה והבטחות טראמפ

המלחמה חייבת להסתיים עכשיו. החטופים חייבים לחזור הביתה, וחמאס לא יכול להמשיך לשלוט בעזה או לאיים על ישראל. טראמפ יכול לתת ערבות לנתניהו כי אם חמאס יפר את ההסכם ויפעל לחידוש האיום הצבאי, ישראל תזכה לתמיכה אמריקאית בפעולה צבאית מחודשת. במקביל, טראמפ יוכל להעביר לחמאס ערבות כי ארצות הברית תבטיח את קיום הפסקת האש כל עוד הארגון לא יחזור לפעילות צבאיתעוינת.

 העתיד יכול להיראות אחרת – אם רק ינקטו הצעדים הנכונים עכשיו.

וושינגטון - סעיד עריקאת

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע ביום שלישי כי ישראל הסכימה לתנאי הפסקת האש המוצעת בת 60 יום בעזה, והזהיר את חמאס לקבל את ההסכם לפני שהמצב יחמיר עוד יותר. הודעה זו הגיעה ימים ספורים לפני שטראמפ אירח את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בבית הלבן ביום שני לשיחות מכריעות שמטרתן לסיים את המלחמה בעזה, כך על פי מקורות יודעי דבר.

"נציגי מחלקתי קיימו היום פגישה ארוכה ופורייה עם הישראלים בנוגע לעזה", אמר טראמפ בהצהרה. "ישראל הסכימה לתנאים הדרושים ליישום הפסקת אש בת 60 יום, שבמהלכם נעבוד עם כל הצדדים לסיום המלחמה". טראמפ הוסיף כי קטאר ומצרים יציגו את ההצעה הסופית לחמאס.

טראמפ קרא לחמאס לקבל את ההסכם, והזהיר כי דחייתו תביא לתוצאות קשות: "אני מקווה, למען המזרח התיכון, שחמאס יקבל את ההסכם הזה, כי המצב לא ישתפר; הוא יחמיר".

על פי דוברת מחלקת המדינה, טמי ברוס, ארצות הברית הגבירה את מאמציה הדיפלומטיים בשבועות האחרונים, והפעילה לחץ על ישראל וחמאס להגיע להסכם הפסקת אש הכולל גם מנגנון לשחרור בני הערובה. שר העניינים האסטרטגיים של ישראל, רון דרמר, היה בוושינגטון ביום שלישי כדי להיפגש עם בכירים אמריקאים, ביניהם סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו והשליח המיוחד סטיב ויטקוף, כדי לדון בהפסקת אש אפשרית, באיומים אזוריים ובאיראן.

על פי משרד הבריאות בעזה (נכון לתחילת יולי 2025), מספר ההרוגים הפלסטינים הגיע ליותר מ-56,000 אזרחים, ויותר מ-133,000 נפצעו, רובם המכריע נשים וילדים.

ממשלת ישראל טוענת כי בפיגוע הראשון בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 נהרגו כ-1,200 בני אדם, כולל אזרחים ישראלים ואנשי כוחות ביטחון (כולל 311 חיילים). מאז, דיווח הצבא הישראלי כי לפחות 891 חיילים נהרגו בעזה מאז שישראל החלה במתקפה על המובלעת הנצורה.

דיוני הפסקת האש הנוכחיים מגיעים על רקע הסלמה של חששות הומניטריים בעזה. יותר מ-150 ארגוני סיוע בינלאומיים, כולל אוקספם, הצילו את הילדים ואמנסטי אינטרנשיונל, פרסמו ביום שלישי הצהרה משותפת הקוראת לפירוק מערכת חלוקת הסיוע השנויה במחלוקת בעזה, הנתמכת על ידי ישראל וארה"ב. המערכת ספגה ביקורת גוברת על רקע דיווחים על כאוס ואלימות בנקודות חלוקת מזון. על פי נתונים מתועדים, יותר מ-510 פלסטינים נהרגו בעת שניסו להשיג מזון, טרגדיה שהציתה את גל הגינויים האחרון.

בינתיים, תקיפות אוויריות ישראליות נמשכו ברחבי עזה, כאשר בית החולים נאצר בחאן יונס דיווח על לפחות 37 הרוגים בדרום עזה.

כדי לסבך את העניינים עוד יותר, שר הביטחון ישראל כץ פרסם אזהרה חמורה לאחר שמערכות ההגנה הישראליות יירטו רקטה שעל פי החשד שוגרה מתימן. אזעקות נשמעו ברחבי ישראל, וגורמים רשמיים דיווחו על שני טילים נוספים ששוגרו מעזה. למרות שכולם יורטו, כץ הזהיר כי תימן עלולה "לפגוש את גורלה של טהרן", בהתייחסו למלחמתה בת 12 הימים של ישראל עם איראן ולתגובה האיראנית שגרמה נזק משמעותי לישראל.

ראוי לציין שכאשר נשאל טראמפ ביום שלישי האם הגיע הזמן להפעיל לחץ על נתניהו להגיע להסכם הפסקת אש, הוא אמר שראש ממשלת ישראל מוכן להגיע להסכם: "הוא רוצה. אני חושב שנגיע להסכם בשבוע הבא".

"המבצע בעזה הוא הזירה המרכזית", אמר הרמטכ"ל אייל זמיר ביום שישי. "בעתיד הקרוב נגיע לקווים שהגדרנו לשלב הנוכחי של מבצע גדעון. משם יפותחו אפשרויות מבצעיות שיוצגו בפני הדרג המדיני".

הוא הוסיף, "נמשיך לפעול בנחישות להשגת שתי המטרות העיקריות של המלחמה - החזרת האסירים ותבוסת חמאס".

באסם נעים, חבר הלשכה המדינית של חמאס ודוברו, אמר בתגובה להצעת הפסקת האש ב-30 במאי: "לאחר לימוד מדוקדק, מתברר שהתגובה הישראלית מכוונת בעיקר לבסס את הכיבוש ולהנציח את מדיניות ההרג וההרעבה, גם במהלך מה שאמור להיות תקופה זמנית של רגיעה".

למרות שראש ממשלת ישראל נתניהו לא פירט את סדר היום לביקורו הקרוב בבית הלבן, הוא הודיע לקבינט שלו כי הסכם סחר יהיה בין הנושאים שיידונו. איראן צפויה גם היא להוות מקום בולט בשיחות, במיוחד לאור הצלחתו של טראמפ בתיווך הפסקת אש בין ישראל לטהרן. בעוד האזור עדיין מתלקח והמצב ההומניטרי מידרדר, כל העיניים יהיו נשואות לוושינגטון בשבוע הבא כדי לראות האם הדיפלומטיה תשיג הפסקת אש המיוחלת, או שמא מלחמת עזה תתפתח לפרק עקוב מדם אף יותר.

מפקד הכוח החדש של יוניפי"ל, הגנרל האיטלקי דיודטו אבגנרה, הדגיש את מחויבותה של יוניפי"ל להמשיך ולמלא את המנדט שלה בדרום לבנון במהלך פגישתו עם שר ההגנה הלבנוני, הגנרל מישל מנאסה, ביום שלישי.

מנסי אבאניארה התקבל במשרדו בירזה, צפון-מזרחית לביירות, לביקור נימוסים לאחר שנכנס לתפקידו, במקומו של הגנרל הספרדי ארולדו לזארו, כך על פי הודעה שפרסם משרד ההגנה הלאומי.

אבניה הדגיש את "מחויבותה של יוניפי"ל להמשיך ולבצע את משימותיה בדרום לבנון, בתיאום עם צבא לבנון".

שר ההגנה הלבנוני מצידו בירך את אורחו ובירך אותו על קבלת הפיקוד על יוניפי"ל, ואישר את "מחויבותה המלאה של לבנון להחלטה 1701", על פי סוכנות הידיעות הגרמנית.

מנסה הדגיש "את הצורך להגביר את הלחץ הבינלאומי על האויב הישראלי לסגת לחלוטין מדרום לבנון, מה שיאפשר לצבא לבנון להשלים את פריסתו בכל שטח לבנון בדרום".

גם מנסה וגם אבניה הדגישו את הצורך להאריך את המנדט של כוח הזמני של האו"ם בלבנון באוגוסט הבא, ללא כל שינוי במשימתו.

ראוי לציין כי יוניפי"ל הוקם בהתאם להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם 425 ו-426 מיום 19 במרץ 1978, כדי לאשר את הנסיגה הישראלית מלבנון, להשיב את השלום והביטחון הבינלאומיים ולסייע לממשלת לבנון להשיב לעצמה את סמכותה האפקטיבית באזור.

בעקבות מלחמת 2006, מועצת הביטחון, בהחלטה 1701, חיזקה את יוניפי"ל והטילה עליו משימות נוספות, תוך עבודה בתיאום הדוק עם הכוחות המזוינים הלבנוניים בדרום לבנון.

המנדט של יוניפי"ל מוארך מדי שנה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם.

היום, יום שלישי, הודיעו כוחות הכיבוש הישראליים על הריסת אוהל מגורים השייך לאברהים חרבי דראר'מה בצפון בקעת הירדן.

דראגמה דיווח כי "מועצת המושבות" הודיעה לו בעל פה על הריסת אוהל מגורים שהקים יומיים קודם לכן, במקומו של אוהלו שלו שנשרף בשריפה מוקדם יותר השבוע.

דראגמה הוסיף כי כוחות הכיבוש הודיעו לו כי נאסר עליהם לבנות אוהלים באזור.

צבא הכיבוש הישראלי טען ביום שלישי בערב כי יירט שתי רקטות שנורו מדרום רצועת עזה לעבר התנחלויות סמוכות.

צבא ישראל מסר בהצהרה דרך פלטפורמת X: "בעקבות האזהרות ששוגרו לפני זמן קצר באזור עוטף עזה, חיל האוויר יירט שתי רקטות שנורו מדרום רצועת עזה וחצו את הגבול, מבלי לגרום לנפגעים".

אזעקות נשמעו בחמש התנחלויות ישראליות הסמוכות לרצועת עזה, והזהירו מפני ירי רקטות.

העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח כי אזעקות תקיפה אווירית נשמעו בהתנחלויות מפתחים, אמוז, יש"ע, ניר יצחק וברי גן, הסמוכות לעזה.

נכון לשעה 18:20 GMT, אף פלג פלסטיני בעזה לא נטל אחריות על שיגור הרקטות.

מאז ה-7 באוקטובר 2023, ישראל מנהלת מלחמת רצח עם בעזה, הכוללת הרג, רעב, הרס ועקירה בכפייה, תוך התעלמות מכל הקריאות והפקודות הבינלאומיות של בית הדין הבינלאומי לצדק לעצור אותה.

רצח העם, שנתמך על ידי ארצות הברית, הותיר אחריו כ-191,000 פלסטינים הרוגים ופצועים, רובם ילדים ונשים, ויותר מ-11,000 נעדרים. מאות אלפים נעקרו מבתיהם, ורעב גבה את חייהם של רבים, ביניהם עשרות ילדים.

מתנחלים הקימו מאחז קולוניאלי חדש באזור אל-מעראג'את, צפונית-מערבית ליריחו. זהו המאחז החמישי מסוגו לאורך כביש אל-מעראג'את.

חסן מליחאת, המפקח הכללי של ארגון אל-בידאר להגנה על זכויות הבדואים, אישר ל-WAFA ביום שלישי כי מתנחלים הקימו אוהל, הביאו מיכלי מים וגנרטור חשמלי לפני מספר ימים, והחלו לגדר את האתר כהכנה להפיכתו להתנחלות. זהו מחזה שהפך לתופעה חוזרת ונשנית באזורים שונים בגדה המערבית.

עדי ראייה מקהילת אל-מליחאת הערבית, שהיו בקרבת המקום, אישרו כי המאחז הוקם תחת חסותם של חיילי הכיבוש. הותקנו ציוד חפירה ויישור, בעוד שהמתנחלים החלו בהקמת גדרות ברזל.

הוא הוסיף, "המאחז החדש מצביע על 'תוכנית קולוניאלית מקיפה' שמטרתה לשלוט במסדרון חשוב המפריד בין יריחו למרכז הגדה המערבית, ולהגביל את תנועת האזרחים בין החלקים הצפוניים והדרומיים של הגדה המערבית".

העדים המשיכו, ותיארו את המתרחש כ"קטסטרופה הדרגתית" המתבצעת ללא דחפורים או עקירה ישירה, אך לא פחות מסוכנת מגירוש המוני. הם הזהירו כי הפרויקט הקולוניאלי שואף לפרק קהילות בדואיות ולאלץ אותן להגירה בכפייה.

היא הסבירה כי "המאחזים מתחילים כאוהל פשוט ולאחר מכן מתפתחים להתנחלויות מן המניין", בהתחשב בכך ש"המתנחלים פועלים כזרועות לא רשמיות של ממשלת הכיבוש", בתמיכה מלאה של הממסד הצבאי הישראלי.

אל-בידר הדגיש כי לא ניתן להפריד תוכנית זו מהמדיניות הישראלית שמטרתה לרוקן את שטח C מאזרחיו הפלסטינים, ובמיוחד מהבדואים, אשר מתקניהם נהרסים ומקופחים ממים ואנרגיה, בעוד שהמתנחלים מקבלים הקלות נרחבות.

תושבי האזור הביעו את כעסם על שתיקת הקהילה הבינלאומית ועל חוסר היכולת של הרשויות הפלסטיניות הרשמיות להתמודד עם הרחבת ההתנחלויות הזו. אחד ממנהיגי הקהילה הערבית אל-מליחאת אמר: "הם לא יורים עלינו ולא מגרשים אותנו במשאיות. הם רק מקשים על חיינו עד שאנחנו עוזבים מרצוננו. זוהי צורה נוספת של טיהור אתני".

הארגון סיכם את הצהרתו בקריאה לפעולה בינלאומית רצינית, כולל ניטור שוטף בשטח ותיעוד יומי של הפרות. הוא טען כי מה שמתרחש באל-מעראג'את הוא "טבח בהילוך איטי המבוצע הרחק מעיני המצלמות", וקרא לארגוני זכויות אדם להתייחס למצב כאל מקרה של טיהור אתני המתקדם בקצב מהיר.

שר הביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, אמר ביום שלישי כי המלחמה בעזה לא תסתיים עד ש"עניין חמאס יוסדר סופית".

בן גביר קרא לעצור את כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, וכינה זאת "חרפה מבישה" שיש לעצור אותה לחלוטין, לא רק להשעות אותה.

בן גביר אמר בהודעות לעיתונות ביום חמישי כי "הסיוע הנכנס כעת לעזה מייצג דחיפה חזקה לחמאס", והוסיף כי "עצירתו המוחלטת תקרב אותנו במהירות לניצחון".

בן גביר הודיע כי ידרוש כי נושא מתן סיוע לעזה יעלה להצבעה נוספת בישיבת הממשלה הבאה, בניסיון לשקול מחדש את החלטת הממשלה בנושא.

שר החוץ הירדני, איימן ספדי, קרא ביום שלישי לפעולה בינלאומית מיידית כדי לספק סיוע לרצועת עזה, הסובלת ממלחמה ומצור ישראלי מאז אוקטובר 2023.

כך נמסר במהלך פגישתו בעמאן עם הנציב הכללי של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א), פיליפ לזאריני, על פי הצהרה של משרד החוץ הירדני.

ספאדי הדגיש כי "המצב ההומניטרי הקטסטרופלי בעזה, כתוצאה מהתוקפנות הישראלית המתמשכת ברצועה ומניעת כניסת סיוע, מחייב פעולה בינלאומית מיידית לאכיפת כניסת הסיוע באמצעות ארגוני האו"ם הרלוונטיים, תוך יישום החוק הבינלאומי והמשפט ההומניטארי הבינלאומי".

הוא הדגיש כי "שלילת זכותו של העם הפלסטיני למזון ותרופות על ידי ישראל היא פשע מלחמה והפרה בוטה של החוק הבינלאומי, המשפט ההומניטארי הבינלאומי והערכים האנושיים המשותפים, ויש לטפל בה באופן מיידי וביעילות על ידי הקהילה הבינלאומית".

ספאדי הדגיש גם את "מרכזיות תפקידה חסר ההחלפה של אונר"א בעזה ובחמשת אזורי הפעולה שלה, בהתאם למנדט שלה מהאו"ם, ואת מאמציה המתמשכים של הממלכה לתמוך בה".

הוא הדגיש גם את הצורך ב"מאמצים משותפים לעצירת התוקפנות הישראלית על עזה באופן מיידי, להגיע להסכם הפסקת אש קבוע ומקיף, ולתמוך במאמצים שנעשים על ידי מצרים, קטאר וארצות הברית להשגת מטרה זו".

מאז ה-7 באוקטובר 2023, ישראל, בתמיכה אמריקאית, מבצעת רצח עם בעזה, הכולל הרג, רעב, הרס ועקירה, תוך התעלמות מקריאות וצווי בינלאומיים של בית הדין הבינלאומי לצדק לעצור זאת.

רצח העם הותיר אחריו כ-191,000 פלסטינים הרוגים או פצועים, רובם ילדים ונשים, ויותר מ-11,000 נעדרים, בנוסף למאות אלפי עקורים.

מספר ההרוגים במלחמה הרצחנית והתוקפנות שניהלו כוחות הכיבוש הישראליים ברצועת עזה עלה ל-56,647 שהידים ו-134,105 פצועים מאז ה-7 באוקטובר 2023.

מקורות רפואיים דיווחו ביום שלישי כי מספר ההרוגים כולל 6,315 שהידים ו-22,064 פצועים מאז ה-18 במרץ, אז הכיבוש חידש את תוקפנותו ברצועת עזה בעקבות הסכם הפסקת האש.

במהלך 24 השעות האחרונות, הגיעו לבתי החולים ברצועת עזה 116 שהידים (כולל 4 שגופותיהם חולצו) ו-463 פצועים.

מקורות רפואיים אמרו כי צוותי אמבולנס והגנה אזרחית מתקשים להגיע לקורבנות, שכן מספר רב מהם נותרו קבורים מתחת להריסות וברחובות.

יותר מ-130 ארגונים לא ממשלתיים קראו לפעולה מיידית לסיום תוכנית הסיוע ה"קטלנית" הנתמכת על ידי ארה"ב וישראל, המכונה הקרן ההומניטרית לעזה (GHF), ולחזרה למנגנוני תיאום סיוע בהובלת האו"ם.

הקרן ההומניטרית לעזה החלה את עבודתה בסוף מאי, לאחר מצור ישראלי בן שלושה חודשים על רצועת עזה. מאז, נהרגו יותר מ-500 פלסטינים וכ-4,000 נוספים נפצעו על ידי כוחות הכיבוש הישראליים בעת שניסו להשיג מזון וסיוע.

"הפלסטינים בעזה עומדים כיום בפני בחירה בלתי אפשרית: או לגווע ברעב או להסתכן בירי בעודם מנסים נואשות להשיג מזון כדי להאכיל את משפחותיהם", אמרו הארגונים הלא ממשלתיים בהצהרה משותפת ביום שלישי.

בין החותמים על ההצהרה נמנים אוקספם, הצילו את הילדים, אמנסטי אינטרנשיונל, רופאים ללא גבולות ו-ActionAid.

יש לציין כי במהלך הפסקת האש ברצועת עזה, בין ה-19 בדצמבר ל-18 במרץ 2025, פעלו 400 נקודות חלוקת סיוע. כעת, נקודות אלה הוחלפו בארבעה אתרי חלוקה צבאיים, מה שאילץ יותר משני מיליון בני אדם להימלט לאזורים צפופים שם הם עומדים בפני אש צבאית ישראלית.

"המערכת ההומניטרית מפורקת במכוון ובשיטתיות עקב המצור וההגבלות שהטילה ממשלת ישראל", כתבו הארגונים.

"המצור משמש כעת כדי להצדיק את הפסקת כמעט כל פעולות הסיוע האחרות, לטובת אלטרנטיבה קטלנית בשליטה צבאית שאינה מגנה על אזרחים ואינה עונה על צרכיהם הבסיסיים", הוסיפה.

במסגרת תוכנית המזון העולמית (WFP), אזרחים "רעבים ופגיעים" נאלצים ללכת במשך שעות דרך "אזורים מסוכנים ואזורי סכסוך פעילים", אמרו הארגונים.

בשבוע שעבר פרסם ה"מידל איסט איי" ראיון עם יוסף אל-עג'ורי, פלסטיני בן 40 מעזה, בו תיאר את מסעו הקטלני להשגת מזון מקרן הסיוע העולמית. הוא השווה את חווייתו לסדרת טלוויזיה טרגית בשם "משחק הקלמארי", ומתאר כיצד חשש לחייו על רקע אש צלפים ישראלית, ראה גופות רבות, ונאלץ לדחוף בכוח פלסטינים רעבים אחרים כדי להשיג חבילות מזון.

גורמים צבא ישראלים הודו כי ירו לעבר אזרחים פלסטינים שעמדו בתור לקבלת סיוע בעזה למרות שלא היוו איום, כך עולה מדיווח שפורסם ב"הארץ" ביום שני.

הודאה זו מגיעה לאחר דיווח שפרסם העיתון ביום שישי, בו הודו חיילים ישראלים שקיבלו פקודות לירות באזרחים רעבים בנקודות חלוקת סיוע הומניטרי בעזה.

גורמים ביחידת פיקוד הדרום אמרו כי "קיבלו הוראה לירות על קהל לא חמוש ליד אתרי חלוקת מזון בעזה, גם בהיעדר כל איום", והוסיפו כי "אזרחים נהרגו מאש ארטילרית 'לא מדויקת ולא מחושבת'".

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, דחה את הדיווח של "הארץ" וכינה אותו "שקרים זדוניים".

באירוע החמור ביותר, בין 30 ל-40 בני אדם היו מטרה לתקיפה על ידי חיילים ישראלים, מסרו הארגונים. "בתוך רעב קשה ותנאים דמויי רעב, משפחות רבות מספרות לנו שהן כעת חלשות מכדי להתחרות על מנות מזון", מסרו הארגונים הלא ממשלתיים. "אלה שמצליחים להשיג מזון חוזרים לעתים קרובות עם מעט מאוד פריטים בסיסיים - שכמעט בלתי אפשרי להכין ללא מים נקיים או דלק לבישול".

היא הוסיפה כי אגודת הספיר, הקובעת סטנדרטים מינימליים לסיוע הומניטרי, הזהירה כי הקרן ההומניטרית לעזה (GHF) אינה דבקה בסטנדרטים ועקרונות הומניטריים בסיסיים.

הקבוצות קראו לתורמים לא לממן תוכניות סיוע צבאיות המפרות את החוק הבינלאומי ו"מסכנות שותפות לזוועות", ולנקוט צעדים קונקרטיים לסיום המצור המשתק על עזה.

מדינות אחרות קראו להקמתו מחדש של מנגנון תיאום מאוחד בראשות האומות המאוחדות "המבוסס על המשפט ההומניטארי הבינלאומי וכולל את אונר"א, החברה האזרחית הפלסטינית והקהילה ההומניטרית הרחבה יותר".

בשבוע שעבר, 15 ארגוני זכויות אדם וארגוני משפט אמרו כי הקרן ההומניטרית לעזה (GHF) עשויה להיות שותפה לפשעים בינלאומיים.

שר התחבורה של ישראל אמר כי דוד זיני יהיה ראש השב"כ וכי הדיון בבית המשפט העליון מיותר וחורג מסמכותו.

דוד זיני, תת-אלוף בצבא הישראלי, נולד בשנת 1974 בירושלים. הוא החל את דרכו הצבאית בשנת 1992 ביחידת סיירת מטכ"ל. ביולי 2015 הוטל עליו להקים את חטיבת קומנדו עוז וכיהן כמפקדה הראשון עד 2017. ביוני 2023 קודם לדרגת תת-אלוף.

במאי 2025, הודיע משרד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, במקומו של רונן בר. עם זאת, ההחלטה נתקלה בביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה גלי בהרב-מיארה ומבכירי צבא ישראל.

היום, יום שלישי, אילצו שלטונות הכיבוש הישראלי משפחה ירושלמית להרוס את ביתה בעיירה סילוואן, מדרום למסגד אל-אקצא.

מחוז ירושלים דיווח כי עיריית הכיבוש בירושלים אילצה את מחמוד בורקאן להרוס את בית משפחתו בשכונת ואדי יאסול בעיר סילוואן.

הבית משתרע על פני 100 מטרים רבועים, מתגוררים בו 7 אנשים, והוא נבנה במשך 5 שנים.

מקורות רפואיים במתחם הרפואי אל-שיפא בעיר עזה הודיעו על השעיית שירותי דיאליזה בכליות עקב מחסור בדלק, מה שמאיים על חייהם של 350 חולים התלויים בשירות להישרדותם.

המקורות הוסיפו כי חולים ביחידות טיפול נמרץ עומדים בפני מוות מיידי עקב מחסור בדלק הדרוש להפעלת ציוד רפואי חיוני, שכן השירותים יימשכו רק מספר שעות.

היא הסבירה כי הגנרטורים של בית החולים יפסיקו לעבוד לחלוטין בשעה 12 בצהריים, מה שאומר שמאות, ואולי אלפי, חולים יעמדו בפני סכנה ממשית ומסכנת חיים.

המקורות אישרו כי ארגונים בינלאומיים הודיעו להנהלת בית החולים כי הכיבוש מונע כניסת דלק לרצועת עזה, וכי אין אפשרויות זמינות לטיפול במשבר זה מלבד הפסקה מוחלטת של שירותי הרפואה.

צבא הכיבוש הישראלי הודיע ביום שני כי מתנחלים ישראלים הציתו עמדת ביטחון ישראלית בגדה המערבית הכבושה, בעקבות מסע מעצרים נגד מספר מתנחלים.

מתקפות מתנחלים נגד הצבא הישראלי בגדה המערבית החריפו לאחרונה, לאחר מעצרם של מספר מתנחלים על ידי הצבא בעקבות מתקפתם ביום רביעי על העיירה כפר מאליק במרכז הגדה המערבית, שהביאה למותם של שלושה פלסטינים ולפציעתם של שבעה. בינתיים, מתנחלים מבצעים מתנחלים נוספים נגד פלסטינים תחת חסות הצבא.

"במהלך הלילה, ישראלים הציתו עמדת ביטחון שהכילה מערכות המסייעות לסכל פיגועים ולשמור על הביטחון באזור חטיבת בנימין (מרכז הגדה המערבית)", נמסר בהצהרה מצבא ארה"ב, והוסיף כי "הנזק לעמדה מהווה איום על בטיחות התושבים".

מתנחלים תוקפים חיילים ישראלים

תוך התעלמות מאלימותו שלו ושל מתנחלים נגד אזרחים פלסטינים, גינה הצבא הישראלי "כל ביטוי של אלימות נגד כוחות הביטחון".

רשות השידור הישראלית הרשמית מצידה הצהירה כי "מתנחלים קיצוניים הציתו אמש מתקן ביטחוני חיוני בגדה המערבית". עוד נכתב כי "הם גם כתבו סיסמאות על קירות המתקן, ומערכת הביטחון חוקרת האם ביצועי האתר נפגעו מהשריפה".

היא הסבירה כי "האירוע התרחש על רקע הסלמה במתיחות האחרונה בגדה המערבית, שם עשרות ישראלים התאספו בכניסה למטה חטיבת בנימין, חלקם ירקו על חיילים, ריססו גז פלפל על שוטרים והשחיתו שלושה כלי רכב צבאיים".

היא הוסיפה כי "אחרים ניסו לפרוץ לבסיס, הניפו שלטים המאשימים את מפקד החטיבה בבגידה ודרשו את מאסרו". היא ציינה כי "כוחות המשטרה ומשמר הגבול פיזרו את הקהל תוך שימוש באמצעים שלא פורטו לפיזור הפגנות".

ביום שבת תקפו מתנחלים קצין וחיילים במילואים ליד הכפר אל-מור'ייר, מצפון לרמאללה במרכז הגדה המערבית, וגרמו לפציעות קלות. שישה חשודים, בהם שני קטינים, נעצרו, על פי הוועדה.

היא הוסיפה, "באותו לילה היו גם ניסיונות מכוונים לדרוס חיילים, וכ-30 מתנחלים יידו אבנים לעבר כוח צבאי. החיילים הגיבו בירי אזהרה באוויר, אך לא היו נפגעים."

חמישה כלי רכב של מתנחלים התנגשו במכוון גם ברכב צבאי בניסיון לחסום את הכביש, וגרמו נזק, על פי הרשות.

מרואן אמיל טובסי

הכלכלה הפלסטינית כבר אינה על סף קריסה, כפי שחשבנו בעבר. אלא, היא למעשה חצתה את הגבול, ונפלה לתהום של קריסה מבנית עמוקה, כפי שאושר על ידי דו"ח של הבנק העולמי שפורסם לפני מספר ימים, בסוף יוני 2025. הדו"ח, שחרג מהתיאור הטכני הרגיל, הציע אבחנה חדה וישירה של הפגיעות הפוליטית והכלכלית הפוקדת את הרשות הלאומית הפלסטינית, והזהיר מפני קריסה של מערכת שלמה, ולא רק משבר חולף בניהול כספי ציבור.
יחס החוב הציבורי עלה ל-86% מהתמ"ג עד סוף שנת 2024, עם ציפיות לעלות על 96% תוך שנתיים. עם זאת, מה שמדאיג יותר מנתון זה עצמו הוא שיותר ממחצית מחוב זה הוא חובות מצטברים, הכוללים משכורות שלא שולמו לעובדי הרשות הפלסטינית, דמי חבר לבתי חולים, חברות תרופות ואחרים, והתחייבויות שלא שולמו לקרן הפנסיה ולמגזר הפרטי, שהסתכמו בכ-6 מיליארד דולר בסך הכל, על פי דו"ח הבנק העולמי הנ"ל. חשיפה זו אינה רק מצביעה על חוסר איזון נזילות; היא גם משקפת כשל מבני במודל פוליטי-כלכלי המבוסס על ניהול משברים באמצעות העברה והלוואות, ולא על תכנון וריבונות לאומית, שאינם זמינים עקב הכיבוש המתמשך וסירובו לכבד את כל ההסכמים.
הרשות הלאומית הפלסטינית, אשר צמחה תחת משוואה פוליטית פגומה ותחת מדיניות הכיבוש לערעור מעמדה ותפקידה, הפכה לישות מדולדלת, הלווה מבנקים מקומיים כדי לשלם משכורות וצוברת חובות על חשבון האזרחים והעתיד, ומאיימת על יציבות מערכת הבנקאות כולה. לעומת זאת, הרשות הלאומית הפלסטינית חסרה כלים ממשיים לפעולה, לא ברמת המדיניות הכלכלית ולא ברמת קבלת ההחלטות הפוליטיות, לאור הכיבוש וההסלמה בפשעיו, מדיניותו וצעדיו, הפילוג, התלות והיעדר לגיטימציה אלקטורלית עממית לאחר שיישומו נתקע מכמה סיבות במשך שני עשורים.

חשוב לציין כאן כי דו"ח הבנק העולמי עצמו, אשר למרות נתוניו המשמעותיים, לא היה צירוף מקרים בצומת זה, אינו נטול ממד פוליטי. הבנק העולמי, כידוע, אינו ניטרלי לחלוטין; אלא, הוא מייצג כלי במערכת הכלכלית והפוליטית העולמית המונהגת על ידי הגמוניה של ארצות הברית. במובן זה, הוא משקף לעיתים את סדרי העדיפויות של הממשל האמריקאי להמשיך ולשעבד עמים, במקום להיות קול אובייקטיבי לסבלם. כאן, לא ניתן להפריד בין עיתוי פרסום הדו"ח ותוכנו המזעזע לבין מאמץ אמריקאי מתמשך להפעיל לחץ על הרשות הפלסטינית להתחדש בהתאם לדרישות של "רשות מחודשת" בכפוף לתנאי התקופה הנוכחית ובהתאם לסדרי העדיפויות הפוליטיים והביטחוניים של וושינגטון באזור, ולא עם סדר היום לשחרור לאומי שלה.
יתר על כן, לחצים כלכליים אינם מוגבלים למצור ולפיראטיות של כספי סילוק. הם גם מעמיקים על ידי צעדים ישראליים מתמשכים נגד המערכת הפיננסית הפלסטינית. כתוצאה מתלותם של הבנקים הפלסטיניים במערכת הבנקאות הישראלית, ובפרט עקב המדיניות הקיצונית של שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ', מערכת הבנקאות הפלסטינית חווה משבר חמור. הדבר מתבטא בהצטברות שקלים ישראליים בבנקים הפלסטיניים, ובסירובה של ישראל לאפשר העברתם או החלפתם על פי מנגנונים קודמים. הדבר מוביל למצוקת נזילות, משתק את הפעילות הפיננסית ומאיים על יציבות מערכת הבנקאות והכלכלה הפלסטינית כולה.
במקום להתמודד עם אתגרים אלה באמצעות שיח פוליטי וחברתי מאוחד, מכיל ועמיד, הממשלה הפלסטינית נעה לעבר החלטות המנציחות את ניתוקה מהמציאות החברתית והכלכלית ומגבירות את הנטל על האוכלוסייה. הדבר הודגם לאחרונה בהחלטותיה להפחית עסקאות במזומן ולאכוף תשלום באמצעות כרטיסי אשראי בנקאיים, למרות עלייה דרמטית, ובמובנים מסוימים, בלתי מוצדקת במחירים. למרות שמהלכים כאלה עשויים להיות מוצדקים במסגרת המדיניות המוניטרית המפוקחת על ידי הרשות המוניטרית הפלסטינית, בהקשר הפלסטיני הנוכחי שלנו, הם חושפים פגם מבני עמוק. מיליוני פלסטינים, במיוחד באזורים שוליים ועניים, חסרים כרטיסי אשראי, חשבונות בנק או אפילו יכולת ממשית להשתלב במערכת פיננסית פורמלית שכבר שברירית. זה הופך את המדיניות הזו לנחלתם הבלעדית של מעמדות ספציפיים ומבודד חלקים גדולים מהאוכלוסייה אפילו מצורות ההשתתפות הכלכלית הבסיסיות ביותר.
כאן, ניכר ביטוי אחד של משבר המערכת הפוליטית הפלסטינית עצמה, כאשר החלטות גורליות מתקבלות במנותק מצרכי העם ודאגותיו, לעיתים אינן מועילות לסיסמאות של עמידה איתנה והישרדות. כלים טכנוקרטיים מוטלים בהקשר חסר אפילו את המרכיבים הבסיסיים ביותר של ריבונות לאומית בשטח, כפי שתואר על ידי הנשיא קודם לכן, מה שהופך אותה לסמכות ללא סמכות. ההידרדרות הפיננסית היא רק אחת מהתוצאות של היעדר תהליך פוליטי רחב יותר, בהיעדר תפקיד בינלאומי יעיל לסיום הכיבוש ויישום פתרון שתי המדינות, כביכול כרוך בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית, אותה הכיבוש שולח והממשל האמריקאי אינו רוצה בפועל. דבר זה הוחמר עוד יותר בהיעדר דין וחשבון, שקיפות והפרדת רשויות, כמו גם הפילוג המתמשך שנגרם עקב ההפיכה והשלכותיה בשנים האחרונות, והחלפת הפרויקט הלאומי ברשת אינטרסים הנשלטת על ידי שיקולים ביטחוניים וכלכליים ונאמנויות פנימיות, או כתוצאה מהופעתם של מרכזי השפעה וקיומן של תוכניות להפרדת הגדה המערבית מעזה, תוך הפרדת עמנו מחזון השחרור הלאומי וצרכיו.
מלחמת ההשמדה, הטיהור האתני, הייהוד, הרחבת ההתנחלויות והסיפוח האחרונה של ישראל, שנתמכה במלואה על ידי ארצות הברית, על רקע שתיקה בינלאומית על רצח העם בעזה והטיהור האתני בגדה המערבית ובירושלים, לא היו תחילתה של הקריסה. אלא, הן היו התפוצצות מחרישת אוזניים של משבר מצטבר שנגרם על ידי המנטליות הקולוניאלית הציונית. הכלכלה בעזה התכווצה ב-83%, וב-17% בגדה המערבית, כאשר האבטלה הגיעה ל-80% ו-33%, וירידה מקיפה במדדי הייצור, הצריכה וההשקעות. אף על פי כן, השיח הרשמי ממשיך לדבר בשפת ניהול משברים ולא בשפת עימות, כאילו אנו חווים משבר זמני הניתן לתיקון, ולא קריסה מבנית מקיפה הדורשת חזון פוליטי וכלכלי מקיף ומשולב.
המלצות ה"רפורמה" של הבנק העולמי נראות טכניות על פני השטח, אך הן מתעלמות מהסביבה הפוליטית שנוצרה על ידי הכיבוש המתמשך של ההתנחלויות ותוכניותיו, מה שהופך את ההמלצות הללו לבלתי ניתנות ליישום או אפילו ללא התחשבות. כיצד ניתן לרפורמה בכלכלה ללא ריבונות? כיצד ניתן לאזן תקציב תחת כיבוש וצעדיו ההסלמה? כיצד ניתן ליישם רפורמות רדיקליות בתוך פילוגים פוליטיים וכיום, בתוך פשעי מלחמה הולכים וגוברים שהפכו את עזה לבלתי ראויה למגורים ואף מאיימים על עקירה, כמו גם ברוב מחנות הגדה המערבית? לאור הטרור הגובר של המתנחלים המכוון לכפרים, חוסר השליטה של הרשות הפלסטינית במעברים ובגבולות על פי החלטה ישראלית, בנוסף למצב של שיתוק מוסדי והיעדר אמון עממי אמיתי?
האמת היא שמה שאנחנו צריכים היום חורג מפתרונות פיננסיים. אנו עומדים בפני משבר פרדיגמה, פרויקט כושל וחסר מבני המחייב חשיבה מחודשת על היחסים בין הרשות הלאומית הפלסטינית (PNA), שהייתה אמורה להפוך למדינה אך מעולם לא עשתה זאת, לבין העם והכלכלה. עלינו גם להגדיר מחדש את תפקידה של הרשות הלאומית הפלסטינית במסגרת יחסיה עם אש"ף כמסגרת התייחסות, אשר בעצמו צריך לחזק את תפקידו ולבצע רפורמה במוסדותיו באמצעות מנגנונים דמוקרטיים. לא ייתכן עוד שהרשות הלאומית תמשיך למלא את תפקיד ה"מעסיק" המשלם משכורות כמודל רנטיר, אשר מסתמך גם על סיוע בינלאומי, אשר, על פי הדו"ח, נעלם או ירד מ-27% מהתמ"ג בשנת 2008 ל-2% בלבד בשנת 2024. סיוע זה, בינתיים, אינו מסוגל להגן אפילו על הזכויות הבסיסיות ביותר, לעודד פיתוח או להגן על עמנו. אנו זקוקים למדיניות לאומית שתשקם את תפיסת ההתנגדות הפוליטית למדינה תחת כיבוש, לא כממשל מקומי, אלא ככלי שחרור עם פרויקט כלכלי של התנגדות.
לא ניתן להשיג זאת ללא שינוי מהותי בסדרי העדיפויות הלאומיים. יש להפנות את התקציב הכללי לטובת בריאות, חינוך, תשתיות ותעשייה, ולא לטובת זכויות יתר ספציפיות או עידוד צריכה ללא ייצור. יש להקים מערכת מס הוגנת שתדרוש מבעלי הכנסה גבוהה ובעלי זכויות יתר לתת דין וחשבון ותחלק מחדש את העושר בצורה הוגנת. יש להפסיק את הצפת השוק ביבוא חסר הבחנה מהכיבוש, ויש ליזום אסטרטגיית התנתקות אמיתית מהכלכלה הישראלית, ללא קשר לעלותה הזמנית. לחלופין, יש לצמצם את יבוא הסחורות בעלות אלטרנטיבה לאומית או כאלה שתורמים רק להרחבת שוק הצריכה על חשבון הייצור.
כל זה חייב להיות מלווה בעידוד הייצור המקומי, כפי שציינתי, עידוד פרויקטים קטנים, העצמת נשים וצעירים, ופיתוח מגזרי החקלאות, התעשייה, האנרגיה המתחדשת, הטכנולוגיה והייצור המתקדם. שחרור כלכלי אינו סיסמה, אלא מדיניות. הכלכלה לא יכולה להיות רק אמצעי להישאר בשלטון. במקום זאת, היא חייבת להיות כלי למאבק, מרחב לחיזוק העמידה האיתנה והשחרור הלאומי הדמוקרטי, ופלטפורמה לבניית עתיד אחר על ידי סיום הכיבוש תחילה.
בסופו של דבר, שום רפורמה לא תוכל להצליח ללא חוזה חברתי-כלכלי חדש, כזה המבוסס על אמון, צדק ושקיפות. החוזה שאנו צריכים אינו עם תורמים או מוסדות בינלאומיים, אלא עם העם שלנו. אנו רוצים כלכלה שתחזיר את הכבוד לעם הפלסטיני ותהפוך את הפיתוח לפרויקט לאומי, לא רק לניהול משבר ממושך.
היום אנו ניצבים בפני רגע של אמת: או שנמשיך את הקריסה האיטית, או שנאזור את האומץ לבנות מחדש מודל חדש שיחבר מחדש את הכלכלה לשחרור לאומי, ולא לכניעה, על ידי הגדרה מחדש של פרויקט האחדות הלאומית שלנו המבוסס על קבלת החלטות עצמאית.

באחת הסצנות האכזריות ביותר בתולדות המלחמה והמצור, שורות של אזרחים פלסטינים ברצועת עזה מכוונות לתקיפה בזמן שהם ממתינים לשק קמח או לסל מזון. הירי אינו מכוון כלפי לוחמים, אלא כלפי הרעבים. מרחוב ראשיד ועד צומת נצרים, מעשי הטבח חוזרים על עצמם ללא מעצורים. דו"ח זה מנתח את הרקע הפוליטי, הצבאי והאידיאולוגי מאחורי התקפות שיטתיות אלו, וחושף כיצד הסיוע הפך מקו חיים לזירת הרג המוני, בתוך שתיקה בינלאומית ושותפות גלויה.
בעזה הנצורה, מלחמה כבר אינה מתנהלת אך ורק באמצעות ארטילריה וטילים. היא מתנהלת גם באמצעות רעב, שהופך כעת לנשק קטלני בפני עצמו, כאשר עשרות פלסטינים נהרגים מדי יום בזמן שהם ממתינים לשקי קמח או ארגזי סיוע.

טבח במרכזי סיוע
על פי כלי התקשורת הממשלתיים בעזה, יותר מ-516 אזרחים נהרגו בזמן שהמתינו לסיוע או במהלך אירועי חלוקת סיוע מאז תחילת מנגנון "הסיוע האמריקאי-ישראלי" ב-27 במאי 2025. יותר מ-3,700 נוספים נפצעו, כאשר מראות מחרידים חוזרים על עצמם: גופות נערמות מול בתי חולים, וניצולים צועקים, "יצאנו רק בשביל אוכל".
מאז אוקטובר 2023, רצועת עזה נתונה לאחד המצורים ומסעות הרעב ההמוניים הקשים ביותר בעת החדשה, על פי אמנסטי אינטרנשיונל. הארגון פרסם הצהרה ב-12 במרץ 2024 בה נאמר: "ישראל משתמשת באופן שיטתי ברעב כנשק מלחמה, הפרה חמורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי ופשע מלחמה מתועד".
הנציב העליון לזכויות אדם, וולקר טורק, הצהיר מצידו בנאומו למועצת זכויות האדם: "מה שאנו עדים לו בעזה הוא הרס שיטתי של צרכי החיים הבסיסיים ביותר והרעבה כפויה של אזרחים. ירי על אנשים מורעבים הוא נורא ובלתי מוצדק בשום פנים ואופן".

נקודות חלוקה מבוקרות אש
מאז סוף מאי 2025, פועל "מנגנון הסיוע האמריקאי-ישראלי". הוא מסתמך על נקודות חלוקה קרקעיות ספציפיות בתוך רצועת עזה, ולא על הצנחות אוויריות כמו בשבועות הראשונים של המלחמה.
נקודות אלה, כגון צומת רחוב ראשיד, אזור נצרים ומערב רפיח, מוגדרות בתיאום עם הצבא הישראלי ומקודמות כ"מסדרונות הומניטריים", אך הן כפופות לחלוטין לשליטה באש של כוחות הכיבוש.
במקרים רבים, ברגע שמבקשי סיוע מתאספים ליד אתרים אלה, הם הופכים למארבים חשופים, כאשר עשרות נהרגו או נפצעו מירי ישיר או מהפצצות פתע, ובכך מערערים את הטענה שאתרים אלה מציעים הגנה הומניטרית.

מדוע ישראל מכוונת למקבלי סיוע?
משקיפים סבורים כי פגיעה בשיירות סיוע משרתת את מטרותיה הצבאיות והפסיכולוגיות של ישראל, ובראשן: הטלת אימה על האוכלוסייה, מניעת התקהלויות, השפלת אנשים, התניית הישרדותם בקבלת תנאי הכיבוש, פירוק הסולידריות הפנימית והפיכת מזון לכלי שליטה.
"כאשר אנשים נהרגים בזמן שהם רצים אחרי משאית קמח, זה לא מקרה של כאוס, אלא מדיניות שיטתית שמטרתה להשפיל את העם הפלסטיני ולמחוק את כבודו", אמר חוקר המשפט הבינלאומי מייקל לינק, לשעבר הדווח המיוחד של האו"ם בנושא פלסטין, בראיון לאל ג'זירה אנגלית.
לסיכום, ניתן לומר שישראל מכוונת באכזריות כזו כלפי מבקשי סיוע בעזה מכמה סיבות שלובות זו בזו, הקשורות למדיניות צבאית, לאופן שבו מתנהלת המלחמה ולמטרה להפעיל לחץ על החברה הפלסטינית. ניתן לסכם סיבות אלו כדלקמן:

1- רעב ככלי מלחמה
ישראל משתמשת במדיניות של מצור ורעב כדי לשעבד את אוכלוסיית עזה. היא משתמשת בפגיעה במרכזי חלוקת סיוע כאמצעי לשליטה ובליטת החברה הפלסטינית באמצעות לחץ כלכלי ופסיכולוגי, בניסיון לאלץ את האוכלוסייה להיכנע או לברוח.

2- נימוקים ביטחוניים וטענות על איום
הצבא הישראלי מצדיק לעיתים ירי באזרחים במרכזי סיוע בטענה ל"איום ביטחוני" או נוכחות של "מיליטנטים" בקרב ההמונים. עם זאת, עדויות שטח ודוחות זכויות אדם מאשרים שרוב הקורבנות הם אזרחים לא חמושים, וכי מיליטנטים אינם נוכחים בהתקהלויות כאלה.
במקרים מסוימים, הצבא הכריז על כבישים המובילים למרכזי סיוע כ"אזורי לחימה", והזהיר אזרחים להתרחק מהם, למרות שידע שרובם מחפשי מזון.

3. מדיניות הענישה הקולקטיבית והחסינות מעונש
המשך הפשעים הללו משקף מדיניות של ענישה קולקטיבית נגד אוכלוסיית עזה, הנהנית מחסינות בינלאומית ומתמיכה פוליטית וצבאית מצד ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות, מה שמעניק לה תחושה של חסינות מעונש.
ארגוני זכויות אדם טוענים כי הירי הכבד והמכוון על אזרחים המנסים לקבל סיוע אינו מוצדק הן על פי החוק והן על פי המשפט ההומניטרי ומהווה פשע מלחמה מתועד.

4- מטרות פוליטיות רחבות יותר
יש הסבורים כי פגיעה בקבלי סיוע נועדה גם לערער את מאמצי הסיוע הבינלאומיים, לאלץ תושבים להימלט או לשנות את הנוף הדמוגרפי ברצועת עזה, בנוסף להפעלת לחץ פוליטי וצבאי על ההתנגדות הפלסטינית.
הפגיעה האכזרית בעובדי סיוע בעזה משקפת אסטרטגיה מכוונת לשעבד את האוכלוסייה באמצעות רעב ורצח. ישראל מצדיקה זאת בטענות ביטחוניות קלושות, בעוד שעובדות ועדויות מאשרות כי המטרה היא לחץ ושליטה קולקטיביים, בהיעדר כל הרתעה בינלאומית יעילה.
העיתון "הארץ" פרסם תחקיר מקיף ב-10 ביוני, וציין כי ההוראות שהוציא פיקוד הצבא מאפשרות "פתיחת אש בסביבת נקודות התכנסות אם יש חשד לגורמים סוררים או לאיומים פוטנציאליים". מומחים צבאיים תיארו זאת כאור ירוק לירי חסר הבחנה.
ישראל מאשימה את חמאס בשימוש באזרחים כמגנים אנושיים, בטענה שהתנועה מבקשת ליצור סצנות הומניטריות עקובות מדם כדי להביך את ישראל בפני דעת הקהל הבינלאומית. עם זאת, הבעיה הבסיסית בהצדקות אלו היא שהן אינן עומדות במבחן חזרה שיטתית של אותו אירוע באזורים שונים, תחת פיקוח בינלאומי ומול עדשות מצלמה.

עדויות מתועדות: "לא הייתה עימות".
ארגון Human Rights Watch מצידו הצהיר בדו"ח שפורסם ב-5 ביוני: "רבות מההרג באתרי חלוקת סיוע לא כללו עימותים מזוינים. אזרחים נורו בזמן שרצו לעבר משאיות אוכל או התאספו בכיכרות, חלקם בזמן שניסו לחזור עם מזונם."
בעדות מתועדת שמסר ד"ר ת'אר אחמד, רופא חירום אמריקאי שהתנדב ב-MedGlobal ועבד בבית החולים נאצר בחאן יונס במהלך ינואר ופברואר 2024, הוא אישר כי אופי הפציעות שהגיעו לבית החולים הצביע על דפוס שיטתי של פגיעה במכון.
בראיון לתקשורת הבריטית, הוא אמר, "רבות מהפציעות נגרמו מיריות מדויקות לראש ולחזה, ואחרות על ידי רחפנים שאף כיוונו לאנשי צוות רפואי". הוא הוסיף כי פצעים אלה לא היו תוצאה של הפגזה חסרת הבחנה או עימותים, אלא "יותר כמו התקפות צלפים מכוונות על גופות אזרחיות בנקודות תורפה קטלניות".
למרות שלא התייחס במפורש לתורי סיוע, עדותו חושפת מדיניות מחושבת של ירי לעבר אזרחים, בהתאם לדפוס הנראה באתרי חלוקת מזון בעזה כיום.

אידיאולוגיה של רעב
ייתכן שאין צו דתי מפורש באמונה היהודית המצדיק את הריגת הרעבים, אך במבנה האידיאולוגי של המדינה העברית, הפלסטיני - אפילו ברגעי רעב - מהווה אלמנט מסוכן או עודף קיומי שיש לנטרל. בספרות המקראית, שרבה ממנה ממוחזרת בשיח לאומני במיוחד, מודלים של עמים "אויבים" רעבים מופיעים כאמצעי לטיהור אלוהי, ולעתים מתפרשים מחדש על ידי רבנים קיצוניים כדי להצדיק ענישה קולקטיבית.
הרב דב ליאור אמר במפורש: "במלחמה, אין הבדל בין אזרח ללוחם, כי כולם מהווים סביבה עוינת".
חזון זה מצטלב עם הדוקטרינה הצבאית הישראלית המכונה "דוקטרינת הדאחיה", המתייחסת לכל הקהילה כשדה קרב, מה שהופך את קווי המזון למטרות לגיטימיות בתפיסה הביטחונית הנוקשה.
בשיח הפוליטי, תיאורים גנאי של פלסטינים, כגון "חולדות" או "חיות אנושיות", הפכו נפוצים. דבר זה מעמיק את הדה-הומניזציה שלהם ומספק לרוצח הצדקה פסיכולוגית נוחה. כך, בדמיון הביטחוני הישראלי, הפלסטיני הרעב הופך לפצצה דמוגרפית הממתינה לכיבוי, ולא לבן אדם שיש להינצל.
אנליסטים סבורים כי מטרתה העמוקה יותר של ישראל בהריגת הרעבים היא לפרק את החברה ולפרק את המרקם האזרחי. יתר על כן, הריגת אזרחים בקווי הסיוע אינה רק טבח פיזי, אלא גם רצח מוסרי ופסיכולוגי של החברה הפלסטינית, השוללת ממנה את כבודה והישרדותה, ודוחפת אותה לקריסה מוחלטת, כהקדמה לשינוי המציאות הדמוגרפית, הגיאוגרפית והפוליטית בעזה.
אנליסטים אלה טוענים שישראל הורגת את האנשים הללו משום שהיא רוצה לכפות את רצונה בכוח על חברה נצורה. היא מבינה שאוכל, כמו נשק, יכול לשמש לפירוק או השפלת יריב. זוהי מלחמה נגד עצם הרעיון של האדם הפלסטיני ונגד עצם הישרדותו.

הדואליות של הנרטיב המערבי
למרות שכמה מנהיגים מערביים הביעו דאגה בנוגע ל"מחיר ההומניטרי", ממשלות רבות ממשיכות לתמוך במנגנון חלוקת הסיוע המתואם עם ישראל, מה שמעלה שאלה מוסרית: האם המערב שותף - באמצעות שתיקה או תמיכה - לפשע הרעבה והריגת אזרחים?
"מזון שסופק בתנאי כיבוש הפך לסמל לקריסת הסדר המוסרי העולמי, וישראל מנצלת את הקריסה הזו כדי לכפות תנאים של כניעה קולקטיבית", אומרת אליזבת ברוסט, חוקרת במכון ז'נבה ללימודים בינלאומיים.


משפט בינלאומי
על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, התקפות מכוונות על אזרחים, ובמיוחד כאלה המבקשים סיוע הומניטרי חיוני, מהוות פשעי מלחמה. הגנה על אזרחים היא עיקרון יסוד במשפט הבינלאומי, ולצדדים לסכסוך יש חובות ברורות להימנע מפגיעה בהם ולהקל על אספקת סיוע. השימוש ברעב ככלי מלחמה, כפי שציינו ארגונים בינלאומיים רבים בנוגע למצב בעזה, הוא הפרה חמורה של אמנות והסכמים בינלאומיים רבים, כולל חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי.
פגיעה באזרחים בתורים לסיוע, ללא קשר לתירוצים ביטחוניים, היא הפרה בוטה של עקרונות ההבחנה, המידתיות והזהירות, עמודי תווך של המשפט הבינלאומי שמטרתם להגן על חייהם של חפים מפשע בעתות סכסוך.
לסיכום, עזה חיה כיום במצב שבו שקית קמח הפכה לסכנת חיים. אזרחים פלסטינים ברצועה כיום אינם מתים רק מהפצצות או מצור, אלא בגלל חתיכת לחם. השאלה העומדת בפני מצפונו של העולם היא: האם נמשיך לספור גופות, או שמא נפסיק את ההרג?

מקור: אל ג'זירה