הכיבוש הוא הסרטן שאוכל את ישראל מבפנים

מנהיג האופוזיציה הבולט בישראל, והרמטכ"ל לשעבר של צבא הכיבוש, בני גנץ, תיארו את המתרחש בישראל במונחים של ההתנגשות בין הממשלה לאופוזיציה, כחורבן בית המקדש השלישי, בהתייחסו ל המיתוס של שתי קריסות קודמות של הישות היהודית.

אין הגזמה בתיאורים החדים שניתנו לפילוג העמוק בחברה הישראלית, שהובילה ליציאתם של חצי מיליון מפגינים נגד ההפיכה השיפוטית בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אולי האירוניה הגדולה בהתנהגותה של מה שמכונה האופוזיציה הישראלית היא שבזמן שהיא מתנגדת לממשלת נתניהו בכל הקשור לענייני יהודי ישראל, היא תומכת בה באופן מוחלט וללא היסוס בהתקפותיה על העם הפלסטיני. כפי שקרה במחנה ג'נין וברצועת עזה, ובהרחבתו והעמקת הקולוניאליזם של המתנחלים.שיטת האפרטהייד הגזענית נגד העם הפלסטיני.

בכך היא תומכת במפעל הכיבוש שייצר את הפונדמנטליזם היהודי הפשיסטי שהוא מתנגד לו, מזין ותומך בו, כלומר האופוזיציה הישראלית לא מסוגלת, גם מכוח הגזענות שלה, להבין שלא תצליח כל עוד הוא תומך ותומך ביד ימין למה שהוא מתנגד ביד שמאל.

ראוי לציון, דבריו של שר האוצר הפשיסטי הישראלי, בצלאל סמוטריץ', כי התייעץ עם מפלגת יש עתיד, הקוטב השני של האופוזיציה בראשות יאיר לפיד, בתוכניתו לכפות הגמוניה של ההתנחלויות הישראליות על השטחים כביכול. א' וב' בגדה המערבית כדי להרוס את ההזדמנות להקמת מדינה פלסטינית.

למעשה, אין הבדלים רציניים בין המפלגות הציוניות בישראל בכל הקשור לעם הפלסטיני, מהימין הקיצוני הפשיסטי ועד לטעות המכונה "שמאל ישראלי", המפלגות הציוניות דוחות פה אחד את סיום הכיבוש המוחלט, וכן דוחים את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית וחזרה, ומתעקשים שכולם יתעקשו לשמור על כל ירושלים בשליטה ישראלית, וכולם מסרבים לסלק את ההתנחלויות הציוניות, ולדבוק ביהדות הישות הישראלית. משטר האפרטהייד.

וכפי שציפו כמה חכמים ישראלים, שהרוב לא הקשיב להם, הכיבוש הארוך ביותר בהיסטוריה המודרנית, מעורב בקטסטרופה של טיהור אתני נגד העם הפלסטיני, הפך לסרטן שאוכל את הישות הישראלית מבפנים.

הכיבוש פתח את הדלת להתיישבות קולוניאלית, שיצרה אפרטהייד ופאשיזם ישראלי, שהיום הורס את מערכת המשפט ופועל לכפיית הדיקטטורה שלה, על ידי פגיעה בעצמאות הרשות השופטת, שליטה במינויים של בית המשפט העליון, הגבלת סמכויותיה, סמכויות היועץ המשפטי לממשלה.

לפיכך, יש לה שתי מטרות, הטלת שליטת הימין הקיצוני הפשיסטי והסרת כל מכשול שיפוטי, גם אם היה חלש, לתהליך הסיפוח והייהוד של הגדה המערבית ולניכוס השוד של אדמותיה.

למעשה, ממשלת ישראל הנוכחית אינה אלא קואליציה בין היהדות הפונדמנטליסטית הפשיסטית המיוצגת על ידי בן גביר וסמוטריץ', לבין מחנה הקיצוניות הלאומית המיוצג על ידי בנימין נתניהו ומערכת השחיתות שהוא מגלם יחד עם מנהיג הדתיים. מפלגת ש"ס, דרעי, שניהם מואשמים במספר רב של פרשות שחיתות, ודרעי עצמו הורשע ונכלא, ובכל זאת מנסה נתניהו להרוס את מערכת המשפט כדי למנוע את משפטו, ולאפשר לדרעי לחזור כשר בממשלתו.

האופוזיציה הישראלית תישאר חסרת אונים, כל עוד היא לא מבינה שבאמצעות תמיכה בכיבוש ובקולוניאליזם הגזעני היא מחזקת את המפעל הפשיסטי עצמו, שייצר וימשיך לייצר את אלה שהוא מתנגד לו.

מה שישראל עדה לה הוא לא רק חלוקה פנימית עמוקה, אלא מצב של קריסה פנימית, והפיכה, אם תצליח, שתוביל לשליטה של ​​הפשיזם היהודי הפונדמנטליסטי, ותחשוף את הטענה השקרית שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במדינה. המזרח התיכון.

יש לכך השפעות מסוכנות, שהראשונה שבהן היא השבר שצבא הכיבוש עדים לו כאשר אלפי טייסים, קצינים וחיילים מודיעים על סירובם לבצע שירות מילואים או התנדבות, ולכך יש השפעה רבה כי חיילי המילואים מייצגים שני שליש מכלל זה. צבא הכיבוש הישראלי.

השני הוא ההידרדרות הכלכלית עם משיכת השקעות רבות מישראל, בעיקר השקעות טכנולוגיות מידע, וירידת הבורסה והמטבע הישראלי.

והשלישי הוא הכעס ששוטף את החוגים היהודיים הליברליים בארצות הברית ובמערב אירופה, שהיוו באופן היסטורי את התומך הגדול ביותר בהישרדותה הפוליטית, הכלכלית והמוסרית של ישראל, והמממן והמארגן של שדולות ציוניות ברחבי העולם, ופתיחתן של חדשות אופקים להסלמה בפעילות החרם נגד ישראל וסולידריות עם העם הפלסטיני.

רביעית, החשש שישראל תיחשף עקב היעלמות הכיסוי השיפוטי שלה בפני מערכת המשפט הבינלאומית, לרבות בית הדין הפלילי הבינלאומי, שחופף לעשרות מדינות שהגישו טענות נגד הכיבוש הישראלי ומשטר האפרטהייד בפני בית הדין הבינלאומי.

בנוסף לכל אלה, התבססה ההרשעה בקרב העם הפלסטיני בהיעדר הזדמנויות לפשרה או משא ומתן עם הממסד הציוני השלט, וההבנה שהממסד הזה מבין רק את שפת הכוח, ורק יירתע. על ידי התנגדות, הטלת סנקציות והחרמתה.

אין ספק שמצב הפילוג הפנים-ישראלי לא רק מייצג פנייה לפשיזם דיקטטורי, אלא הוא למעשה תוצר טבעי מבחינה היסטורית של השיטה הגזענית של הכיבוש והדיכוי, ואין לה פתרון אלא בהפלת הכיבוש והכל כולו. מערכת אפרטהייד גזענית.

פילוג זה מהווה הזדמנות נוספת להחליש את הכיבוש ושליטתו, אם הכוחות הפלסטינים עצמם היו מסוגלים להתגבר על הפילוג שלהם, ולתת עדיפות לאינטרס הלאומי על פני האינטרסים המפלגתיים והפלגתיים שלהם והמאבק על רשות דמיונית שחיה תחת כיבוש. .