מומחי האו"ם העצמאיים קראו לתובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, קארים חאן, לזרז את ביקורו החקירתי בשטחים הפלסטיניים הכבושים , ולהקצות משאבים נוספים לחקירת המצב במדינת פלסטין, והביעו את דאגתם לגבי הידרדרות המצב באזור והתפשטות החסינות.

במכתב חתום על ידי 32 מומחי האו"ם תחת הכותרת "חקירת המצב במדינת פלסטין", בראשות פרנצ'סקה אלבניה, הכתבת המיוחדת על מצב זכויות האדם בשטח הפלסטיני שנכבש מאז 1967, אמרו המומחים: "אנחנו כתוב כדי לחלוק את הדאגה שלנו מהתפשטות החסינות וההידרדרות המתמשכת במקרה של זכויות אדם בשטח הפלסטיני הכבוש, עקב פעולות שעלולות להסתכם בהפרות נרחבות ושיטתיות של החוק הבינלאומי על ידי גורמים שונים".

"במהלך השנים הקודמות, ובהקשר של המנדטים שלנו, כולנו גינו שוב ושוב התעללות מסוג זה, שרבות מהן עשויות להסתכם בעבירות הניתנות לתביעה על פי אמנת רומא וסמכות השיפוט של בית המשפט", הוסיפו המומחים במכתבם.

המומחים ציינו כי צירפו למכתבם רשימה לא ממצה של עדויות ודו"חות שהונפקו על ידי מספר בעלי מנדט נהלים מיוחדים מאז 13 ביוני 2014 בהקשר של השטח הפלסטיני הכבוש, והדגישו כי מסמכים אלו מספקים ראיות חזקות להאשמות של בני אדם. הפרות זכויות שעשויות להיות זה בוצע בכוונה ובשיטתיות.

המכתב הצדיע לתחילתה של משרד התובע, ב-3 במרץ 2021, לחקור את המצב במדינת פלסטין בטענה שבוצעו או מבוצעים פשעי מלחמה לכאורה בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. ורצועת עזה.

"החלטה זו מהווה אבן דרך משמעותית במאמצי הקהילה הבינלאומית להשיג צדק באזור", אמרו המומחים. "יש חשיבות מכרעת שבית המשפט יעמוד באחריות המוטלת עליו, ושהיא תתבצע באמצעות מעקב. נהלים, חיזוק חקירות וקידום צדק לכל קורבנות הפשעים הנתעבים, לרבות אלה מתוך ראייה מגדרית.

הם פנו לתובעת בית המשפט ואמרו: "כוונתך המוצהרת לבקר בשטחים הפלסטיניים הכבושים ב-2023 היא צעד מכריע בכיוון זה, ואנו מקווים שמשימת החקירה שלך תושלם במהירות האפשרית".

הם הוסיפו כי "היעדר אחריות בשטחים הפלסטיניים הכבושים תורם להחמרת המצב ולמצב הכאוס".

במכתב הוסבר: מאז שבית המשפט פתח בחקירה, בוצעו הפרות חדשות רבות, שעל פי החשד מגיעות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. זה כולל פעולות שעלולות להסתכם בהתקפות מכוונות ללא הבחנה נגד אזרחים והרג מכוון, לרבות של מגיני זכויות אדם ועובדי תקשורת, מעצר ומעצר שרירותיים ושלילת ערבויות משפט הוגן; הריסה כפויה והרס נרחב של רכוש אזרחי שלא מוצדק בצורך צבאי, עקירה שרירותית, עקירה והעברה בכפייה של האוכלוסייה האזרחית הכבושה, כפי שמעידה העקירה המתמשכת של כ-1,200 תושבי מספר יטא, כולל 500 ילדים (הדוגמה הגדולה ביותר לכפייה עקירה מאז 1967).

המומחים הוסיפו: "רבים מאיתנו הביעו דאגה מיוחדת מההפללה וההטרדה ההולכת וגוברת של ישראל לארגוני החברה האזרחית, לרבות אלה הפועלים לקידום אחריות וצדק באמצעות חקירות ב-ICC (ששת הארגונים).

והם המשיכו: "הפשיטה והסגירה של משרדיהם, כמו גם החרמת מסמכים על ידי הצבא הישראלי באוגוסט 2022, עלולים להוות הפרה חמורה של ניהול המשפט לפי אמנת רומא".

מומחי האו"ם הדגישו כי "האצת הצדק היא צעד מכריע להפסקת העונש ולהשבת החוק הבינלאומי ומערכת המבוססת על זכויות אדם, כמעוז האחרון לעצור את מעגלי האלימות והסכנות העומדים בפני פלסטינים וישראלים כאחד".

הם ציינו כי "עם הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו, יש לנו חובה מוסדית ומוסרית משותפת לטפל בספירלות אלה כלפי מטה, להבטיח שזוועות העבר לא יישארו ללא עונש ולמנוע ביצוע פשעים חדשים".

המומחים קראו לתובע להקצות משאבים נוספים לחקירת המצב במדינת פלסטין, לרבות פשעים אפשריים שבוצעו על ידי שחקנים פרטיים, ולהקל על קורבנות וקהילות להגיש הצהרות וליצור קשר עם חוקרי ה-ICC, במיוחד לאור הצטמקות המרחב האזרחי בשטחים הפלסטיניים הכבושים ומסביב לרדיפה אחר הצדק.

הם גם קראו לו "לחקור ולמנוע מקרים ספציפיים של פעולות תגמול נגד אנשים הפועלים לקידום אחריות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, ששיתפו פעולה או מעוניינים לשתף פעולה עם חקירת ה-ICC".

הם סיכמו את מכתבם: "אנו עומדים לרשותכם לכל תמיכה ספציפית שתזדקק להם בנושאים הנוגעים למנדט שלנו, ואנו מתחייבים לתמוך במאמצי בית המשפט להטיל דין וחשבון על כל מבצעי הפשעים הבינלאומיים ולשים קץ לפטור מעונש".