מומחים משפטיים ישראלים הצהירו כי עצם הקמתה של "מנהלת ההתנחלויות" בתוך משרד הביטחון, לבקשת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המכהן גם כשר במשרד הביטחון, מהווה סיפוח של הגדה המערבית לישראל. גם גורמים ב"מנהלת ההתיישבות" טוענים כי הם מבקשים ליישם את תוכנית הסיפוח בשטח.

לדברי יוני דנינו, ראש מטה "הדירקטוריון", ל"מנהלת ההתיישבות" שתי מטרות עיקריות: לאפשר לרשויות הישראליות להתייחס לגדה המערבית באותה דרך שבה הן מתייחסות לנגב ולגליל מבחינת פיתוח והקצאת משאבים, וליישם "ריבונות ביהודה ושומרון", כך דיווח היום (א') "הארץ".

דנינו הוסיף: "הטלת ריבונות תלויה בחקיקה של הכנסת. אין לנו את הכוח ליישם זאת, אבל יש לנו את הכוח לדחוף את המצב, מבחינה מקצועית, לנקודה הקרובה ביותר שמאפשרת זאת. ככל שהממשל כופה עובדות בשטח, בצעדים רגולטוריים ממשלתיים קבועים, הקמת אזור תעשייה נוסף, בית אחר, ועוד סלילת רצונות, ועוד סלילת רצון לריבונות. להיות טוב יותר לכפות ריבונות היא לא החלטה שאקבל, אבל אני יכול ליצור מציאות ריבונית ממשית".

"אם ניצור מצב שכל תושבי מרכז הארץ נוסעים לרמת הגולן דרך יהודה ושומרון, כי Waze מנחה אותם לנסוע על כביש 90 (שנוסע מאילת בדרום למטולה בצפון) וכביש 5 (המחבר את תל אביב לגדה ומכונה "כביש חוצה שומרון) עם ריבונות דנינו, בלי תנועה זו, יובילו ריבונות זו ל" אמר.

הוא המשיך, "אם 20% מייצור האנרגיה של ישראל יהיה ביהודה ושומרון, וממנו מפיקים אנרגיה סולארית ומתחדשת, זה ישיג ריבונות".

דנינו ציין כי אופן ניהול המתנחלים בגדה המערבית "השתנה ב-180 מעלות" בתקופת ממשלת ישראל הנוכחית, וכי "האזרחים (המתנחלים) כפופים למושל, שהוא מבחינה חוקית האלוף (מפקד פיקוד מרכז צה"ל), אבל האזרחים הם אלה שמנהלים את העניינים, לא האנשים שרואים אותם מנקודת מבט ביטחונית, אם יש להחליט על ההשפעה הביטחונית של ההתנחלות. ברמאללה לא נותנים מענה לצבא, אבל הוא לא מנהל תהליך בנייה כזה".

ראש מינהל ההתיישבות הוסיף, "במשך שנים רבות לא הוקמו התנחלויות ביהודה ושומרון. בתקופת הממשלה הזו הוקמו רשמית 28 התנחלויות חדשות, ולא מדובר במאחזים אקראיים. מדובר בעלייה דרמטית באחוזים. מדובר בעבודות שמבצעת המדינה בהצטיינות".

מנתוני תנועת שלום עכשיו, המבוססים על דיווחי מועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי של הצבא הישראלי, עולה כי ב-2022 אושרו 4,427 תוכניות בנייה להתנחלויות, 12,349 ב-2023, 9,971 ב-2024 ו-14,335 בשלושת החודשים הראשונים של 2025.

"הסיפוח לא זוחל ולא מאיץ, זה כבר קורה", ציטט העיתון את זיו שתהל, מנכ"ל ארגון זכויות האדם "יש דין". מלבד הפרה של הכלל היסודי של המשפט הבינלאומי, האוסר על סיפוח, יש לה השפעה דרמטית על כל היבט בחייהם של פלסטינים בגדה המערבית, שלושה מיליון מהם אינם אזרחים ומוצאים עצמם במעמד של נתינים ללא זכויות, בחסדי ממשלה שאין להם יכולת להשפיע עליהם".

בעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר האחרון, הכריז סמוטריץ' כי 2025 תהיה "שנת הריבונות ביהודה ושומרון".

במהלך מושב החורף האחרון של הכנסת נראו חברי כנסת מהקואליציה המבקשים לקדם חוקים שמטרתם לשנות את המצב בגדה המערבית, בתמיכת החלטות ממשלה שהתעלמו מהאוכלוסייה הפלסטינית ומהחוק הבינלאומי, לפי העיתון.

בדצמבר האחרון, קבע שר השיכון והבינוי הישראלי, יצחק גולדקנופף, כי חוקי ההתחדשות העירונית בישראל, המעניקים הטבות משמעותיות לקבלני בניין, יאפשרו בנייה מהירה של עשרות אלפי יחידות דיור בהתנחלויות. הטבות אלו כוללות פטורים ממס השבחה, מס רכישת קרקע ומס ערך מוסף בנייה.

בסוף ינואר האחרון אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק שתקל על יהודים לרכוש קרקעות בגדה, בניגוד למצב הקיים, ותבטל את החוק הירדני האוסר על השכרה ומכירה של נכסים לכל מי שאינו ירדני, פלסטיני או ערבי.

בנובמבר האחרון אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק המאפשרת לבתי המשפט הצבאיים בישראל להטיל קנסות על אזרחים פלסטינים שלא שילמו קנסות שהטילו בתי המשפט הצבאיים.

הצעת חוק נוספת, שאושרה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, קובעת כי רשויות מקומיות בהתנחלויות רשאיות לגבות חלק מההכנסה ממסים באזורי תעשייה ומסחר של התנחלויות.

הצעת חוק נוספת תבחן את ההתנחלויות בדרום הר חברון וההתנחלות קריית ארבע בחברון חלק מהנגב, שתעניק למתנחלים שם תקציבים מהרשות לפיתוח הנגב.

הכנסת אישרה את הצעת החוק בקריאה טרומית במאי האחרון, והיא הועברה לוועדת הכלכלה של הכנסת להכנה להצבעה הבאה. יו"ר הוועדה דוד ביטן, שהבין כי הצעת החוק תחייב "הטלת ריבונות ישראלית" על הגדה המערבית, הנחה את היועץ המשפטי של הוועדה לבחון כיצד ניתן לקדם את הצעת החוק באופן שעוקף את החוק הבינלאומי.