תג המחיר הסעודי

נורמליזציה או אפילו צעדים ראשונים לקראת נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל חשובים מאוד לישראל. ערב הסעודית היא הדובדבן שבקצפת לאחר שאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו סיפקו את העוגה. סעודיה היא אולי גם מנוף הלחץ האחרון על ישראל לחידוש תהליך מדיני עם הפלסטינים. עד לדיווחים האחרונים על לחץ אמריקני על סעודיה להתחיל בנורמליזציה עם ישראל, נראה היה שהסעודים הבינו וסברו כי נורמליזציה עם ישראל לפני סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית היא מעין זריקה לפח האשפה של ההיסטוריה את יוזמתם שלהם, יוזמת השלום הערבית ממרץ 2002. הנחת היסוד של היוזמה הסעודית, שאומצה אז בידי הליגה הערבית ובידי ארגון המדינות האסלאמיות המייצגות 57 מדינות, הייתה לפתוח דלת לקבלת ישראל באזור בתנאי שישראל תסכים לסגת משטחים שכבשה ב-1967, תאפשר הקמת מדינה פלסטינית עצמאית באותם שטחים שבירתה מזרח ירושלים, ותגיע לפתרון מוסכם לסוגיית הפליטים הפלסטינים. תמורת הסכם שלום ישראלי-פלסטיני הוגן, לפי יוזמת השלום הערבית, הוצעה לישראל נורמליזציה מלאה ושלום עם כל העולם הערבי והמוסלמי. העסקה הייתה ״שלם קודם - וקבל את הסחורה אחר כך״. אולם, שום ממשלה ישראלית אפילו לא הגיבה ליוזמה מאז השקתה ב-2002, ושום ממשלה ישראלית מעולם לא יצאה בעצמה ביוזמת שלום ישראלית חלופית. איחוד האמירויות ובחריין, ובסופו של דבר גם מרוקו, עייפו מלהמתין לתגובת ישראל על היוזמה הערבית ונכנעו לה כשהסכימו להפוך את התהליך - ישראל תחילה תקבל את הסחורה ותשלם מאוחר יותר. איחוד האמירויות גם בחרה להאמין להבטחה שבתמורה לשלום מלא איתה ישראל לא תספח אליה את הגדה המערבית.

העם הפלסטיני וההנהגה שלו חשו נבגדים מהסכמי השלום שחתמו איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו עם ישראל, והיחסים בין הפלסטינים לאותן מדינות נעשו מתוחים מאז. לדעתי הפלסטינים צריכים למצוא דרך למנף לטובתם את היחסים בין המדינות הערביות הללו ובין ישראל. בידיעה שיש סיכוי שסעודיה תלך באותו כיוון, על הפלסטינים לנהל שיחות ברמה גבוהה מאוד עם הסעודים לא רק במטרה למנוע צעדי נורמליזציה סעודית עם ישראל לפני קידום תהליך שלום מחודש, אלא גם כדי לבחון את התרחיש האלטרנטיבי של מה שניתן להרוויח בתהליך. הפלסטינים חייבים להביא בחשבון את האפשרות של נורמליזציה סעודית-ישראלית ולשאול - איך זו יכולה להועיל לעם הפלסטיני - כי היא אכן עלולה לקרות בפועל.

לא לגמרי ברור לי מדוע ממשל ביידן דוחף את ערב הסעודית להיכנס לצעדי נורמליזציה עם ישראל, בהנחה שהדיווחים בישראל משקפים את המציאות באמת. ערב הסעודית רוצה מארה"ב אנרגיה גרעינית לייצור חשמל, הסכם ביטחוני איתה ועוד נשק אמריקני מתקדם. לסעודיה יש דאגות אסטרטגיות משלה באזור, בעיקר מול איראן ותימן. המשא ומתן הסעודי עם איראן מסמן אובדן אמון במעמדה של ארה"ב באזור. ארה"ב מודאגת מכל התקרבות בין סעודיה לאיראן, והיא גם מודאגת מאוד מהאפשרות שסין תעמיק את יחסיה עם סעודיה. אולם, חששות ארה"ב ניתנות לטיפול גם בלי קידום הבנות סעודיות-ישראליות. לא יעלה על הדעת שממשל ביידן מאמין שממשלת ישראל הנוכחית מעוניינת להתקדם אפילו במילימטר אחד עם הפלסטינים. ההסבר היחיד שאני יכול למצוא לשילוב האינטרסים הסעודיים ושל ארה"ב בקידום האינטרסים של ישראל בזמן הזה הוא התקווה שמהלך כזה יכול לעודד את נתניהו להוציא מממשלתו את הקיצוניים ולהביא אליה את גנץ, לפיד וליברמן (גם אם לא את שלושתם יחד). ממשל ביידן כנראה סבור שאם הדובדבן יהיה מספיק בשל, אולי ארה"ב תוכל לשכנע את מנהיגי מפלגות האופוזיציה הישראליות להיכנס לממשלת נתניהו, למרות שאף אחד ממנהיגי המפלגות הללו אינו מאמין ולו למילה אחת שנתניהו אומר. לכן נראה כי אם בכל זאת הם יסכימו להיכנס לממשלה עם נתניהו, זה יהיה בעצם הסכם בין ממשל ביידן לראשי האופוזיציה בישראל ולא בינם לבין נתניהו. האם מנהיגי האופוזיציה הישראלים יוכלו להתנער מסירובם לשלב ידיים פעם נוספת עם נתניהו במקרה שנורמליזציה עם סעודיה תהיה על השולחן? כלל לא בטוח. 

אלו המסרים שלי לכל אחד מהצדדים:

לאופוזיציה הישראלית: אל תלכו שבי אחר ההבטחה לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, גם אם נתניהו יאמר שיתקדם עם הפלסטינים. הוא לא יקדם שום צעד מדיני עם הפלסטינים. אל תצטרפו אליו, תפילו אותו. תנועת המחאה הישראלית רוצה בצדק להפיל את הממשלה ולא להיות חלק ממנה, אל תשמרו עליה.   לפלסטינים: דברו עם הסעודים, עכשיו ובכל יום. הביאו את כל בעלי הברית שלכם באזור לדבר עם הסעודים. בקשו מהסעודים לעמוד איתן מאחורי יוזמת השלום הערבית, ולא להתקדם בתהליך שלום עם ישראל עד שתהיה התקדמות אמיתית איתכם. 

לסעודים: זכרו את יוזמת השלום הערבית – היא הייתה נכונה ב-2002, והיא עדיין נכונה ב-2023. זכרו את אל-אקצא וחשבו על בן גביר וחסידיו הצועדים בהר סביב המסגדים. אתם התקווה האחרונה עבור הפלסטינים. 

לממשל ביידן: אין סיבה לתגמל את ממשלת נתניהו ואת חבורת שריו המרושעים בדחיפה לשלום עם סעודיה. נהלו משא ומתן עם הסעודים מנקודת מבט של אינטרסים אמריקניים ושלבו בהם את האינטרסים הסעודיים. אומנם התנאים היום אינם מתאימים לקידום משא ומתן ישראלי-פלסטיני, אך אין בזה הצדקה להסרת התמריץ החשוב ביותר הזה משולחן המשא ומתן העתידי. 

לציבור הישראלי: המשיכו את תנועת המחאה כדי להפיל את ממשלת נתניהו. ממשלת נתניהו עם האופוזיציה בפנים לא תהיה טובה יותר בשום תחום ובייחוד לא בקידום תהליך שלום ישראלי-פלסטיני. בזמן שאתם עסוקים במאבק למען הדמוקרטיה, זכרו שאין דמוקרטיה עם כיבוש. אם המילה "כיבוש" מטרידה אתכם, זכרו שלא תיתכן דמוקרטיה אמיתית כשישראל שולטת על עם אחר שאינו נהנה משוויון זכויות.

שלום סעודי-ישראלי עשוי להיות בשורה טובה וחשובה לעמים ולאזור, רק כאשר הוא יכלול גם את סיום הכיבוש ושלום ישראלי-פלסטיני.

גרשון בסקין הוא יזם פוליטי וחברתי, העוסק כמעט יובל שנים בחיפוש דרכים לשלום בין ישראל לשכנותיה. כיום מנהל קרן השקעות לשילוב פיתוח כלכלי בפתרון הסכסוך (The Holy Land Bond) ומנהל סניף המזרח התיכון של ארגון הקהילות הבינלאומיות (ICC - International Communities Organization). חבר מייסד של מפלגת "כל אזרחיה" (كل مواطنيها כֻּל מֻוָואטָנִיהָא) בישראל.