מקורות יודעי דבר חשפו פרטים על ביקור חשאי ודחוף שערך הגנרל דן קין, ראש המטות המשולבים האמריקאי, במפקדת הפיקוד המרכזי (סנטקום) בפלורידה בסוף החודש שעבר. מהלכים אלו נועדו לקבל סקירה ישירה על תוכניות צבאיות שהוכנו על ידי הצבא לשליחת כוחות יבשה לעומק איראן, במשימה שמטרתה להשתלט בכוח על כמויות של אורניום מועשר מאוד.
המקורות דיווחו כי הרגישות הגבוהה של תדרוכים צבאיים אלה הצריכה את חזרתו הפתאומית של הגנרל קין מפגישה רמת דרג של בכירי נאט"ו בבריסל, בירת בלגיה. קין טס ישירות מעבר לאוקיינוס האטלנטי לעיר טמפה ב-19 במאי האחרון, מה שמשקף את הרצינות שבה התייחסה הממשל האמריקאי לאפשרות צבאית זו.
הנתונים שהודלפו מצביעים על כך שהממשל האמריקאי היה קרוב מאוד למתן אור ירוק לביצוע מבצע יבשתי זה בעל סיכון גבוה. עם זאת, דובר המטות המשולבים העדיף שלא להגיב על ההכנות הללו, ושמר על שתיקה לגבי הפרטים הטכניים או לוחות הזמנים שהוצעו לתחילת המתקפה.
בעקבות פגישות אינטנסיביות אלו, הגנרל קין עדכן את הנשיא דונלד טראמפ בכל האפשרויות הזמינות והתרחישים הצפויים למבצע היבשתי. על פי המקורות, טראמפ החליט בסופו של דבר להמתין ולהקפיא את התוכניות, וזאת לאחר שקיבל אזהרות מודיעיניות וצבאיות מפני השלכות קטסטרופליות שעלולות לנבוע מהסלמה כזו.
החששות העיקריים שגרמו לטראמפ לסגת היו האפשרות לתגובה איראנית אלימה ובלתי מרוסנת, שעלולה להוביל למלחמת התשה ארוכת טווח. הנשיא האמריקאי הביע גם חשש שהסכסוך הישיר יוביל את הכלכלה העולמית למערבולת של הפרעות, במיוחד לאור המתיחות הקיימת בנתיבי האנרגיה הבינלאומיים.
בנוסף לחששות הכלכליים, סוגיית אבדות בנפש בלטה כגורם מכריע בהחלטת הבית הלבן, כאשר מפקדים צבאיים הזהירו מפני אפשרות של מספר רב של נפגעים בקרב הכוחות האמריקאים. נראה כי הערכות המצב הצביעו על כך שעלות המבצע האנושית והפוליטית עלולה לעלות בהרבה על הרווחים המצופים מהשליטה על החומרים הגרעיניים.
מנגד, טהראן לא עמדה בחיבוק ידיים, כאשר דיווחים מודיעיניים ציינו כי איראן הגבירה באופן משמעותי את אמצעי האבטחה שלה להגנה על מלאי האורניום המועשר שלה. אמצעים אלו כללו פעולות הנדסיות מורכבות להריסת מנהרות אסטרטגיות וביצור מחדש של אתרים רגישים למניעת כל חדירה חיצונית אפשרית.
המקורות הבהירו כי הכוחות האיראניים הטמינו מוקשים מתפוצצים בכניסות למתקנים חיוניים, מה שהפך את הגישה למלאי האורניום המוערך בכחצי טון למורכבת ביותר. ביצורים חדשים אלו העלו את רמת הסיכון והסכנה לכל כוח שינסה להתקרב לאתרים אלו בהשוואה למצב ששרר לפני חודש.
משקיפים רואים כי מורכבויות שטח אלו הוסיפו נטל חדש על הצעות ממשל טראמפ שמטרתן להסיר ולהשמיד את האורניום באמצעות הסכם מדיני. התפתחויות אלו גם העלו שאלות טכניות ומשפטיות לגבי הגורם הבינלאומי שעלול להיות בעל היכולת או האומץ לקחת על עצמו את משימת חילוץ חומרים אלו בסביבה ביטחונית ממוקשת.
במישור הדיפלומטי, המשלחת האיראנית לאו"ם שמרה על שתיקה ולא הגיבה לבקשות תגובה מיידית, וגם הבית הלבן לא פרסם כל הצהרה רשמית המאשרת או מכחישה את ההדלפות הללו. שתיקה זו מגיעה בתקופה רגישה שבה האזור עד למאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים לסיום המבוי הסתום הפוליטי.
למרות התכנון הצבאי, הנשיא טראמפ ממשיך להדגיש בפומבי כי אבטחת האורניום המועשר נותרה בראש סדר העדיפויות של ארצות הברית בכל משא ומתן עתידי. הבית הלבן מקשר בין תיק זה לבין תיקים קוצניים אחרים, כמו פתיחה מחדש של מצר הורמוז, שאיראן שולטת בפועל על תנועת השיט בו.
הדלפות אלו מגיעות במקביל להצהרות אופטימיות שמסר טראמפ, שבהן ציין כי וושינגטון וטהראן מתקרבות להשגת הבנות מקיפות. הנשיא האמריקאי הודיע לאחרונה כי שני הצדדים עשויים לחתום על הסכם בקרוב מאוד, אולי בימים הקרובים, כדי לסיים את הסכסוך סביב תוכנית הגרעין.
תיק האורניום המועשר נותר הקשר הבולט ביותר במסור המשא ומתן האמריקאי-איראני, שכן הוא מהווה את אבן היסוד ביכולות ההרתעה של טהראן. מאחורי הקלעים הצבאיים הללו חושפים את גודל הפער בין שפת האיום בכוח לבין המציאות בשטח המטילה מגבלות חמורות על מקבל ההחלטות בוושינגטון.
לסיכום, התפתחויות אלו מראות כי האפשרות הצבאית, למרות שהיא על השולחן, מתנגשת תמיד עם חישובי רווח והפסד מורכבים במזרח התיכון. בעוד העמדות נעות בין הסלמה צבאית לפתרונות דיפלומטיים, העיניים נשואות לתוצאות המשא ומתן המתנהל מאחורי דלתיים סגורות בימים הקרובים.
טראמפ החליט להמתין והקפיא את התוכניות לאחר שהוזהר כי צעד זה עלול להוביל לתגובה איראנית אלימה שתגרור את הכלכלה העולמית להפרעות נרחבות.
שתף את דעתך
חשיפת מאחורי הקלעים של תוכנית אמריקאית שבוטלה להשתלטות יבשתית על האורניום האיראני