מלך ירדן עבדאללה השני ראה בעקירה הכפויה של פלסטינים או גרימת עקירתם כ"פשע מלחמה וקו אדום".

נאומו של המלך עבדאללה השני במהלך פסגת השלום בקהיר בשבת קבע:

מסע ההפצצות האלים המתרחש בעזה בעת הנוכחית הוא חריף ונדחה ברמות שונות. זוהי ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה נצורה וחסרת ישע. זוהי הפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. זה פשע מלחמה.

עם זאת, ככל שהאירועים הופכים אכזריים יותר, נראה שהעניין של העולם פוחת. היכן עוד העולם היה מגנה את הפגיעה בתשתיות אזרחיות ואת המניעת המכוון של אוכלוסיות מזון, מים, חשמל וצרכים בסיסיים. אין ספק שהעבריין היה מקבל דין וחשבון מיד.

המסר שהעולם הערבי שומע הוא חזק וברור: חייהם של הפלסטינים פחות חשובים מחיי הישראלים. החיים שלנו פחות חשובים מחייהם של אחרים. החלת המשפט הבינלאומי היא סלקטיבית, ולזכויות האדם יש מגבלות, הן תלויות בגבולות ותלויות באתניות שונות ובדתות שונות. זהו מסר מסוכן מאוד, וההשלכות של המשך אדישות וחוסר מעש בינלאומיים יהיו הרות אסון לכולנו.

סדרי העדיפויות שלנו היום ברורים ודחופים: ראשית: הפסקת המלחמה בעזה לאלתר, הגנה על אזרחים ואימוץ עמדה מאוחדת המגנה את הכוונתם מצד שני הצדדים, בהתאם לערכים המשותפים שלנו ולחוק הבינלאומי, שמאבד כל ערך אם זה מיושם באופן סלקטיבי.

שנית: משלוח בר קיימא וללא הפרעה של סיוע הומניטרי, דלק, מזון ותרופות לרצועת עזה.

שלישית: הדחייה הקטגורית של עקירת פלסטינים בכפייה או גרימת עקירתם, שכן מדובר בפשע מלחמה על פי החוק הבינלאומי, וקו אדום לכולנו.

הסכסוך הזה לא התחיל לפני שבועיים, והוא לא ייפסק אם נמשיך בנתיב המוכתם בדם הזה, וכולנו מודעים היטב לכך שזה רק יוביל לעוד מחזורי מוות, הרס, שנאה וייאוש.

כשההפצצות ייפסקו, ישראל לא תישא באחריות, עוול הכיבוש יימשך, והעולם יפנה עורף, עד שתתחיל ספירלת אלימות חדשה.

שפיכות הדמים שאנו עדים לה היום היא המחיר של הכישלון הזה בהשגת התקדמות מוחשית לקראת אופק מדיני שמשיג שלום לפלסטינים ולישראלים כאחד.

ההנהגה הישראלית חייבת להבין שאין פתרון צבאי לדאגות הביטחוניות שלה, שהיא לא יכולה להמשיך לדחוק לשוליים את 5 מיליון הפלסטינים החיים תחת הכיבוש שלה, משוללים מזכויותיהם הלגיטימיות, ושחיי הפלסטינים יקרים לא פחות מהחיים של הישראלים.

גם ההנהגה הישראלית צריכה להבין, אחת ולתמיד, שמדינה לעולם לא תוכל לשגשג אם היא נבנית על בסיס של אי צדק.