הנשיא עון מוושינגטון: משרטט את עתידה החדש של לבנון מבחינה פוליטית וכלכלית

ביקורו של נשיא לבנון, ג'וזף עון, בוושינגטון, מהווה תחנה פוליטית בולטת, והוא תואר על ידו במהלך פגישתו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן כביקור היסטורי. ואכן, הוא נחשב לאחד הביקורים המכריעים שעשויים לתרום לשרטוט קווי המתאר של עתידה הפוליטי והכלכלי של לבנון. לביקור זה חשיבות מיוחדת בהיותו הראשון של נשיא לבנוני בבית הלבן מאז ביקורו של הנשיא מישל סלימאן בשנת 2009.התעניינותו של הנשיא טראמפ בתיק הלבנוני גברה, לדברי משקיפים, לאחר התפקיד שמילא מסעד בולוס, אביו של מייקל בולוס, בעלה של טיפאני טראמפ, שמונה על ידי טראמפ ליועץ לענייני המזרח התיכון ואפריקה. בולוס תרם לגיוס קולות הקהילה הערבית, במיוחד במדינת מישיגן, במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב האחרונות, והעביר לטראמפ תמונה של המציאות הלבנונית באמצעות קשריו הענפים עם בני הקהילה הלבנונית. במהלך מסע הבחירות שלו, התחייב טראמפ לסייע ללבנון להחזיר את היציבות.נראה כי המטרה העיקרית של ביקור זה היא מעקב אחר יישום סעיפי הסכם המסגרת בין לבנון לישראל, ובראשם הגבלת הנשק לידי המדינה הלבנונית וחיזוק סמכות הצבא על כל שטחי לבנון. הביקור נושא גם תיקים פוליטיים, ביטחוניים וכלכליים מרובים, שהבולט שבהם הוא השאיפה לחזק את עצמאות ההחלטה הלבנונית ולהגביל כל השפעה חיצונית המשפיעה על ריבונות המדינה, באופן שמשתקף בזירה הפוליטית, הכלכלית והביטחונית, בנוסף לעבודה על מיקום מחדש של לבנון אזורית ובינלאומית.זה מתרחש במקביל למאמצים להצליח במשא ומתן בין לבנון לישראל, שחווה סיבוכים גדולים מאז פרוץ מלחמת השבעה באוקטובר 2023, ומעורבות חיזבאללה בעימות בתמיכה בתנועת חמאס, ושיגור רקטות משטחי לבנון לעבר ישראל, מה שעורר ויכוח נרחב סביב החלטת המלחמה והשלום ותפקיד המדינה הלבנונית. מעורבות החיזבאללה הגיעה גם במסגרת מה שנודע כציר "אחדות הזירות" הכולל כוחות הנתמכים על ידי איראן, ביניהם קבוצת החות'ים בתימן.מאז, העימות בין חיזבאללה לישראל נמשך, על רקע מבצעים צבאיים ישראליים שכונו נגד התשתית הצבאית של החיזבאללה ומנהיגיו, שהבולט שבהם היה מבצע "הביפר", בנוסף למותו של המזכיר הכללי של החיזבאללה חסן נסראללה, התפתחויות שהשפיעו על לכידות ציר ההתנגדות והחלישו את קשרי מרכיביו. התפתחויות אלו מתרחשות במקביל להסלמה הצבאית האמריקאית כלפי איראן בתקופת הנשיא טראמפ, במקביל לביקור נשיא לבנון בוושינגטון.בהקשר רחב יותר, האזור חווה שינויים מהירים המשתרעים על מספר תיקים אזוריים, ביניהם עיראק, שם מהלכים אמריקאים מצטלבים עם מאמצים לתמוך במוסדות המדינה ולהתמודד עם קבוצות חמושות הנתמכות על ידי איראן, בנוסף למאמצים למאבק בשחיתות ולחיזוק היציבות. המהלך האמריקאי בלבנון מגיע במסגרת חזון רחב יותר שמטרתו, על פי גישה זו, לחזק את ריבונות המדינות ולחזק את מוסדותיהן ולהיפתח לסביבתן הערבית והבינלאומית.מנקודת מבט זו, ביקור הנשיא עון נתפס כהזדמנות לפתוח דף חדש בתולדות לבנון, באמצעות טיפול בתיקים סבוכים, שהבולט שבהם הוא הגבלת הנשק לידי המדינה וחיזוק תפקיד צבא לבנון כגורם היחיד המוסמך להגן על המדינה. לבנון סבלה במשך עשורים ממלחמות אזרחים, התערבויות חיצוניות ופילוגים פנימיים, מה שהחליש את מוסדות המדינה והשפיע לרעה על הכלכלה, המגזר הבנקאי והמצב הביטחוני והפוליטי, במקביל להתפשטות השחיתות ובזבוז כספי ציבור, מה שהוביל לירידה במעמדה של לבנון כמרכז כלכלי ופיננסי בולט באזור.השאלה שנותרה פתוחה היא: האם לבנון תסגור את דף העבר על כל משבריו, ותיכנס לשלב חדש עם ביקור הנשיא עון בוושינגטון? האזור כולו עובר שלב של שרטוט מחדש של מאזני הכוחות הפוליטיים, על רקע חזון אמריקאי המבוסס על צמצום ההשפעה האיראנית במספר מדינות במזרח התיכון, ביניהם סוריה, עיראק ולבנון, תוך קידום בניית מדינות עצמאיות יותר ופתוחות יותר לסביבתן האזורית והעולמית.מדיניות הנשיא טראמפ במזרח התיכון, על פי תפיסה זו, מבוססת על החלפת סכסוכים מזוינים בפרויקטים השקעותיים ושותפויות כלכליות המקדמות פיתוח ויציבות, במקביל לביסוס ביטחון ושלום, באופן שמגשים אינטרסים הדדיים בין ארצות הברית ומדינות האזור. מנקודת מבט זו, הוא מתמקד בחיזוק ריבונות המדינה והגבלת השימוש בכוח למוסדות הרשמיים במדינות כמו עיראק, סוריה ולבנון, במקביל להמשך הלחצים הצבאיים על איראן.שלב זה הוא אחד השלבים החשובים ביותר עבור לבנון, שכן הוא קשור להחזרת החלטתה הריבונית של המדינה וחיזוק נוכחותה האזורית והבינלאומית, בנוסף ליישום הסכם המסגרת עם ישראל, ועבודה על פיתוח יכולות צבא לבנון והעצמתו להטיל את סמכותו על כל שטחי לבנון.בצד הכלכלי, נשיא לבנון נושא לוושינגטון תיק חשוב ביותר המורכב מהמשבר הכלכלי שבו שרויה לבנון, והצורך למשוך השקעות זרות, ולהבטיח תמיכה בשיקום האזורים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה האחרונה, במיוחד בדרום לבנון ובפרבר הדרומי של ביירות.הנשיא טראמפ אישר את תמיכתו בפרויקט "לבנון החדשה", המבוסס על ביסוס ריבונות וחיזוק הכלכלה באמצעות שותפויות רחבות עם ארצות הברית ומדינות העולם. הוא גם שואף לקדם את הצלחת המשא ומתן הישיר בין לבנון לישראל, ויישום סעיפי הסכם המסגרת, במקביל לפריסת צבא לבנון במספר אזורים לאחר נסיגת הכוחות הישראליים, ביניהם זוטר המערבית וצריפה, במסגרת מעקב אחר יישום מה שסוכם במהלך שיחות רומא.במהלך הפגישה שקיבצה את שני הנשיאים בבית הלבן, טראמפ הדגיש כי לבנון סבלה מ"יחס רע מאוד", והתחייב כי בעתיד היא תזכה ל"כבוד הראוי לה". הוא גם שיבח את העם הלבנוני, ותיאר אותו כעם משכיל ובעל השכלה, שהעניק לארצות הברית ולעולם אקדמאים, רופאים, עורכי דין וכישרונות מצוינים, והדגיש כי הלבנונים שמרו על נאמנותם למולדתם למרות המשברים והמלחמות שעמדו בפניהם, והכריז על מחויבותו להעניק תמיכה אמיתית כדי לסייע ללבנון להתגבר על משבריה. הוא גם הדגיש כי תיק נשק חיזבאללה יהיה בראש סדר העדיפויות שעליו יעבוד עם הנשיא עון, והדגיש כי העולם יבחין בתוצאות שישוגו בעניין זה.מצדו, הנשיא ג'וזף עון הביע את תודתו לנשיא טראמפ, ותיאר את הביקור כהיסטורי, ושיבח את ההבנות המשותפות שהושגו, במיוחד בכל הנוגע להסכם המסגרת והמאמצים שנעשו כדי לסיים את מצב העוינות בין לבנון לישראל. הוא הדגיש כי הגיע הזמן שלבנון ומדינות האזור ייהנו מביטחון ויציבות, וציין כי חזונו מצטלב עם חזונו של הנשיא טראמפ בהשגת שלום, בעוד שהאחרון הדגיש מצדו כי שיתוף הפעולה ביניהם יכוון לסייע ללבנון להתגבר על משבריה ולהשיג עתיד יציב יותר.התקווה נותרה שלבנון תחזיר את מעמדה ההיסטורי, ותחזור להיות מגדלור של תרבות וכלכלה, וביירות תחזיר את נוכחותה כאחת מהבירות הערביות היפות ביותר, בהתבסס על רצון עמה ויכולתה לקום מחדש.