Logo
Logo
Logo
Logo
Logo
Logo
Logo
Logo
Logo

מקומי

א 27 אפר 2025 8:45 am - שעון ירושלים

פגישות הבנק המרכזי... אנליסטים עוקבים אחר המציאות והאתגרים

  1. ד"ר ראאד אל-דבאי: תוצאות ישיבת המועצה המרכזית לא חרגו מהעמדה הפוליטית המסורתית של ההנהגה הפלסטינית וחסרה חזון מעשי.
  2. אכרם עטאללה: יציאתם של מספר כוחות מדיוני המועצה משקפת בבירור את המשבר שהוא וארגון השחרור פלסטין בכללותו חווים.
  3. ד"ר סעיד שאהין: החלטות הבנק המרכזי לא עלו לרמה של האתגרים הקיומיים העומדים בפני העם הפלסטיני, במיוחד מלחמת ההשמדה בעזה.
  4. עוני אלמשני: האופן שבו נוצרה תפקיד סגן הנשיא מעמיק את המשבר במציאות הפלסטינית ומחזיר את הסצנה הפוליטית למה שהייתה לפני הקמת אש"ף.
  5. ד"ר ראאד אבו בדוויה: פער עמוק בין אש"ף לרחוב הפלסטיני מאיים להחריף את הפילוגים ולהחליש את העמדה הלאומית.
  6. דאוד כותאב: המועצה המרכזית החמיצה הזדמנות חשובה להשיג אחדות לאומית אמיתית המבוססת על הסכמי מוסקבה ובייג'ין.

  7. על רקע הסלמה של התוקפנות הישראלית על עזה והעמקת המשבר הפוליטי הפלסטיני, המועצה המרכזית הפלסטינית קיימה את מושבה האחרון על רקע מחלוקת על תוכן ויעילות החלטותיה, למרות שהן מעמיקות את המשבר והפילוג.
  8. בראיונות נפרדים עם אל-קודס סבורים סופרים, אנליסטים פוליטיים, מומחים ופרופסורים באוניברסיטה כי ישיבת המועצה המרכזית לא הצליחה לספק אמצעים מעשיים להתמודדות עם השינויים המסוכנים בשטח, ותוצאותיה חסרות פתרונות לסיום מלחמת ההשמדה.
  9. הם מציינים כי נסיגת הכוחות והסיעות הגדולות, ומינויו של סגן יו"ר אש"ף, העלו שאלות לגבי יכולתה של ההנהגה הנוכחית לחדש את הלגיטימיות שלה ולהגיע לפיוס לאומי, המצריך מאמצים רבים יותר להתמודד עם האתגרים הנוכחיים.

  10. תיאורים כלליים, סיסמאות והקדמות למילוי החסר

  11. ד"ר אומר. ראאד אל-דבאי, ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה הלאומית אנ-נג'אח, הצהיר כי כינוס המועצה הפלסטינית המרכזית ותוצאותיה אינם חורגים מהעמדה הפוליטית המסורתית של ההנהגה הפלסטינית. התוצאות חסרות חזון מעשי ומשקפות קיפאון פוליטי.
  12. אל-דבאי טוען כי ההחלטות התרכזו באישור תיאורטי של לגיטימציה, אחדות המערכת הפוליטית והשטח הפלסטיני, וייצוג מאוחד של הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), מבלי להציע תוכנית מעשית או מפת דרכים לתרגום עקרונות אלה למציאות מוחשית.
  13. אל-דבאי מציין כי מלחמת ההשמדה ברצועת עזה והשלכותיה היו אמורות להיות נושא מרכזי בישיבת המועצה המרכזית. עם זאת, למרות הדיון העשיר במלחמה בעזה, נאום המועצה היה חסר פתרונות ברורים או אסטרטגיות מעשיות. במקום זאת הסתפקה המועצה בתיאור כללי ובסיסמאות רחבות, המשקפות את דבקותה של ההנהגה הפלסטינית באותה גישה בה נקטה במשך עשרות שנים.
  14. אל-דבאי מציין כי שיח זה משקף את עומק הפילוג הפנים-פלסטיני ואת פיצול המערכת הפוליטית, בתקופה שבה התפתחויות מקומיות, אזוריות ובינלאומיות מחייבות צעדים נועזים לעבור מעבר לשלב השלטון העצמי ולהתחייבויות של הסכמי אוסלו.
  15. אל-דבאי מסביר כי ההכרזה על מדינה פלסטינית עצמאית ב-1988, שהאו"ם הכיר בה כמדינה חברה ב-2012, הייתה יכולה להוות בסיס לתנועה פוליטית חדשה. עם זאת, ממשלות ישראל עוקבות, במיוחד ממשלת הימין הקיצוני, הרסו למעשה את הסכמי אוסלו.

  16. היעדר חזון אסטרטגי מקיף להתמודדות עם אתגרים

  17. אל-דבאי סבור כי אילו החליטה המועצה המרכזית להכריז על הממשלה הפלסטינית הנוכחית כממשלת מדינת פלסטין, לבחור מחדש את הנשיא מחמוד עבאס על ידי המועצה המרכזית לנשיא המדינה, עם סגן שנבחר על ידי המועצה המרכזית במקום הוועד הפועל של אש"ף, ולהכריז על בחירות לנשיאות ולמחוקקים בתוך פרק זמן סביר של תוכנית פוליטית, גם אם זה ייקח תוכנית פוליטית ברורה של שנתיים או שלוש שנים. שלחו מסר רב עוצמה לקהילה הבינלאומית.
  18. אל-דבאי סבור כי המטרה העיקרית של ישיבת המועצה המרכזית הייתה ברור ליצור תפקיד של סגן נשיא אש"ף וסגן נשיא מדינת פלסטין, תפקיד שהיה קיים בימיו הראשונים של הארגון. הוא מאמין ששאר ההחלטות היו רק הקדמות שנועדו להשלים פערים, המשקפות את היעדר חזון אסטרטגי מקיף להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים.
  19. אל-דבאי מדגיש כי היעדרם של כוחות פוליטיים, כמו החזית העממית לשחרור פלסטין, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, מפלגת העם ותנועת היוזמה הלאומית הפלסטינית, מהמפגש הוא עדות למשבר מבני בתוך התנועה הלאומית הפלסטינית. הוא מציין כי השמאל הפלסטיני זקוק ללכידות ולפעולה מאוחדת מבפנים, במקום נסיגה כאמצעי להבעת דחייה.

  20. פרגמנטציה של המערכת הפוליטית

  21. אל-דבאי סבור שמצב זה חושף פיצול בתוך המערכת הפוליטית, במיוחד מאחר שהמועצה המרכזית, הנתונה בסמכויות המועצה הלאומית, מייצגת את הסמכות המחוקקת הפלסטינית העליונה. היה צריך להיות אפשרי לתאם יותר מאמצים עם הסיעות לפני הישיבה.
  22. אל-דבעי מצביע על בנייתה מחדש של התנועה הלאומית הפלסטינית, בטענה שהפלגים, לרבות פתח, חמאס והג'יהאד האסלאמי, אינם מסוגלים כיום לשאת בנטל השלב הזה.
  23. אל-דבאי מבקר את "הניכור למציאות" שחווים חלק מהפלגים, כמו חמאס, ומציין שרבים מהם מרותקים למשרדיהם הפוליטיים ללא כל השפעה ציבורית.
  24. אל-דבאי מדגיש כי תוצאות המועצה המרכזית משקפות היחלשות של המבנה הפנימי של התנועה הלאומית, המאיימת על פיצול נוסף.
  25. אל-דבאי מאמין שיש צורך לתמוך במוסד ולא ביחידים, לבנות מחדש את התנועה הלאומית הפלסטינית ולערב את 14 מיליון העם הפלסטיני בבחירת נציגיהם האמיתיים, במיוחד מכיוון שהפלגים מייצגים פחות ממחצית אש"ף, בזמן שהם שולטים בקבלת ההחלטות הפוליטיות.
  26. אל-דבאי קורא לדיאלוג לאומי מקיף כדי לבנות מחדש את המערכת הפוליטית ולפתח אסטרטגיות המתמודדות עם האתגרים הקיומיים העומדים בפני העם הפלסטיני.


  27. הממסד הפלסטיני "שביר" ובלתי קוהרנטי.

  28. הסופר והאנליסט הפוליטי אכרם עטאללה מצידו טוען כי המועצה המרכזית הפלסטינית עומדת בפני אתגרים עצומים החורגים בהרבה מיכולותיו של הממסד הפלסטיני, שאותו מגדיר עטאללה כ"שביר" ובלתי קוהרנטי.
  29. עטאללה מציין כי מוסד זה לא הצליח להתחדש, מכיוון שהוא מנוהל על ידי מיעוט מצומצם, מה שהופך אותו לבלתי מסוגל להתמודד עם האתגרים המתגברים, במיוחד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023.
  30. עטאללה מסביר כי החלטות המועצה המרכזית, הן הנוכחיות והן הקודמות, לא זכו לתשומת לב מספקת מצד הפלסטינים, לאור חוסר יכולתם ליישם אותן, גם בנסיבות פחות מורכבות מהמצב הנוכחי.
  31. עטאללה מציין כי המועצה המרכזית איבדה את יוקרתה ומהימנותה כמכשיר עבודה שנהנה בעבר מאמונו של העם הפלסטיני. הוא סבור שירידה זו משקפת משבר עמוק יותר הקשור לאובדן הביטחון העצמי של המוסד, עוד לפני שאיבד את אמון הציבור.
  32. עטאללה סבור כי יציאתם של מספר כוחות פוליטיים מהדיונים ומישיבת המועצה משקפת בבירור את המשבר שחווה המועצה המרכזית, ומתפרשת על כל הארגון לשחרור פלסטין.
  33. עטאללה מתאר את הנסיגה הזו כעדות ל"סטגנציה" של המוסד ולזעזוע מההתפתחויות המהירות, ומציין כי יכולותיו הנוכחיות אינן תואמות את היקף האתגרים וההתפתחויות החדשות.
  34. עטאללה טוען כי מדינת הפלגים הפלסטיניים, אשר עדים למחלוקות חוזרות ונשנות, היא רק שיקוף של משבר קיומי גדול יותר המאיים על המועצה המרכזית עצמה.


  35. נסיגה של פלגים כמו הכוחות העממיים והדמוקרטיים

  36. בתורו, פרופסור לתקשורת פוליטית באוניברסיטת חברון, ד"ר סעיד שאהין, קבע כי החלטות הישיבה ה-32 של המועצה המרכזית הפלסטינית לא עלו לרמה של האתגרים הקיומיים העומדים בפני העם הפלסטיני, במיוחד מלחמת ההשמדה בעזה ומשטר האפרטהייד שהופך את הגדה המערבית לגטאות מבודדים.
  37. שאהין מציין כי נסיבות כינוס המועצה תחת כיבוש הגבילו את שאיפות החלטותיה, בעוד שהיעדר סיעות מפתח החלישו את הלגיטימיות שלה ואת יכולתה להשיג אחדות לאומית.
  38. שאהין מסביר כי המועצה המרכזית נדרשה לקבל החלטות המתייחסות לסכנות הכיבוש, כולל ניסיונות לעקור פלסטינים על ידי הפיכת חיים בגדה המערבית לבלתי אפשריים.
  39. שאהין מציין שההגבלות של הכיבוש הטילו תקרה נמוכה על התוצאות, מה ששיקף את המצע של פתח, הפלג הגדול ביותר באש"ף, המדגיש התנגדות עממית בדרכי שלום כאמצעי להשגת פתרון שתי המדינות. הוא טוען כי גישה זו סותרת את החזונות של פלגים אחרים מחוץ לאש"ף, מה שמקשה על השגת האחדות הלאומית שדרשה המועצה.
  40. שאהין מסביר כי נסיגת סיעות כמו החזית העממית והחזית הדמוקרטית מישיבת המועצה המרכזית החלישה את אש"ף ומנעה גיבוש תוכנית מאבק מאוחדת.
  41. שאהין סבור כי התמקדות במינוי סגן נשיא לאש"ף ומדינת פלסטין הייתה הפתרון הבולט ביותר, אך אין בה די כדי לשנות את הנוף הפוליטי והמאבקי הפלסטיני.

  42. תוכנית מאבק המונעת את המונופול של החלטות הרות גורל

  43. שאהין מבקר את הצהרותיו של הנשיא אבו מאזן נגד חמאס, בטענה שהן יעמיקו את השסעים הפנימיים בתקופה שבה העם הפלסטיני מתמודד עם תוקפנות ישראלית מתמשכת.
  44. שאהין קורא לפתוח בדיאלוג לאומי המאגד את כל הפלגים, במיוחד פתח וחמאס, כדי לגלם אחדות לאומית ולכונן תוכנית מאבק מאוחדת המונעת מונופוליזציה של החלטות מכריעות.
  45. שאהין מדגיש את הצורך ליישם את התוצאות של דיאלוגים לאומיים קודמים, כמו דיאלוג בייג'ינג, כדי לשים קץ למחלוקות ולהתמודד עם אתגרים באופן קולקטיבי. הוא הזהיר כי הזנחת תוצאות אלו תהפוך את החלטות המועצה לדיו על הנייר בלבד.
  46. שאהין מציין כי הפגישה נערכה על רקע מבוי סתום פוליטי, כשההסלמה הישראלית נועדה לסכל את השאיפות הפלסטיניות למדינה עצמאית.
  47. שאהין צופה הסלמה נוספת בגדה המערבית ובירושלים, עם תוכניות ההתנחלויות המבקשות לבלוע אדמה פלסטינית. הוא טוען כי היעדר סיעות עם תמיכה עממית יגביל את ההשפעה של החלטות אלה, וקורא לארגון מחדש של המערכת הפוליטית הפלסטינית כדי להבטיח ייצוג אמיתי ועימות מאוחד עם הכיבוש.

  48. מפגש מרכזי למטרה אחת

  49. הסופר והאנליסט הפוליטי עוני אלמשני, מצדו, אמר כי ישיבת המועצה המרכזית הפלסטינית זומנה במטרה היחידה ליצור את תפקיד סגן נשיא הארגון לשחרור פלסטין ונשיא מדינת פלסטין. הוא ציין כי החלטה זו באה בתגובה ללחצים חיצוניים, וכי העיתוי, הנוכחות והדיונים נקבעו כדי לשרת מטרה זו בלבד.
  50. אלמשני מסביר כי המועצה המרכזית התכנסה על רקע חוסר לגיטימציה פוליטית ברורה, למרות הניסיונות להקנות לה לגיטימציה משפטית. הוא טוען שצעד זה לא הצליח לאחד שורות פלסטיניות, אלא הגביר את הפילוגים הפוליטיים והכפיף לא רק את קבלת ההחלטות הפלסטינית לחונך, אלא גם השפיע על כל המבנה הפוליטי של המשטר הפלסטיני.
  51. אל-משני טוען כי המועצה המרכזית לא קיבלה החלטות של ממש, למעט ההחלטה על הקמת תפקיד סגן הנשיא, ומציין כי שאר התוצאות היו אך ורק מבנים דקורטיביים שנועדו לספק כיסוי רשמי להחלטה זו.
  52. אל-משני שואל: "האם החלטה זו עונה על האתגרים העומדים בפני העם הפלסטיני?" הוא משיב ואומר כי אופן יצירת התפקיד מוסיף אתגר חדש ומסוכן המעמיק את המשבר במציאות הפלסטינית ומחזיר את הנוף הפוליטי למה שהיה לפני הקמת הארגון לשחרור פלסטין.

  53. המערכת הפוליטית הפכה לשבויה של מציאות מובסת.
  54. אל-משני סבור כי המערכת הפוליטית הפלסטינית כיום היא שבויה של מציאות מובסת, חלוקה כפויה והיעדר כלים יעילים לפעולה פוליטית. הוא מציין כי מי שדחף להחלטה זו מודע לרצינותה, אך היה נתון לרצונות חיצוניים, לחצים או התחייבויות שאין להם כל קשר לעתיד העם הפלסטיני.
  55. בנוגע לתגובות הפלסטיניות לתוצאות המועצה המרכזית, אמר אלמשני: "החרם, הצהרות הדחייה ופגישות הצד עדיין לא עלו למקרה. אדרבא, הם הוגבלו להכרזה על עמדות ללא ההשפעה הממשית הרצויה".
  56. אל-משני מדגיש כי עצירת ההידרדרות הפוליטית הזו דורשת פעולה יוצאת דופן, כוח פוליטי ואומץ לשנות את המשוואה.
  57. אל-משני טוען כי השינויים האסטרטגיים הנוכחיים לא רק מעמיקים את המשבר הפלסטיני, אלא גם מאיימים על עתידו לשנים רבות קדימה. למרות הקיפאון, העם הפלסטיני ימצא דרכים יצירתיות להתגבר על המשברים שלו ולחזור בעוצמה לזירה הפוליטית, וזה רק עניין של זמן.

  58. מוסדות הארגון מנוכרים מהרחוב הפלסטיני.

  59. פרופסור למשפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה הערבית-אמריקאית, ד"ר ראאד אבו בדוויה, אומר כי מוסדות הארגון לשחרור פלסטין מתנכרים יותר ויותר מהעם הפלסטיני ומהמציאות הפוליטית בשטח. הוא קורא לחידוש דחוף של הלגיטימציה הפוליטית שלהם ולהחזרת הסדר הפנימי והחיצוני הפלסטיני דחוף כדי להתמודד עם אתגרים הולכים וגדלים.
  60. אבו בדוויה טוען כי קיים פער עמוק בין אש"ף לרחוב הפלסטיני, המאיים להחריף את הפילוגים ולהחליש את העמדה הלאומית.
  61. "כל מוסדות אש"ף זקוקים מאוד לחידוש הלגיטימיות הפוליטית שלהם", אמר אבו בדוויה וציין את קיומו של "פער משמעותי" בינם לבין הרחוב הפלסטיני. הוא הדגיש כי פער זה בא לידי ביטוי בבירור בנסיגת החזית העממית והדמוקרטית, כאשר הנוכחות מוגבלת לקבוצה נבחרת של אנשים המקורבים לנשיאות.
  62. אבו בדוויה מציין כי הפער והניכור הפוליטיים הללו קיימים בגדה המערבית וברצועת עזה, ומשפיעים לרעה על ההחלטות הפוליטיות האחרונות, במיוחד לאור המצב הטראגי העומד בפני העניין הפלסטיני, עם רצח העם המתמשך בעזה והפילוג הפנימי שקדמו ל-7 באוקטובר 2023.

  63. לזה חיכה הרחוב הפלסטיני

  64. אבו בדוויה מציין כי הפלסטינים קיוו שהמוסדות הללו יחדשו במהירות את הלגיטימציה שלהם ויפעלו בחריצות לסיום הפילוג הפלסטיני, במיוחד עם הסלמה של התוקפנות הישראלית ועקירת תושבים בכפייה, בעיקר ברצועת עזה, והסלמה של התקפות בגדה המערבית ובמחנות הפליטים הפלסטינים הנתמכים על ידי מתנחלים קיצוניים.
  65. אבו בדוויה טוען כי העם הפלסטיני חיכה להסדרים רציניים שישקפו את הכוחות הפוליטיים האמיתיים בשטח וימלאו את שאיפותיו לסיים את מעשי הטבח, להפסיק את מסעות הביטחון ולהפסיק את שיטות ההתנחלויות. עם זאת, המועצה המרכזית איכזבה את הציפיות הללו, שכן המיקוד שלה, לפי אבו בדוויה, היה ב"יצירת תפקיד של סגן יו"ר הוועד הפועל ונשיא מדינת פלסטין", בתוך לחצים ערביים, אזוריים, מערביים וישראליים מחשש לריק מנהיגותי.
  66. אבו בדוויה סבור כי צעדים אלו אינם משקפים את סדרי העדיפויות של העם הפלסטיני, אלא משרתים אג'נדות פרטיות על חשבון השאיפות הלאומיות. הוא טוען כי מציאות זו מעמיקה את הניכור בין ההנהגה לעם, מחלישה את הארגון לשחרור פלסטין ופוגעת בייצוג הפוליטי הפלסטיני מול ממשלת ישראל הקיצונית והקהילה הבינלאומית.
  67. אבו בדוויה מסביר כי המועצה המרכזית, במקום לאחד שורות ולסדר את הבית, תרמה להחלשת החזית הפלסטינית ולהעמקת הפילוגים, ופתחה את הדלת להסלמה פנימית פלסטינית נוספת.
  68. אבו בדוויה טוען כי "צעדים חד-צדדיים שננקטו על ידי צד אחד בתוך המערכת הפוליטית עלולים להוביל לסיכונים פנימיים משמעותיים ועלולים להצית סכסוכים פלסטינים-פלסטינים חדשים".

  69. מחלקות מחלישות את העמדה הפלסטינית

  70. אבו בדוויה מציין כי מדיניות זו אינה מביאה בחשבון את המציאות הפוליטית ואת הכוחות השונים בתוך הקהילה הפלסטינית, מה שמחריף עוד יותר את הסכנות שבמצב הפנימי.
  71. אבו בדוויה מציין כי פילוגים אלו מחלישים את העמדה הפלסטינית מול הימין הישראלי, הממשיך ליישם את תוכניות ההתפשטות והסיפוח שלו.
  72. אבו בדוויה מאמין שחלק מהמהלכים הללו עשויים לספק מפלגות אזוריות מסוימות, אך הם לא יספקו את כל הסמכויות האזוריות, מה שיסבך עוד יותר את הנוף הפוליטי הפלסטיני ברמה הערבית והבינלאומית.
  73. אבו בדוויה טוען כי "מה שהפלסטינים צריכים היום זה לארגן את השורות הפנימיות שלהם ולשבת לדיאלוג לאומי מקיף". הוא מדגיש את הצורך להסכים על תוכנית לאומית מאוחדת ולבנות מחדש את אש"ף כך שישקף את המציאות הפוליטית ואת הייצוג האמיתי של הכוחות הפלסטיניים, כדי להתמודד עם השלב המסוכן שהעניין הפלסטיני חווה.

  74. החלטות ששיקפו את המשך הפילוג הפנימי

  75. מצדו, הסופר והאנליסט הפוליטי דאוד קוטאב הביע חרטה על כישלונה של המועצה המרכזית הפלסטינית לנצל את כינוסה כהזדמנות להשיג אחדות לאומית אמיתית, בטענה שהפגישה הזניחה את הדרישות לשיקום הלכידות הלאומית שהוסכם עליהן בהסכמי מוסקבה ובייג'ין בשנה שעברה (2024).
  76. הכותבים מציינים כי ההחלטות שהוציאה המועצה המרכזית, ולא איחוד שורות, שיקפו את התמשכותם של פילוגים פנימיים, במיוחד לאור הצהרותיו האגרסיביות של הנשיא אבו מאזן נגד חמאס, שלא עשו דבר כדי להרגיע את האווירה הפוליטית.
  77. הכותבים מסבירים כי הצהרותיו של הנשיא עבאס, שהתאפיינו בהתקפות על חמאס, סיבכו עוד יותר את הנוף הפוליטי הפלסטיני, למרות שחמאס נושא באחריות מסוימת בשל התעקשותו לקבל החלטות על מלחמה ושלום באופן חד-צדדי.
  78. כותבים טוענים כי המתח הזה בין ההנהגה הפלסטינית לחמאס סיכל את התקוות לבניית קונצנזוס לאומי, בתקופה שבה העם הפלסטיני סובל מהפשעים היומיומיים של הכיבוש הישראלי, כולל ההסלמה בגדה המערבית וברצועת עזה.
  79. הכותבים מציינים כי היעדרותם של חמאס והג'יהאד האסלאמי מהפגישה הייתה צפויה, לאור העובדה שהם לא הצטרפו רשמית לארגון לשחרור פלסטין.

  80. היעדר סיעות הפחית את הלגיטימיות של החלטות המועצה.
  81. הכותבים רואים בהיעדרם של פלגים חברים מאש"ף, כמו החזית העממית לשחרור פלסטין, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין ותנועת היוזמה הלאומית הפלסטינית, "מכה קשה" לתקוות להשבת האחדות הלאומית.
  82. כותבים מסבירים כי היעדרות זו מפחיתה את הלגיטימיות של תוצאות המועצה ומיכולתה לייצג את שאיפות העם הפלסטיני, במיוחד לאור האתגרים הקיומיים העומדים בפניהם כתוצאה ממדיניותה הגזענית וההתנחלותית של ישראל.
  83. הכותבים דנים באפשרות שהסיוע הסעודי יזרום שוב לרשות הפלסטינית, אך הם מעלים שאלות לגבי המחיר הפוליטי של הסיוע הזה.
  84. כותבים שואלים: "האם ההנהגה הפלסטינית תמשיך להעדיף פיוס תורמים בינלאומיים על חשבון החזרת האמון של הרחוב הפלסטיני?"
  85. הכותבים טוענים כי הלגיטימיות האמיתית של ההנהגה אינה נובעת מתמיכה כספית, אלא מיכולתה לייצג את שאיפות העם הפלסטיני ולהשיג את מטרותיו הלאומיות, לרבות הקמת מדינה עצמאית.
  86. כותבים טוענים כי המועצה המרכזית יכלה להסתמך על הסכמי מוסקבה ובייג'ין כדי לחזק את האחדות הלאומית, אך היא לא הצליחה לעשות זאת, מה שהפך את הפגישה להזדמנות שהוחמצה.

  87. הזנחת דרישות האחדות הלאומית

  88. סופרים מסבירים כי הזנחת דרישות האחדות הלאומית, יחד עם היעדר סיעות מפתח, החריפו את הפילוגים הפנימיים במקום לטפל בהם.
  89. כותבים מזהירים כי המשך המצב הזה יחליש את יכולתה של ההנהגה הפלסטינית להתמודד עם האתגרים הישראליים, במיוחד לאור ההסלמה המתמשכת נגד העם הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת עזה.
  90. כותבים מדגישים את הצורך להעריך מחדש את הגישה הפוליטית הפלסטינית כדי להחזיר את אמון הציבור ולהתמקד בבניית אחדות לאומית אמיתית.
  91. הכותבים מדגישים כי ההנהגה צריכה להתגבר על חילוקי דעות פנימיים ולפעול לשיתוף כל הפלגים, כולל אלה שמחוץ למסגרת אש"ף, כדי להבטיח ייצוג מקיף המשקף את שאיפות העם הפלסטיני.
  92. הכותבים מציינים כי כישלון להשיג זאת יותיר את המטרה הפלסטינית חשופה לאתגרים נוספים תחת הכיבוש הישראלי המתמשך.


תגים

شارك برأيك

פגישות הבנק המרכזי... אנליסטים עוקבים אחר המציאות והאתגרים

المزيد في מקומי