נשיא ארה"ב ג'ו ביידן יפתח את "פסגת הדמוקרטיה" שלו ביום רביעי, ורואה בכך "נקודת מפנה" בהתמודדות עם משטרים אוטוריטריים, במהלכה יכריז על כ-700 מיליון דולר לתמיכה ב"התחדשות דמוקרטית" בעולם.

ארצות הברית , קוסטה ריקה, הולנד, זמביה ודרום קוריאה משתתפות בארגון המהדורה השנייה של פסגה זו, שמגיעה בעיצומה של המלחמה באוקראינה, ועל רקע החששות מהכוח הגובר של סין.

הדמוקרטיות נמצאות בלחץ של ארצות הברית לישראל, שם פרויקט רפורמה משפטית פילג מאוד את המדינה ועורר הפגנות המוניות לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז לבסוף על "השעייתו".

"הם לא יכולים להמשיך בדרך הזו, ואני חושב שהבעתי את דעתי בצורה ברורה", אמר ביידן ביום שלישי בערב, וציין כי אין בכוונתו "בטווח הקרוב" להזמין את ראש ממשלת ישראל לבקר בבית הלבן.
בנאום מקוון בפסגה אמר נתניהו: "ישראל וארה"ב ידעו מדי פעם חילוקי דעות, אבל אני מעוניין להדגיש שהברית בין הדמוקרטיה הגדולה בעולם לישראל, חזקה וגאה. ודמוקרטיה עצמאית בלב המזרח התיכון, היא איתנה ובלתי מעורערת. שום דבר לא יכול לשנות את זה".

ביידן צפוי להכריז על השקעה של 690 מיליון דולר כדי לתמוך ב"התחדשות דמוקרטית" בעולם, בעיקר בפסגה הוירטואלית, אמר פקיד אמריקאי בכיר, נאם בעילום שם.

הוא הדגיש כי יש להשתמש בסכום זה לקידום בחירות הוגנות וחופשיות, להגן על זכויות אדם וחופש העיתונות ולהילחם בשחיתות, והסביר כי הוא יתווסף ל-400 מיליון ששוחררו במהדורה הראשונה של הפסגה שהתקיימה במסגרת בחסות הנשיא ביידן ב-2021.

צפוי שחלק גדול מהדיונים יסובבו גם סביב האיומים שמציבים טכנולוגיות חדשות, לפי מה שאישר הגורם האמריקני בהתייחסו לתוכניות ריגול במיוחד.

מנהיגי כל אחת מחמש המדינות המארחות ינהלו מושב מליאה וירטואלי במהלך הפסגה ביום רביעי, ומושב נשיא ארה"ב יתמקד ב"תגובת הדמוקרטים לאתגרים עולמיים", אליו הוזמן נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.

ביום חמישי, ביום השני של הפסגה, יתקיימו פעילויות בבירות של כל אחת מהמדינות המארחות.

לפחות 121 מדינות הוזמנו להשתתף בפסגה, שמונה יותר מאשר בפסגה הראשונה.

מפגשי העבודה הרבים, רובם וירטואליים, מפגישים גורמים בחברה האזרחית כדי לדון באתגרים לדמוקרטיה ברחבי העולם, כולל בתחום הטכנולוגיה, בעוד שמערביים מאשימים את אפליקציית "טיק טוק" בפרט בכך שהיא פועלת ככלי לבייג'ינג. .

הנשיא ביידן מילא את הבטחות הקמפיין שלו בנוגע לפסגה זו, והחיה את בריתות ארה"ב לאחר שנות שלטונו של דונלד טראמפ, אך הוא איכזב משקיפים רבים בכך שהתרפק על מנהיגים שהואשמו בהפרות סמכותיות ובעלי רישומי זכויות אדם שנויים במחלוקת. בשנה שעברה ביקר ביידן בערב הסעודית ובמצרים כדי להשתתף בפסגת COP27 ויצר יחסי עבודה עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.

עם זאת, אף אחת משלוש המדינות הללו לא הוזמנה להשתתף בפסגה.

אחרים שלא הוזמנו כוללים את הונגריה, בראשות ראש הממשלה הלאומני ויקטור אורבן, סינגפור ובנגלדש.

משרד החוץ של ארה"ב סירב להתייחס לקריטריונים שקבעו אם להזמין מדינות מסוימות או לא, כשמדובר בהפצה חברתית, כלכלית ואזורית. "אנחנו לא מחפשים להגדיר מדינות דמוקרטיות ולא דמוקרטיות", אמר דובר.

הודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, הוזמנה ימים לאחר שמנהיג האופוזיציה רהול גנדי הודר מהפרלמנט ההודי.

פקיסטן השכנה דחתה את ההזמנה ואמרה שהיא רוצה, לפי דובר, "לעבוד דו-צדדית" עם המדינות המארחות.

Freedom House, קבוצת מחקר דמוקרטיה שנתמכת על ידי ממשלת ארה"ב, אמרה כי שנת 2022 הייתה עדה לירידה בדמוקרטיה ברחבי העולם, על פי הדו"ח השנתי שלה.

דרום קוריאה הציעה לארח את המהדורה השלישית של פסגה זו במועד לא מוגדר, על פי הגורם האמריקני.