שרי האנרגיה והסביבה מקבוצת שבע המדינות נפגשים בסוף השבוע ביפן, אך חילוקי הדעות ביניהם לגבי קצב הפסקת הדלקים המאובנים מערערים את סיכוייהם לנקוט צעדים חזקים לנוכח משבר האקלים הדוחק.

טיוטה מ-5 באפריל של הצהרה משותפת, שתפורסם ביום ראשון ותתקבל על ידי סוכנות הידיעות הצרפתית, חשפה מחלוקות עמוקות, במיוחד בכל הנוגע ללוח הזמנים של מדינות G7 לנטוש את הפחם במגזר החשמל.

בריטניה, בתמיכת צרפת, הציעה להפסיק את הפחם במגזר החשמל משנת 2030. אך במקום זאת, היא עשויה לאשר מחדש יעד מעורפל יותר שנוסח בפסגת ה-G7 בשנה שעברה בגרמניה של שחרור פחמן של מגזר החשמל עד השנה היא 2035.

הוויכוח משתולל גם לגבי ההנפקה היפנית המבוססת על השקעות חדשות מתאימות בתחום הגז בהצדקה של "ביטחון אנרגטי", לאור המהומה שגרמה הפלישה הרוסית לאוקראינה מאז 24 בפברואר 2022.

בשנת 2022 החליטה קבוצת השבעה לאפשר השקעות גז כתגובה "זמנית" ל"נסיבות יוצאות דופן" הקשורות למלחמה באוקראינה.

יפן גם מנסה לזכות בתמיכה של קבוצת השבעה על האסטרטגיה השנויה במחלוקת של שימוש במימן ואמוניה כדלקים נפוצים עבור תחנות הכוח הגז והפחם שלה, מודל שהיא מתכוונת לייצא למדינות אחרות באסיה.

Makiko Arima, מומחה להשקעות יפניות ציבוריות בדלקים מאובנים מבית Oil Change International, סבור שהאסטרטגיה היפנית ה"רעילה" הזו מאיימת "לשבש" את מעבר האנרגיה באסיה.

היא טוענת שתוכנית "המעבר הירוק" של יפן מקדמת רק טכנולוגיות שמטרתן "להרחיב את השימוש בדלק מאובנים".

ארגונים לא ממשלתיים אחרים חוששים שפגישת שרים זו, שמתקיימת בשבת וראשון בסאפורו (צפון יפן), תוביל לירידה בהתחייבויות הקשורות לאקלים.

"אם נראה איזושהי רגרסיה עם פסגת ה-G7, זה יהיה נורא", אמר סגן נשיא הארגון הלא ממשלתי "אזרח עולמי" פרדריק רודר דובאי בסוף השנה.

"אם אתה אומר שהבית שלך בוער וכדור הארץ בוער, אבל אתה עושה מעט בבית שלך כדי להתעמת עם אינטרסים חזקים (...) אתה לא תשלח אות מעורר השראה לשאר העולם", אומר אלדן מאייר, חוקר במכון לחקר האקלים E3G.
אבל העולם עומד בפני מצב חירום אקלימי.

בדו"ח האחרון שפורסם במרץ הזהירו מומחי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים כי ההתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי אדם תגיע ל-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הפרה-תעשייתי, מהשנים 2030-2035.

"יש לנו את הידע, הטכנולוגיה, הכלים, המשאבים הכספיים וכל מה שאנחנו צריכים כדי להתגבר על בעיות האקלים שזיהינו", אמר יו"ר הוועדה הוסונג לי, אבל "מה שחסר לנו כרגע הוא הרצון הפוליטי החזק לפתור אותם אחת ולתמיד".
הסכם האקלים של פריז קבע להכיל את ההתחממות הגלובלית ב-1.5 מעלות צלזיוס.

"אין ספק שה-G-7 ישלח מסר על החייאת דלקים מאובנים בצורה כזו או אחרת", אמר מקור ממשלתי המעורב במשא ומתן לסוכנות הידיעות הצרפתית.

"האירופים, שהם השאפתנים ביותר בתחום האקלים, מפעילים לחץ רב, ויש התנגדות יפנית שארצות הברית וקנדה תומכות בה באופן דיסקרטי", הוסיף.

אבל האירופים לא תמיד נמצאים על אותו אורך גל, גרמניה ואיטליה בפרט מתמודדות עם משבר אנרגיה מאז תחילת המלחמה באוקראינה.

עם זאת, כל חברי ה-G7 כבר הסכימו לקרוא למדינות העולם כולו לפעול "קולקטיבית" ב"עשור קריטי" זה, במיוחד כדי לאפשר את התחלת הפחתת פליטת גזי החממה העולמית "עד 2025 לכל המאוחר", שכן נאמר בחלק שפורסם אישורו בהודעה המשותפת שתצא ביום ראשון.

המסר הזה מופנה באופן ספציפי, ומרומז, לסין, לפי מומחים.