מרכז פלסטיני לזכויות אדם אמר כי ישראל משתמשת ב"קיפוח" כנשק כדי להפוך את רצועת עזה למקום בלתי ראוי למגורים, והזהיר מפני "קטסטרופה הומניטרית חסרת תקדים" המאיים על חייהם של הפלסטינים בכך שמונעת מהם מקורות מים נקיים ובטוחים.

כך נאמר בהודעה שפרסם המרכז הפלסטיני לזכויות אדם ביום שבת, לרגל יום המים העולמי, שחל ב-22 במרץ בכל שנה.

המרכז הוסיף כי הוא מזהיר מפני "קטסטרופה הומניטרית חסרת תקדים המאיים על חייהם של 2.3 מיליון פלסטינים בעזה, שחיים במציאות מחרידה שבה הם נידונים למוות איטי באמצעות מניעת מים ומניעת מקורות מים נקיים ובטוחים".

הוא הסביר כי ישראל ממשיכה "להשתמש בקיפוח ובקיצוץ מים כחלק מרצח העם שלה, במקביל ליום המים העולמי".

הוא ציין כי "תשתיות המים של עזה, מתקני ההתפלה ומתקני טיהור שפכים נהרסו באופן מסיבי כתוצאה מהמתקפה הצבאית שפתח הכיבוש הישראלי ברצועה מאז 7 באוקטובר 2023".

בנוסף להרס, נמסר מהמרכז כי ההחלטה הישראלית לנתק את אספקת החשמל המוגבלת למתקן ההתפלה המרכזי במרכז רצועת עזה החמירה את התנאים ההומניטריים המדרדרים ואת משבר המים.

ב-9 במרץ הודיעה רשות השידור כי שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן החליט להפסיק לאלתר את אספקת החשמל לעזה "ישראל סיפקה כוח מוגבל לרצועה להפעלת תחנת המים במרכז רצועת עזה".

בהתייחס לכך, אמר מוחמד ת'בט, מנהל תקשורת בחברת חלוקת החשמל בעזה, בעבר לסוכנות אנאדולו כי ישראל סיפקה לרצועת עזה חמישה מגה וואט של כוח מאז נובמבר 2024, ששימש אך ורק להפעלת מתקן ההתפלה, בעקבות התערבות ארגונים בינלאומיים וארגוני האו"ם, עד 9 במרץ.

במרכז זכויות האדם הדגישו כי פשעים אלו נכנסים לקטגוריה של "התמדתו של רצח עם נגד פלסטינים, שמטרתה להפוך את רצועת עזה למקום בלתי ראוי למגורים ולמגר את הנוכחות הפלסטינית שם".

הוא הדגיש כי שטחים נרחבים ברצועת עזה "חסרים כיום מים ראויים לשתייה ולשימוש אנושי" בשל ההרס האדיר שגרמה מלחמת ההשמדה.

לאור משבר המים הזה, המרכז ציין כי הפלסטינים מסתמכים כעת על אספקת מים "דלה מאוד ומזוהמת", וציין כי אספקת המים לנפש ירדה מ-86 ליטר ליום לפני אוקטובר 2023 ל-3-12 ליטר בלבד.

המרכז ציטט הצהרה משותפת של רשות המים והלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, לפיה ישראל הרסה לחלוטין או חלקית יותר מ-85% ממתקני המים והתברואה, והוציאה אותם מכלל שימוש.

בהסתמך על הערכה שפרסם אוקספם, הוא דיווח כי המתקנים שניזוקו כללו 1,675 קילומטרים של רשתות מים וביוב, 85 מתקני התפלה ו-246 בארות, בנוסף להרס של 40 מאגרי מים גדולים.

המרכז קרא לכתב המיוחד לזכות למים ותברואה להכריז על עזה כאזור אסון סביבתי עקב קריסת מערכות המים והתברואה, שהובילה להתפשטות מחלות ומגיפות מדבקות.

הוא קרא "להשאיר את המדינה הכובשת באחריות מלאה לאסון זה ולחייב אותה ליישם את הזכות לשירותי מים ותברואה עבור תושבי רצועת עזה, ואת החובות הנובעות מכך הקשורות להגנה על תשתיות אזרחיות החיוניות להישרדות האוכלוסייה".

מאז חידוש רצח העם שלה בעזה עם עלות השחר ביום שלישי ונמשך עד יום שבת, ישראל הרגה 634 פלסטינים ופצעה 1,172 אחרים, רובם נשים וילדים, לפי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה.

ההסלמה הזו, שלדברי תל אביב מתרחשת בתיאום מלא עם וושינגטון, מייצגת את ההפרה המשמעותית ביותר של הסכם הפסקת האש של עזה, שאת השלב השני שלו נמנעה ישראל מיישום לאחר שהשלב הראשון פג בתחילת מרץ.

למרות התחייבותו של חמאס לכל תנאי ההסכם, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סירב להמשיך בשלב השני, כשהוא נכנע ללחץ של קיצונים בממשלתו.

בתמיכה אמריקנית, ישראל מבצעת רצח עם בעזה מאז 7 באוקטובר 2023, והותירה יותר מ-162,000 פלסטינים הרוגים ופצועים, רובם ילדים ונשים, ויותר מ-14,000 נעדרים.