שינויים ב'שב"כ' ותוכניות אמריקאיות-ישראליות לסיום האפוטרופסות הירדנית על אל-אקצא

מקורות תקשורת חשפו שינויים בולטים בתוך שירות הביטחון הכללי הישראלי "שב"כ", כאשר ראשו החדש, דוד זיני, מבקש להתקרב לזרם הימין הקיצוני. מהלכים אלה מתרחשים תחת לחץ ישיר של ממשלת הקואליציה בראשות בנימין נתניהו, במטרה להתאים את מדיניות שירות הביטחון למגמות האידיאולוגיות של הימין הדתי.

בצעד שעורר מחלוקת רחבה, לאחר כניסתו של זיני לתפקיד, שינה השירות את רקעי מסכי המחשב כך שיציגו תמונה של מסגד אל-אקצא תחת השם "הר הבית". למרות שהשירות חזר בו מהצעד ותיאר אותו כ"תקרית מקרית" כתוצאה מתגובות פנימיות זועמות, הוא נחשב לאינדיקציה לניסיונות לפוליטיזציה של שירות הביטחון הרגיש.

במקביל להתפתחויות אלה, עולות אזהרות בינלאומיות מפני אפשרויות קיומיות העומדות בפני ירדן כנאמנה ההיסטורית על המקומות הקדושים האסלאמיים בירושלים הכבושה. דיווחים מצביעים על כך שישראל פועלת באופן שיטתי לצמצום ההשפעה הירדנית בתוך הר הבית, מה שמאיים על הסטטוס קוו המוכר בינלאומית.

מקורות דיברו על קנוניה בהובלת גורמים בארצות הברית בשיתוף פעולה עם ממשלת הכיבוש, שמטרתה לשלול מהמשפחה המלכותית הירדנית את נאמנותה ההיסטורית. תוכנית זו, המקודמת על ידי ג'ארד קושנר והשגריר מייק האקבי, כוללת הענקת סמכות לישראל למנות אימאמים ולשלוט בתוכן דרשות יום שישי בתוך מסגד אל-אקצא.

הצעות אלה מבוססות על תקדים שתואר כ"אפל", והוא חלוקת מערת המכפלה בחברון לאחר הטבח שביצע הקיצוני ברוך גולדשטיין בשנת 1994. משקיפים חוששים מחזרה על מודל זה באל-אקצא, במיוחד עם עלייתם של אישים כמו איתמר בן גביר, הרואה בגולדשטיין אחד מגיבוריו האישיים.

בצד הירדני, מסמכים רשמיים והספר הלבן שאושר על ידי המלך עבדאללה השני מדגישים כי ההגנה על אל-אקצא היא חובה קדושה שאינה ניתנת לפשרה. מסמכים אלה מדגישים כי האחריות להגנה על המתחם הקדוש, ששטחו 144 דונם, היא "חובה אישית" על כל מוסלמי, מה שמעניק לנאמן את הזכות לנקוט בכל האמצעים כדי להגן עליו.

מקורות מצביעים על כך שלירדן יש קלפי לחץ אסטרטגיים, ביניהם הגבול הארוך עם ישראל, המשתרע על פני 400 קילומטרים ומתאפיין בתוואי שטח קשה. במקרה של עימות דתי, היציבות הביטחונית שמבטיחה עמאן כיום עלולה להיעלם, מה שיעמיד את ישראל בפני איומי גבול חסרי תקדים וקשים לאבטחה.

מומחי ביטחון סבורים כי פגיעה בסטטוס קוו בירושלים עלולה לגרור את האזור למלחמת דת שתחרוג מגבולות פלסטין ההיסטורית ותכלול את כל העולם האסלאמי. מנהיגים לשעבר בשב"כ הזהירו כי כל התקפה על אל-אקצא עלולה להצית "מלחמת עולם שלישית" בהתחשב במעמדו הרוחני העמוק של האתר עבור שני מיליארד מוסלמים.

הווקף האסלאמי בירושלים סובל כיום מהגבלות ישראליות חמורות, כאשר העובדים מנועים מלבצע אפילו את פעולות השיפוץ או תיקון התשתיות הפשוטות ביותר ללא אישור מוקדם. כוחות משטרה ישראליים פרוסים בצפיפות בתוך המתחם, תוך הפרה בוטה של החוק הבינלאומי וההסדרים ההיסטוריים שהוסכמו עליהם במשך עשרות שנים.

המלך עבדאללה השני, שהתמודד בעבר עם לחצים מצד ממשל טראמפ ונתניהו, שלח מסרים ברורים לפיהם ירדן מוכנה ללכת עד הסוף כדי להגן על ביטחונה הלאומי ועל מקומותיה הקדושים. זה כולל איום לשקול מחדש את ההסכמים הביטחוניים אם יימשכו הניסיונות לעקור פלסטינים או לשנות את זהותו של מסגד אל-אקצא.

מצב הכעס הציבורי בירדן מתגבר כתוצאה מהפשעים הישראליים המתמשכים בעזה ובגדה המערבית, מה שמגביר את הלחץ על ההנהגה הירדנית לנקוט עמדות תקיפות יותר. הרחוב הירדני רואה בכל תקיפה על אל-אקצא תקיפה ישירה על הריבונות והכבוד הלאומי, מה שהופך את אפשרות ההתנגדות לאפשרות עממית ורשמית.

התוכנית שמנהיג הימין הקיצוני בישראל שואפת להרוס את כיפת הסלע ולבנות במקומה את "הבית השלישי", צעד שיהודים דתיים רואים בו הכנה לבוא המשיח. אשליות אידיאולוגיות אלה מתנגשות עם מציאות פוליטית וצבאית מורכבת, כאשר הממסד הביטחוני הישראלי המסורתי מבין את גודל הסיכונים הקטסטרופליים של מגמות כאלה.

בסופו של דבר, המלך עבדאללה מוצא את עצמו בפני בחירה היסטורית בין כניעה ללחצים האמריקאיים-ישראליים לבין הובלת חזית הגנה על המקומות הקדושים. עם שינוי מאזן הכוחות הבינלאומי, ירדן עשויה למצוא תמיכה אזורית ובינלאומית רחבה יותר ממה שציפו יריביה אם תחליט להתמודד צבאית או פוליטית עם תוכניות החיסול.

מסגד אל-אקצא נשאר הגורם המניע העיקרי לסכסוך באזור, כאשר מנהל הווקף האסלאמי, השייח' עזאם אל-ח'טיב, הדגיש כי האפוטרופסות ההאשמית היא הערובה היחידה למניעת שליטה ישראלית מלאה. אל-ח'טיב הזהיר כי כל שינוי בסטטוס קוו יוביל לפיצוץ דתי שלא ניתן יהיה לשלוט בהשלכותיו החוצות גבולות ויבשות.

האפוטרופוס על אתרים אלה הוא היחיד שיש לו את הזכות לבקש להגן עליהם בפועל, ולו בלבד לקבוע את הדרך הטובה ביותר לכך.