ב-17 ביולי 2014 נהרגו שלושה ילדים ושניים נפצעו בעזה מפגיעת טיל ישראלי. תשע שנים מאוחר יותר, מערכת המשפט בפריז חוקרת את אחריותה של חברת נשק צרפתית שהקורבנות האשימו במעורבות בפשעי מלחמה.

באותו אחר הצהריים, חמישה ילדים ממשפחת שוהאיבר האכילו יונים על גג ביתם בשכונת אל-סברה בצפון עזה, כאשר נפגעו מטיל, ככל הנראה, מרחפן ישראלי.

פלה בן השמונה, ואסים בן התשע וג'יהאד בן העשר נהרגו, ואילו בני הדודים אודיי בן ה-16 ובזיל בן התשע נפצעו ופונו במצב אנוש לבית החולים.

באותה עת ביצעה ישראל מבצע בשם "צוק איתן", שנמשך בין ה-7 ביולי ל-26 באוגוסט 2014, לעצירת ירי הרקטות מרצועת עזה הנצורה. לפחות 2,251 פלסטינים, רובם אזרחים, ו-74 ישראלים, רובם חיילים, נהרגו במלחמה זו בעזה.

ביתה של משפחת שוחאיבר נפגע במהלך הפסקת אש בשכונה שקודם לכן לא "כוונה להפצצה", משום שלא כללה "שום מטרה צבאית", כך אמר עורך הדין הצרפתי של המשפחה, ג'וזף ברהם.

"זהו פשע מלחמה", אישר עורך הדין ודחה את השערת ה"טעות".

בהריסות המבנה נמצאה חתיכה גלילית שחורה הנושאת את המילים "יורופראד-פריז-צרפת", שנמחקה חלקית.

על פי הניתוח, העניין מתייחס לחיישן מתוצרת חברת "Aurofarad" הצרפתית, שנרכש ב-2015 על ידי תעשיית הנשק "אקסליה טכנולוגיות" ולאחר מכן נמכר לחברת "רפאל" הישראלית.

היצירה הזו נחשבת ל"ציוד מלחמה", על פי מסמכים שראו סוכנות הידיעות הצרפתית, ששימשו לכיוון כנפיים של טילים ממולאים בכדורי פלדה שתוכננו על ידי חברה זו.

שתי תלונות הוגשו נגד אקסליה ב-2016 וב-2017, ולאחר מכן נפתחה חקירה שיפוטית בצרפת בתחילת 2018 בחשד לשותפות בביצוע פשעי מלחמה באמצעות תקיפה מכוונת של אזרחים והרג מכוון ולא מכוון.

ברהם סבור שלראשונה הועלתה בפני מערכת המשפט הצרפתית סוגיית "אפיון הפרקטיקות" של הצבא הישראלי "בעזה ובגדה המערבית" ו"אחריותם" של יצרני הנשק.

עורך הדין קרא להפסיק את "חסינות העונש" ממנה נהנים סוחרי נשק וליישום אמנת סחר הנשק, הקובעת מניעת יצוא או בדיקת רישיונות בכל הנוגע למדינות החשודות בביצוע פשעי מלחמה.

"מוכר הנשק אחראי לשימושים בכלי נשק אלה כאשר לא ניתן להתעלם מהאפשרות של ביצוע פשעי מלחמה", אמר עורך הדין.

עורכת דינה של אקסליה, ולרי מונוז-פונסה, אמרה מצידה כי "שבע שנים לאחר פתיחת תיק זה, לא הוגשה כל אישום נגד החברה", וציינה כי החקירה הראשונה, עמה החברה "שיתפה פעולה באופן מלא", נשמר "בשל היעדר מספיק יסודות של הפרה".

ביולי הגיעו עודאי שהבאיר, הוריו, דודו ובן דודו, בזיל, לצרפת כדי להישמע בפני השופט החוקר.

"כשהודיעו לי שאנחנו יכולים להגיע לצרפת, לא ישנתי כל הלילה כי שמחתי מאוד שנוכל לתבוע את זכויותינו", אמר עודאי שהיבר. הוא הוסיף, "נפצעתי כשהייתי בן שש עשרה ואני בן עשרים וחמש היום. כל השנים האלה היו בזבוז".

"ביקשנו להגיע לצרפת במסגרת המקרה הזה כי אנחנו רוצים פתרון וטיפול. בעזה חסר לנו הכל ועדיין יש לי רסיסים בגוף", אמר בזיל, שנפצע קשה בגולגולת.

באסל ואודאי תיארו בפירוט בפני AFP במהלך פגישה בפריז את פציעתם והשפעותיה.

"אני עדיין זוכר בפירוט מה קרה באותו יום. הנושא הזה השפיע עליי מאוד, הרס אותי לחלוטין מבחינה פסיכולוגית", אמר עודאי, שיש לו צלקת גדולה בבטן, נזק ברגלו הימנית ורסיסים עדיין תקועים בזרועו השמאלית. .