אל-תפאג'י ל(א): כלי לחיזוק השליטה הישראלית וערעור סיכויי פתרון שתי המדינות, הכלכלה והמרקם החברתי והגיאוגרפי... הכיבוש מאשר את פרויקט "מארג החיים" להרחבת התנחלויות וחיבור.

הקבינט הישראלי אישר את יישום פרויקט כביש ההתנחלות "מארג החיים" ביום ראשון, לפני עלות השחר, לפני עיד אל-פיטר. הכביש מחבר את צפון הגדה המערבית לחלקה הדרומי דרך מנהרה מזרחית לירושלים הכבושה, וכולל שטחים נרחבים במרכז הגדה המערבית ובבקעת הירדן.

ממשלת הכיבוש, באמצעות שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ', אמר: "הפרויקט נועד לשפר את התשתיות של ההתנחלויות הישראליות ולחבר אותן זו לזו".

אבל במציאות היא מחזקת את הסיפוח דה פקטו של ההתנחלויות המקיפות את ירושלים במסגרת התפיסה הציונית של "ירושלים השלמה", מטיל הגבלות גדולות יותר על הפלסטינים ומונעת מהם שטחים נרחבים בגדה המערבית, במיוחד אזורי B ו-C, על פי הסכמי אוסלו.

מומחה ההתנחלויות חליל אל-תפקג'י אמר לאל-קודס כי הפרויקט מיושם בקטעים ובטבעות עוקבות, וכי חלק זה של הפרויקט הוא החוליה הסופית בהפרדת הפלסטינים מבקעת הירדן ובדיה הצפונית והדרומית של ירושלים. זוהי הקדמה ליישום פרויקט ההתנחלויות (כלומר 1) השער המזרחי של ירושלים לסגירת ירושלים מהגדה המערבית במעגל האחרון.

אל-תפקג'י הצביע על הסכנות המשמעותיות ביותר בכביש או במנהרה זו, שתחבר את צפון הגדה המערבית לדרומה מבלי להיכנס לירושלים הכבושה ומבלי לנתק את הקשר בין המאחזים וההתנחלויות במזרח העיר לבקעת הירדן. כביש זה מפריד בין הגדה למדבר ירושלים במרכז הגדה המערבית ומגבש את הנוכחות הפלסטינית בשני גושים נפרדים בדרום ובצפון, ללא קשר גיאוגרפי אלא דרך המנהרה הזו, שבשליטת הכיבוש והמתנחלים.

אל-תפאג'י אמר: "המטרות והסכנות הבולטות ביותר של המנהרה הזו, המהווה צוואר בקבוק עבור הפלסטינים, הן:

1. חיזוק הסיפוח דה פקטו של הגדה המערבית: הפרויקט כולל בניית כבישים, מנהרות וגשרים שמטרתם לחבר בין התנחלויות יהודיות נפרדות מהקהילות הפלסטיניות, ובכך להעמיק את שליטת הכיבוש באזור. הוא תורם להפרדה של ערים וכפרים פלסטיניים זה מזה ומחזק את חלוקת הגדה המערבית לקנטונים מבודדים.

2. אכיפת שיטת האפרטהייד: מותר לפלסטינים להשתמש בדרכים ספציפיות השונות מאלה המיועדות למתנחלים, מה שמעמיק את מדיניות ההפרדה ומאשר את קיומה של מערכת תחבורה גזענית.

היא שוללת מהפלסטינים את חופש התנועה והנסיעות בתוך אדמותיהם, מה שפוגע בחיים הכלכליים והחברתיים.

3. הרחבת ולגליזציה של התנחלויות: הפרויקט נועד לספק תשתית מתקדמת להתנחלויות, להקל על הרחבתן ולמשוך מתנחלים נוספים, במטרה להגיע למיליון מתנחלים בגדה המערבית עד שנת 2030. הוא תורם ללגיטימציה להתנחלויות בלתי חוקיות באמצעות חיבורן לרשת כבישים ישראלית משולבת.

4. הרס הסביבה הפלסטינית: יישום הפרויקט מצריך החרמת שטחים נרחבים של אדמה פלסטינית, מה שמוביל לעקירת עצים, הרס קרקע חקלאית והריסת בתים. היא מאיימת על משאבי המים הפלסטינים, וחושפת את מקורות מי התהום לניצול ישראלי.

5. החנקת הכלכלה הפלסטינית: היא מעכבת את תנועת הסחורות ואת הסחר הפנימי בין ערים פלסטיניות, ופוגעת במגזרים כלכליים כמו חקלאות ותעשייה. היא מגבירה את התלות של הפלסטינים בכלכלה הישראלית על ידי צמצום יכולתם לנוע בחופשיות בין מרכזי ייצור והפצה.

6. סיבוך פתרון שתי המדינות, על ידי קידוש פיצול הגדה המערבית לקנטונים וגושי אוכלוסייה נפרדים, על ידי הטלת עובדות חדשות בשטח, מקשה על הדיון באפשרות של הקמת מדינה פלסטינית רציפה גיאוגרפית. היא מחזקת את הטלת הריבונות הישראלית על חלקים נרחבים מהגדה המערבית, ומחלישה כל אפשרות עתידית למשא ומתן.

אל-תפאג'י הסביר כי פרויקט "מארג החיים" אינו רק פיתוח תשתית, אלא כלי קולוניאלי חדש לביסוס השליטה הישראלית ולערער את הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. זה משפיע ישירות על חייהם של הפלסטינים באמצעות הגברת הבידוד, הרחבת ההתנחלויות והרס כלכלי, מה שהופך אותו לאיום אסטרטגי ארוך טווח.

חוקר לענייני ירושלים, זיאד אבהייס, סקר מצידו את ההשלכות של סלילת "כביש מרקם החיים" המיועד אך ורק לפלסטינים, ואמר: "זו מנהרה תת-קרקעית המיועדת לפלסטינים בלבד, המתחילה מדרום אל-עיזריה ונמשכת מצפון לעיירה אל-זעים לכיוון הגדה המערבית למערב nel ובכך מונעים את מעברם מכביש בית לחם-רמאללה הנוכחי, המתחבר לכביש 1 בצומת מעלה אדומים". הוא הוסיף, "אישור כביש זה נתמך בתחילה על ידי נפתלי בנט, מנהיג מפלגת הבית היהודי, שהקימה קואליציה של כוחות הציונות הדתית כשכיהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו ב-2020. מוצע למימון מלא מהכנסות הפינוי שהוחרמו מהרשות הפלסטינית, לא עלות של 92 מיליון דולר".

"הוא נקרא כביש 'מארג החיים' כי הצבא הישראלי מנסה לשווק אותו כדרך שמשפרת את 'אורח החיים הפלסטיני' ויוצר 'מארג חיים' בין צפון ודרום הגדה המערבית", הסביר בוהייס. "המטרה האמיתית של בנייתו היא ההיפך הגמור: לאפשר תקשורת ישירה בין התנחלויות ישראליות, הסרת מחסומי ביטחון מהכבישים המחברים ביניהן, וייעודה בלעדית לישראלים".

בוהייס הסביר כי כביש זה יכסה מאות דונמים של קרקע פלסטינית, ובנייתו תחייב הריסת מבנים בעיירות אל-עיזרייה, המסווגות כ"שטח B" לפי הסכמי אוסלו. לפי ההסכם, הרשות הפלסטינית אמורה להסדיר בה את הבנייה והדיור.

ראוי לציין כי על פי הסכמי אוסלו והסכם נהר וויי לאחר מכן, הגדה המערבית אמורה להתחלק לשלושה אזורים: הראשון (A), המהווה 18% ממנו, והסמכויות הביטחוניות והמנהליות הן של הרשות. השני (ב') מהווה 21% מהגדה המערבית, והסמכויות המנהליות והביטחוניות מתחלקות בין הרשות לבין השלישית (ג'), שהיא לגמרי מחוץ לסמכויות הרשות הפלסטינית ומהווה 61% מהגדה המערבית.

"כדי לסלול את הדרך להקמת כביש זה ולסיפוח גוש ההתנחלויות אדומים, הוציאה ממשלת ישראל בעבר, ביוני 2024, את סמכויות הבנייה והתכנון בשממה ירושלים מהרשות הפלסטינית, ובכך הסירה את סמכותה על כ-3% משטח שטח B של הגדה המערבית והעבירה אותה לרשות הצבא הצבאי, והעבירה אותה לרשות הצבאית. שטחי A ו-B משתרעים כעת על פני 2,110 קמ"ר, המהווים 7.8% משטחה המקורי של פלסטין, מנותקים בכ-700 מחסומים", אמר בוהייס.

בהתבסס על קודמו, כביש "מארג החיים" מחולק למעשה לשני מקטעים: הקטע הצפוני שהושלם בין 2017 ל-2020 והקטע הדרומי שהופנה כעת לביצוע. הקטע הצפוני מחבר את הערים עז-זעים וענתה מצפון, ומורכב משתי דרכים מקבילות המופרדות על ידי החומה. הראשון מיועד לפלסטינים ומאפשר מעבר מעז-זייים לענתה ולאחר מכן המשך צפונה לכיוון רמאללה. השנייה מיועדת לישראלים ומספקת כניסה צפונית לירושלים, המקשרת אותה לגוש ההתנחלויות אדומים.

הוא סיכם ואמר, "אם יושלמו העבודות בקטע זה של המנהרה התת-קרקעית, הוא יחובר לקטע הצפוני הצמוד לחומה, מה שהופך אותו לכביש היחיד המיועד לפלסטינים בין צפון לדרום הגדה המערבית, בעוד שכבישי המתנחלים המחברים אותם לירושלים יהיו נקיים ממחסומים".